האדם המושחת לא יכול לייצג את אלוהים

האדם חי עד כה תחת מעטה השפעתו של החושך והוא היה כבול תחת השפעת השטן, ללא יכולת להשתחרר. וטבעו של האדם, מאז שנפל לידי השטן, נעשה יותר ויותר מושחת. במלים אחרות, האדם חי באופן תמידי עם טבעו השטני המושחת, ללא יכולת לאהוב את אלוהים באמת. לכן, אם האדם רוצה לאהוב את אלוהים, עליו להשיל את צדקנותו, חשיבותו העצמית, גאוותנותו, יהירותו וכדומה, השייכים לטבעו של השטן. אם לא כן, הרי שאהבתו של האדם היא אהבה לא טהורה – זוהי לחלוטין אהבת השטן ואהבה שבהחלט לא יכולה לזכות באישורו של אלוהים. אם רוח הקודש לא תהפוך את האדם למושלם, תטפל בו כשהוא שבור, תגזום אותו, תטיל עליו משמעת, תוכיח או תזכך אותו, איש לא יוכל לאהוב את אלוהים באמת. אם אתם אומרים שחלק מהטבע שלכם מייצג את אלוהים, ושמסיבה זו אתם יכולים לאהוב את אלוהים באמת, אתם מדברים דברי גאווה ואתם בני אדם מגוחכים. בני אדם כאלה הם הארכי-מלאך! טבעו המולד של האדם לא יכול לייצג את אלוהים ישירות. על האדם להשליך אותו מעליו באמצעות הפיכתו למושלם על ידי אלוהים, ואז לדאוג לרצון האל למלא את רצונו, ולעבוד את עבודתה של רוח הקודש. רק אז יכול אלוהים לאשר את האופן שבו הוא מביא דברים לידי ביטוי. אף אדם שחי כבשר ודם לא יכול לייצג את אלוהים ישירות, אלא אם הוא אדם שרוח הקודש עושה בו שימוש. אולם אפילו על טבעו של אדם כזה ומה שהוא מביא לידי ביטוי לא ניתן לומר שהם מייצגים את אלוהים לגמרי. ניתן רק לומר שהדברים שהוא מביא לידי ביטוי שרויים תחת שררתה של רוח הקודש. טבעו של אדם כזה לא יכול לייצג את אלוהים.

רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים

כדי לשאת עדות לאלוהים ולבייש את התנין הגדול האדום כאש, אתם זקוקים לעיקרון ולתנאי: בלבכם, עליכם לאהוב את אלוהים ולהיווכח בדברי אלוהים. אם לא תיווכחו בדברי אלוהים, לא תהיה לכם דרך לבייש את השטן. באמצעות הגדילה של חייכם, אתם דוחים את התנין הגדול האדום כאש ומשפילים אותו עד עפר, ורק אז התנין הגדול האדום כאש מבוייש באמת. ככל שאתם מוכנים יותר להנהיג את דברי אלוהים, כך גדולה יותר ההוכחה לאהבתכם כלפי אלוהים ולשנאתכם לתנין הגדול האדום כאש. ככל שאתם נשמעים יותר לדברי אלוהים, כך גדולה יותר ההוכחה להשתוקקותכם לאמת. בני אדם שלא משתוקקים לדברי אלוהים הם בני אדם חסרי חיים. בני אדם כאלה נמצאים מחוץ לדברי אלוהים, והם שייכם לדת. לבני אדם שמאמינים באלוהים באמת יש ידע מעמיק יותר על דברי אלוהים, משום שהם אוכלים ושותים את דברי אלוהים. אם אתם לא משתוקקים לדברי אלוהים, לא תוכלו לאכול ולשתות את דברי אלוהים באמת, ואם אין לכם ידע על דברי אלוהים, אין לכם אמצעים לשאת עדות לאלוהים או להשביע את רצונו.

הכרת אלוהים היא הדרך ליראת אלוהים ולהתרחקות מרע

כל אחד מכם נדרש לבחון מחדש את חיי אמונתו באלוהים, על מנת שתוכלו לדעת אם בחיפושכם אחר אלוהים הוא הצלחתם באמת להבין, הצלחתם באמת לתפוס ולזכות באמת להכיר את אלוהים, אם אתם יודעים באמת מה יחסו של אלוהים כלפי סוגי בני האדם השונים ואם אתם מבינים באמת מהי עבודתו של אלוהים עליו וכיצד אלוהים מגדיר כל אחד ממעשיו. האל הזה, העומד לצדכם, המנחה את כיוון התקדמותכם, הקובע את גורלכם ומספק את כל צרכיכם – בסיכומו של דבר, עד כמה אתם מבינים ועד כמה אתם באמת יודעים על אודותיו? האם ידוע לכם מהי עבודתו עליכם מדי יום ביומו? האם ידועים לכם העקרונות והמטרות שעליהם הוא מבסס כל פעולה ופעולה שלו? האם ידוע לכם כיצד הוא מנחה אתכם? האם ידועים לכם האמצעים שבעזרתם הוא מקיים אתכם? האם ידועות לכם השיטות שבהן הוא מוביל אתכם? האם ידוע לכם מה הוא רוצה להשיג מכם ומה הוא רוצה להשיג בכם? האם אתם מכירים את גישתו כלפי ההתנהגות רבת-הפנים שלכם? האם ידוע לכם אם אתם בני אדם האהובים עליו? האם ידועים לכם מה המקורות שלו לשמחה, כעס, צער והנאה, המחשבות והרעיונות העומדים מאחוריהם, ומהי מהותו? בסופו של דבר, האם אתם יודעים איזה מן אל הוא האל שאתם מאמינים בו? האם אי פעם חשבתם על שאלות אלה או שאלות דומות להן, והאם הבנתם אותן? בחיפושכם אחר אמונה באלוהים, האם הבהרתם את כל אי ההבנות שהיו לכם לגבי אלוהים, מתוך הערכה וחוויה אמיתית של דברי האל? לאחר שקיבלתם את משמעתו ותוכחתו של אלוהים, האם הגעתם לכדי ציות ואכפתיות אמיתיים? בעיצומם של הייסורים והשיפוט של אלוהים, האם הכרתם את אופיו המרדני והשטני של האדם והאם זכיתם בקורטוב הבנה של קדושת אלוהים? מתוך הנחייתם והארתם של דברי האל, האם התחלתם לפתח השקפה חדשה על החיים? בעיצומו של ניסיון אלוהים, האם חשתם בחוסר סובלנותו כלפי עבירות האדם, והאם הבנתם מה הוא דורש מכם וכיצד הוא מושיע אתכם? אם אינכם יודעים מה פירוש הדבר לא להבין את אלוהים, וכיצד לתקן את חוסר ההבנה הזה, אפשר לומר כי מעולם לא כרתם ברית אמת עם אלוהים ומעולם לא הבנתם את אלוהים, או לכל הפחות מעולם לא רציתם להבין אותו. אם אינכם יודעים מהם המשמעת והתוכחה של אלוהים, ודאי שאינכם יודעים מהם ציות ואכפתיות, או לפחות מעולם לא נשמעתם לאלוהים ולא היה לכם אכפת ממנו באמת. אם מעולם לא חוויתם את ייסוריו ושיפוטו של אלוהים, ודאי שאינכם יודע מהי קדושתו, ועל כן לעולם לא תבינו לגמרי מהי מרדנותו של האדם. אם מעולם לא הייתה לכם השקפה נכונה על החיים, או מטרה נכונה בחיים, ואתם עדיין מבולבלים והססנים לגבי נתיב עתיד חייכם, אפילו עד כדי כך שאתם חוששים להתקדם, אזי בוודאות מעולם לא זכיתם באמת להארתו והכוונתו של אלוהים, ואפשר לומר שדברי האל מעולם לא קיימו או אוששו אתכם. אם אלוהים טרם ניסה אתכם, מן הסתם אינכם יודעים מהו חוסר סובלנותו של אלוהים כלפי עבירות האדם, ולא תבינו מה אלוהים דורש מכם בסופו של דבר, ואף פחות מכך, מהי עבודתו בניהול ובישועת האדם בסופו של דבר. אם בן אדם מעולם לא חווה את תפס דבר מדברי האל, אין זה משנה כמה שנים הוא מאמין באלוהים – אין ספק שהוא אינו פוסע בנתיב לישועה, שאמונתו באלוהים ריקה לבטח מתוכן, ידיעתו על אודות אלוהים אפסית אף היא ומן הסתם אין לו שמץ של מושג מהי יראת אלוהים.

