5. ההבדל בין להיות חסידי אל ולהיות חסידיהם של בני אדם.

5. ההבדל בין להיות חסידי אל ולהיות חסידיהם של בני אדם.

דברי אלוהים רלוונטיים:

ישנה חשיבות עקרונית לכך שבהיותכם חסידי אל, כל מעשיכם יהיו בהתאם לדברי האל כיום: בין שאתם עוסקים בהיווכחות בחיים או בהגשמת רצונו של אלוהים, הכל צריך להיות סביב דברי האל כיום.

אם מה שאתם משתפים והדברים שאתם עוסקים בהם לא מתמקדים בדברי האל כיום, הרי שדברי האל זרים לכם, ואתם נעדרים לחלוטין את עבודתה של רוח הקודש.

מתוך 'הכירו את העבודה החדשה ביותר של אלוהים וצעדו בעקבות אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

יש כאלה שמאמינים באופן אימפולסיבי שאלוהים יופיע במקום שבו קיימת עבודתה של רוח הקודש. אחרים מאמינים שאלוהים יופיע במקום שבו יש מנהיגים רוחניים. אחרים מאמינים שאלוהים יופיע במקום שבו יש בני אדם ידועים. לא נשקול לעת עתה אם האמונות כאלה נכונות או לא. כדי להסביר שאלה כזו, עלינו קודם כל להבהיר מטרה מסוימת: אנחנו מחפשים אחר עקבותיו של אלוהים. אנחנו לא מחפשים מנהיגים רוחניים, ובוודאי שאנחנו לא נוהים אחר דמויות מפורסמות – אנחנו צועדים בעקבות אלוהים. כיוון שכך, כיוון שאנחנו מחפשים אחר עקבותיו של אלוהים, עלינו לחפש אחר רצון אלוהים, דברי אלוהים ואמירותיו של אלוהים – משום שבמקום שבו נמצאים דבריו החדשים של אלוהים ישנו קולו של אלוהים, ובמקום שבו נמצאות עקבותיו של אלוהים ישנם מעשי אלוהים. במקום שבו נמצאת הבעתו של אלוהים ישנה הופעתו של אלוהים, ובמקום שבו נמצאת הופעתו של אלוהים ישנם האמת והדרך והחיים. בחיפושכם אחר עקבותיו של אלוהים, התעלמתם מהדברים "אלוהים הוא האמת והדרך והחיים". לכן כשרבים מקבלים את האמת, הם לא מאמינים שהם מצאו את עקבותיו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה לא מכירים בהופעתו של אלוהים. איזו טעות חמורה!

מתוך 'הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש' ב'הדבר מופיע בבשר'

יש כאלה שלא מרוצים מהאמת ועל אחת כמה וכמה לא מרוצים מהמשפט. במקום זאת, הם מרוצים מעוצמה ומעושר. בני אדם כאלה נחשבים שחצנים. הם מחפשים אך ורק קבוצות בעלות השפעה בעולם וכמרים ומורים שהוכשרו בסמינרים. אף על פי שהם קיבלו את דרך האמת, הם ממשיכים להיות ספקנים והם לא מסוגלים להקדיש את עצמם לחלוטין. הם מדברים על הקרבה לאלוהים, אך עיניהם מתמקדות בכמרים ובמורים הגדולים, ואת המשיח הם משליכים הצדה. לבם מלא בתהילה, הון וכבוד. הם לא מאמינים כלל שאדם כה עלוב מסוגל לכבוש אנשים רבים כל כך, ושאדם כה חסר חשיבות מסוגל לעשות בני אדם למושלמים. הם לא מאמינים כלל שהאפסים האלה החיים באבק ובין ערימות אשפה הם העם הנבחר של אלוהים. הם מאמינים שאם בני אדם כאלה היו מושאי הישועה של אלוהים, השמיים והארץ היו מתהפכים, וכולם היו צוחקים בלי סוף. הם מאמינים שאם אלוהים בחר באפסים האלה כאלה שהוא יעשה למושלמים, בני האדם הדגולים האלה יהפכו לאלוהים עצמו. נקודות המבט שלהם נגועות בחוסר אמונה. למעשה, לא רק שהם לא מאמינים, אלא שהם פשוט בהמות מגוחכות. זאת משום שהם מעריכים רק מעמד, יוקרה, ועוצמה. מה שהם מעריכים באמת הם קבוצות גדולות ופלגים גדולים. אין להם עניין בכל מי שהמשיח מוביל את דרכו. הם פשוט בוגדים שהפנו את גבם למשיח, לאמת ולחיים.

