‏הצגת רשומות עם תוויות אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (טקסט). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (טקסט). הצג את כל הרשומות

22.10.17

לגבי כתבי הקודש (1)



כיצד יש לגשת אל כתבי הקודש בנוגע לאמונה באלוהים? זוהי שאלה עקרונית. מדוע אנחנו דנים בשאלה הזאת? משום שבעתיד, אתם תפיצו את הבשורה ותרחיבו את העבודה של עידן המלכות, ולא מספיק שתהיו מסוגלים לדבר על עבודתו של אלוהים כיום. כדי להרחיב את עבודתו, חשוב יותר שתוכלו ליישב את התפיסות הדתיות ישנות ואת דרך האמונה הישנה של בני האדם ולשכנע אותם לחלוטין. רכישת יכולת כזו נוגעת לכתבי הקודש. במשך שנים רבות, דרך האמונה המסורתית של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) הייתה לקרוא בכתבי הקודש. עזיבת כתבי הקודש אינה אמונה באלוהים. עזיבת כתבי הקודש היא פולחן רע וכפירה, ואפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש.

21.10.17

המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

כנסיית האל הכול יכול,האל הכול יכול,ברק ממזרח

במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם שהוא נפרד מהם למשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שהוא עשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם. המושיע הזה מוחל לכל חטאי האדם ונושא אותם על גבו, ואפילו מת שוב על הצלב למען האדם. מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח במהלך אחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם. מובן שזוהי גם משאלתם הקולקטיבית של כל בני האדם שמקבלים את שמו של ישוע המושיע כיום. ברחבי תבל, כל בני האדם שיודעים על הישועה של ישוע המושיע נכספו נואשות להופעתו הפתאומית של ישוע המשיח, כדי שהוא יגשים את הדברים שאמר ישוע כשהוא היה על פני האדמה: "בוא אבוא באותו אופן שבו עזבתי." האדם מאמין שלאחר הצליבה והתחייה, ישוע חזר לשמיים על ענן לבן, ותפס את מקומו לימינו של אל עליון. בדומה לכך, האדם סבור שישוע ישוב וירד על ענן לבן (הענן הזה מתייחס לענן שישוע רכב עליו כשהוא חזר לשמיים), אל קרבם של בני האדם שנכספו אליו נואשות במשך אלפי שנים, ושדמותו ולבושו יהיו כמו אלה של היהודים. אחרי שהוא יופיע בפני האדם, הוא יעניק לו מזון ויגרום למים חיים לפרוץ ממנו, הוא יחיה בקרב בני האדם, ויהיה מלא חסד ואהבה, חי וקיים וכיוצא באלה. אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שהאדם תפס. הוא לא בא אל בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם לא מכיר אותו, והוא לא מודע לבואו. האדם רק ממתין לו ללא מטרה, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על ענן לבן (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים. האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף? האדם יודע רק שישוע המושיע מלא באהבה וחמלה, ושהוא קורבן החטאת המלא בגאולה. אולם אין לאדם מושג שהוא גם אלוהים עצמו, השופע צדק, מלכותיות, חרון אף ומשפט, ושיש לו סמכות ושהוא מלא כבוד. על כן, על אף שהאדם נכסף ומשתוקק בכיליון עיניים לשובו של הגואל, ואפילו אם תפילות האדם מרגשות את השמיים, ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.

20.10.17

בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
מהותה של האמונה באלוהים בקרב רוב בני האדם היא הכרה דתית: רוב בני האדם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים ויכולים רק ללכת בעקבותיו כמו רובוטים, ללא יכולת לכמוה לאלוהים באמת או להעריץ אותו באמת. הם בסך הכל הולכים בעקבותיו בדממה. בני אדם רבים מאמינים באלוהים, אך רק מעטים מאוד אוהבים את אלוהים. בני האדם יראים את אלוהים מפני שהם פוחדים מאסון, או שהם מעריצים את אלוהים משום שהוא רם ונישא – אך ביראתם ובהערצתם אין אהבה אמיתית או כמיהה אמיתית. בחוויותיהם הם מחפשים את פרטי הפרטים של האמת או תעלומות חסרות חשיבות. רוב בני האדם רק הולכים בעקבות אלוהים, הם דגים במים עכורים רק כדי לקבל ברכות. הם לא מחפשים את האמת ולא נשמעים לאלוהים באמת כדי לקבל את ברכותיו. חיי האמונה באלוהים של כל בני האדם הם חסרי משמעות – אין להם ערך והם כוללים את שיקוליהם ועיסוקיהם האישיים. הם לא מאמינים באלוהים כדי לאהוב את אלוהים, אלא כדי לקבל את ברכתו. בני אדם רבים פועלים כאוות נפשם, עושים ככל העולה על רוחם ולעולם לא מביאים בחשבון את ענייניו של אלוהים או שואלים את עצמם אם מעשיהם הם על פי רצון אלוהים. בני אדם כאלה אפילו לא יכולים להגיע לאמונה אמיתית, וקל וחומר שהם לא יכולים להגיע לאהבת אלוהים. האדם לא רק צריך להאמין במהותו של אלוהים – עליו לאהוב אותה. אולם רבים מאלה שמאמינים באלוהים לא מסוגלים לגלות את "הסוד." בני האדם לא מעזים לאהוב את אלוהים, וגם לא מנסים לאהוב אותו. הם מעולם לא גילו שיש כל כך הרבה לאהוב באלוהים – הם מעולם לא גילו שאלוהים הוא האל שאוהב את האדם ושהוא האל שהאדם נועד לאהוב. חביבותו של אלוהים מתבטאת בעבודתו: רק כשבני האדם חווים את עבודתו של אלוהים הם מגלים את חביבותו; רק בחוויותיהם בפועל יכולים בני האדם להעריך את חביבותו של אלוהים, ומבלי לראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של אלוהים. יש כל כך הרבה לאהוב באלוהים, אך ללא מגע עם אלוהים, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת אלוהים שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת אלוהים שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על אלוהים שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם יותר מאשר על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשאלוהים יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו בפועל ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל טבעו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים פי כמה וכמה מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר למספר בני האדם האוהבים את אלוהים שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאלוהים שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. אלוהים גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה אמיתית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את אלוהים, אלוהים ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המציאות של אלוהים.

16.10.17

הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
העידן הישן חלף ועידן חדש הגיע. שנה אחרי שנה ויום אחר יום, אלוהים עושה עבודה רבה. הוא בא לעולם ואז עזב. מחזור זה חזר על עצמו במשך דורות רבים. כיום, אלוהים ממשיך לעשות את העבודה שהוא חייב לעשות כבעבר, את העבודה שטרם נשלמה, היות שהוא לא חדל עד היום. מאז ימי הבריאה ועד היום, אלוהים עשה עבודה רבה, אבל הידעתם שהעבודה שאלוהים עושה כיום רבה יותר מעבודתו בעבר ושהיקפה רחב בהרבה מאשר בעבר? זו הסיבה שאני אומר שאלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם. כל עבודתו של אלוהים היא עבודה חשובה מאוד הן לאדם והן לאלוהים, מפני שכל פרט בעבודתו קשור לאדם.

15.10.17

רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

כיום, כשאתם רוצים לאהוב את אלוהים ולהכיר אותו, מצד אחד, עליכם לעבור מצוקה וזיכוך, ומצד שני, עליכם לשלם מחיר. אף לקח לא מעמיק כמו הלקח של אהבת האל, ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את אלוהים. כלומר, אם אתם מאמינים באלוהים, עליכם לאהוב את אלוהים. אם אתם רק מאמינים באלוהים אך אתם לא אוהבים אותו, ולא הכרתם את אלוהים, ומעולם לא אהבתם את אלוהים אהבת אמת בכל לבכם, הרי שאמונתכם באלוהים חסרת כל תועלת. אם באמונתכם באלוהים, אתם לא אוהבים את אלוהים, הרי שחייכם הם לשווא וכל חייכם הם החיים העלובים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייכם מעולם לא אהבתם את אלוהים או ריציתם אותו, מה הטעם שאתם חיים? ומה הטעם שאתם מאמינים באלוהים? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באלוהים ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל לא מסוגלים להנהיג את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את אלוהים? אהבת האל דורשת חיפוש של רצון האל בכל. היא דורשת מכם לגשש בעומק לבכם כשמשהו קורה לכם, בניסיון לתפוס את רצון האל, ולהבין מהו רצון האל בנוגע לעניין הזה, מה הוא רוצה שתשיגו וכיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אתכם לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליכם להבין את רצון האל ולהבין כיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. אסור לכם לְרַצות את עצמכם. קודם כל, שימו את עצמכם בצד. אין דבר נתעב יותר מהבשר והדם. עליכם לשאוף לְרַצות את אלוהים ועליכם למלא את חובתכם. עם מחשבות כאלה בראשכם, אלוהים יעניק לכם נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבכם ימצא מנוח. כשקורה לכם משהו, בין שהוא גדול או קטן, עליכם לשים את עצמכם בצד ולהתייחס לרצונות הבשר והדם כאלוהים העלובים ביותר. ככל שתְּרַצו יותר את הבשר והדם, כך הם ירשו לעצמם יותר – אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד, וככל שהמצב הזה יימשך, כך תאהבו יותר את הבשר והדם. לבשר והדם יש תמיד רצונות ראוותניים, הם תמיד דורשים שתְּרַצו אותם ותשביעו את רצונם בלבכם, בין שבמזון שאתם אוכלים, בבגדים שאתם לובשים, בזעם מתפרץ, בכניעה לחולשותיכם ולעצלותכם... ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך יגדלו רצונותיהם וכך הם יתהוללו יותר, עד למצב שבו הבשר והדם האנושיים מפתחים תפיסות עמוקות עוד יותר וממרים את פיו של אלוהים, מרוממים את עצמם ומטילים ספק בעבודתו של אלוהים. ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך גדלות חולשות הבשר והדם – תמיד תרגישו שאיש לא מזדהה עם חולשותיכם, תמיד תאמינו שאלוהים הרחיק לכת, ותאמרו: "איך יכול אלוהים להיות נוקשה כל כך? למה שלא יקל קצת על בני האדם?" כאשר בני אדם מספקים את בשרם ודמם ומוקירים אותם יותר מדי, הם מוותרים על עצמם. אם אתם אוהבים את אלוהים באמת, ולא מְרַצים את הבשר והדם, אתם תבינו שכל מה שאלוהים עושה הוא נכון כל כך וטוב כל כך, ושהאופן שבו הוא מקלל את מרדנותכם ושופט את היותכם חוטאים הוא מוצדק. יהיו זמנים שבהם אלוהים ייסר אתכם ויטיל עליכם משמעת, ויקים סביבה שתמתן אתכם ותאלץ אתכם לבוא בפניו – ותמיד תרגישו שמעשיו של אלוהים הם נפלאים. לכן תרגישו כאילו אין כאב רב ושאלוהים נהדר כל כך. אם תיכנעו לחולשות הבשר והדם ותאמרו שאלוהים מגזים, תמיד תרגישו כאב ותמיד תהיו מדוכאים. אתם לא תבינו את עבודתו של אלוהים, ויהיה לכם נדמה שאלוהים כלל לא מבין את חולשתו של האדם ולא מודע למצוקת האדם. על כן תרגישו אומללים ובודדים, כאילו נעשתה לכם עוולה גדולה, ובשלב הזה תתחילו להתלונן. ככל שתיכנעו כך לחולשות הבשר והדם, כך תחשבו יותר שאלוהים מגזים, עד שתיקלעו למצב כל כך קשה שתתכחשו לעבודתו של אלוהים ותתחילו להתנגד לאלוהים ולהתמלא במרדנות. לכן עליכם להתמרד בבשר, ולא להיכנע לו: בעלכם, רעייתכם, ילדיכם, עתידכם, נישואיכם, משפחתכם – אף אחד מהם לא חשובים! עליכם לגמור בדעתכם כך: "רק אלוהים נמצא בלבי ועליי לעשות הכל לְרַצות את אלוהים ולא לְרַצות את הבשר והדם". אם תמיד תחזיקו במחשבה הזו בדעתכם, כשתנהיגו את האמת ותשימו את עצמכם בצד, תוכלו לעשות זאת ואף בקלות. מסופר על חקלאי שראה פעם נחש על הדרך שהיה נוקשה מרוב קור. החקלאי הרים אותו והצמיד אותו לחזהו, וכשהנחש חזר לעצמו, הוא הכיש והרג את החקלאי. הבשר והדם האנושיים הוא כמו הנחש: מהות הבשר והדם היא לפגוע בחיי האדם, וכשהבשר והדם משליטים את רצונם, אתם מוותרים על חייכם. הבשר והדם שייכים לשטן. יש בהם רצונות ראוותניים, הם חושבים רק על עצמם, הם רוצים רק ליהנות מנוחות ולהתענג במנוחה – הם מתבוססים בעצלות ובבטלה ואם תְּרַצו אותם מעבר לגבול מסוים, הם ישתלטט עליכם. כלומר, אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד. תמיד יש להם רצונות ראוותניים ודרישות חדשות, והם מנצלים את כניעתכם לבשרכם ודמכם כדי לגרום לכם להוקיר אותם אף יותר וליהנות ממה שיש להם להציע – ואם לא תתגברו עליהם, בסופו של דבר תוותרו על עצמכם. השאלות אם תוכלו לזכות בחיים בפני אלוהים ומה תהיה אחריתכם תלויות במרד שלכם בבשר. אלוהים הושיע אתכם ובחר בכם והועיד אתכם, אך אם אתם לא מוכנים לְרַצות אותו כיום, לא מוכנים להנהיג את האמת; לא מוכנים למרוד בבשר בלב האוהב את אלוהים באמת, הרי שבסופו של דבר תהרסו את עצמכם ותסבלו כאב עז. אם תמיד תיכנעו לבשר והדם, עם הזמן השטן יכרסם אתכם מבפנים ויותיר אתכם ללא חיים וללא מגע עם רוח האל, עד שיבוא יום שבו תהיו מלאים בחושך. כשתחיו בחושך, כבר תהיו שבויים בידי השטן, אלוהים כבר לא יהיה בידיכם, ובשלב הזה תתכחשו לקיומו של אלוהים ותנטשו אותו. על כן, אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, עליכם לשלם את המחיר בכאב ולסבול מצוקה. אין צורך בלהט ומצוקה חיצוניים, בקריאה נוספת ובהתרוצצות נוספת. במקום זאת, עליכם לשים בצד את הדברים שבתוככם: את המחשבות הראוותניות והאינטרסים האישיים ואת שיקוליכם, תפיסותיכם ומניעיכם. זה רצון האל.