עליכם לשקול את מעשיכם| כנסיית האל הכול יכול

על פי הפעולות והמעשים בחייכם, כולכם זקוקים לפסוק מדבריי בכל יום שיזין ויקיים אתכם, משום שאתם לוקים בחסר, וידיעתכם ופתיחותכם דלות מדי. בחיי היום-יום שלכם, אתם חיים באווירה ובסביבה ללא אמת או היגיון טוב. אתם חסרים את הון הקיום, ואין לכם היסודות כדי להכיר אותי או את האמת. אמונתכם בסך הכל מושתתת על אמון מעורפל או על טקסים דתיים וידע המבוססים אך ורק על דוקטרינה. בכל יום אני צופה בתנועותיכם ובוחן את כוונותיכם ואת פירות הרוע שלכם. מעולם לא מצאתי אדם שבאמת ובתמים הניח את לבו ורוחו על המזבח שלי, שמעולם לא זז ממקומו. לפיכך, אינני רוצה לשפוך לריק את כל הדברים שברצוני להביע בפני אנושות כזו. בלבי אני מתכנן רק להשלים את עבודתי שטרם הושלמה ולהושיע את האנושות שטרם הושעתי. אף על פי כן, רוצה אני שכל חסידיי יזכו לישועתי ולאמת שדברי משרה על האדם. אני מקווה שיום אחד, כשתעצמו עיניים, תראו עולם שבו ניחוח ממלא את האוויר וערוצים של מים חיים זורמים, לא עולם קר וקודר שבו ענני חושך ושמי חושך, שבו היללות לא פוסקות לרגע.

מה אתם יודעים על אמונה?

באדם קיימת רק המילה הלא ודאית אמונה, אך האדם אינו יודע ממה עשויה האמונה, כל שכן מדוע יש לו אמונה. האדם מבין מעט מדי והאדם עצמו לקוי מדי; יש לו אמונה בי באופן בור וחסר דעת. על אף שאינו יודע מהי אמונה ומדוע יש לו אמונה בי, הוא ממשיך להאמין בכפייתיות. מה שאני מבקש מהאדם הוא לא רק שיפנה אלי בכפייתיות בצורה זו או שיאמין בי באופן מנותק. שכן העבודה שאני עושה היא לשם כך שהאדם יראה אותי ויכיר אותי, לא כדי שהאדם יתרשם ויראה אותי באור חדש בשל עבודתי. בעבר קיימתי אותות ופלאים רבים ועשיתי ניסים רבים. בני ישראל בעתם הראו לי הערצה רבה ורחשו כבוד רב ליכולתי יוצאת הדופן לרפא חולים ולגרש שדים. בעתם, היהודים חשבו שכוחות הריפוי שלי נשגבים ונפלאים. בזכות מעשי הללו הרבים, כולם רחשו לי כבוד, הם חשו הערצה רבה לכל כוחותיי. לכן כל מי שראו אותי עושה ניסים הלך אחריי באדיקות, כך שאלפים הקיפו אותי כדי לחזות בי מרפא חולים. קיימתי אותות ופלאים כה רבים, אך האדם ראה בי רק רופא מוכשר; דיברתי גם דברים רבים ללמד את האנשים הללו בעתם, אך הם ראו בי רק מורה הנעלה על תלמידיו! אפילו בימים אלו, לאחר שבני אדם ראו את דברי ימי עבודתי, פירושם ממשיך להיות שאני רופא מהולל המרפא את החולים ומורה לבורים. והם קבעו שאני האדון הרחום ישוע המשיח. אלו המפרשים כתבי קודש אולי התעלו על כישורי בריפוי, או יתכן אפילו שהם תלמידים שכעת התעלו על מורם, אך אנשים בעלי שם שכאלו, ששמותיהם מוכרים ברחבי העולם, מתייחסים אלי בנחיתות כרופא בלבד! מעשי רבים מהחול אשר על שפת הים, וחוכמתי רבה מזו של כל בני שלמה, אך בני האדם רואים בי רק רופא חסר חשיבות ומורה אלמוני לאדם! כמה מאמינים בי רק כדי שארפא אותם? כמה מאמינים בי רק כדי שאשתמש בכוחותיי לגרש שדים טמאים מגופיהם? וכמה מאמינים בי רק כדי לקבל שלווה ואושר ממני? כמה מאמינים בי רק כדי לדרוש ממני יותר עושר חומרי, וכמה מאמינים בי רק כדי להעביר את החיים הללו בבטחה וכדי להיות בטוחים בעולם הבא? כמה מאמינים בי רק כדי להימנע מסבל הגיהינום ולקבל ברכת שמיים? כמה מאמינים בי רק לשם נוחות זמנית אך אינם מבקשים להרוויח דבר בעולם הבא? כשהבאתי את חרוני על האדם ולקחתי את כל האושר והשלווה שהיו לו בתחילה, האדם הפך ספקני. כשנתתי לאדם את סבל הגיהינום ולקחתי ממנו את ברכות השמיים, חרפת האדם הפכה לזעם. כשהאדם ביקש ממני לרפא אותו, אך אני לא הכרתי בו וחשתי סלידה ממנו, האדם התרחק ממני וביקש את דרכי רופאי האליל והכישוף. כשלקחתי מהאדם את כל אשר דרש ממני, כולם נעלמו ללא עקבות. לפיכך, אני אומר שלאדם יש אמונה בי מכיוון שאני נותן יותר מדי חסד ויש הרבה יותר מדי להרוויח. היהודים האמינו בי בשל החסד שבי, והלכו אחרי בכל אשר הלכתי. בני האדם הבורים, בעלי הידע והניסיון המוגבלים, ביקשו רק לראות את האותות והפלאים שקיימתי. הם ראו בי את ראש בית היהודים, המסוגל לבצע את הניסים הגדולים ביותר. לפיכך, כשגירשתי שדים מבני האדם, הם דיברו בינם לבין עצמם בבלבול רב, באומרם שאני אליהו, שאני משה, שאני ראשון לנביאים, שאני הגדול ברופאים. מלבדי האומר שאני החיים, הדרך והאמת, איש לא יכול לדעת את הווייתי או את זהותי. מלבדי האומר שהשמיים הם המקום בו אבי חי, איש לא ידע שאני בן האלוהים ואלוהים עצמו. מלבדי האומר שאביא גאולה לכל בני אנוש ואפדה את האנושות, איש לא ידע שאני גואל האנושות; בני האדם הכירו אותי רק כאדם נדיב ורחום. ומלבדי שיכול להסביר הכל אודותיי, איש לא זיהה אותי ואיש לא האמין שאני בנו של האל החי. לאדם יש רק אמונה שכזו בי והוא מהתל בי בדרך זו. כיצד יוכל האדם לשאת עדות למעני כשהוא רואה אותי כך?