אתם לא מעריצים את הענווה של המשיח, אלא את אותם רועי שווא שמעמדם רם. אתם לא אוהבים את חביבותו או חוכמתו של המשיח, אלא את אותם פוחזים הקשורים לעולם הנתעב. אתם צוחקים לנוכח כאבו של המשיח, שאין לו מקום להניח את ראשו, אך מעריצים את אנשי הגוויות האלה החוטפים מנחות וחיים חיי הוללות. אתם לא מוכנים לסבול עם המשיח, אך הולכים בשמחה לזרועותיהם הפתוחות של צוררי המשיח הפזיזים, על אף שהם מספקים לכם אך ורק בשר ודם, רק אותיות ורק שליטה. למרות זאת, לבכם נמשך אליהם, אל המוניטין שלהם, אל מעמדם בלבם של כל השטנים, אל השפעתם ואל סמכותם. אולם אתם ממשיכים להתנגד ולסרב לקבל את עבודתו של המשיח. זו הסיבה שאני אומר שאין לכם האמונה של ההכרה במשיח. הסיבה היחידה שצעדתם בעקבותיו עד היום היא שהדבר נכפה עליכם. בלבכם תמיד נישאות תמונות נשגבות רבות ואתם לא יכולים לשכוח את הדברים והמעשים שלהן, ולא את דבריהן וידיהן המשפיעים. בלבכם הן לעולם עליונות ומלאות גבורה. אבל לא כך הדבר עם המשיח של היום. הוא לעולם חסר חשיבות בלבכם, ולעולם לא ראוי ליראה. זאת מפני שהוא יותר מדי רגיל, משום שיש לו השפעה מעטה מדי ומשום שהוא כלל לא נשגב.

מתוך 'האם אתם מאמינים באלוהים באמת?' ב'הדבר מופיע בבשר'

הבט במנהיגי כל הדתות והכתות. הם יהירים וצדקנים, ומפרשים את כתבי הקודש מחוץ להקשרם ועל פי דימיונם שלהם. כולם נשענים על מתנות ולמדנות כדי לעשות את עבודתם. לולא היו מסוגלים להטיף דברים כלשהם, האם אנשים אלה היו הולכים אחריהם? אחרי הכול, יש להם ידע מסויים והם יכולים לדבר מעט על דוקטרינה או לדעת כיצד לשבות את לבם של אחרים וכיצד להשתמש בתחבולות מסויימות, שבאמצעותן הביאו בני אדם לפניהם והוליכו אותם שולל. אנשים אלה האמינו באלוהים על פני השטח – אך במציאות הם הולכים בעקבות מנהיגיהם. אם הם נתקלים במי שמטיף לדרך האמת, חלקם אומרים, "עלינו להתייעץ עמו באשר לאמונתנו באלוהים". ראה כיצד הם דורשים את הסכמתו של מישהו כדי להאמין באלוהים. האין זו בעיה?

מתוך 'תיעוד נאומיו של המשיח'

8. בני אדם שמאמינים באלוהים צריכים לשמוע לאלוהים ולעבוד אותו. אסור לכם לרומם או להעריץ אף אדם. אינכם צריכים לתת את המקום הראשון לאלוהים, את המקום השני לאנשים שאתם מעריצים ואת המקום השלישי לעצמכם. אף אדם לא אמור לתפוס מקום בלבכם, ואסור לכם להתייחס לבני אדם – במיוחד את אלו שאתם מעריצים – כאל בעלי מעמד זהה לאלוהים וכאל שווים לו. אלוהים לא יסבול זאת.

מתוך 'עשרת הצווים המנהליים שבני עמו הנבחר של אלוהים חייבים להישמע להם בעידן המלכות' ב'הדבר מופיע בבשר'

