שיר קודש | 'מעשיו של האל ממלאים את המרחב העצום של היקום'

שיר קודש | 'מעשיו של האל ממלאים את המרחב העצום של היקום'

מעשיו של האל ממלאים את המרחב העצום של היקום

האל מביט מטה בכל מעמדתו הנעלה,

ומולך בכל מעמדתו הנעלה.

בו זמנית, האל שולח את ישועתו אל פני האדמה.

האל צופה ממקומו הסודי כל הזמן,

בכל צעד של בני האדם, בכל מה שהם אומרים ועושים.

האל מכיר את האדם כמו את כף ידו.

המקום הסודי הוא משכנו של האל, הרקיע מיטתו עליה הוא שוכב.

כוחותיו של השטן לא יכולים להגיע אל האל,

כי הוא מלא במלכותיות, צדק ומשפט.

האל פסע בכל מקום ברגליו,

הוא מרחיב את השקפתו ברחבי תבל.

והאל הלך בקרב בני האדם, טעם את המתיקות והמרירות,

את כל הטעמים בעולם בני האדם;

אך בני אדם, לעולם אינם באמת מזהים את האל,

ואינם שמים לב לאל כשהוא הולך במרחב.

מכיוון שהאל היה שקט, ולא ביצע מעשים על טבעיים,

לכן, אף אחד לא ראה אותו באמת.

הדברים כבר אינם כפי שהיו:

האל עומד לעשות דברים אשר, במהלך העידנים, העולם לא ראה,

האל עומד לאמר מילים אשר,

במהלך העידנים, האדם מעולם לא שמע,

מכיוון שהוא מבקש שהאנושות כולה תכיר את האל בדמות בשר ודם.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

  לדעת יותר: שירת הלל לביאת המשיח – האל הכול יכול.