שלוש תוכחות | כנסיית האל הכול יכול

כמאמינים באלוהים, עליכם לשאוף להיות נאמנים לו בלבד בכל ולהתיישר לפי ליבו בכל. עם זאת, על אף שהכל מבינים דוקטרינה זו, לא ניתן לראות כי האמיתות הבסיסיות והברורות ביותר הללו של האדם מגולמות בו, בגלל קשייו, כגון בורות, הבל, או שחיתות. לפיכך, לפני שיקבע קצכם, עלי לומר לכם קודם כמה דברים, שהם בעלי חשיבות עליונה עבורכם. לפני שאמשיך, עליכם קודם להבין זאת: הדברים שאני אומר הם אמיתות המכוונות אל כל האנושות, לא רק אל אדם מסוים או סוג מסוים של אנשים. לפיכך, עליכם להתמקד בקבלת דבריי מעמדת האמת, וכן לשמור על גישה של תשומת לב מלאה וכנות. אל תתעלמו מאף מילה או אמת אחת אשר אני אומר, ואל תתייחסו לדברי בבוז. בחייכם אני רואה כי רבים ממעשיכם אינם רלוונטיים לאמת, לפיכך אני מבקש מכם מפורשות להפוך למשרתי האמת ולא להיות עבדים לרשעות וכיעור. אל תרמסו את האמת ואל תחללו אף פינה בבית האל. זוהי תוכחתי לכם. כעת אתחיל לדבר על הנושא הנידון:

מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו | כנסיית האל הכול יכול

עבודתה של רוח הקודש משתנה מיום ליום ומעפילה מעלה ומעלה בכל שלב; הגילוי של מחר עולה על הגילוי של היום, בעלייה מתמדת עם כל שלב. כזו היא העבודה שבאמצעותה אלוהים עושה את האדם למושלם. אם האדם אינו מסוגל לעמוד בקצב, הוא עלול להישאר נטוש מאחור בכל רגע. אם אין לאדם לב ממושמע, הרי שהוא לא יכול לפסוע בעקבות אלוהים עד לסוף הדרך. העידן הישן חלף ועכשיו אנחנו בעידן חדש. ובעידן חדש יש לעשות עבודה חדשה. במיוחד בעידן האחרון, שבו אלוהים יעשה את האדם למושלם, אלוהים יבצע עבודה חדשה אפילו מהר יותר מאשר בעבר. לפיכך, ללא לב ממושמע, האדם יתקשה לפסוע בדרכו של אלוהים. אלוהים לא נשמע לכללים והוא לא מתייחס לאף שלב בעבודתו כקבוע ובלתי משתנה. במקום זאת, העבודה שעושה אלוהים מתחדשת ועולה בהתמדה. עבודתו הופכת יותר ויותר מעשית בכל שלב, ויותר ויותר מותאמת לצרכיו הממשיים של האדם. רק לאחר שהאדם חווה עבודה מסוג זה יכול טבעו לעבור את השינוי הסופי. הידע של האדם על החיים צומח מעלה-מעלה, ולפיכך גם עבודתו של אלוהים נמצאת בעלייה מתמדת. רק כך יכול האדם להגיע לשלמות ולהיות כשיר לשימושו של אלוהים. מצד אחד, אלוהים עובד כך כדי לפעול במנוגד ובסתירה לתפיסותיו של האדם, אך מצד שני, עבודתו נועדה להוביל את האדם למצב גבוה יותר ומציאותי יותר, למישור האמונה החזקה ביותר באלוהים, כך שבסופו של דבר מתקיים רצון אלוהים. אלוהים ייטוש את כל אלה שאופיים מרדני ואשר מתנגדים בזדון בשלב המהיר הזה בעבודתו שמתקדם בקדחתנות. רק אלה שלבם ממושמע ואשר מוכנים להיות צנועים יתקדמו לסופה של הדרך. בעבודה כזו צריכים כולכם ללמוד להישמע ולשים את תפיסותיכם בצד. יש להתקדם בזהירות בכל שלב. אם אתם חסרי זהירות, לבטח תהפכו לאלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה ולאלה שמפריעים את עבודת אלוהים. לפני שלב העבודה הזה, כלליו וחוקיו של האדם היו כה רבים עד שהוא נסחף, וכתוצאה מכך, הוא הפך ליהיר ושכח את מקומו. אלה הן משוכות בדרכו של האדם לקבל את העבודה החדשה של אלוהים והן עוינות את האדם המתחיל להכיר את אלוהים. אם האדם יהיה חסר צייתנות בלבו וחסר כמיהה לאמת, הוא יהיה בסכנה. אם אתם נשמעים רק לעבודה ולדברים הפשוטים, ואינכם מסוגלים לקבל דבר עוצמתי או עמוק יותר, הרי שאתם כאלה הדבקים בדרכים הישנות ואינם מסוגלים לעמוד בקצב עבודתה של רוח הקודש. אלוהים עושה עבודה שונה בתקופות שונות. אם תפגינו משמעת רבה בשלב אחד, אך בשלב הבא תהיו פחות ממושמעים או לא ממושמעים בכלל, הרי שאלוהים ייטוש אתכם. אם תעמדו בקצב של אלוהים בעלייתו בשלב הזה, הרי שעליכם להמשיך לעמוד בקצב בעלייתו לשלב הבא. רק בני אדם כאלה הם אלה ששומעים לרוח הקודש. מכיוון שאתם מאמינים באלוהים, עליכם לשמור על משמעת יציבה. אינכם יכולים פשוט להישמע לאלוהים כשמתחשק לכם ולא להישמע לו כשלא מתחשק לכם. משמעת כזו אינה מקובלת על אלוהים. אם אינכם יכולים לעמוד בקצב של העבודה החדשה שבה אני משתף אתכם ואתם ממשיכים להיאחז באמירות קודמות, כיצד תוכל להיות צמיחה בחייכם? בעבודתו של אלוהים, הוא תומך בכם בדבריו. כשאתם שומעים לו ומקבלים את דברו, רוח הקודש לבטח תפעל בתוככם. רוח הקודש פועלת בדיוק כפי שאני מדבר. עשו כדבריי, ורוח הקודש תפעל בתוככם במהירות. אני משחרר אור חדש כדי שתראו אותו וכדי להכניס אתכם באור הנוכחי. עם כניסתכם לאור הזה, רוח הקודש תתחיל מיד לפעול בתוככם. יש שיתמרדו ויאמרו, "אני פשוט לא אעשה כדבריך." אז אני אומר לכם שהגענו עכשיו לסוף הדרך. אתם קמלתם ואין לכם חיים עוד. לכן, כשאתם חווים את שינוי טבעכם, יש חשיבות עליונה לעמוד בקצב של האור הנוכחי. רוח הקודש לא פועלת רק באנשים מסוימים שאלוהים משתמש בהם – היא עושה אפילו מעבר לכך בכנסייה. היא יכולה לפעול בתוך כל אדם. ייתכן שהיא פועלת בתוככם ברגע זה, ולאחר שתרגישו בזאת, היא עשויה לפעול בתוך אדם אחר. דבקו בה; ככל שתדבקו באור הקיים, כך יוכלו חייכם לצמוח. בלי קשר לטיב האדם, כל עוד רוח הקודש פועלת בו, הקפידו ללכת בדרכו. חוו חוויה זו דרך חווייתכם ותזכו אף בדברים גבוהים יותר. בכך תראו צמיחה מהירה יותר. זה הנתיב לשלמות האדם והדרך שבה החיים צומחים. הנתיב לשלמות מושג באמצעות הישמעותכם לעבודתה של רוח הקודש. אתם לא יודעים באיזה אדם ישתמש אלוהים כדי לעשות אתכם למושלמים, ולא באמצעות איזה אדם, איזו התרחשות או איזה דבר הוא יאפשר לכם לזכות ברכוש ובתובנות. אם אתם מסוגלים לעלות על דרך המלך הזו, פירוש הדבר הוא שיש תקווה גדולה שאלוהים יעשה אתכם למושלמים. אם אתם לא מסוגלים לעשות זאת, הדבר מעיד שהעתיד שלכם קודר וחשוך. כשתעלו על דרך המלך, תזכו לגילוי מכל דבר. לא משנה מה תגלה רוח הקודש לאחרים, אם תמשיכו בחווייתכם על סמך הידע שלהם, הוא יהפוך לחייכם ואתם תהיו מסוגלים לתמוך באחרים בזכות החוויה הזו. אלה שתומכים באחרים על ידי חזרה מכאנית על דברים הם חסרי החוויה. עליכם ללמוד למצוא דרך של מימוש, על ידי הבאת הארה ונאורות לאחרים, לפני שתדברו על החוויה והידע האמיתיים שלכם. הדבר יועיל עוד יותר לחייכם. עליכם לחוות את חייכם באופן הזה ולהישמע לכל דברי האל. עליכם לשאוף לדעתו של אלוהים בכל דבר וללמוד לקחים בכל דבר – ליצור צמיחה בחייכם. נוהג כזה מביא לצמיחה המהירה ביותר.

כנסיית האל הכול יכול|רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

קראתי לרבים בעולם להיות לי לחסידים. ביניהם אלה שמשרתים ככמרים, אלה שמובילים, אלה שהם הבנים, אלה שמהווים את העם ואלה שמשרתים. אני מחלק אותם לקטגוריות השונות האלה על סמך הנאמנות שהם מפגינים כלפיי. לאחר שכל בני האדם יסווגו על פי סוגם, כלומר כשיתבהר אופיו של כל סוג אדם, אז אֶמנה כל אדם בקרב הסוג הראוי לו ואשים כל סוג במקום המתאים לו כדי שאוכל להגשים את מטרתי להושיע את האנושות. אחת-אחת, אני קורא לקבוצות של האנשים שברצוני להושיע לשוב לביתי, ואז אני מבקש מהם לקבל את עבודתי באחרית הימים. בו-בזמן אני מסווג בין בני האדם על פי סוג, ואז גומל או מעניש כל אחד מהם על פי מעשיו. אלה הם השלבים המרכיבים את עבודתי.

עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח

עבדתי רבות בקרב בני האדם, והדברים שהטפתי באוזניכם במשך הזמן הזה היו רבים. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. אולם, רכשתי בני אדם מעטים בלבד על פני האדמה התואמים לי, ולכן אני אומר שהאדם אינו מוקיר את דבריי, וזאת מפני שהאדם אינו תואם לי. בצורה זו, מטרת עבודתי אינה רק כדי שהאדם יוכל לעבוד אותי; אלא חשוב מכך, מטרתה היא לאפשר לאדם לתאום לי. בני אדם שהושחתו חיים בתוך מלכודת השטן, הם חיים בבשר, חיים לפי רצונות אנוכיים, ואין בהם ולו אחד התואם לי. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי, וזאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ומנוגדים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

עשרת הצווים המנהליים שבני עמו הנבחר של אלוהים חייבים להישמע להם בעידן המלכות

1. אסור לאדם להעצים או לרומם את עצמו. עליו לעבוד ולרומם את אלוהים.