מי שאינו מבין את האמת תמיד נוהה אחר אחרים: אם אחרים יאמרו על דבר מה שהוא עבודתה של רוח הקודש, גם הוא יאמר שזוהי עבודתה רוח הקודש; אם הם יאמרו על אותו דבר שהוא עבודתה של רוח רעה, גם הוא יפקפק בדבר הזה, או יגיד אף הוא שמדובר בעבודתה של רוח רעה. הוא חוזר כקוף אחרי בן אדם אחר דבריהם של אחרים והוא לא מסוגל להבחין בין דברים בכוחות עצמו, ולא מסוגל לחשוב בכוחות עצמו. זהו אדם ללא עמדה משלו, שלא מסוגל להבחין – אדם כזה הוא חדל אישים חסר ערך! בני אדם כאלה חוזרים תמיד על דבריהם של אחרים: כיום הם אומרים שמדובר בעבודתה של רוח הקודש, אך סביר להניח שביום מן הימים מישהו יאמר שלא מדובר בעבודתה של רוח הקודש אלא במעשה ידיו של האדם – אך אתם אינכם רואים מבעד לכך, וכשאתם שומעים אחרים אומרים דבר כזה, אתם אומרים גם אתם את אותו הדבר. למעשה מדובר בעבודתה של רוח הקודש, אולם אתם גורסים שמדובר במעשה ידי האדם – האם לא הפכתם לאלה שמחללים את קדושתה של עבודת רוח הקודש? האם בעצם כך לא התנגדתם לאלוהים, משום שאתם לא יודעים להבחין? לכו תדעו! אולי יום יבוא ויופיע שוטה שייטען כי "מדובר בעבודתה של רוח רעה", ולמשמע הדברים אלה, תתבלבלו, ושוב תיתלו בדברי הזולת. בכל פעם שמישהו מעורר מהומה, אינכם מסוגלים לעמוד על שלכם, משום שהאמת אינה בידכם. האמונה באלוהים והעיסוק בהכרת האל אינן דברים פעוטים. לא ניתן לממשם באמצעות התקהלות והאזנה למטיפי הדת בלבד, ולא ניתן להפוך למושלמים באמצעות להט בלבד. עליכם לחוות חוויות, ולדעת, ולפעול באופן עקרוני, ולזכות בעבודתה של רוח הקודש.

מתוך 'רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

השיתוף של האדם:

להיות חסיד של אלוהים פירושו להקשיב לאלוהים בכל דבר, להישמע לכל הסידורים של אלוהים, לפעול בהתאם לדברי אלוהים ולקבל את כל מה שמגיע מאלוהים. אם אתה מאמין באלוהים, עליך ללכת אחרי אלוהים. אולם רוב האנשים, מבלי להבין זאת, נעשים חסידים של אנשים כשהם מאמינים באלוהים, וזהו דבר מגוחך וטראגי כאחד. ביסודו של דבר, מי שאתה הולך אחריו הוא מי שאתה מאמין בו. על אף שאנשים מסוימים מאמינים באלוהים על הנייר, בלבם אין אלוהים. בלבם הם סוגדים למנהיגיהם. הקשבה למנהיגים עד כדי התכחשות לסידוריו של אלוהים היא ביטוי של הליכה אחרי בני אדם למרות אמונה באלוהים. בטרם זכו באמת, אמונתם של כל האנשים מבולבלת ועכורה בצורה זו. הם אפילו נבערים לחלוטין לגבי המשמעות של להיות חסיד של אלוהים, ואינם מסוגלים להבדיל בין הליכה אחר אלוהים והליכה אחר בני אדם. הם רק מאמינים שאלה שמדברים על דוקטרינות טובות ונעלות הם אביהם ואמם. עבורם, מי שיש לה חלב היא אמם, ומי שיש לו כוח הוא אביהם. הם עד כדי כך פאתטיים. ניתן לומר שבמידה זו או אחרת זהו מצבם הרוחני של רוב האנשים.

מה פירוש הדבר להיות חסיד של אלוהים? ואיך מיישמים זאת? להיות חסיד של אלוהים אינו כרוך רק בתפילה לאלוהים ובשיבוח אלוהים. מה שחשוב מכול הוא לאכול ולשתות את דברי אלוהים, לחיות בהתאם לדברי אלוהים, לנהוג על פי האמת, למצוא את הנתיב שיאפשר לחוות את החיים בתוך דברי אלוהים, לקבל את המשימה שהטיל עליך אלוהים, לבצע כל אחת ואחת ממטלותיך כיאות ולצעוד בשביל שלפניך על פי הנחיית רוח הקודש. במיוחד, בצמתים קריטיים, כשניחתות עליך בעיות קשות, ישנו צורך רב עוד יותר לחפש אחר כוונת האל, להיזהר שלא ללכת שולל אחר דוקטרינות של בני אדם ולא ליפול תחת שליטתו של איש. "אשמע לכל דבר שנובע מאלוהים ואפעל לפיו, אולם אם הדבר נובע מרצון האדם, אדחה אותו בכל תוקף. כאשר הדברים שעליהם מנהיגים או עובדים מטיפים מנוגדים לסידוריו של אלוהים, ללא ספק אדבק אלוהים ואדחה את בני האדם. אם זה לגמרי עולה בקנה אחד עם סידוריו של אלוהים ורצונו, אז אוכל להקשיב לזה". אנשים הנוהגים כך הם חסידיו של אלוהים.