28.9.17

ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
רוב בני האדם מאמינים באלוהים למען הייעוד העתידי שלהם או למען הנאה זמנית. בקרב בני אדם שלא עברו אף טיפול, האמונה באלוהים היא למען הכניסה לשמיים, כלומר למען זכייה בגמול. היא לא למען ההפיכה למושלם, או מילוי חובתו של ברוא אל. כלומר רוב בני האדם לא מאמינים באלוהים כדי למלא את אחריותם, או כדי להשלים את חובתם. נדירים המקרים שבהם בני אדם מאמינים באלוהים כדי לחיות חיים בעלי משמעות, ואין בני אדם שמאמינים שמכיוון שהאדם חי, עליו לאהוב את אלוהים לפי דין שמיים ועקרון הארץ, ושזה ייעודו הטבעי של האדם. לכן, על אף שכל אדם עוסק בחיפוש היעדים הייחודיים לו, יש דמיון בין המטרה והמניע של עיסוקם של כל בני האדם. יתרה מזאת, רוב בני האדם עובדים את אותם דברים. במהלך אלפי השנים האחרונות, מאמינים רבים מתו, ורבים מתו ונולדו מחדש. לא רק אדם אחד או שניים מחפשים את אלוהים, ואפילו לא אלף או אלפיים, אך רוב בני האדם האלה עוסקים בחיפוש למען הסיכויים העתידיים שלהם או למען התקוות המפוארות שלהם. נדירים בני האדם שמסורים למשיח. הרבה מאמינים אדוקים מתו בנפילה ברשתות שלהם עצמם. מעבר לכך, מספר בני האדם שהצליחו הוא קטן להחריד. עד היום, איש לא יודע את הסיבות לכישלונם של בני אדם מסוימים, או את סוד ההצלחה של האחרים. בני האדם שמחפשים את המשיח באופן כפייתי עדיין לא זכו בתובנה פתאומית. הם עדיין לא הצליחו לפרש את התעלומות האלה משום שהם פשוט לא יודעים. אף על פי שהם השקיעו מאמצים אדירים בעיסוקם בחיפוש, הדרך שבה הם צועדים היא לא דרך ההצלחה אלא דרך הכישלון שבה צעדו קודמיהם בעבר. לכן, ללא קשר לאופן שבו הם מחפשים, הם צועדים בדרך המובילה לחושך, הלא כן? הדברים שהם זוכים בהם הם פירות מרים, הלא כן? אומנם קשה לחזות אם בני אדם המתחקים אחר אלה שהצליחו בעבר יצליחו או ייכשלו, אך קשה עוד יותר לבני אדם המחפשים בהתחקות אחר אלה שנכשלו. יש להם סיכוי גדול אף יותר להיכשל, הלא כן? איזה ערך יש לדרך שהם צועדים בה? הם מבזבזים זמן, הלא כן? גם כשבני האדם מצליחים בעיסוקם בחיפוש וגם כשהם נכשלים, יש סיבה לכך. גורלם להצליח או להיכשל לא נקבע על פי העובדה שהם מחפשים כאוות נפשם.

27.9.17

מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

אלוהים בהתגלמותו הראשונה חי על פני האדמה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי, אך ביצע את כהונתו במשך שלוש וחצי מהשנים האלה בלבד. הן במשך הזמן שבו עבד והן בטרם החל בעבודתו, היתה לו אנושיות רגילה. הוא שכן באנושיותו הרגילה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי. לכל אורך שלוש וחצי השנים האחרונות, הוא התגלה כאלוהים בהתגלמותו. בטרם החל לבצע את כהונתו, הופיע באנושיות רגילה ושגרתית, מבלי להראות סימן כלשהו לאלוהותו, ורק לאחר שהחל לבצע את כהונתו באופן רשמי, אלוהותו באה לידי ביטוי. חייו ועבודתו במהלך עשרים ותשע השנים הראשונות הדגימו כי הוא בן אדם אמיתי, בר אנוש, בשר ודם; שכן כהונתו החלה ברצינות רק לאחר גיל עשרים ותשע. משמעותה של ההתגלמות היא כי אלוהים מופיע בבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם שברא, בדמות בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם בבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם, בעל אנושיות רגילה; דבר זה, לכל הפחות, מוכרח להיות אמת. למעשה, ההשלכה של התגלמות אלוהים בבשר ודם היא כי אלוהים חי ועובד כבשר ודם, אלוהים בעצם מהותו נעשה בשר ודם, נעשה אדם. את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם ניתן לחלק לשני שלבים. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, כשהוא נשמע למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, מחסה, שינה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במלים אחרות, במהלך השלב הראשון הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהחל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה עם מעטפת אנושית רגילה, מבלי להראות כל סימן חיצוני לעל-טבעי. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו, ובמשך הזמן הזה אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין בשירות העבודה הרגילה של אלוהותו; שכן בעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד לשלב שבו הוא מסוגל לבצע את כהונתו. כך, השלב השני של חייו הוא לבצע את כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות מוחלטת. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין, היא שאנושיותו עדיין אינה שווה לכלל העבודה האלוהית, אינה בוגרת עדיין; רק לאחר שאנושיותו מתבגרת, נעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את כהונתו. כיוון שכבשר ודם, עליו לגדול ולהתבגר, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה, ואילו בשלב השני, מכיוון שאנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, החיים שאלוהים בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. אילו אלוהים החל את כהונתו ברצינות מרגע לידתו, נותן אותות על-טבעיים ועושה נסים, לא היתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית; לא ייתכן בשר ודם ללא אנושיות, ואדם ללא אנושיות אינו בן אדם. בדרך זו, אנושיות בשרו של אלוהים היא תכונה פנימית של התגלמות אלוהים בבשר ודם. האמירה ש"כאשר אלוהים נעשה בשר ודם הוא כולו אלוהי וכלל אינו אנושי", היא חילול הקודש, מפני שזוהי עמדה בלתי אפשרית, המפירה את עקרון ההתגלמות בבשר ודם. גם לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, אלוהותו עדיין שוכנת במעטפת החיצונית האנושית כשהוא עושה את עבודתו; אלא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה כבשר ודם רגיל. לפיכך, סוכן העבודה הוא האלוהות השוכנת באנושיותו. אלוהותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך זוהי אלוהות החבויה בתוך אנושיותו; עבודתו נעשית במהותה על ידי אלוהותו המוחלטת, ולא על ידי אנושיותו. אך מבצע העבודה הוא בשרו וגופו. ניתן לומר שהוא אדם וגם אלוהים, כי אלוהים נעשה לאל החי כבשר ודם, עם מעטפת אנושית ומהות אנושית, אך גם מהותו של אלוהים. כיוון שהוא אדם עם מהותו של אלוהים, הוא מעל לכל אדם שנברא, מעל לכל אדם שיכול לבצע את עבודתו של אלוהים. וכך, בקרב כל מי שיש לו מעטפת אנושית כשלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא אלוהים עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם שנבראו. על אף שלכולם יש אנושיות, בני אדם שנבראו הם אנושיים בלבד, ואילו אלוהים בהתגלמותו שונה מהם: בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכך, אלוהות. את אנושיותו ניתן לראות במראה החיצוני של גופו ובחיי היום יום שלו, אך את אלוהותו קשה לתפוס. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות, והוא אינו על-טבעי כפי שבני אדם מאמינים, קשה מאוד לבני אדם לראות זאת. גם היום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. למעשה, גם לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. הסוגיה הזו פשוטה מאוד: כיוון שאלוהים מתגלם בבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות. שילוב זה נקרא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו על פני האדמה.

25.9.17

כיצד יכול אדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו לקבל את גילויי אלוהים?

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם, ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, האמצעים שבהם הוא עובד משתנים בהתמדה, ובאמצעותם משתנים גם חסידי אלוהים. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק, וכך משתנה טבעו של האדם בהתאם, יחד עם עבודתו. אולם, כיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, מי שאינו מכיר את עבודתה של רוח הקודש ואותם אנשים מגוחכים שאינם יודעים את האמת, נעשים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם אינה מתאימה עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה. הוא לעולם אינו חוזר על עבודתו משכבר הימים, אלא מתקדם בהתמדה, בעבודה שלא נעשתה מעולם בעבר. כיוון שאלוהים אינו חוזר על עבודתו והאדם שופט תמיד את עבודתו של אלוהים היום על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב של עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם צרת אופקים מדי! איש אינו מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים עבודה זו. הרחק מאלוהים, האדם מאבד את החיים, האמת ואת ברכותיו של אלוהים, אך האדם אינו מקבל את החיים ולא את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם מבקשים לזכות באלוהים, אך אינם מסוגלים לשאת שינויים כלשהם בעבודתו. מי שאינו מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים אינה משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל אשר נחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לשמור על החוק, וכל עוד הם יתחרטו ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון לנצח. דעתם היא כי אלוהים יכול להיות רק האל שעל פי החוק והאל שנצלב למען האדם; דעתם היא גם כי אלוהים אינו אמור ואינו יכול לחרוג מכתבי הקודש. הדעות האלה בדיוק הן שכבלו אותם בחוזקה לחוק משכבר הימים והותירו אותם כבולים לכללים נוקשים. רבים עוד יותר מאמינים כי תהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, עליה להיות מבוססת על ידי נבואות, וכי בכל שלב של עבודה כזו, על כל חסידיו הנאמנים לחזות בהתגלויות, שאם לא כן, העבודה הזו אינה יכולה להיות עבודתו של אלוהים. כבר אין זו משימה קלה לאדם ללמוד להכיר את אלוהים. אם בנוסף לכך לוקחים בחשבון את ללבו המגוחך של האדם ואופיו המרדני, המלא יהירות וחשיבות עצמית, קשה עוד יותר לאדם לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. האדם אינו לומד את עבודתו החדשה של אלוהים בקפידה ואינו מקבל אותה בענווה; במקום זאת, הוא מאמץ עמדה של בוז וממתין לגילוייו ולהנחייתו של אלוהים. האם אין זו התנהגותו של אדם המורד באלוהים ומתנגד לו? כיצד יכולים אנשים כאלה לזכות באישורו של אלוהים?

23.9.17

מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "האמת הפנימית של עבודת הכיבוש"

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

1. האנושות, שהושחתה עמוקות על ידי השטן, אינה יודעת שיש אלוהים וחדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשנבראו אדם וחווה, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל. אך לאחר שהושחת, איבד האדם את הכבוד והעדות מפני שהכל התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום היא להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זהו הדבר שיש לעשות בשלב זה של עבודה. כיצד בדיוק עתידה האנושות להיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודה זו של מלים לשכנוע מלא של האדם; בעזרת גילוי, שיפוט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניעו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שיוכל להכיר את אי-הצדק והזוהמה של האנושות שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. בעיקר, יהיה זה השימוש בדברים אלה שכובש את האדם ומשכנע אותו באופן מלא. מלים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, ועל כל מי שמקבל כיבוש לקבל את ההכאה והשיפוט של המלים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בדיוק על בני האדם לשתף פעולה? על ידי אכילה ושתייה של דברים אלה ביעילות והבנתם. בני אדם אינם יכולים להיכבש בעצמם. עליהם ללמוד להכיר, מתוך אכילתם ושתייתם של דברים אלה, את השחיתות והזוהמה שלהם, את מרדנותם ואי-צדקתם, וליפול בפני אלוהים. אם תוכל להבין את רצון אלוהים ואחר כך לנהוג לפיו, ויתרה מכך, להיות בעל חזון, ואם תוכל להישמע לחלוטין לדברים אלה ולא להפעיל שום בחירה שלך, הרי שתיכבש. ודברים אלה הם שיכבשו אותך. מדוע איבדה האנושות את העדות? מפני שלאיש אין אמונה באלוהים ואיש אינו מחזיק עוד את אלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד אל העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם חפצים בדברים רבים מדי לעתידם, ויש להם דרישות מוגזמות רבות מדי. הם חושבים תמיד על בשרם ומתכננים למענו, ולעולם אינם מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. לבם נלכד בידי השטן, הם איבדו את יראתם כלפי אלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אך האדם נברא על ידי אלוהים. כך, איבד האדם את העדות, כלומר, איבד את כבודו של אלוהים. מטרת כיבושה של האנושות היא לתפוס מחדש את כבוד יראתו של האדם כלפי אלוהים.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

22.9.17

הכל מושג על ידי דבר אלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

אלוהים אומר את דבריו ועושה את עבודתו בהתאם לעידנים השונים, ובעידנים שונים, הוא אומר דברים שונים. אלוהים אינו מציית לכללים ואינו חוזר על אותה עבודה, הוא אינו חש נוסטלגיה לדברים שהיו בעבר; הוא אל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן, ובכל יום הוא אומר דברים חדשים. עליך לציית למה שיש לציית לו היום; זוהי אחריותו וחובתו של האדם. יש חשיבות מכרעת לכך שהנוהג יתרכז סביב האור ודברי אלוהים בהווה. אלוהים אינו מציית לכללים, ויכול לדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי להביע את חוכמתו וכול-יכולתו. אין זה משנה אם הוא מדבר מנקודת המבט של הרוח, או של האדם, או של הגוף השלישי – אלוהים הוא תמיד אלוהים, ואינך יכול לומר שהוא אינו אלוהים בגלל נקודת המבט האנושית שממנה הוא מדבר. בקרב אנשים מסויימים, הופיעו תפיסות כתוצאה מנקודות המבט השונות שמהן אלוהים מדבר. לאנשים כאלה אין ידע על אלוהים, ואין ידע על עבודתו. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת מבט אחת, האם האדם לא היה קובע כללים ביחס לאלוהים? האם אלוהים יכול לאפשר לאדם לנהוג כך? תהיה אשר תהיה נקודת המבט שממנה אלוהים מדבר, לאלוהים יש כוונות משלו לכל אחד. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת המבט של הרוח, האם היית יכול ליצור עמו קשר? לפיכך, הוא מדבר בגוף שלישי כדי להעניק לך את דבריו ולהנחות אותך אל המציאות. כל דבר שאלוהים עושה הוא הולם. בקצרה, הכל נעשה על ידי אלוהים, ואל לך להטיל בכך ספק. כיוון שהוא אלוהים, אין זה משנה מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, הוא עדיין אלוהים. זוהי אמת שאינה משתנה. בכל דרך שבה יעבוד, הוא עדיין אלוהים, ומהותו לא תשתנה! פטרוס אהב את אלוהים כל כך והיה אדם כלבבו של אלוהים, אך אלוהים לא היה לו עד כאדון הבריאה או המשיח, מפני שמהותו של ברוא היא כפי שהיא, ולעולם אינה יכולה להשתנות. בעבודתו, אלוהים אינו מציית לכללים, אלא משתמש בשיטות שונות כדי שעבודתו תהיה יעילה וכדי להגדיל את ידע האדם על אודותיו. כל שיטת עבודה שלו עוזרת לאדם להכירו, ומטרתה לעשות את האדם למושלם. תהיה אשר תהיה שיטת העבודה שבה הוא משתמש, מטרתה של כל אחת מהן היא לבנות את האדם ולעשותו למושלם. אף על פי שאחת משיטותיו נמשכה אולי זמן רב מאוד, מטרתה היתה למתן את אמונת האדם בו. לפיכך, אל לכם להטיל ספק. כל אלה שלבים בעבודתו של אלוהים, ועליכם להישמע להם.