2. עליכם לעשות כל דבר שמועיל לעבודתו של אלוהים, ואסור לכם לעשות שום דבר שפוגם בתועלת של עבודתו של אלוהים. עליכם להגן על שמו של אלוהים, על עדותו של אלוהים ועל עבודתו של אלוהים.

האמירה העשרים ותשע

ביום שבו כל הדברים קמו לתחייה, באתי אל בני האדם וביליתי איתם ימים ולילות נפלאים. רק בשלב הזה, האדם מרגיש מעט מנגישותי, וככל שהתקשורת שלו איתי נעשית תכופה יותר, כך הוא רואה יותר ויותר מה אני, וכתוצאה מכך, הוא זוכה להכיר אותי במקצת. בקרב כל בני האדם, אני מרים את ראשי ומשקיף, והם כולם רואים אותי. אולם כשאסון מכה את העולם, הם מיד נחרדים, וצלמי נעלם מלבם. בהלה אוחזת בהם על התרחשות האסון, והם לא שמים לב לדברי התוכחה שלי. עברתי בקרב בני האדם במשך שנים רבות, אך הם אף פעם לא היו מודעים לכך, והם מעולם לא הכירו אותי. כיום אני מדבר אל האדם במו פי, וגורם לכל בני האדם להתייצב בפניי ולקבל ממני משהו, אך הם עדיין שומרים ממני מרחק, ולכן הם לא מכירים אותי. כשצעדיי יפסעו בקצות התבל, האדם יתחיל להרהר בינו לבין עצמו, וכל בני האדם יבואו אליי להשתחוות בפניי ולעבוד אותי. זה יהיה יום כבודי, יום שובי וכן יום עזיבתי. כעת התחלתי את עבודתי בקרב האנושות כולה – פתחתי באופן רשמי בכל רחבי תבל את סיום תוכנית הניהול שלי. מרגע זה ואילך, כל מי שלא יהיה זהיר יהיה מועד בכל רגע לייסורים חסרי רחמים. הסיבה לכך היא לא שאני אכזר, אלא שזה שלב בתוכנית הניהול שלי. הכל חייב להתקדם לפי השלבים של תוכניתי, ואיש לא יכול לשנות זאת. כשאני מתחיל את עבודתי באופן רשמי, כל בני האדם נעים כפי שאני נע, כך שבני אדם ברחבי תבל פועלים במקביל אליי, יש "חגיגה" ברחבי תבל, ואני מדרבן את האדם לנוע קדימה. אי לכך, אני מכניס את התנין הגדול האדום כאש עצמו למצב של טירוף ובלבול, וגורם לו לשרת את עבודתי, ועל אף שהוא לא רוצה, הוא לא מסוגל לפעול לפי רצונותיו שלו, והוא נאלץ להיכנע לשליטתי. בכל תוכניותיי, התנין הגדול האדום כאש הוא הניגוד שלי, האויב שלי, וכן המשרת שלי. לכן מעולם לא הקלתי מ'הדרישות' שלי ממנו. לפיכך, השלב האחרון של עבודת התגלמותי כבשר ודם מושלם בבית שלו. כך התנין הגדול האדום כאש יהיה מסוגל לשרת אותי טוב יותר, וכך אכבוש אותו ואשלים את תוכניתי. כשאני עובד, כל המלאכים יוצאים איתי לקרב המכריע, כשהם נחושים למלא את רצונותיי בשלב הסופי. זאת כדי שבני האדם על פני האדמה ייכנעו בפניי כמו המלאכים , לא יחושו בצורך להתנגד אליי ולא יעשו שום דבר שמתמרד בי. זו הדינמיקה של עבודתי ברחבי תבל.

כנסיית האל הכול יכול האמירה העשרים ושמונה

כשבאתי מציון, כל הדברים ציפו לי, וכששבתי לציון, כל בני האדם קידמו את פניי בברכה. גם כשבאתי וגם כשעזבתי, דברים שהיו עוינים כלפיי מעולם לא ניסו להכשיל אותי, ולכן עבודתי התקדמה באופן חלקה. כיום, כשאני מצוי בקרב כל הברואים, כל הדברים מקדמים את פניי בשקט, מפחד עז שאעזוב אותם שוב ואפסיק לתמוך בהם. כל הדברים מצייתים להכוונתי וכולם מביטים לכיוון שאני מצביע אליו. מוצא פי הפך ברואים רבים למושלמים והטיל ייסורים על בני מרדנות רבים. לכן כל בני האדם מביטים בתשומת לב בדבריי, מקשיבים היטב לאמירות פי, ומפחדים עמוקות שהם יחמיצו את ההזדמנות הטובה הזאת. זו הסיבה שהמשכתי לדבר, כדי שעבודתי תתבצע מהר יותר, וכדי שהתנאים הנאותים יופיעו על פני האדמה בתוך זמן קצר יותר ויתקנו את מראות ההרס שעל פני האדמה. אביט ברקיע רק כשאשוב אל האנושות. כל הארצות יתמלאו בחיים בן-רגע, כבר לא יהיה אבק באוויר, ורפש כבר לא יכסה את הקרקע. עיניי יבריקו מיד ויגרמו לבני האדם בכל הארצות להרים מבטם אליי ולמצוא בי מחסה. מי מבין כל בני האדם בעולם הנוכחי, לרבות בני ביתי, באמת ימצא בי מחסה? מי מהם ימסור את לבו בתמורה למחיר שאני שילמתי? מי מהם התגורר אי-פעם בביתי? מי מהם באמת העלה את עצמו כקורבן מנחה בפניי? כשאני מציב דרישות לאדם, הוא מיד סוגר את "המחסן הקטן" שלו בפניי. כשאני מעניק דברים לאדם, הוא מיד פותח את פיו כדי לקבל את השפע בחשאי, ולעיתים קרובות לבו רועד מחשש עמוק שאני אכה אותו בחזרה. לכן פיו של האדם חצי פתוח וחצי סגור, והוא לא מסוגל ליהנות באמת מהשפע שאני מעניק. אני לא ממהר לגנות את האדם, אך הוא תמיד נאחז בידי ומבקש שאעניק לו רחמים. רק כשהאדם מתחנן בפניי, אני שוב מעניק לו מ"רחמיי," וגוער בו חריפות, כדי שהוא יתבייש מיד. משום שהוא לא מסוגל לקבל את "רחמיי" באופן ישיר, הוא גורם לאחרים להעביר אותם אליו. כשהאדם תופס את כל דבריי באופן יסודי, שיעור קומתו של האדם הולם את רצוני, ובקשותיו מניבות פירות, ואינן לחינם או ללא תועלת. אני מברך את בקשותיה הכנות של האנושות , שאינן העמדת פנים.