מה פירוש הדבר להיות חסיד של אנשים? להיות חסיד של אנשים פירושו שאדם הולך אחרי העובדים או המנהיגים שאותם הוא מעריץ. לאלוהים אין הרבה מקום בלבבם. הם פשוט תלו שלט שבו נכתב שהם מאמינים באלוהים, והם מחקים ומעתיקים מאנשים בכל דבר שהם עושים. במיוחד כשמדובר במשהו חשוב, הם נותנים לאנשים להחליט, הם נותנים לאנשים לקבוע את גורלם. הם עצמם אינם מחפשים את כוונת האל, והם אינם מסוגלים לשפוט מילים שאנשים אומרים. כל עוד מה שהם שומעים נשמע סביר, אז בין אם זה עולה בקנה אחד עם האמת או לא, הם עדיין מקבלים אותו ומקשיבים לו. אלה הם הביטויים של הליכה אחרי בני אדם. לאמונתם של אנשים כאלה באלוהים אין כל עקרונות. במעשיהם אין כל אמת. הם מקשיבים לכל מי שנשמע הגיוני, ואפילו אם האלילים שלהם סוטים מן הנתיב, הם הולכים אחריהם עד הסוף המר. אם אלוהים מוקיע את אליליהם, הם יפתחו תפישות כלפי אלוהים ויאחזו בכל הכוח באליליהם. הנימוקים שלהם הם: "עלינו להקשיב למי שממונה עלינו; טובה הסמכות הקרובה מהסמכות הרחוקה". זהו הגיון עלוב, פשוט כך, אבל כזו היא טיפשותם של אלה ההולכים אחרי אנשים. אלה ההולכים אחרי אנשים נעדרים את האמת. רק אלה שהולכים אחרי אלוהים באמת מאמינים באלוהים. אלה שהולכים אחרי אנשים סוגדים לאלילים. הם הוקסמו בידי אנשים, וגם אלוהים וגם האמת נעדרים מלבם.

משיתופיהם של בכירים

אנשים רבים מאמינים באלוהים, אבל אינם יודעים מה פירוש הדבר להישמע לאלוהים. הם חושבים שלהקשיב למנהיגיהם בכל דבר ועניין זה אותו הדבר כמו להישמע לאלוהים. השקפות כאלה הן מגוחכות לחלוטין, משום שמקור ההישמעות שלהם שגוי. הם חושבים שלהקשיב למנהיגיהם זה להישמע לאלוהים. להאמין באלוהים על פי השקפות אלה הוא להאמין באלוהים על הנייר בלבד. למעשה, אנשים אלה מאמינים באנשים...