16.9.17

הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
עבודת ניהול האנושות נחלקת לשלושה שלבים, ופירוש הדבר הוא שעבודת הושעת האנושות נחלקת לשלושה שלבים. שלושת השלבים האלה לא כוללים את עבודת בריאת העולם – אלה הם שלושת השלבים של העבודה בעידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. עבודת בריאת העולם הייתה עבודת יצירת האנושות כולה. זו לא הייתה עבודת הושעת האנושות ואין לה כל קשר לעבודת הושעת האנושות, מפני שכאשר העולם נברא, השטן טרם השחית את האנושות, ולכן לא היה צורך בביצוע עבודת הושעת האנושות. עבודת הושעת האנושות החלה רק כאשר האנושות הושחתה, ולכן עבודת ניהול האנושות החלה גם היא רק כאשר האנושות הושחתה. במילים אחרות, ניהול אלוהים את האדם החל כתוצאה מעבודת הושעת האנושות ולא נבע מעבודת בריאת העולם. רק לאחר שהאנושות קיבלה על עצמה טבע מושחת, החלה עבודת הניהול להתקיים, ולכן עבודת ניהול האנושות כוללת שלושה חלקים, ולא ארבעה שלבים או ארבעה עידנים. זוהי הדרך הנכונה היחידה להתייחס לאופן שבו אלוהים מנהל את האנושות. כשהעידן האחרון יגיע לקצו, עבודת ניהול האנושות תגיע לסיומה הגמור. חתימת עבודת הניהול פירושה שעבודת הושעת האנושות כולה הושלמה לגמרי ושהאנושות הגיעה לסוף דרכה. אלמלא עבודת הושעת האנושות כולה, עבודת ניהול האנושות לא הייתה קיימת ולא היו שלושה שלבי עבודה. דווקא בגלל הסתאבותה של האנושות ומשום שהאנושות זקוקה לישועה בדחיפות, יהוה השלים את בריאת העולם והחל בעבודה של עידן החוק. רק אז החלה עבודת ניהול האנושות, ופירוש הדבר שרק אז החלה עבודת הושעת האנושות. "ניהול האנושות" אין פירושו הכוונת חיי האנושות שנבראה זה לא מכבר על פני האדמה (כלומר, אנושות שטרם הושחתה). במקום זאת, פירוש הדבר הוא הושעת אנושות שהשטן השחית, כלומר, שינוי האנושות המושחתת הזו. זה הפירוש של ניהול האנושות. עבודת הושעת האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם, ולכן עבודת ניהול האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם אלא רק את שלושה שלבי עבודה הנפרדים מבריאת העולם. כדי להבין את עבודת ניהול האנושות, יש צורך במודעות להיסטוריה של שלושת שלבי העבודה – אלה הדברים שכולם צריכים להיות מודעים אליהם כדי לזכות בישועה. כברואי אל, עליכם להכיר בכך שאלוהים ברא את האדם ועליכם להכיר במקור שחיתותה של האנושות ומעבר לכך, עליכם להכיר בתהליך ישועתו של האדם. אם אתם יודעים איך להתנהל רק על פי דוקטרינה כדי למצוא חן בעיני אלוהים, אך אין לכם שמץ של מושג איך אלוהים מושיע את האנושות או מה מקור שחיתותה של האנושות, הרי שזה מה שחסר לכם כברואי אל. אסור לכם להסתפק בהבנה של האמיתות שניתן להנהיג תוך התעלמות מהטווח הרחב יותר של עבודת הניהול של אלוהים – אם זה המצב, אתם יותר מדי דוגמטיים. שלושת שלבי העבודה הם הסיפור האמיתי של האופן שבו אלוהים מנהל את האדם, המקור לבשורת התבל כולה והתעלומה הגדולה ביותר עבור האנושות, והם גם היסוד להפצת הבשורה. אם תתמקדו רק בהבנת אמיתות פשוטות שנוגעות לחייכם ולא תדעו כלום על הדבר הזה, התעלומה האדירה ביותר והחיזיון האדיר ביותר, הרי שחייכם דומים למוצר פגום שניתן רק להתבונן בו, הלא כן?

14.9.17

באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

מדוע אתם מאמינים באלוהים? השאלה הזו מבלבלת את רוב בני האדם. יש להם תמיד שתי השקפות שונות לגמרי לגבי האל המעשי ולגבי אלוהים שבשמיים, מה שמעיד על כך שהם מאמינים באלוהים לא כדי להישמע לו אלא כדי לזכות בטובות הנאה מסוימות או כדי לברוח מייסורים או אסון. רק משום כך הם נשמעים לו במידת מה, אך הציות שלהם תלוי בדבר – הם נשמעים לו למען הסיכויים העתידיים האישיים שלהם ובעל כורחם. אם כך, מדוע אתם מאמינים באלוהים? אם אתם מאמינים רק למען סיכוייכם העתידיים וגורלכם, מוטב שלא תאמינו כלל. אמונה כזו היא הונאה עצמית, הרגעה עצמית והערכה עצמית. אם אמונתכם לא מושתתת על יסוד הציות לאלוהים, סופכם להיענש כתוצאה מהתנגדותכם לאלוהים. כל מי שלא מחפש ציות לאלוהים באמונתו מתנגד לאלוהים. אלוהים דורש שבני האדם יחפשו את האמת, שהם ישתוקקו לדברי האל, שהם ישתו ויאכלו את דברי האל וינהיגו אותם כדי שהם יוכלו להגיע לציות לאלוהים. אם המניעים שלכם באמת כאלה, אלוהים ודאי ירומם אתכם וודאי יהיה חסוד כלפיכם. איש לא יכול להטיל בכך ספק ואיש לא יכול לשנות זאת. אם המניעים שלכם הם לא למען הציות לאלוהים ואם יש לכם כוונות אחרות, כל מה שתאמרו ותעשו – תפילותיכם בפני אלוהים ואפילו כל מעשה שלכם – יהיה מנוגד לאלוהים. ייתכן שאתם מנומסים ומדברים ברוך, שכל מעשיכם וכל מוצא פיכם נראים נכונים, שאתם נראים כמו בני אדם שנשמעים לאלוהים, אך בכל הנוגע למניעים וההשקפות שלכם באשר לאמונה באלוהים, כל מה שאתם עושים מרושע ומנוגד לאלוהים. בני אדם שנראים צייתנים ככבשים אך לבם מלא כוונות מרושעות אינם אלא זאב בעור של כבש. הם פוגעים באלוהים ישירות ואלוהים לא יחוס על אף אחד מהם. רוח הקודש תחשוף כל אחד מהם כדי שכולם יוכלו לראות שרוח הקודש מתעבת ודוחה כל אחד מהם שהוא צבוע. אל דאגה: אלוהים יטפל בכל אחד מהם בתורו ויתמודד עם כל אחד מהם בתורו.

13.9.17

האמירה התשע עשרה| כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
יאה לאנושות להשתמש בדבריי כתשתית להישרדותה. האדם חייב לבסס את חלקו האישי בכל חלק מדבריי – אחרת האדם ימיט על עצמו אסון, כאילו הוא שאף להשמדתו שלו. האנושות לא מכירה אותי, ומשום כך, במקום להציע לי את חייהם בתמורה, כל מה שבני האדם עושים הוא להתהלך לפניי עם אשפה בידיהם במטרה לְרַצות אותי. אולם אני לא מרוצה כלל וכלל מהמצב הקיים, ואני ממשיך להציב דרישות לאנושות. אני אוהב את המחוות של האדם, אבל אני שונא את הסחיטות שלו. לכל בני האדם יש לב מלא בתאוות בצע – נדמה שהלב האנושי משועבד לשטן והאדם לא מסוגל לצאת לחופשי ולהעניק לי את לבו כקורבן מנחה. כשאני מדבר, האדם מקשיב לקולי בריתוק, אך כשאני מפסיק לדבר, הוא ממשיך שוב ב"עסקים" שלו וחדל לגמרי להתייחס לדבריי, כאילו דבריי הם נספח לעסקים שלו. תמיד החמרתי עם האנושות, אך יחד עם זאת הייתי סבלני ורחב לב אל האנושות. לכן, בזכות רחמיי, בני האנוש הפכו כולם לגאוותנים שלא מסוגלים למודעות עצמית ולאינטרוספקטיבה, והם מנצלים את הבלגתי כדי להונות אותי. לאף אחד מהם לא אכפת ממני באמת, ואף אחד מהם לא נוצר אותי באמת כדבר יקר ללבו – רק כשיש להם רגע פנאי, הם מביעים כלפיי כבוד שטחי. גם כך, המאמץ שהשקעתי באדם הוא רב לאין ערוך. הקדשתי לאדם עבודה מסוג חסר תקדים, ומלבד זאת, הענקתי לו עול נוסף כדי שהאדם יוכל לרכוש ידע ולהשתנות באמצעות מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו. אני לא דורש מהאדם להיות צרכן בלבד, אלא שאני דורש ממנו להפוך אותו ליצרן המסוגל להביס את השטן. אני אומנם לא דורש דבר מהאדם, אך כן יש לי אמות מידה לדרישות שלי, מכיוון שיש למעשיי תכלית ועקרונות: אני לא משתעשע באקראי כפי שהאדם מדמיין, ואני לא מעצב את השמיים והארץ וכל צבא הבריאה מתוך גחמה. דרך עבודתי, האדם אמור להיות מסוגל לראות דבר מה ולהשיג דבר מה. אסור לו לבזבז את אביב נעוריו, או להתייחס לחייו כאל בגד שמצטבר עליו אבק מבלי משים. במקום זאת, עליו לעמוד על המשמר ולהגן על עצמו, ולקחת לעצמו מהשפע שלי כדי להסב לעצמו הנאה. עליו לעשות זאת למעני, עד אשר לא יוכל לשוב אל השטן, ולמעני הוא יפתח במתקפה על השטן. מה שאני דורש מהאדם פשוט כל כך, הלוא כן?

11.9.17

אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי| כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
אני מוכיח אתכם כך כיום למען הישרדותכם, כדי שעבודתי תתקדם ללא קושי, וכדי שעבודת החניכה שלי בתבל כולה תתבצע באופן הולם ומושלם יותר ותחשוף את דבריי, סמכותי, מלכותיותי ושיפוטי לאנשי כל הארצות והאומות. עבודתי בקרבכם היא ראשית עבודתי בתבל כולה. על אף שכעת כבר אחרית הימים, דעו כי "אחרית הימים" אינו אלא שם של עידן: כמו עידן החוק ועידן החסד, הוא מתייחס לעידן, ומציין על עידן שלם, ולא על השנים או החודשים האחרונים. עם זאת, אחרית הימים לא מאוד דומה לעידן החסד ועידן החוק. עבודת אחרית הימים לא נעשית בעם ישראל, אלא בקרב הגויים – זהו כיבוש כל עמים מכל האומות והשבטים שמחוץ לעם ישראל בפני כס המלכות שלי, כדי שכבודי בכל רחבי התבל יוכל למלא את היקום כולו. כך אוכל לזכות לכבוד רב יותר, כדי שכל הבריות על פני האדמה יוכלו להעביר את כבודי לכל אומה, לנצח, לאורך הדורות, וכל הבריות בשמיים ובארץ יוכלו לראות את הכבוד שרכשתי על פני האדמה. העבודה המתבצעת באחרית הימים היא עבודת הכיבוש. היא אינה הכוונת חייהם של כל בני האדם שעל פני האדמה, אלא סיכום חיי הייסורים הבלתי נגמרים של האנושות לאורך אלפי שנים על פני האדמה. כתוצאה מכך, עבודת אחרית הימים לא יכולה להיות דומה לאלפי שנות העבודה בעם ישראל, ולא לעשור הפעולה ביהודה שנמשך לאחר מכן כמה אלפי שנים עד להתגלמותו השנייה של אלוהים. בני האדם של אחרית הימים נתקלים רק בהופעתו מחדש של הגואל כבשר ודם, והם מקבלים את עבודתו האישית ואת דבריו של אלוהים. אחרית הימים לא תימשך אלפיים שנה – היא קצרה, כמו פרק הזמן שבו ביצע ישוע את עבודת עידן החסד ביהודה. זאת משום שאחרית הימים היא סיכומו של התקופה כולה. היא ההשלמה והסיום של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, והיא מסכמת את מסע חיי הייסורים של האנושות. היא לא מביאה את האנושות כולה לעידן חדש והיא לא מאפשרת לחיי האנושות להימשך. לא תהיה לכך חשיבות לתוכנית הניהול שלי או לקיומו של האדם. אילו האנושות המשיכה כך, במוקדם או במאוחר השטן היה בולע את כולה, והנשמות השייכות לי היו יורדות בסופו של דבר לטמיון בידיו. עבודתי נמשכת רק ששת אלפים שנה, והבטחתי כי גם שליטתו של המזיק על האנושות כולה לא תימשך יותר מששת אלפים שנה. לפיכך תם הזמן. לא אמשיך ולא אדחה עוד: באחרית הימים, אביס את השטן, אשיב לעצמי את כל כבודי ואת כל הנשמות השייכות לי על פני האדמה, כדי שנשמות אומללות אלו יוכלו להימלט מים הייסורים, וכך תושלם כל עבודתי על פני האדמה. מכאן ואילך, לעולם לא אשוב להיות בשר ודם על פני האדמה, ולעולם לא תעבוד שוב רוחי השולטת בכל על פני האדמה. אעשה רק דבר אחד על פני האדמה: אברא מחדש את האנושות, אנושות שתהיה קדושה, ושתהיה העיר הנאמנה לי על פני האדמה. אך דעו לכם שלא אשמיד את העולם כולו, ולא אשמיד את האנושות כולה. אשאיר את אותו השליש הנותר – השליש שאוהב אותי ושאותו כבשתי לחלוטין, ואגרום לשליש הזה לפרות ולרבות על פני האדמה, בדומה לבני ישראל בעידן החוק, אזין אותם בשפע של צאן ובקר ובכל אוצרות הארץ. האנושות הזו תישאר עמי לנצח, אולם לא תהיה זו האנושות של היום, המזוהמת באופן מצער, אלא אנושות שהיא אוסף של כל מי שנפל בנחלתי. השטן לא יזיק, לא יפריע ולא יארוב לאנושות כזו, והיא תהיה האנושות היחידה שתתקיים על פני האדמה לאחר נצחוני על השטן. זו האנושות שכבר כבשתי עד כה ושזכתה בהבטחתי. לפיכך, האנושות שנכבשה באחרית הימים היא גם האנושות שתינצל ושתקבל את ברכותיי הנצחיות. זו תהיה העדות היחידה לניצחוני על השטן והשלל היחיד מהקרב שלי נגד השטן. הצלתי את שלל המלחמה הזה מתחומו של השטן, ושלל זה הוא ההתממשות היחידה והפרי היחיד של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפי השנים. הם באים מכל אומה ועדה, ומכל מקום ומדינה בתבל כולה. הם בני גזעים שונים, הם דוברים שפות שונות, הם בעלי מנהגים שונים וצבע עור שונה והם פזורים ברחבי כל ומה ועדה על פני כדור הארץ, ואף בכל פינה בעולם. בסופו של דבר, הם יתאחדו לאנושות שלמה, אוסף של בני אדם שכוחות השטן לא יכולים להגיע אליהם. בני האנוש שאותם לא הושעתי וכבשתי ישקעו בשתיקה למעמקי הים ויישרפו בלהבותיי המכלות לנצח נצחים. אשמיד את האנושות הישנה הזו, המזוהמת עד מאוד, כפי שהשמדתי את בכורי הבנים והבקר במצרים, והותרתי רק את בני ישראל, שאכלו בשר שה, שתו דם שה, וסימנו את משקופי בתיהם בדם שה. האם בני האדם שכבשתי ושהם בני משפחתי אינם גם בני האדם שאוכלים את בשרי, בשר השה, ושותים את דמי, דם השה, שאותם גאלתי ואשר עובדים אותי? האם כבודי לא ליווה את בני האדם האלה מאז ומעולם? האם מי שחסרים את בשרי, בשר השה, אינם שוקעים כבר בשתיקה למעמקי הים? כיום הם מתנגדים לי, וכיום דבריי הם כדברי יהוה לבני ישראל ולבני בניו. אולם הקושי שבמעמקי לבכם צובר את חרון אפי, מביא עוד ייסורים על בשרכם, שיפוט נוסף על חטאיכם וחרון אף נוסף על רשעותכם. מי יוכל להינצל ביום חרון אפי, כשאתם מתייחסים אליי כך כיום? מי יכול להסתיר מפניי את רשעותו שלו ולחמוק מייסורים? חטאיו של מי יכולים לחמוק מידיי, ידי הכל-יכול? התרסתו של מי יכולה לקבל את שיפוטי, שיפוטו של הכל-יכול? אנוכי, יהוה, מדבר כך אליכם, צאצאי משפחת הגויים, ודבריי אליכם גוברים על כל אמירות עידן החוק ועידן החסד, אבל אתם מקשים את לבכם יותר מכל אנשי מצרים. האם אתם לא צוברים את חרון אפי כשאני עובד ברוגע? כיצד תוכלו לחמוק ללא פגע מפני יומי, יומו של הכל-יכול?