האמירה העשרים ושבע

ההתנהגות האנושית מעולם לא נגעה ללבי ומעולם גם לא נראתה לי יקרת ערך. בעיני האדם, תמיד נהגתי בו בחומרה, ובעיניו, אני רודה בו. בכל מעשיו של האדם, כמעט אין דבר שנעשה למעני; כמעט אין דבר שיעמוד איתן אל מול עיניי. בסופו של דבר, כל דבר שקשור לאדם התפורר באופן בלתי מורגש בפניי, ורק ברגעים כאלה, מעשיי מתבררים וגורמים לכולם להכיר אותי, איש איש באמצעות כישלונו שלו. האופי האנושי לא השתנה. מה שיש בלב בני האדם לא תואם את רצוני – זה לא מה שאני צריך. מה שאני מתעב יותר מכל הוא עקשנותם של בני האדם והידרדרותם שוב ושוב לפשע, אבל איזה כוח יכול לגרום להם להמשיך להתכחש אליי, תמיד לשמור מרחק, אף-פעם לא לפעול בפניי על פי רצוני, ובמקום זאת להתנגד אליי מאחורי גבי? האם זו נאמנותם? האם זו אהבתם כלפיי? מדוע הם לא יכולים להכות על חטא ולהיוולד מחדש? מדוע בני האדם תמיד מוכנים לחיות בביצה ולא בְּמָקום נקי מבוץ? האם ייתכן שהתנהגתי אליהם לא יפה? האם ייתכן שהולכתי אותם שולל? האם ייתכן שהובלתי אותם לגיהינום? כולם מוכנים לחיות ב"גיהינום". כשהאור יבוא, הם יתעוורו מיד, משום שכל מה שהם צברו בתוכם בא מהגיהינום. עם זאת, הם לא יודעים זאת, והם רק נהנים מ"תענוגות הגיהינום". הם אפילו מחשיבים אותם לאוצרות ומאמצים אותם אל לבם בפחד עז שמא אגנוב להם אותם ואותיר אותם בלי מקור קיום. בני האדם פוחדים ממני, וזו הסיבה שהם מתרחקים ממני ושונאים להתקרב אליי כשאני יורד ארצה. זאת משום שהם לא מוכנים "להביא על עצמם צרות", אלא רוצים לנהל חיי משפחה שלווים כדי ליהנות מ"אושר על פני האדמה". אולם אני לא יכול לאפשר להם להגשים את רצונם, משום שהרס משפחתם הוא בדיוק המעשה שלכבודו אני כאן. מרגע בואי, יופרע השלום בבתיהם. אני אנפץ את כל האומות, ועל אחת כמה וכמה אנפץ את המשפחות. מי יוכל להימלט מידיי? איך ייתכן שמי שמקבל ברכות יוכל להימלט הודות לאי-נכונותו? איך ייתכן שמי שסובל מהייסורים שאני מטיל עליו יוכל לזכות לאהדתי הודות לפחד שלו? בני האדם ראו את רצוני וראו את מעשיי בכל דבריי, אך מי יוכל להיחלץ אי-פעם מתסבוכת מחשבותיו שלו? מי יוכל למצוא אי-פעם מוצא מתוך דבריי או מחוץ להם?

אלוהים עצמו, הייחודי ג' סמכותו של אלוהים ב' חלק שלישי

אלוהים עצמו, הייחודי ג' סמכותו של אלוהים ב' חלק שלישי

האמירה העשרים ושש

מי ציית בביתי? מי קם על רגליו למעני? מי סבל בשמי? מי נדר נדר בפניי? מי היה חסיד שלי עד היום אך לא הפך לאדיש? מדוע כל בני האנוש קרים ונוקשים? מדוע האנושות נטשה אותי? מדוע האנושות מאסה בי? מדוע אין חמימות בעולם האנושי? כשהייתי בצִיון, טעמתי מהחמימות שבשמיים, וכשהייתי בציון נהניתי מהברכה שבשמיים. שוב, חייתי בקרב בני האדם, טעמתי את המרירות שבעולם האנושי, ראיתי במו עיניי את כל המצבים השונים הקיימים בקרב בני האדם. בהיסח הדעת, האדם השתנה לצד השינויים שלי, ורק כך הוא הגיע עד היום. אני לא דורש שהאדם יהיה מסוגל לעשות כל דבר למעני, ואני לא דורש שהוא ישקיע מאמץ מיוחד עבורי. אני רק רוצה שהוא יהיה מסוגל לקבל את תוכניתי, ושהוא לא ימרה את פי או להפוך לאות קלון שלי, ושיישא עליי עדות חוצבת להבות. בין בני האדם, היו כאלה שנשאו עליי עדות טובה והיללו את שמי, אבל איך ייתכן שהנוהגים של האדם והתנהלותו של האדם יוכלו לְרַצות את לבי? איך ייתכן שהוא לעמוד בייחוליי ויגשים את רצוני? כל ההרים והמים שעל פני האדמה, והפרחים, העשב והעצים על פני האדמה הם כולם דוגמאות למעשי ידיי, והם כולם קיימים למען שמי. אולם מדוע האדם לא יכול לעמוד באמות המידה שאני מציב? האם ייתכן שהדבר נובע מעליבותו המתועבת? האם ייתכן שהדבר נגרם מכך שרוממתי אותו? האם ייתכן שאני אכזרי מדי אליו? מדוע האדם תמיד מפחד מדרישותיי? מבין ההמונים שבמלכות כיום, מדוע אתם רק מקשיבים לקולי, אך אינכם רוצים לראות את פניי? מדוע אתם רק מביטים בדבריי מבלי לנסות להתאים אותם לרוחי? מדוע אתם מפרידים אותי לשמיים שמעל ולארץ שמתחת? האם ייתכן שכאשר אני בארץ אני שונה מכפי שאני בשמיים? האם ייתכן שכאשר אני בשמיים אני לא יכול לרדת אל הארץ? האם ייתכן שכאשר אני בארץ אני לא ראוי לעלות לשמיים? נדמה שכאשר אני בארץ, אני יצור נחות, וכשאני בשמיים, אני ישות מרוממת, ושבין השמיים והארץ יש תהום שאי-אפשר לגשר עליה. אולם בעולמם של בני האדם, נדמה שהם לא יודעים דבר על מקורותיהם של הדברים האלה, אך שהם היו מנוגדים לי מאז ומתמיד, כאילו לדבריי יש רק קול ואין להם משמעות. כל בני האדם מתאמצים להבין את דבריי, מקיימים חקירות משל עצמם בחיפוש אחר חזותי החיצונית, אבל כולן נכשלות ולא נושאות פרי, ודבריי מכים אותן ארצה אחת ולתמיד.