כשאנו מאמינים באלוהים, על אלוהים לתפוס במקום ראשי בלבנו. עלינו למסור את השליטה לאלוהים בכל עניין. עלינו לבקש את כוונת האל בכל דבר. על מעשינו לעלות בקנה אחד עם דברי אלוהים, וכן עם הנחיית רוח הקודש, ועלינו להישמע לכל מה שנובע מאלוהים. אם אתה מקשיב לאנשים, זה מוכיח שלאלוהים אין מקום בלבך, שרק לאנשים יש מקום בלבך. דבר אינו חשוב יותר לאנשים מאשר לבקש את האמת ולהבין את רצון האל. אם אינך מתמקד בבקשת כוונות האל ובהבנת רצונו, הישמעותך אינה אמיתית. לא משנה כמה צודקים הם נשמעים, אם אתה תמיד מקשיב לאנשים, במהותו של דבר אתה נשמע לאנשים – שזה דבר שונה לגמרי מלהישמע לאלוהים. למעשה, אם אלה המאמינים באלוהים מסוגלים להבין את כוונותיו היישר מתוך דבריו, אם הם מסוגלים למצוא בדבריו נתיב משלהם לנהוג לפיו, והם חולקים ומבינים את האמת שבדבריו, ולאחר מכן מיישמים אותה, ואם ברגע המפתח הם יכולים להתפלל עוד ולבקש את הנחיית רוח הקודש, והם נשמעים לכוונות רוח הקודש, זוהי הישמעות אמיתית לאלוהים. אלה הנשמעים לאלוהים מחפשים נתיב בדברי אלוהים, בעיותיהם נפתרות בדברי אלוהים, והם פועלים תחת הנחיית רוח הקודש. זוהי הישמעות אמיתית לאלוהים. אלה המקשיבים למנהיגיהם בכל דבר בוודאי תעו הרחק מאלוהים בלבבם. יתרה מזאת, הם אינם חיים בשלום לפני אלוהים, הם אינם אלה שחיים לפני אלוהים ומבקשים את האמת, אין להם כל מערכת יחסים עם אלוהים, והעיקרון שמאחורי מעשיהם הוא להקשיב לכל מי שאומר את הדברים הנכונים – כל עוד מדובר במנהיג, הם יישמעו לו. נוהג כזה הוא מגוחך. אין להם את האמת ולא את היכולת להבדיל, והם יכולים לקבוע מה נכון או שגוי רק על פי תפישותיהם או שכלם, אז איך הם יכולים לדעת אם דבר כלשהו עולה בקנה אחד עם האמת? אם הם מאמינים באלוהים על פי השקפות כאלה, אז בכל חייהם הם לא יבינו את האמת או יכירו את אלוהים. ניתן לכנות צורות אמונה שכאלה אמונה בשכלם שלהם והליכה בנתיב משלהם, ואין להן כל קשר לאל המעשי.

משיתופיהם של בכירים

למה מתייחסת האמירה "האמן רק באלוהים"? פירושה הוא להאמין שרק אלוהים הוא אדיר מכול, שאלוהים הוא הכול, שאלוהים יכול להושיע את האדם, שאלוהים הוא כול-יכול וכול-יודע, שעבור אלוהים אין דבר שלא ניתן להגשמה. פירושה להאמין רק באלוהים, ולא להטיל ספק או לפקפק בכך שאלוהים הוא כול-יכול וכול-יודע, או שהוא מסוגל להגשים הכול. אנשים כאלה מסוגלים להתפלל לאלוהים לא משנה מה קורה להם, ומסוגלים להסתמך על אלוהים לא משנה אילו צרות ניחתות עליהם. המשיח תופס מקום מרכזי בלבם. הם אינם נושאים עיניהם אל אנשים או סוגדים להם. הם מאמינים רק באלוהים. הם חסידי האל המעשי בלבד. הם מסתמכים אך ורק על אלוהים ואינם נושאים עיניהם לאיש מלבדו. הם אינם נותנים אמון עיוור באיש, ורק לאלוהים לבדו יש מקום בלבם. אם הם הגיעו לנקודה זו, הם מחזיקים במציאות של הליכה אחר אלוהים והסתמכות עליו באמונתם. יש אנשים שאמונתם באלוהים זעומה מדי: הם לעולם אינם מדמיינים את אלוהים ככול-יכול, ולכן כשמשהו קורה להם, קל להם לאבד את אמונתם. בנוסף, קל להם גם להעריץ אנשים ולשאת אליהם עיניים, וזה כאילו שהם משתמשים בזה כדי לפצות על החלקים באלוהים שאינם מספיקים להם. מפני שהם תמיד נושאים עיניים אל אנשים ומעריצים אותם, בלא ידיעתם מקומו של אלוהים בלבבם הולך וקטן, ומקומם של אלה שהם מעריצים הולך וגדל. בסופו של דבר, הם הופכים בלא ידיעתם לאנשים המאמינים באלוהים על הנייר בלבד, ולמעשה מאמינים באנשים, הולכים אחרי אנשים, מעריצים אנשים ונושאים עיניים אל אנשים. בדיוק כמו הדתיים, אמונתם באלוהים היא הצהרתית בלבד. למעשה, הם מאמינים אך ורק בכמרים, הולכים אך ורק אחרי כמרים, ורק כמרים הם אדוניהם ואליהם. מן הנתיב של אמונה באלוהים, הם התדרדרו אל הליכה אחר אנשים והישמעות להם – האין זה מושחת? האם יש לאנשים כאלה אמונה אמיתית באלוהים? לא ולא. לכן בכל דבר הם אינם מסתמכים על אלוהים, אלא נושאים עיניים לאנשים ומעריצים אותם. הם תמיד מחפשים אחר רמז מאחרים. הם לוקחים דוגמה מאחרים בחפשם את הנתיב. הם תמיד מקשיבים למה שאנשים אומרים ומסתכלים על מה שהם עושים, וכל מילה ומעשה שלהם הם בלתי נפרדים מאותם אנשים. מבלי להבין זאת, הם הפכו לאלה שמאמינים באנשים ונעשים חסידיהם. נכון לומר שכל אלה המתייחסים בכבוד ובהערצה מוגזמים לאנשים, למעשה מאמינים באנשים ונעשים חסידיהם.