9.9.17

באיזו נקודת מבט צריכים להחזיק מאמינים

מה קיבל האדם מאז שהאמין באלוהים לראשונה? מה ידעתם על אלוהים? כמה השתניתם הודות לאמונתכם באלוהים? עכשיו כולכם יודעים שאמונת האדם באלוהים אין מטרתה היחידה ישועה של הנפש ורווחת הבשר, וכן אין מטרתה להעשיר את חייו באמצעות אהבת אלוהים וכן הלאה. אם הדברים ימשיכו כך, אם אתם אוהבים את אלוהים רק לשם רווחת הבשר או עונג רגעי, הרי שאפילו אם בסופו של דבר תגיע אהבתכם לאלוהים לשיאה ולא תבקשו דבר, ה"אהבה" שאתם מחפשים עודנה אהבה טמאה והיא אינה משביעה את רצונו של אלוהים. אלה שמשתמשים באהבה לאלוהים כדי להעשיר את חייהם המשעממים ולמלא חלל בלבם הם אלה שחפצים לחיות חיים קלים, ואינם אלה שבאמת חפצים לאהוב את אלוהים. אהבה כזו היא בעל כורחו של האדם, רדיפה אחר עונג רגשי, ואלוהים אינו זקוק לסוג כזה של אהבה. אם כך, לאיזה סוג שייכת אהבה כשלכם? לשם מה אתם אוהבים את אלוהים? כמה אהבת אמת אתם רוחשים לאלוהים עכשיו? אהבתם של מרביתכם היא כפי שתואר לעיל. אהבה מסוג כזה יכולה רק לשמר את המצב הקיים – היא אינה יכולה להשיג יציבות נצחית ולא להכות שורש באדם. סוג כזה של אהבה הוא כפרח שפרח ואז קמל אך לא נשא כל פרי. במילים אחרות, משאהבתם את אלוהים כך פעם אחת אך אין מי שיכוון אתכם בהמשך נתיבכם, אתם תיכשלו. אם אתם יכולים לאהוב את אלוהים רק בזמנים של אהבת אלוהים, ולאחר מכן לא תשנו את טבע חייכם, הרי שתמשיכו להיות אפופים בהשפעת החושך, ללא מפלט, ועדיין לא תוכלו להיחלץ ממעשי העורמה וההונאה של השטן. אף אדם כזה אינו יכול להתקבל לגמרי אצל אלוהים. בסופו של דבר, רוחו, נשמתו וגופו של אדם כזה עדיין יהיו נחלתו של השטן. אין ספק בכך. וכל מי שאינו יכול להתקבל אצל אלוהים יחזור למקומו המקורי, כלומר בחזרה לנחלת השטן, והוא יירד אל האגם הבוער באש ובגופרית כדי לקבל על עצמו את השלב הבא בעונשו מאלוהים. אלה שמתקבלים אצל אלוהים הם אלה שמורדים בשטן ונמלטים מתחומו. בני אדם כאלה יימנו באופן רשמי בין אלה שבמלכות. זה האופן שבו אנשים שבמלכות מגיעים אליה. האם אתם נכונים להיות אנשים כאלה? האם אתם נכונים להתקבל אצל אלוהים? האם אתם נכונים להימלט מתחומו של השטן ולשוב אל אלוהים? האם אתם בנחלתו של השטן כעת או שמא אתם נמנים על עם המלכות? דברים כאלה צריכים להיות בהירים ולא לדרוש הסברים נוספים.

7.9.17

מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
כל בני האדם מבקשים לראות את ארשת פניו האמתיים של ישוע ושואפים להיות עמו. אני מאמין שאף לא אחד מהאחים והאחיות היו אומרים שאינם מוכנים לראות את ישוע או להיות עמו. לפני שתראו את ישוע, כלומר, לפני שתראו את אלוהים בהתגלמותו, יהיו לכם מחשבות רבות, למשל באשר למראהו של ישוע, לדיבורו, לאורח חייו וכן הלאה. עם זאת, כשתראו אותו באמת, מחשבותיכם ישתנו במהרה. מדוע? האם ברצונכם לדעת? בעוד שבהחלט לא ניתן להתעלם מחשיבתו של האדם, יהיה הרבה יותר בלתי נסבל לשנות את מהותו של המשיח. אתם מתייחסים אל המשיח כאל בן אלמוות, כאל חכם גדול, אך איש אינו מתייחס אליו כאל בן תמותה בעל מהות אלוהית. לפיכך, רבים מאלו הכמהים יום ולילה לראות את אלוהים הם למעשה אויבי אלוהים ואינם תואמים לו. האם אין זו עוולה מצדו של האדם? אפילו עתה אתם עדיין חושבים שאמונתכם ונאמנותכם מקנות לכם את הזכות לחזות בארשת פניו של המשיח, אך אני דוחק בכם להצטייד בדברים מוחשיים יותר! שכן בעבר, בהווה ובעתיד, רבים מאלו הבאים במגע עם המשיח כשלו; כולם ממלאים את תפקיד הפרושים. מה הסיבה לכישלונכם? הוא נובע בדיוק מכך שבמושגים שלכם ישנו אל נשגב, נערץ. אך האמת אינה על פי רצונו של האדם. לא רק שהמשיח אינו נשגב, אלא שהוא קטן במיוחד; לא רק שהוא אדם, אלא אדם רגיל; לא רק שאינו יכול לעלות השמיימה, הוא גם אינו יכול לנוע בחופשיות על פני האדמה. וכך בני אדם מתייחסים אליו כאל אדם רגיל; הם עושים כרצונם בקרבתו ומדברים אליו בהפקרות, וכל אותו הזמן ממתינים עדיין לבואו של "המשיח האמיתי". אתם מתייחסים אל המשיח שכבר בא כאל אדם רגיל ואל דבריו כאל דברי אדם רגיל. לפיכך, לא קיבלתם דבר מהמשיח, ובמקום זאת הוצאתם לאור את כיעורכם.

6.9.17

כיצד פטרוס הכיר את ישוע

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף שפטרוס ראה בישוע את ישותו של אלוהים במובנים רבים, וראה סגולות אהובות רבות, בתחילה הוא לא הכיר את ישוע. פטרוס החל להיות חסיד של ישוע בגיל 20 והמשיך להיות חסיד שלו במשך שש שנים. במהלך הזמן הזה, הוא כלל לא הכיר את ישוע, אך היה נכון להיות חסיד שלו רק מעצם הערצתו אליו. כשישוע קרא לו לראשונה על חופי ים כינרת, הוא שאל: "שמעון בר-יונה, האם תהיה חסיד שלי?" פטרוס אמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. אהיה חסיד שלך." בזמנו שמע פטרוס על אדם בשם ישוע, גדול הנביאים, בנו האהוב של אלוהים, ופטרוס ייחל תמיד למצוא אותו וקיווה להזדמנות לפגוש בו (משום שכך רוח הקודש הובילה אותו). אף שמעולם לא ראה אותו ורק שמע עליו שמועות, אט-אט התפתחה כמיהה והערצה לישוע בלבו, ולא פעם ייחל שיום אחד יראה את זיו פניו של ישוע. ומדוע ישוע בא לפגוש בפטרוס? גם הוא שמע על אדם בשם פטרוס, ולא הייתה זו רוח הקודש שהנחתה אותו: "לך אל ים כינרת, שם יש איש אחד ששמו שמעון בר-יונה." ישוע שמע מישהו אומר שיש איש אחד בשם שמעון בר-יונה וכי אנשים שמעו את דרשתו, שגם הוא הטיף את בשורת מלכות השמים, וכי כל מי ששמע אותו התרגש עד בכי. למשמע הדברים האלה, בא ישוע בעקבות האדם הזה ונסע אל ים כינרת. אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

5.9.17

מהו אדם אמיתי| כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבאת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי.

2.9.17

מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, נעשה האדם אדיש וקהה חושים ונעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי – ולא משנה כמה הוא מנסה להיראות מעורר רחמים אל מול עיני, לעולם לא אהיה רחמן כלפיו, מפני שאין לאדם יכולת הבחנה בין שחור ללבן ובין אמת לשקר. הגיון האדם נעשה כה אטום, אך הוא בכל זאת מבקש לקבל את ברכתי. אנושיותו כה נחותה, אך הוא בכל זאת רוצה להחזיק בריבונות של מלך. על מי הוא יכול למלוך, עם היגיון שכזה? איך הוא יכול לשבת על כס מלכות עם אנושיות כזו? אין ספק שאין לאדם בושה! הוא חדל אישים ויהיר! למי מכם שרוצה לקבל ברכות, אני מציע שימצא תחילה ראי ויתבונן בבבואתו המכוערת – האם יש לכם את מה שנדרש כדי למלוך? האם יש לכם פנים של אדם שיכול לקבל ברכות? לא חל אפילו שינוי קל בטבעכם, ולא הנהגתם שום דבר מן האמת, ובכל זאת אתם מייחלים לעתיד נפלא. אתם משלים את עצמכם! מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב"מוסדות להשכלה גבוהה." החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?
‏הצגת רשומות עם תוויות אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (טקסט). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (טקסט). הצג את כל הרשומות

לגבי כתבי הקודש (1)



כיצד יש לגשת אל כתבי הקודש בנוגע לאמונה באלוהים? זוהי שאלה עקרונית. מדוע אנחנו דנים בשאלה הזאת? משום שבעתיד, אתם תפיצו את הבשורה ותרחיבו את העבודה של עידן המלכות, ולא מספיק שתהיו מסוגלים לדבר על עבודתו של אלוהים כיום. כדי להרחיב את עבודתו, חשוב יותר שתוכלו ליישב את התפיסות הדתיות ישנות ואת דרך האמונה הישנה של בני האדם ולשכנע אותם לחלוטין. רכישת יכולת כזו נוגעת לכתבי הקודש. במשך שנים רבות, דרך האמונה המסורתית של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) הייתה לקרוא בכתבי הקודש. עזיבת כתבי הקודש אינה אמונה באלוהים. עזיבת כתבי הקודש היא פולחן רע וכפירה, ואפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש.

המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

כנסיית האל הכול יכול,האל הכול יכול,ברק ממזרח

במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם שהוא נפרד מהם למשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שהוא עשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם. המושיע הזה מוחל לכל חטאי האדם ונושא אותם על גבו, ואפילו מת שוב על הצלב למען האדם. מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח במהלך אחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם. מובן שזוהי גם משאלתם הקולקטיבית של כל בני האדם שמקבלים את שמו של ישוע המושיע כיום. ברחבי תבל, כל בני האדם שיודעים על הישועה של ישוע המושיע נכספו נואשות להופעתו הפתאומית של ישוע המשיח, כדי שהוא יגשים את הדברים שאמר ישוע כשהוא היה על פני האדמה: "בוא אבוא באותו אופן שבו עזבתי." האדם מאמין שלאחר הצליבה והתחייה, ישוע חזר לשמיים על ענן לבן, ותפס את מקומו לימינו של אל עליון. בדומה לכך, האדם סבור שישוע ישוב וירד על ענן לבן (הענן הזה מתייחס לענן שישוע רכב עליו כשהוא חזר לשמיים), אל קרבם של בני האדם שנכספו אליו נואשות במשך אלפי שנים, ושדמותו ולבושו יהיו כמו אלה של היהודים. אחרי שהוא יופיע בפני האדם, הוא יעניק לו מזון ויגרום למים חיים לפרוץ ממנו, הוא יחיה בקרב בני האדם, ויהיה מלא חסד ואהבה, חי וקיים וכיוצא באלה. אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שהאדם תפס. הוא לא בא אל בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם לא מכיר אותו, והוא לא מודע לבואו. האדם רק ממתין לו ללא מטרה, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על ענן לבן (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים. האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף? האדם יודע רק שישוע המושיע מלא באהבה וחמלה, ושהוא קורבן החטאת המלא בגאולה. אולם אין לאדם מושג שהוא גם אלוהים עצמו, השופע צדק, מלכותיות, חרון אף ומשפט, ושיש לו סמכות ושהוא מלא כבוד. על כן, על אף שהאדם נכסף ומשתוקק בכיליון עיניים לשובו של הגואל, ואפילו אם תפילות האדם מרגשות את השמיים, ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.

בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
מהותה של האמונה באלוהים בקרב רוב בני האדם היא הכרה דתית: רוב בני האדם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים ויכולים רק ללכת בעקבותיו כמו רובוטים, ללא יכולת לכמוה לאלוהים באמת או להעריץ אותו באמת. הם בסך הכל הולכים בעקבותיו בדממה. בני אדם רבים מאמינים באלוהים, אך רק מעטים מאוד אוהבים את אלוהים. בני האדם יראים את אלוהים מפני שהם פוחדים מאסון, או שהם מעריצים את אלוהים משום שהוא רם ונישא – אך ביראתם ובהערצתם אין אהבה אמיתית או כמיהה אמיתית. בחוויותיהם הם מחפשים את פרטי הפרטים של האמת או תעלומות חסרות חשיבות. רוב בני האדם רק הולכים בעקבות אלוהים, הם דגים במים עכורים רק כדי לקבל ברכות. הם לא מחפשים את האמת ולא נשמעים לאלוהים באמת כדי לקבל את ברכותיו. חיי האמונה באלוהים של כל בני האדם הם חסרי משמעות – אין להם ערך והם כוללים את שיקוליהם ועיסוקיהם האישיים. הם לא מאמינים באלוהים כדי לאהוב את אלוהים, אלא כדי לקבל את ברכתו. בני אדם רבים פועלים כאוות נפשם, עושים ככל העולה על רוחם ולעולם לא מביאים בחשבון את ענייניו של אלוהים או שואלים את עצמם אם מעשיהם הם על פי רצון אלוהים. בני אדם כאלה אפילו לא יכולים להגיע לאמונה אמיתית, וקל וחומר שהם לא יכולים להגיע לאהבת אלוהים. האדם לא רק צריך להאמין במהותו של אלוהים – עליו לאהוב אותה. אולם רבים מאלה שמאמינים באלוהים לא מסוגלים לגלות את "הסוד." בני האדם לא מעזים לאהוב את אלוהים, וגם לא מנסים לאהוב אותו. הם מעולם לא גילו שיש כל כך הרבה לאהוב באלוהים – הם מעולם לא גילו שאלוהים הוא האל שאוהב את האדם ושהוא האל שהאדם נועד לאהוב. חביבותו של אלוהים מתבטאת בעבודתו: רק כשבני האדם חווים את עבודתו של אלוהים הם מגלים את חביבותו; רק בחוויותיהם בפועל יכולים בני האדם להעריך את חביבותו של אלוהים, ומבלי לראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של אלוהים. יש כל כך הרבה לאהוב באלוהים, אך ללא מגע עם אלוהים, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת אלוהים שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת אלוהים שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על אלוהים שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם יותר מאשר על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשאלוהים יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו בפועל ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל טבעו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים פי כמה וכמה מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר למספר בני האדם האוהבים את אלוהים שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאלוהים שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. אלוהים גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה אמיתית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את אלוהים, אלוהים ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המציאות של אלוהים.

הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
העידן הישן חלף ועידן חדש הגיע. שנה אחרי שנה ויום אחר יום, אלוהים עושה עבודה רבה. הוא בא לעולם ואז עזב. מחזור זה חזר על עצמו במשך דורות רבים. כיום, אלוהים ממשיך לעשות את העבודה שהוא חייב לעשות כבעבר, את העבודה שטרם נשלמה, היות שהוא לא חדל עד היום. מאז ימי הבריאה ועד היום, אלוהים עשה עבודה רבה, אבל הידעתם שהעבודה שאלוהים עושה כיום רבה יותר מעבודתו בעבר ושהיקפה רחב בהרבה מאשר בעבר? זו הסיבה שאני אומר שאלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם. כל עבודתו של אלוהים היא עבודה חשובה מאוד הן לאדם והן לאלוהים, מפני שכל פרט בעבודתו קשור לאדם.

רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

כיום, כשאתם רוצים לאהוב את אלוהים ולהכיר אותו, מצד אחד, עליכם לעבור מצוקה וזיכוך, ומצד שני, עליכם לשלם מחיר. אף לקח לא מעמיק כמו הלקח של אהבת האל, ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את אלוהים. כלומר, אם אתם מאמינים באלוהים, עליכם לאהוב את אלוהים. אם אתם רק מאמינים באלוהים אך אתם לא אוהבים אותו, ולא הכרתם את אלוהים, ומעולם לא אהבתם את אלוהים אהבת אמת בכל לבכם, הרי שאמונתכם באלוהים חסרת כל תועלת. אם באמונתכם באלוהים, אתם לא אוהבים את אלוהים, הרי שחייכם הם לשווא וכל חייכם הם החיים העלובים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייכם מעולם לא אהבתם את אלוהים או ריציתם אותו, מה הטעם שאתם חיים? ומה הטעם שאתם מאמינים באלוהים? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באלוהים ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל לא מסוגלים להנהיג את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את אלוהים? אהבת האל דורשת חיפוש של רצון האל בכל. היא דורשת מכם לגשש בעומק לבכם כשמשהו קורה לכם, בניסיון לתפוס את רצון האל, ולהבין מהו רצון האל בנוגע לעניין הזה, מה הוא רוצה שתשיגו וכיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אתכם לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליכם להבין את רצון האל ולהבין כיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. אסור לכם לְרַצות את עצמכם. קודם כל, שימו את עצמכם בצד. אין דבר נתעב יותר מהבשר והדם. עליכם לשאוף לְרַצות את אלוהים ועליכם למלא את חובתכם. עם מחשבות כאלה בראשכם, אלוהים יעניק לכם נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבכם ימצא מנוח. כשקורה לכם משהו, בין שהוא גדול או קטן, עליכם לשים את עצמכם בצד ולהתייחס לרצונות הבשר והדם כאלוהים העלובים ביותר. ככל שתְּרַצו יותר את הבשר והדם, כך הם ירשו לעצמם יותר – אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד, וככל שהמצב הזה יימשך, כך תאהבו יותר את הבשר והדם. לבשר והדם יש תמיד רצונות ראוותניים, הם תמיד דורשים שתְּרַצו אותם ותשביעו את רצונם בלבכם, בין שבמזון שאתם אוכלים, בבגדים שאתם לובשים, בזעם מתפרץ, בכניעה לחולשותיכם ולעצלותכם... ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך יגדלו רצונותיהם וכך הם יתהוללו יותר, עד למצב שבו הבשר והדם האנושיים מפתחים תפיסות עמוקות עוד יותר וממרים את פיו של אלוהים, מרוממים את עצמם ומטילים ספק בעבודתו של אלוהים. ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך גדלות חולשות הבשר והדם – תמיד תרגישו שאיש לא מזדהה עם חולשותיכם, תמיד תאמינו שאלוהים הרחיק לכת, ותאמרו: "איך יכול אלוהים להיות נוקשה כל כך? למה שלא יקל קצת על בני האדם?" כאשר בני אדם מספקים את בשרם ודמם ומוקירים אותם יותר מדי, הם מוותרים על עצמם. אם אתם אוהבים את אלוהים באמת, ולא מְרַצים את הבשר והדם, אתם תבינו שכל מה שאלוהים עושה הוא נכון כל כך וטוב כל כך, ושהאופן שבו הוא מקלל את מרדנותכם ושופט את היותכם חוטאים הוא מוצדק. יהיו זמנים שבהם אלוהים ייסר אתכם ויטיל עליכם משמעת, ויקים סביבה שתמתן אתכם ותאלץ אתכם לבוא בפניו – ותמיד תרגישו שמעשיו של אלוהים הם נפלאים. לכן תרגישו כאילו אין כאב רב ושאלוהים נהדר כל כך. אם תיכנעו לחולשות הבשר והדם ותאמרו שאלוהים מגזים, תמיד תרגישו כאב ותמיד תהיו מדוכאים. אתם לא תבינו את עבודתו של אלוהים, ויהיה לכם נדמה שאלוהים כלל לא מבין את חולשתו של האדם ולא מודע למצוקת האדם. על כן תרגישו אומללים ובודדים, כאילו נעשתה לכם עוולה גדולה, ובשלב הזה תתחילו להתלונן. ככל שתיכנעו כך לחולשות הבשר והדם, כך תחשבו יותר שאלוהים מגזים, עד שתיקלעו למצב כל כך קשה שתתכחשו לעבודתו של אלוהים ותתחילו להתנגד לאלוהים ולהתמלא במרדנות. לכן עליכם להתמרד בבשר, ולא להיכנע לו: בעלכם, רעייתכם, ילדיכם, עתידכם, נישואיכם, משפחתכם – אף אחד מהם לא חשובים! עליכם לגמור בדעתכם כך: "רק אלוהים נמצא בלבי ועליי לעשות הכל לְרַצות את אלוהים ולא לְרַצות את הבשר והדם". אם תמיד תחזיקו במחשבה הזו בדעתכם, כשתנהיגו את האמת ותשימו את עצמכם בצד, תוכלו לעשות זאת ואף בקלות. מסופר על חקלאי שראה פעם נחש על הדרך שהיה נוקשה מרוב קור. החקלאי הרים אותו והצמיד אותו לחזהו, וכשהנחש חזר לעצמו, הוא הכיש והרג את החקלאי. הבשר והדם האנושיים הוא כמו הנחש: מהות הבשר והדם היא לפגוע בחיי האדם, וכשהבשר והדם משליטים את רצונם, אתם מוותרים על חייכם. הבשר והדם שייכים לשטן. יש בהם רצונות ראוותניים, הם חושבים רק על עצמם, הם רוצים רק ליהנות מנוחות ולהתענג במנוחה – הם מתבוססים בעצלות ובבטלה ואם תְּרַצו אותם מעבר לגבול מסוים, הם ישתלטט עליכם. כלומר, אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד. תמיד יש להם רצונות ראוותניים ודרישות חדשות, והם מנצלים את כניעתכם לבשרכם ודמכם כדי לגרום לכם להוקיר אותם אף יותר וליהנות ממה שיש להם להציע – ואם לא תתגברו עליהם, בסופו של דבר תוותרו על עצמכם. השאלות אם תוכלו לזכות בחיים בפני אלוהים ומה תהיה אחריתכם תלויות במרד שלכם בבשר. אלוהים הושיע אתכם ובחר בכם והועיד אתכם, אך אם אתם לא מוכנים לְרַצות אותו כיום, לא מוכנים להנהיג את האמת; לא מוכנים למרוד בבשר בלב האוהב את אלוהים באמת, הרי שבסופו של דבר תהרסו את עצמכם ותסבלו כאב עז. אם תמיד תיכנעו לבשר והדם, עם הזמן השטן יכרסם אתכם מבפנים ויותיר אתכם ללא חיים וללא מגע עם רוח האל, עד שיבוא יום שבו תהיו מלאים בחושך. כשתחיו בחושך, כבר תהיו שבויים בידי השטן, אלוהים כבר לא יהיה בידיכם, ובשלב הזה תתכחשו לקיומו של אלוהים ותנטשו אותו. על כן, אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, עליכם לשלם את המחיר בכאב ולסבול מצוקה. אין צורך בלהט ומצוקה חיצוניים, בקריאה נוספת ובהתרוצצות נוספת. במקום זאת, עליכם לשים בצד את הדברים שבתוככם: את המחשבות הראוותניות והאינטרסים האישיים ואת שיקוליכם, תפיסותיכם ומניעיכם. זה רצון האל.

ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
רוב בני האדם מאמינים באלוהים למען הייעוד העתידי שלהם או למען הנאה זמנית. בקרב בני אדם שלא עברו אף טיפול, האמונה באלוהים היא למען הכניסה לשמיים, כלומר למען זכייה בגמול. היא לא למען ההפיכה למושלם, או מילוי חובתו של ברוא אל. כלומר רוב בני האדם לא מאמינים באלוהים כדי למלא את אחריותם, או כדי להשלים את חובתם. נדירים המקרים שבהם בני אדם מאמינים באלוהים כדי לחיות חיים בעלי משמעות, ואין בני אדם שמאמינים שמכיוון שהאדם חי, עליו לאהוב את אלוהים לפי דין שמיים ועקרון הארץ, ושזה ייעודו הטבעי של האדם. לכן, על אף שכל אדם עוסק בחיפוש היעדים הייחודיים לו, יש דמיון בין המטרה והמניע של עיסוקם של כל בני האדם. יתרה מזאת, רוב בני האדם עובדים את אותם דברים. במהלך אלפי השנים האחרונות, מאמינים רבים מתו, ורבים מתו ונולדו מחדש. לא רק אדם אחד או שניים מחפשים את אלוהים, ואפילו לא אלף או אלפיים, אך רוב בני האדם האלה עוסקים בחיפוש למען הסיכויים העתידיים שלהם או למען התקוות המפוארות שלהם. נדירים בני האדם שמסורים למשיח. הרבה מאמינים אדוקים מתו בנפילה ברשתות שלהם עצמם. מעבר לכך, מספר בני האדם שהצליחו הוא קטן להחריד. עד היום, איש לא יודע את הסיבות לכישלונם של בני אדם מסוימים, או את סוד ההצלחה של האחרים. בני האדם שמחפשים את המשיח באופן כפייתי עדיין לא זכו בתובנה פתאומית. הם עדיין לא הצליחו לפרש את התעלומות האלה משום שהם פשוט לא יודעים. אף על פי שהם השקיעו מאמצים אדירים בעיסוקם בחיפוש, הדרך שבה הם צועדים היא לא דרך ההצלחה אלא דרך הכישלון שבה צעדו קודמיהם בעבר. לכן, ללא קשר לאופן שבו הם מחפשים, הם צועדים בדרך המובילה לחושך, הלא כן? הדברים שהם זוכים בהם הם פירות מרים, הלא כן? אומנם קשה לחזות אם בני אדם המתחקים אחר אלה שהצליחו בעבר יצליחו או ייכשלו, אך קשה עוד יותר לבני אדם המחפשים בהתחקות אחר אלה שנכשלו. יש להם סיכוי גדול אף יותר להיכשל, הלא כן? איזה ערך יש לדרך שהם צועדים בה? הם מבזבזים זמן, הלא כן? גם כשבני האדם מצליחים בעיסוקם בחיפוש וגם כשהם נכשלים, יש סיבה לכך. גורלם להצליח או להיכשל לא נקבע על פי העובדה שהם מחפשים כאוות נפשם.

מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

אלוהים בהתגלמותו הראשונה חי על פני האדמה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי, אך ביצע את כהונתו במשך שלוש וחצי מהשנים האלה בלבד. הן במשך הזמן שבו עבד והן בטרם החל בעבודתו, היתה לו אנושיות רגילה. הוא שכן באנושיותו הרגילה במשך שלושים ושלוש שנים וחצי. לכל אורך שלוש וחצי השנים האחרונות, הוא התגלה כאלוהים בהתגלמותו. בטרם החל לבצע את כהונתו, הופיע באנושיות רגילה ושגרתית, מבלי להראות סימן כלשהו לאלוהותו, ורק לאחר שהחל לבצע את כהונתו באופן רשמי, אלוהותו באה לידי ביטוי. חייו ועבודתו במהלך עשרים ותשע השנים הראשונות הדגימו כי הוא בן אדם אמיתי, בר אנוש, בשר ודם; שכן כהונתו החלה ברצינות רק לאחר גיל עשרים ותשע. משמעותה של ההתגלמות היא כי אלוהים מופיע בבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם שברא, בדמות בשר ודם. לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם בבשר ודם, עליו להיות תחילה בשר ודם, בעל אנושיות רגילה; דבר זה, לכל הפחות, מוכרח להיות אמת. למעשה, ההשלכה של התגלמות אלוהים בבשר ודם היא כי אלוהים חי ועובד כבשר ודם, אלוהים בעצם מהותו נעשה בשר ודם, נעשה אדם. את חייו ועבודתו בהתגלמותו כבשר ודם ניתן לחלק לשני שלבים. הראשון הוא החיים שהוא חי לפני ביצוע כהונתו. הוא חי במשפחה אנושית רגילה, באנושיות רגילה לחלוטין, כשהוא נשמע למוסר ולחוקים הרגילים של חיים אנושיים, עם צרכים אנושיים רגילים (מזון, ביגוד, מחסה, שינה), חולשות אנושיות רגילות ורגשות אנושיים רגילים. במלים אחרות, במהלך השלב הראשון הוא חי באנושיות לא אלוהית, רגילה לחלוטין, כשהוא עוסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות. השלב השני הוא החיים שהוא חי לאחר שהחל לבצע את כהונתו. הוא עדיין שוכן באנושיות רגילה עם מעטפת אנושית רגילה, מבלי להראות כל סימן חיצוני לעל-טבעי. אולם הוא חי אך ורק למען כהונתו, ובמשך הזמן הזה אנושיותו הרגילה קיימת לחלוטין בשירות העבודה הרגילה של אלוהותו; שכן בעת הזו, אנושיותו הרגילה התבגרה עד לשלב שבו הוא מסוגל לבצע את כהונתו. כך, השלב השני של חייו הוא לבצע את כהונתו באנושיותו הרגילה, חיים הן של אנושיות רגילה והן של אלוהות מוחלטת. הסיבה לכך שבמהלך השלב הראשון לחייו הוא חי באנושיות רגילה לחלוטין, היא שאנושיותו עדיין אינה שווה לכלל העבודה האלוהית, אינה בוגרת עדיין; רק לאחר שאנושיותו מתבגרת, נעשית מסוגלת ליטול על עצמה את כהונתו, הוא יכול להתחיל לבצע את כהונתו. כיוון שכבשר ודם, עליו לגדול ולהתבגר, השלב הראשון של חייו הוא שלב של אנושיות רגילה, ואילו בשלב השני, מכיוון שאנושיותו מסוגלת לקחת על עצמה את עבודתו ולבצע את כהונתו, החיים שאלוהים בהתגלמותו חי במהלך כהונתו הם חיים של אנושיות ואלוהות מוחלטת כאחת. אילו אלוהים החל את כהונתו ברצינות מרגע לידתו, נותן אותות על-טבעיים ועושה נסים, לא היתה לו מהות גשמית. לפיכך, אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית; לא ייתכן בשר ודם ללא אנושיות, ואדם ללא אנושיות אינו בן אדם. בדרך זו, אנושיות בשרו של אלוהים היא תכונה פנימית של התגלמות אלוהים בבשר ודם. האמירה ש"כאשר אלוהים נעשה בשר ודם הוא כולו אלוהי וכלל אינו אנושי", היא חילול הקודש, מפני שזוהי עמדה בלתי אפשרית, המפירה את עקרון ההתגלמות בבשר ודם. גם לאחר שהוא מתחיל לבצע את כהונתו, אלוהותו עדיין שוכנת במעטפת החיצונית האנושית כשהוא עושה את עבודתו; אלא שבאותה עת, אנושיותו משמשת למטרה אחת ויחידה – לאפשר לאלוהותו לבצע את העבודה כבשר ודם רגיל. לפיכך, סוכן העבודה הוא האלוהות השוכנת באנושיותו. אלוהותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת, אך זוהי אלוהות החבויה בתוך אנושיותו; עבודתו נעשית במהותה על ידי אלוהותו המוחלטת, ולא על ידי אנושיותו. אך מבצע העבודה הוא בשרו וגופו. ניתן לומר שהוא אדם וגם אלוהים, כי אלוהים נעשה לאל החי כבשר ודם, עם מעטפת אנושית ומהות אנושית, אך גם מהותו של אלוהים. כיוון שהוא אדם עם מהותו של אלוהים, הוא מעל לכל אדם שנברא, מעל לכל אדם שיכול לבצע את עבודתו של אלוהים. וכך, בקרב כל מי שיש לו מעטפת אנושית כשלו, בין כל מי שיש לו אנושיות, רק הוא אלוהים עצמו בהתגלמותו – כל היתר הם בני אדם שנבראו. על אף שלכולם יש אנושיות, בני אדם שנבראו הם אנושיים בלבד, ואילו אלוהים בהתגלמותו שונה מהם: בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכך, אלוהות. את אנושיותו ניתן לראות במראה החיצוני של גופו ובחיי היום יום שלו, אך את אלוהותו קשה לתפוס. מכיוון שאלוהותו באה לידי ביטוי רק כשיש לו אנושיות, והוא אינו על-טבעי כפי שבני אדם מאמינים, קשה מאוד לבני אדם לראות זאת. גם היום קשה מאוד לבני אדם להבין לאשורה את מהותו האמיתית של אלוהים בהתגלמותו. למעשה, גם לאחר שדיברתי על כך ממושכות, אני מניח שזו עדיין תעלומה בעיני רובכם. הסוגיה הזו פשוטה מאוד: כיוון שאלוהים מתגלם בבשר ודם, מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות. שילוב זה נקרא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו על פני האדמה.

כיצד יכול אדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו לקבל את גילויי אלוהים?

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם, ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, האמצעים שבהם הוא עובד משתנים בהתמדה, ובאמצעותם משתנים גם חסידי אלוהים. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק, וכך משתנה טבעו של האדם בהתאם, יחד עם עבודתו. אולם, כיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, מי שאינו מכיר את עבודתה של רוח הקודש ואותם אנשים מגוחכים שאינם יודעים את האמת, נעשים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם אינה מתאימה עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה. הוא לעולם אינו חוזר על עבודתו משכבר הימים, אלא מתקדם בהתמדה, בעבודה שלא נעשתה מעולם בעבר. כיוון שאלוהים אינו חוזר על עבודתו והאדם שופט תמיד את עבודתו של אלוהים היום על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב של עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם צרת אופקים מדי! איש אינו מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים עבודה זו. הרחק מאלוהים, האדם מאבד את החיים, האמת ואת ברכותיו של אלוהים, אך האדם אינו מקבל את החיים ולא את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם מבקשים לזכות באלוהים, אך אינם מסוגלים לשאת שינויים כלשהם בעבודתו. מי שאינו מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים אינה משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל אשר נחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לשמור על החוק, וכל עוד הם יתחרטו ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון לנצח. דעתם היא כי אלוהים יכול להיות רק האל שעל פי החוק והאל שנצלב למען האדם; דעתם היא גם כי אלוהים אינו אמור ואינו יכול לחרוג מכתבי הקודש. הדעות האלה בדיוק הן שכבלו אותם בחוזקה לחוק משכבר הימים והותירו אותם כבולים לכללים נוקשים. רבים עוד יותר מאמינים כי תהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, עליה להיות מבוססת על ידי נבואות, וכי בכל שלב של עבודה כזו, על כל חסידיו הנאמנים לחזות בהתגלויות, שאם לא כן, העבודה הזו אינה יכולה להיות עבודתו של אלוהים. כבר אין זו משימה קלה לאדם ללמוד להכיר את אלוהים. אם בנוסף לכך לוקחים בחשבון את ללבו המגוחך של האדם ואופיו המרדני, המלא יהירות וחשיבות עצמית, קשה עוד יותר לאדם לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. האדם אינו לומד את עבודתו החדשה של אלוהים בקפידה ואינו מקבל אותה בענווה; במקום זאת, הוא מאמץ עמדה של בוז וממתין לגילוייו ולהנחייתו של אלוהים. האם אין זו התנהגותו של אדם המורד באלוהים ומתנגד לו? כיצד יכולים אנשים כאלה לזכות באישורו של אלוהים?

מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "האמת הפנימית של עבודת הכיבוש"

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

1. האנושות, שהושחתה עמוקות על ידי השטן, אינה יודעת שיש אלוהים וחדלה לעבוד את אלוהים. בראשית, כשנבראו אדם וחווה, כבודו של יהוה ועדותו של יהוה היו נוכחים בכל. אך לאחר שהושחת, איבד האדם את הכבוד והעדות מפני שהכל התמרדו נגד אלוהים וחדלו כליל לירוא אותו. עבודת הכיבוש של היום היא להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זהו הדבר שיש לעשות בשלב זה של עבודה. כיצד בדיוק עתידה האנושות להיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודה זו של מלים לשכנוע מלא של האדם; בעזרת גילוי, שיפוט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניעו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שיוכל להכיר את אי-הצדק והזוהמה של האנושות שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. בעיקר, יהיה זה השימוש בדברים אלה שכובש את האדם ומשכנע אותו באופן מלא. מלים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, ועל כל מי שמקבל כיבוש לקבל את ההכאה והשיפוט של המלים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בדיוק על בני האדם לשתף פעולה? על ידי אכילה ושתייה של דברים אלה ביעילות והבנתם. בני אדם אינם יכולים להיכבש בעצמם. עליהם ללמוד להכיר, מתוך אכילתם ושתייתם של דברים אלה, את השחיתות והזוהמה שלהם, את מרדנותם ואי-צדקתם, וליפול בפני אלוהים. אם תוכל להבין את רצון אלוהים ואחר כך לנהוג לפיו, ויתרה מכך, להיות בעל חזון, ואם תוכל להישמע לחלוטין לדברים אלה ולא להפעיל שום בחירה שלך, הרי שתיכבש. ודברים אלה הם שיכבשו אותך. מדוע איבדה האנושות את העדות? מפני שלאיש אין אמונה באלוהים ואיש אינו מחזיק עוד את אלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד אל העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם חפצים בדברים רבים מדי לעתידם, ויש להם דרישות מוגזמות רבות מדי. הם חושבים תמיד על בשרם ומתכננים למענו, ולעולם אינם מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. לבם נלכד בידי השטן, הם איבדו את יראתם כלפי אלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אך האדם נברא על ידי אלוהים. כך, איבד האדם את העדות, כלומר, איבד את כבודו של אלוהים. מטרת כיבושה של האנושות היא לתפוס מחדש את כבוד יראתו של האדם כלפי אלוהים.
מתוך 'האמת הפנימית של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

הכל מושג על ידי דבר אלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

אלוהים אומר את דבריו ועושה את עבודתו בהתאם לעידנים השונים, ובעידנים שונים, הוא אומר דברים שונים. אלוהים אינו מציית לכללים ואינו חוזר על אותה עבודה, הוא אינו חש נוסטלגיה לדברים שהיו בעבר; הוא אל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן, ובכל יום הוא אומר דברים חדשים. עליך לציית למה שיש לציית לו היום; זוהי אחריותו וחובתו של האדם. יש חשיבות מכרעת לכך שהנוהג יתרכז סביב האור ודברי אלוהים בהווה. אלוהים אינו מציית לכללים, ויכול לדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי להביע את חוכמתו וכול-יכולתו. אין זה משנה אם הוא מדבר מנקודת המבט של הרוח, או של האדם, או של הגוף השלישי – אלוהים הוא תמיד אלוהים, ואינך יכול לומר שהוא אינו אלוהים בגלל נקודת המבט האנושית שממנה הוא מדבר. בקרב אנשים מסויימים, הופיעו תפיסות כתוצאה מנקודות המבט השונות שמהן אלוהים מדבר. לאנשים כאלה אין ידע על אלוהים, ואין ידע על עבודתו. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת מבט אחת, האם האדם לא היה קובע כללים ביחס לאלוהים? האם אלוהים יכול לאפשר לאדם לנהוג כך? תהיה אשר תהיה נקודת המבט שממנה אלוהים מדבר, לאלוהים יש כוונות משלו לכל אחד. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת המבט של הרוח, האם היית יכול ליצור עמו קשר? לפיכך, הוא מדבר בגוף שלישי כדי להעניק לך את דבריו ולהנחות אותך אל המציאות. כל דבר שאלוהים עושה הוא הולם. בקצרה, הכל נעשה על ידי אלוהים, ואל לך להטיל בכך ספק. כיוון שהוא אלוהים, אין זה משנה מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, הוא עדיין אלוהים. זוהי אמת שאינה משתנה. בכל דרך שבה יעבוד, הוא עדיין אלוהים, ומהותו לא תשתנה! פטרוס אהב את אלוהים כל כך והיה אדם כלבבו של אלוהים, אך אלוהים לא היה לו עד כאדון הבריאה או המשיח, מפני שמהותו של ברוא היא כפי שהיא, ולעולם אינה יכולה להשתנות. בעבודתו, אלוהים אינו מציית לכללים, אלא משתמש בשיטות שונות כדי שעבודתו תהיה יעילה וכדי להגדיל את ידע האדם על אודותיו. כל שיטת עבודה שלו עוזרת לאדם להכירו, ומטרתה לעשות את האדם למושלם. תהיה אשר תהיה שיטת העבודה שבה הוא משתמש, מטרתה של כל אחת מהן היא לבנות את האדם ולעשותו למושלם. אף על פי שאחת משיטותיו נמשכה אולי זמן רב מאוד, מטרתה היתה למתן את אמונת האדם בו. לפיכך, אל לכם להטיל ספק. כל אלה שלבים בעבודתו של אלוהים, ועליכם להישמע להם.

הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
עבודת ניהול האנושות נחלקת לשלושה שלבים, ופירוש הדבר הוא שעבודת הושעת האנושות נחלקת לשלושה שלבים. שלושת השלבים האלה לא כוללים את עבודת בריאת העולם – אלה הם שלושת השלבים של העבודה בעידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. עבודת בריאת העולם הייתה עבודת יצירת האנושות כולה. זו לא הייתה עבודת הושעת האנושות ואין לה כל קשר לעבודת הושעת האנושות, מפני שכאשר העולם נברא, השטן טרם השחית את האנושות, ולכן לא היה צורך בביצוע עבודת הושעת האנושות. עבודת הושעת האנושות החלה רק כאשר האנושות הושחתה, ולכן עבודת ניהול האנושות החלה גם היא רק כאשר האנושות הושחתה. במילים אחרות, ניהול אלוהים את האדם החל כתוצאה מעבודת הושעת האנושות ולא נבע מעבודת בריאת העולם. רק לאחר שהאנושות קיבלה על עצמה טבע מושחת, החלה עבודת הניהול להתקיים, ולכן עבודת ניהול האנושות כוללת שלושה חלקים, ולא ארבעה שלבים או ארבעה עידנים. זוהי הדרך הנכונה היחידה להתייחס לאופן שבו אלוהים מנהל את האנושות. כשהעידן האחרון יגיע לקצו, עבודת ניהול האנושות תגיע לסיומה הגמור. חתימת עבודת הניהול פירושה שעבודת הושעת האנושות כולה הושלמה לגמרי ושהאנושות הגיעה לסוף דרכה. אלמלא עבודת הושעת האנושות כולה, עבודת ניהול האנושות לא הייתה קיימת ולא היו שלושה שלבי עבודה. דווקא בגלל הסתאבותה של האנושות ומשום שהאנושות זקוקה לישועה בדחיפות, יהוה השלים את בריאת העולם והחל בעבודה של עידן החוק. רק אז החלה עבודת ניהול האנושות, ופירוש הדבר שרק אז החלה עבודת הושעת האנושות. "ניהול האנושות" אין פירושו הכוונת חיי האנושות שנבראה זה לא מכבר על פני האדמה (כלומר, אנושות שטרם הושחתה). במקום זאת, פירוש הדבר הוא הושעת אנושות שהשטן השחית, כלומר, שינוי האנושות המושחתת הזו. זה הפירוש של ניהול האנושות. עבודת הושעת האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם, ולכן עבודת ניהול האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם אלא רק את שלושה שלבי עבודה הנפרדים מבריאת העולם. כדי להבין את עבודת ניהול האנושות, יש צורך במודעות להיסטוריה של שלושת שלבי העבודה – אלה הדברים שכולם צריכים להיות מודעים אליהם כדי לזכות בישועה. כברואי אל, עליכם להכיר בכך שאלוהים ברא את האדם ועליכם להכיר במקור שחיתותה של האנושות ומעבר לכך, עליכם להכיר בתהליך ישועתו של האדם. אם אתם יודעים איך להתנהל רק על פי דוקטרינה כדי למצוא חן בעיני אלוהים, אך אין לכם שמץ של מושג איך אלוהים מושיע את האנושות או מה מקור שחיתותה של האנושות, הרי שזה מה שחסר לכם כברואי אל. אסור לכם להסתפק בהבנה של האמיתות שניתן להנהיג תוך התעלמות מהטווח הרחב יותר של עבודת הניהול של אלוהים – אם זה המצב, אתם יותר מדי דוגמטיים. שלושת שלבי העבודה הם הסיפור האמיתי של האופן שבו אלוהים מנהל את האדם, המקור לבשורת התבל כולה והתעלומה הגדולה ביותר עבור האנושות, והם גם היסוד להפצת הבשורה. אם תתמקדו רק בהבנת אמיתות פשוטות שנוגעות לחייכם ולא תדעו כלום על הדבר הזה, התעלומה האדירה ביותר והחיזיון האדיר ביותר, הרי שחייכם דומים למוצר פגום שניתן רק להתבונן בו, הלא כן?

באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

מדוע אתם מאמינים באלוהים? השאלה הזו מבלבלת את רוב בני האדם. יש להם תמיד שתי השקפות שונות לגמרי לגבי האל המעשי ולגבי אלוהים שבשמיים, מה שמעיד על כך שהם מאמינים באלוהים לא כדי להישמע לו אלא כדי לזכות בטובות הנאה מסוימות או כדי לברוח מייסורים או אסון. רק משום כך הם נשמעים לו במידת מה, אך הציות שלהם תלוי בדבר – הם נשמעים לו למען הסיכויים העתידיים האישיים שלהם ובעל כורחם. אם כך, מדוע אתם מאמינים באלוהים? אם אתם מאמינים רק למען סיכוייכם העתידיים וגורלכם, מוטב שלא תאמינו כלל. אמונה כזו היא הונאה עצמית, הרגעה עצמית והערכה עצמית. אם אמונתכם לא מושתתת על יסוד הציות לאלוהים, סופכם להיענש כתוצאה מהתנגדותכם לאלוהים. כל מי שלא מחפש ציות לאלוהים באמונתו מתנגד לאלוהים. אלוהים דורש שבני האדם יחפשו את האמת, שהם ישתוקקו לדברי האל, שהם ישתו ויאכלו את דברי האל וינהיגו אותם כדי שהם יוכלו להגיע לציות לאלוהים. אם המניעים שלכם באמת כאלה, אלוהים ודאי ירומם אתכם וודאי יהיה חסוד כלפיכם. איש לא יכול להטיל בכך ספק ואיש לא יכול לשנות זאת. אם המניעים שלכם הם לא למען הציות לאלוהים ואם יש לכם כוונות אחרות, כל מה שתאמרו ותעשו – תפילותיכם בפני אלוהים ואפילו כל מעשה שלכם – יהיה מנוגד לאלוהים. ייתכן שאתם מנומסים ומדברים ברוך, שכל מעשיכם וכל מוצא פיכם נראים נכונים, שאתם נראים כמו בני אדם שנשמעים לאלוהים, אך בכל הנוגע למניעים וההשקפות שלכם באשר לאמונה באלוהים, כל מה שאתם עושים מרושע ומנוגד לאלוהים. בני אדם שנראים צייתנים ככבשים אך לבם מלא כוונות מרושעות אינם אלא זאב בעור של כבש. הם פוגעים באלוהים ישירות ואלוהים לא יחוס על אף אחד מהם. רוח הקודש תחשוף כל אחד מהם כדי שכולם יוכלו לראות שרוח הקודש מתעבת ודוחה כל אחד מהם שהוא צבוע. אל דאגה: אלוהים יטפל בכל אחד מהם בתורו ויתמודד עם כל אחד מהם בתורו.

האמירה התשע עשרה| כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
יאה לאנושות להשתמש בדבריי כתשתית להישרדותה. האדם חייב לבסס את חלקו האישי בכל חלק מדבריי – אחרת האדם ימיט על עצמו אסון, כאילו הוא שאף להשמדתו שלו. האנושות לא מכירה אותי, ומשום כך, במקום להציע לי את חייהם בתמורה, כל מה שבני האדם עושים הוא להתהלך לפניי עם אשפה בידיהם במטרה לְרַצות אותי. אולם אני לא מרוצה כלל וכלל מהמצב הקיים, ואני ממשיך להציב דרישות לאנושות. אני אוהב את המחוות של האדם, אבל אני שונא את הסחיטות שלו. לכל בני האדם יש לב מלא בתאוות בצע – נדמה שהלב האנושי משועבד לשטן והאדם לא מסוגל לצאת לחופשי ולהעניק לי את לבו כקורבן מנחה. כשאני מדבר, האדם מקשיב לקולי בריתוק, אך כשאני מפסיק לדבר, הוא ממשיך שוב ב"עסקים" שלו וחדל לגמרי להתייחס לדבריי, כאילו דבריי הם נספח לעסקים שלו. תמיד החמרתי עם האנושות, אך יחד עם זאת הייתי סבלני ורחב לב אל האנושות. לכן, בזכות רחמיי, בני האנוש הפכו כולם לגאוותנים שלא מסוגלים למודעות עצמית ולאינטרוספקטיבה, והם מנצלים את הבלגתי כדי להונות אותי. לאף אחד מהם לא אכפת ממני באמת, ואף אחד מהם לא נוצר אותי באמת כדבר יקר ללבו – רק כשיש להם רגע פנאי, הם מביעים כלפיי כבוד שטחי. גם כך, המאמץ שהשקעתי באדם הוא רב לאין ערוך. הקדשתי לאדם עבודה מסוג חסר תקדים, ומלבד זאת, הענקתי לו עול נוסף כדי שהאדם יוכל לרכוש ידע ולהשתנות באמצעות מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו. אני לא דורש מהאדם להיות צרכן בלבד, אלא שאני דורש ממנו להפוך אותו ליצרן המסוגל להביס את השטן. אני אומנם לא דורש דבר מהאדם, אך כן יש לי אמות מידה לדרישות שלי, מכיוון שיש למעשיי תכלית ועקרונות: אני לא משתעשע באקראי כפי שהאדם מדמיין, ואני לא מעצב את השמיים והארץ וכל צבא הבריאה מתוך גחמה. דרך עבודתי, האדם אמור להיות מסוגל לראות דבר מה ולהשיג דבר מה. אסור לו לבזבז את אביב נעוריו, או להתייחס לחייו כאל בגד שמצטבר עליו אבק מבלי משים. במקום זאת, עליו לעמוד על המשמר ולהגן על עצמו, ולקחת לעצמו מהשפע שלי כדי להסב לעצמו הנאה. עליו לעשות זאת למעני, עד אשר לא יוכל לשוב אל השטן, ולמעני הוא יפתח במתקפה על השטן. מה שאני דורש מהאדם פשוט כל כך, הלוא כן?

אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי| כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
אני מוכיח אתכם כך כיום למען הישרדותכם, כדי שעבודתי תתקדם ללא קושי, וכדי שעבודת החניכה שלי בתבל כולה תתבצע באופן הולם ומושלם יותר ותחשוף את דבריי, סמכותי, מלכותיותי ושיפוטי לאנשי כל הארצות והאומות. עבודתי בקרבכם היא ראשית עבודתי בתבל כולה. על אף שכעת כבר אחרית הימים, דעו כי "אחרית הימים" אינו אלא שם של עידן: כמו עידן החוק ועידן החסד, הוא מתייחס לעידן, ומציין על עידן שלם, ולא על השנים או החודשים האחרונים. עם זאת, אחרית הימים לא מאוד דומה לעידן החסד ועידן החוק. עבודת אחרית הימים לא נעשית בעם ישראל, אלא בקרב הגויים – זהו כיבוש כל עמים מכל האומות והשבטים שמחוץ לעם ישראל בפני כס המלכות שלי, כדי שכבודי בכל רחבי התבל יוכל למלא את היקום כולו. כך אוכל לזכות לכבוד רב יותר, כדי שכל הבריות על פני האדמה יוכלו להעביר את כבודי לכל אומה, לנצח, לאורך הדורות, וכל הבריות בשמיים ובארץ יוכלו לראות את הכבוד שרכשתי על פני האדמה. העבודה המתבצעת באחרית הימים היא עבודת הכיבוש. היא אינה הכוונת חייהם של כל בני האדם שעל פני האדמה, אלא סיכום חיי הייסורים הבלתי נגמרים של האנושות לאורך אלפי שנים על פני האדמה. כתוצאה מכך, עבודת אחרית הימים לא יכולה להיות דומה לאלפי שנות העבודה בעם ישראל, ולא לעשור הפעולה ביהודה שנמשך לאחר מכן כמה אלפי שנים עד להתגלמותו השנייה של אלוהים. בני האדם של אחרית הימים נתקלים רק בהופעתו מחדש של הגואל כבשר ודם, והם מקבלים את עבודתו האישית ואת דבריו של אלוהים. אחרית הימים לא תימשך אלפיים שנה – היא קצרה, כמו פרק הזמן שבו ביצע ישוע את עבודת עידן החסד ביהודה. זאת משום שאחרית הימים היא סיכומו של התקופה כולה. היא ההשלמה והסיום של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, והיא מסכמת את מסע חיי הייסורים של האנושות. היא לא מביאה את האנושות כולה לעידן חדש והיא לא מאפשרת לחיי האנושות להימשך. לא תהיה לכך חשיבות לתוכנית הניהול שלי או לקיומו של האדם. אילו האנושות המשיכה כך, במוקדם או במאוחר השטן היה בולע את כולה, והנשמות השייכות לי היו יורדות בסופו של דבר לטמיון בידיו. עבודתי נמשכת רק ששת אלפים שנה, והבטחתי כי גם שליטתו של המזיק על האנושות כולה לא תימשך יותר מששת אלפים שנה. לפיכך תם הזמן. לא אמשיך ולא אדחה עוד: באחרית הימים, אביס את השטן, אשיב לעצמי את כל כבודי ואת כל הנשמות השייכות לי על פני האדמה, כדי שנשמות אומללות אלו יוכלו להימלט מים הייסורים, וכך תושלם כל עבודתי על פני האדמה. מכאן ואילך, לעולם לא אשוב להיות בשר ודם על פני האדמה, ולעולם לא תעבוד שוב רוחי השולטת בכל על פני האדמה. אעשה רק דבר אחד על פני האדמה: אברא מחדש את האנושות, אנושות שתהיה קדושה, ושתהיה העיר הנאמנה לי על פני האדמה. אך דעו לכם שלא אשמיד את העולם כולו, ולא אשמיד את האנושות כולה. אשאיר את אותו השליש הנותר – השליש שאוהב אותי ושאותו כבשתי לחלוטין, ואגרום לשליש הזה לפרות ולרבות על פני האדמה, בדומה לבני ישראל בעידן החוק, אזין אותם בשפע של צאן ובקר ובכל אוצרות הארץ. האנושות הזו תישאר עמי לנצח, אולם לא תהיה זו האנושות של היום, המזוהמת באופן מצער, אלא אנושות שהיא אוסף של כל מי שנפל בנחלתי. השטן לא יזיק, לא יפריע ולא יארוב לאנושות כזו, והיא תהיה האנושות היחידה שתתקיים על פני האדמה לאחר נצחוני על השטן. זו האנושות שכבר כבשתי עד כה ושזכתה בהבטחתי. לפיכך, האנושות שנכבשה באחרית הימים היא גם האנושות שתינצל ושתקבל את ברכותיי הנצחיות. זו תהיה העדות היחידה לניצחוני על השטן והשלל היחיד מהקרב שלי נגד השטן. הצלתי את שלל המלחמה הזה מתחומו של השטן, ושלל זה הוא ההתממשות היחידה והפרי היחיד של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפי השנים. הם באים מכל אומה ועדה, ומכל מקום ומדינה בתבל כולה. הם בני גזעים שונים, הם דוברים שפות שונות, הם בעלי מנהגים שונים וצבע עור שונה והם פזורים ברחבי כל ומה ועדה על פני כדור הארץ, ואף בכל פינה בעולם. בסופו של דבר, הם יתאחדו לאנושות שלמה, אוסף של בני אדם שכוחות השטן לא יכולים להגיע אליהם. בני האנוש שאותם לא הושעתי וכבשתי ישקעו בשתיקה למעמקי הים ויישרפו בלהבותיי המכלות לנצח נצחים. אשמיד את האנושות הישנה הזו, המזוהמת עד מאוד, כפי שהשמדתי את בכורי הבנים והבקר במצרים, והותרתי רק את בני ישראל, שאכלו בשר שה, שתו דם שה, וסימנו את משקופי בתיהם בדם שה. האם בני האדם שכבשתי ושהם בני משפחתי אינם גם בני האדם שאוכלים את בשרי, בשר השה, ושותים את דמי, דם השה, שאותם גאלתי ואשר עובדים אותי? האם כבודי לא ליווה את בני האדם האלה מאז ומעולם? האם מי שחסרים את בשרי, בשר השה, אינם שוקעים כבר בשתיקה למעמקי הים? כיום הם מתנגדים לי, וכיום דבריי הם כדברי יהוה לבני ישראל ולבני בניו. אולם הקושי שבמעמקי לבכם צובר את חרון אפי, מביא עוד ייסורים על בשרכם, שיפוט נוסף על חטאיכם וחרון אף נוסף על רשעותכם. מי יוכל להינצל ביום חרון אפי, כשאתם מתייחסים אליי כך כיום? מי יכול להסתיר מפניי את רשעותו שלו ולחמוק מייסורים? חטאיו של מי יכולים לחמוק מידיי, ידי הכל-יכול? התרסתו של מי יכולה לקבל את שיפוטי, שיפוטו של הכל-יכול? אנוכי, יהוה, מדבר כך אליכם, צאצאי משפחת הגויים, ודבריי אליכם גוברים על כל אמירות עידן החוק ועידן החסד, אבל אתם מקשים את לבכם יותר מכל אנשי מצרים. האם אתם לא צוברים את חרון אפי כשאני עובד ברוגע? כיצד תוכלו לחמוק ללא פגע מפני יומי, יומו של הכל-יכול?