כיצד להכיר את המציאות

אלוהים הוא האל המעשי: כל עבודתו היא מעשית, כל הדברים שהוא אומר הם מעשיים, וכל האמיתות שהוא מביע הן מעשיות. כל מה שהוא לא דבריו הוא ריקני, חסר קיום ובלתי יציב. כיום, רוח הקודש עתידה לכוון את בני האדם אל דברי האל. אם בני האדם רוצים לעסוק בהיווכחות במציאות, עליהם לחפש את המציאות ולהכיר את המציאות, ואחר כך עליהם לחוות את המציאות ולהביא את המציאות לביטוי בחייהם. ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך הם יותר מסוגלים להבחין אם דברי הזולת אמיתיים; ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך יש להם פחות תפיסות; ככל שבני אדם חווים יותר את המציאות, וככל שהם מכירים יותר את מעשיו של אלוהים שבמציאות, כך קל להם יותר לנטוש את טבעם השטני המושחת; ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מכירים את אלוהים יותר טוב, וכך הם מתעבים יותר את הבשר והדם ואוהבים יותר את האמת; וככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מתקרבים יותר לרף דרישותיו של אלוהים. בני האדם שנופלים בנחלת האל הם אלה שניחנים במציאות ומכירים את המציאות; בני האדם שנופלים בנחלת האל מכירים את מעשיו האמיתיים של אלוהים באמצעות חוויית המציאות. ככל שתשתפו פעולה עם אלוהים בפועל ותטילו משמעת על גופכם, כך תזכו יותר בעבודתה של רוח הקודש, כך תזכו יותר במציאות וכך תקבלו יותר נאורות מאלוהים – וכך תגדל הכרתכם את מעשיו האמיתיים של אלוהים. אם אתם מסוגלים לחיות לאורה הקיים של רוח הקודש, הנתיב הקיים לנוהג יתבהר לכם יותר ותהיו יותר מסוגלים להפריד את עצמכם מהתפיסות הדתיות והנוהג של העבר. היום המוקד הוא במציאות: ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הכרתם את האמת ברורה יותר והבנתם את רצון האל רבה יותר. המציאות יכולה להתגבר על כל המכתבים והדוקטרינות, היא יכולה להתגבר על כל התיאוריות וההתמחויות, וככל שבני אדם מתמקדים במציאות רבה יותר, כך הם יותר אוהבים את אלוהים ויותר רעבים וצמאים לדבריו. אם תתמקדו תמיד במציאות, פילוסופיית החיים שלכם, תפיסותיכם הדתיות והאופי הטבעי שלכם יימחקו מאליהם בעקבות עבודתו של אלוהים. מי שלא עוסק בחיפוש המציאות ולא מכיר את המציאות סביר להניח שיעסוק בחיפוש דברים על-טבעיים והוא יולך שולל בקלות. רוח הקודש לא יכולה לעבוד בבני אדם כאלה, ולכן הם מרגישים ריקנות ושאין טעם לחייהם.

האמירה העשרים וחמש

הזמנים חולפים, ובן-רגע בא היום. על פי הכוונתה של רוחי, כל בני האדם חיים לאורי, ואיש לא חושב עוד על העבר או מתייחס ליום האתמול. מי לא חי אי-פעם בהווה? מי לא בילה ימים וחודשים נפלאים במלכות? מי לא חי תחת השמש? על אף שהמלכות ירדה אל בני האדם, איש לא חווה באמת את חומה – האדם רק מביט בה מהחוץ, מבלי להבין את מהותה. במהלך התגבשות מלכותי, מי לא עולץ בגללה? האם המדינות על פני האדמה יכולות באמת להימלט? האם התנין הגדול האדום כאש באמת מסוגל להימלט הודות לערמומיותו? הצווים המנהליים שלי מוכרזים בכל רחבי תבל, מחילים את סמכותי בקרב כל בני האדם, ומשפיעים ברחבי היקום. אף על פי כן, האדם מעולם לא ידע זאת באמת. הרגע שבו הצווים המנהליים שלי ייחשפו לתבל יהיה גם הרגע שבו אהיה על סף השלמת עבודתי על פני האדמה. כשאמשול ואחזיק בסמכות בקרב כל בני האדם, וכשהם יכירו בי כאלוהים האחד עצמו, מלכותי תרד ארצה לגמרי. כיום, לכל בני האדם יש התחלה חדשה בנתיב חדש. הם התחילו חיים חדשים, אך איש מעולם לא חווה באמת חיים בארץ הדומים לחיים בשמיים. האם אתם באמת חיים לאורי? האם אתם באמת חיים תחת דבריי? מי לא חושב על סיכוייו העתידיים? מי לא מודאג מגורלו שלו? מי לא נאבק בים של סבל? מי לא מייחל להשתחרר? האם הברכות של המלכות באות בתמורה לעבודתו הקשה של האדם על פני האדמה? האם ייתכן שכל רצונותיו של האדם יתגשמו בדיוק כפי שהוא רוצה? פעם הצגתי לאדם את המראה היפה של המלכות, אך הוא רק נעץ בה מבט תאב בצע ואיש לא באמת שאף להיכנס אליה. פעם "דיווחתי" לאדם על המצב האמיתי על פני האדמה, אך הוא רק הקשיב ולא הפנה את לבו אל הדברים שיצאו מפי. פעם סיפרתי לאדם על המצב בשמיים, אך הוא התייחס אל דבריי כאל מעשיות נפלאות ולא קיבלו באמת את מה שפי תיאר. כיום, האדם זוכה למבטים חטופים במלכות, אך האם מישהו אי-פעם "חצה הרים וגבעות" בחיפוש אחריה? אילולא דחקתי באדם, הוא לא היה מתעורר עדיין מחלומותיו. האם הוא באמת כה מוקסם מחייו על פני האדמה? האם באמת אין לו בלבו ציפיות גבוהות יותר?