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

מי שאנשים סוגדים לו בלבם הוא האליל שלהם. מי שסוגד למנהיגיו הוא אדם הסוגד לאלילים. זה שאנשים מעריצים הוא זה שיש לו מקום בלבם, וזה שבאופן בלתי נמנע ישתלט עליהם ויהפוך אותם לעבדיו. במהלך העבודה של הפצת הבשורה, אנו מגלים שאנשים מזרמים וכתות שונים כולם סוגדים לאלילים, כולם נשלטים בידי מנהיגיהם, ושהם אפילו לא מעזים לקבל את האמת. הם כמו עבדים מעוררי רחמים. אנשים הסוגדים למנהיגיהם הם כמו אלה הסוגדים לאלילים. אין ספק שהאמת נעדרת מלבם ושהם אינם מכירים את אלוהים כלל. לכן, לאלוהים אין כל מקום בלבם, והוא מתעב ומקלל אותם. אלוהים הוא אל צודק, הוא אל קנא, ויותר מכל הוא מתעב אנשים הסוגדים לאלילים. אין חילול קודש גדול יותר מלתפוס מנהיגים כשווים לאלוהים. למעשה, בלבם של אלה ששבו לפני אלוהים, רק אלוהים צריך להיות. לאיש מלבדו לא צריך להיות מקום בלבם. עצם הופעתם של דברים כאלה במחשבתם וברעיונותיהם היא מטונפת ומושחתת, ואלוהים מתעב ושונא אותה. רוב האנשים אינם חפים מפשע מכך, ובמידה זו או אחרת, אלה שהם סוגדים להם תופסים מקום בלבם. כשמדובר בטבעו של אלוהים, לא מקובל שלבני אדם יהיה מקום ולו הקטן ביותר בלבם לבן אנוש, ואם הם אינם יכולים להשיג טהרה מתחילה ועד סוף, דינם ייגזר.

ישנם ביטויים מסוימים שמאפיינים את כל אלה הסוגדים למנהיגיהם בלבבם. ניתן לזהותם כך: אם אתה נשמע למנהיגך יותר משאתה נשמע לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם אתה עורג וכמה לאנשים שאתה מעריץ יותר משאתה עורג וכמה לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם אתה להוט יותר בנוגע למנהיגך מאשר בנוגע לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם בלבך אתה קרוב יותר לאלה שאתה מעריץ ורחוק מאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם בלבך אלה שאתה מעריץ מדורגים ברמה שווה לאלוהים, אז זוהי הוכחה נוספת לכך שאתה מתייחס לאנשים שאתה מעריץ כאל אלוהים. ואם, לא משנה מה קורה לך, אתה מוכן להקשיב למנהיג שלך, ואינך מוכן לבוא בפני אלוהים כדי לבקש את האמת, די בכך להוכיח שאינך מאמין באלוהים, אלא באנשים. אנשים מסוימים אולי ינסו להתגונן באומרם: "אני באמת מעריץ אדם זה וזה, באמת יש לאותו אדם מקום בלבי. מבלי להבחין בכך, התרחקתי מעט מאלוהים ביחסיי עמו". דברים אלה מדגימים את האמת שבעניין: מרגע שיש למישהו מקום בלבו של אדם, אותו אדם מתרחק מאלוהים. זה מסוכן, אולם יש המתייחסים לכך בקלות ראש, ללא שמץ דאגה, מה שמוכיח שהם אינם מכירים את טבעו של אלוהים. ...להעריץ אנשים זה דבר כה נבער ועיוור, זה כה מושחת ומרושע. הערצת אנשים היא הערצת השטן והשדים, היא הערצת צוררי המשיח, והאמת נעדרת לחלוטין מאלה המעריצים אנשים. אנשים כאלה ללא ספק אינם מכירים כלל וכלל את אלוהים. הם מנוונים המקוללים על ידי אלוהים. מה אתם אומרים, האין העובדות כך?

משיתופיהם של בכירים