באיזו נקודת מבט צריכים להחזיק מאמינים

מה קיבל האדם מאז שהאמין באלוהים לראשונה? מה ידעתם על אלוהים? כמה השתניתם הודות לאמונתכם באלוהים? עכשיו כולכם יודעים שאמונת האדם באלוהים אין מטרתה היחידה ישועה של הנפש ורווחת הבשר, וכן אין מטרתה להעשיר את חייו באמצעות אהבת אלוהים וכן הלאה. אם הדברים ימשיכו כך, אם אתם אוהבים את אלוהים רק לשם רווחת הבשר או עונג רגעי, הרי שאפילו אם בסופו של דבר תגיע אהבתכם לאלוהים לשיאה ולא תבקשו דבר, ה"אהבה" שאתם מחפשים עודנה אהבה טמאה והיא אינה משביעה את רצונו של אלוהים. אלה שמשתמשים באהבה לאלוהים כדי להעשיר את חייהם המשעממים ולמלא חלל בלבם הם אלה שחפצים לחיות חיים קלים, ואינם אלה שבאמת חפצים לאהוב את אלוהים. אהבה כזו היא בעל כורחו של האדם, רדיפה אחר עונג רגשי, ואלוהים אינו זקוק לסוג כזה של אהבה. אם כך, לאיזה סוג שייכת אהבה כשלכם? לשם מה אתם אוהבים את אלוהים? כמה אהבת אמת אתם רוחשים לאלוהים עכשיו? אהבתם של מרביתכם היא כפי שתואר לעיל. אהבה מסוג כזה יכולה רק לשמר את המצב הקיים – היא אינה יכולה להשיג יציבות נצחית ולא להכות שורש באדם. סוג כזה של אהבה הוא כפרח שפרח ואז קמל אך לא נשא כל פרי. במילים אחרות, משאהבתם את אלוהים כך פעם אחת אך אין מי שיכוון אתכם בהמשך נתיבכם, אתם תיכשלו. אם אתם יכולים לאהוב את אלוהים רק בזמנים של אהבת אלוהים, ולאחר מכן לא תשנו את טבע חייכם, הרי שתמשיכו להיות אפופים בהשפעת החושך, ללא מפלט, ועדיין לא תוכלו להיחלץ ממעשי העורמה וההונאה של השטן. אף אדם כזה אינו יכול להתקבל לגמרי אצל אלוהים. בסופו של דבר, רוחו, נשמתו וגופו של אדם כזה עדיין יהיו נחלתו של השטן. אין ספק בכך. וכל מי שאינו יכול להתקבל אצל אלוהים יחזור למקומו המקורי, כלומר בחזרה לנחלת השטן, והוא יירד אל האגם הבוער באש ובגופרית כדי לקבל על עצמו את השלב הבא בעונשו מאלוהים. אלה שמתקבלים אצל אלוהים הם אלה שמורדים בשטן ונמלטים מתחומו. בני אדם כאלה יימנו באופן רשמי בין אלה שבמלכות. זה האופן שבו אנשים שבמלכות מגיעים אליה. האם אתם נכונים להיות אנשים כאלה? האם אתם נכונים להתקבל אצל אלוהים? האם אתם נכונים להימלט מתחומו של השטן ולשוב אל אלוהים? האם אתם בנחלתו של השטן כעת או שמא אתם נמנים על עם המלכות? דברים כאלה צריכים להיות בהירים ולא לדרוש הסברים נוספים.

מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,
כל בני האדם מבקשים לראות את ארשת פניו האמתיים של ישוע ושואפים להיות עמו. אני מאמין שאף לא אחד מהאחים והאחיות היו אומרים שאינם מוכנים לראות את ישוע או להיות עמו. לפני שתראו את ישוע, כלומר, לפני שתראו את אלוהים בהתגלמותו, יהיו לכם מחשבות רבות, למשל באשר למראהו של ישוע, לדיבורו, לאורח חייו וכן הלאה. עם זאת, כשתראו אותו באמת, מחשבותיכם ישתנו במהרה. מדוע? האם ברצונכם לדעת? בעוד שבהחלט לא ניתן להתעלם מחשיבתו של האדם, יהיה הרבה יותר בלתי נסבל לשנות את מהותו של המשיח. אתם מתייחסים אל המשיח כאל בן אלמוות, כאל חכם גדול, אך איש אינו מתייחס אליו כאל בן תמותה בעל מהות אלוהית. לפיכך, רבים מאלו הכמהים יום ולילה לראות את אלוהים הם למעשה אויבי אלוהים ואינם תואמים לו. האם אין זו עוולה מצדו של האדם? אפילו עתה אתם עדיין חושבים שאמונתכם ונאמנותכם מקנות לכם את הזכות לחזות בארשת פניו של המשיח, אך אני דוחק בכם להצטייד בדברים מוחשיים יותר! שכן בעבר, בהווה ובעתיד, רבים מאלו הבאים במגע עם המשיח כשלו; כולם ממלאים את תפקיד הפרושים. מה הסיבה לכישלונכם? הוא נובע בדיוק מכך שבמושגים שלכם ישנו אל נשגב, נערץ. אך האמת אינה על פי רצונו של האדם. לא רק שהמשיח אינו נשגב, אלא שהוא קטן במיוחד; לא רק שהוא אדם, אלא אדם רגיל; לא רק שאינו יכול לעלות השמיימה, הוא גם אינו יכול לנוע בחופשיות על פני האדמה. וכך בני אדם מתייחסים אליו כאל אדם רגיל; הם עושים כרצונם בקרבתו ומדברים אליו בהפקרות, וכל אותו הזמן ממתינים עדיין לבואו של "המשיח האמיתי". אתם מתייחסים אל המשיח שכבר בא כאל אדם רגיל ואל דבריו כאל דברי אדם רגיל. לפיכך, לא קיבלתם דבר מהמשיח, ובמקום זאת הוצאתם לאור את כיעורכם.

כיצד פטרוס הכיר את ישוע

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף שפטרוס ראה בישוע את ישותו של אלוהים במובנים רבים, וראה סגולות אהובות רבות, בתחילה הוא לא הכיר את ישוע. פטרוס החל להיות חסיד של ישוע בגיל 20 והמשיך להיות חסיד שלו במשך שש שנים. במהלך הזמן הזה, הוא כלל לא הכיר את ישוע, אך היה נכון להיות חסיד שלו רק מעצם הערצתו אליו. כשישוע קרא לו לראשונה על חופי ים כינרת, הוא שאל: "שמעון בר-יונה, האם תהיה חסיד שלי?" פטרוס אמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. אהיה חסיד שלך." בזמנו שמע פטרוס על אדם בשם ישוע, גדול הנביאים, בנו האהוב של אלוהים, ופטרוס ייחל תמיד למצוא אותו וקיווה להזדמנות לפגוש בו (משום שכך רוח הקודש הובילה אותו). אף שמעולם לא ראה אותו ורק שמע עליו שמועות, אט-אט התפתחה כמיהה והערצה לישוע בלבו, ולא פעם ייחל שיום אחד יראה את זיו פניו של ישוע. ומדוע ישוע בא לפגוש בפטרוס? גם הוא שמע על אדם בשם פטרוס, ולא הייתה זו רוח הקודש שהנחתה אותו: "לך אל ים כינרת, שם יש איש אחד ששמו שמעון בר-יונה." ישוע שמע מישהו אומר שיש איש אחד בשם שמעון בר-יונה וכי אנשים שמעו את דרשתו, שגם הוא הטיף את בשורת מלכות השמים, וכי כל מי ששמע אותו התרגש עד בכי. למשמע הדברים האלה, בא ישוע בעקבות האדם הזה ונסע אל ים כינרת. אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

מהו אדם אמיתי| כנסיית האל הכול יכול

כנסיית האל הכול יכול ,האל הכול יכול,ברק ממזרח,

תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבאת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי.

מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים

לאחר כמה אלפי שנות שחיתות, נעשה האדם אדיש וקהה חושים ונעשה לשד המתנגד לאלוהים, עד כדי כך שמרדנותו של האדם כלפי אלוהים תועדה בספרי ההיסטוריה, ואפילו האדם עצמו לא מסוגל לתת דין וחשבון מלאים על התנהגותו המרדנית. זאת משום שהשטן השחית את האדם עד עמקי נשמתו והוביל את האדם הרחק מדרך הישר, עד כדי כך שהאדם לא יודע לאן לפנות. גם היום, האדם עודנו בוגד באלוהים: כשהאדם רואה את אלוהים, הוא בוגד בו, וכשהוא לא יכול לראות את אלוהים, גם אז הוא בוגד בו. יש גם מי שלאחר שהיה עד לקללות אלוהים ולחרון אפו, בכל זאת בוגד בו. לכן אני אומר שההיגיון של האדם איבד את תפקידו המקורי, ושגם מצפונו של האדם איבד את תפקידו המקורי. האדם שאני מביט בו הוא חיה בדמות אדם – הוא נחש ארסי – ולא משנה כמה הוא מנסה להיראות מעורר רחמים אל מול עיני, לעולם לא אהיה רחמן כלפיו, מפני שאין לאדם יכולת הבחנה בין שחור ללבן ובין אמת לשקר. הגיון האדם נעשה כה אטום, אך הוא בכל זאת מבקש לקבל את ברכתי. אנושיותו כה נחותה, אך הוא בכל זאת רוצה להחזיק בריבונות של מלך. על מי הוא יכול למלוך, עם היגיון שכזה? איך הוא יכול לשבת על כס מלכות עם אנושיות כזו? אין ספק שאין לאדם בושה! הוא חדל אישים ויהיר! למי מכם שרוצה לקבל ברכות, אני מציע שימצא תחילה ראי ויתבונן בבבואתו המכוערת – האם יש לכם את מה שנדרש כדי למלוך? האם יש לכם פנים של אדם שיכול לקבל ברכות? לא חל אפילו שינוי קל בטבעכם, ולא הנהגתם שום דבר מן האמת, ובכל זאת אתם מייחלים לעתיד נפלא. אתם משלים את עצמכם! מאחר שהאדם נולד לתוך ארץ כה מזוהמת, החברה פגעה בו אנושות, הוא הושפע ממוסר פיאודלי, ולמד ב"מוסדות להשכלה גבוהה." החשיבה הנחשלת, המוסר המושחת, ההשקפה הנבזית על החיים, הפילוסופיה הנתעבת, הקיום חסר התוחלת, ואורח חייכם ומנהגיכם המושחתים – כל הדברים האלה פלשו באופן חמור לתוך לבו של האדם, חתרו תחת מצפונו והתקיפו אותו באופן חמור. כתוצאה מכך, האדם מרוחק עוד יותר מאלוהים ומתנגד לו עוד יותר. טבע האדם הולך ונעשה מרושע יותר מיום ליום, ואין ולו אדם אחד שיוותר מרצון על שום דבר למען אלוהים, אין ולו אדם אחד שיישמע לאלוהים מרצון, ויתרה מזאת, אין ולו אדם אחד שישאף מרצונו להופעת אלוהים. במקום זאת, בתחומו של השטן, האדם לא עושה דבר מלבד לחפש הנאות, והוא נכנע לשחיתות הבשר בארץ הרפש. גם כשאלה שחיים בחשיכה שומעים את האמת, לא עולה בדעתם להנהיג אותה, והם לא שואפים לחפש את אלוהים גם אם הם חזו בהופעתו. כיצד יכול להיות לאנושות כה מושחתת סיכוי כלשהו לישועה? כיצד יכולה אנושות כה מנוונת לחיות באור?