אלוהים עצמו, הייחודי ז'

(א') מבט כללי על סמכותו של אלוהים, טבעו הצודק של אלוהים וקדושתו של אלוהים

האמירה העשרים ואחת

האדם נכשל לאורי ועומד איתן בזכות ישועתי. כשאני מביא ישועה לתבל כולה, האדם מנסה למצוא דרכים להיכנס אל זרם השיקום שלי, אך יש בני אדם רבים שנמחים כליל בשטף השיקום הזה; יש בני אדם רבים שטובעים ושוקעים במים הסוחפים; ויש גם בני אדם רבים שעומדים איתן בשטף, שמעולם לא איבדו את הצפון ולכן הלכו בעקבות השטף עד היום. אני מתקדם במקביל לאדם, אך הוא בכל זאת מעולם לא הכיר אותי – הם מכיר רק את הבגדים שאני לובש כלפי חוץ, אך הוא לא מודע לשפע שנסתר בקרבי. אף על פי שאני מקיים את האדם ונותן לו דברים בכל יום, הוא לא מסוגל לקבלה אמיתית ולא יכול לקבל את כל השפע שאני נותן לו. שום דבר משחיתותו של האדם לא נסתר מעיני – בעיני, עולמו הפנימי הוא כמו השתקפות הירח הבהירה במים. אני לא משחק עם האדם במשחקים, ולא יוצא איתו ידי חובה. העניין הוא שהאדם לא מסוגל ליטול אחריות על עצמו, ולכן האנושות כולה תמיד הייתה מסואבת, וגם כיום היא לא מסוגלת להיחלץ מהסיאוב הזה. האנושות המסכנה ומעוררת הרחמים! מדוע האדם אוהב אותי, אך הוא לא מסוגל לציית לכוונותיה של רוחי? האם באמת לא התגליתי לאנושות? האם האנושות באמת מעולם לא ראתה את פניי? האם ייתכן שלא הייתי מספיק רחום כלפי האנושות? הו, המורדים מבין האנושות כולה! עליי להשמיד אותם תחת רגליי, עליי להעלים אותם בהטלת ייסורים עליהם, וביום שבו המפעל האדיר שלי יושלם, עליי להרחיק אותם משאר האנושות, כדי שהאנושות כולה תכיר את פרצופם המכוער. הסיבה לכך שהאדם רואה את פניי ושומע את קולי רק לעתים רחוקות היא שהעולם כולו דלוח מדי, וההמולה בו רמה מדי, ולכן האדם עצל מכדי לחפש את פניי ולנסות להבין את לבי. האין זו הסיבה לשחיתותו של האדם? האין זו הסיבה לכך שהאדם נזקק? תמיד קיימתי את האנושות כולה; אלמלא כן, אילו לא הייתי רחמן, מי היה שורד עד היום? השפע שבי הוא ייחודי, אך גם כל האסונות נמצאים בידיי, ומי מסוגל להימלט מאסון מתי שרק ירצה? האם תפילותיו של האדם מאפשרות לו לעשות זאת? או שמא הדמעות שבלבו של האדם מאפשרות זאת? האדם מעולם לא התפלל אליי באמת, ולכן מתוך האנושות כולה, איש מעולם לא חי את כל חייו לאור האמת, ובני האדם חיים רק תחת הבלחות אקראיות של האור. זה מה שגרם לכך שהאנושות נזקקת כיום.

האמירה העשרים וארבע

אני מטיל את ייסוריי על כל בני האדם, אך הם גם מרוחקים מכל בני האדם. כל חייו של כל אדם מלאים באהבה ושנאה כלפיי, ואיש מעולם לא הכיר אותי. אם כן, גישתו של האדם כלפיי משתנה חדשות לבקרים, והיא לא יכולה להישאר אחידה. עם זאת, אני תמיד דאגתי לאדם וגוננתי עליו, ורק משום אווילותו, הוא לא מסוגלים לראות את כל מעשיי ולהבין את כוונותיי הנלהבות. אני המנהיג של כל המדינות, והרשות העליונה ביותר עבור כל בני האדם, אלא שהאדם פשוט לא מכיר אותי. במשך שנים רבות, חייתי בין בני אדם וחוויתי חיים בעולמו של האדם, אך הוא תמיד התעלם ממני והתייחס אליי כאל יצור שבא מהחלל החיצון. אי לכך, משום ההבדל בטבע ובשפה, בני האדם מתייחסים אליי כאל זר. נדמה גם שבגדיי ייחודיים מדי, ולכן האדם לא מעז לגשת אליי. רק אז אני מרגיש את הרס החיים בקרב בני האדם, ורק אז אני מרגיש את חוסר הצדק בעולמו של האדם. אני הולך בין העוברים והשבים ומביט בפניהם של כולם. נדמה שהם חולים במחלה המשווה לפניהם מראה של מרה שחורה, וסובלים מייסורים שאני מטיל, מה שמונע את שחרורם. האדם כובל את עצמו ומשפיל את עצמו. רוב בני האדם יוצרים רושם מוטעה של עצמם בפניי, כדי שאולי אשבח אותם; רוב בני האדם מתחזים בפניי למעוררי רחמים במכוון, כדי שאולי אגיש להם עזרה. מאחורי גבי, כל בני האדם מרמים אותי וממרים את פי. אני לא צודק? האין זו אסטרטגיית ההישרדות של האדם? מי אי-פעם הביא אותי לידי ביטוי בחייו? מי אי-פעם רומם אותי בפני אחרים? מי אי-פעם התחייב בפני הרוח? מי אי-פעם עמד איתן בעדותו עליי בפני השטן? מי אי-פעם הוסיף כנות ל"נאמנותו" כלפיי? מי אי-פעם סולק על ידי התנין הגדול האדום כאש בגללי? בני האדם שמו את מבטחם בשטן; הם מומחים בהתרסה נגדי; הם הממציאים של ההתנגדות אליי; והם מוסמכים בהונאה שלי. למען גורלו שלו, האדם מחפש פה ושם על פני האדמה. כשאני מאותת לו לבוא אליי, הוא נותר אדיש לערכי הרב וממשיך להאמין בעצמאותו, מתוך רצון שלא להיות למעמסה על אחרים. השאיפות של האדם הן יקרות ערך, אך השאיפות של אף אדם מעולם לא זכו בציון מושלם – הן כולן מתפוררות לפניי וקורסות בשקט מוחלט.