האם התעוררתם לחיים?

האם התעוררתם לחיים?

אחרי שתביאו לידי ביטוי אנושיות רגילה ותהפכו למושלמים, אף על פי שלא תהיו מסוגלים להתנבא או לדבר על תעלומות, תביאו לידי ביטוי צלם של בן אנוש ותחשפו אותו. אלוהים ברא את האדם, ולאחר מכן השטן השחית את האדם, וההשחתה הזו הפכה את בני האדם לגוויות. על כן, אחרי שתשתנו, תהיו שונים מהגוויות האלה. דברי האל הם אלה שמעניקים חיים לרוחותיהם של בני האדם וגורמים להן להיוולד מחדש, וכשרוחותיהם בני האדם ייוולדו מחדש, הם יתעוררו לחיים. המילה "גוויות" מתייחסת לגופות ללא רוח, לבני אדם שרוחם מתה. כשרוחותיהם של בני האדם מקבלות חיים, הן מתעוררות לחיים. הקדושים שדיברנו עליהם קודם, מתייחסים לבני האדם שהתעוררו לחיים, בני האדם שהיו נתונים להשפעתו של השטן אבל הביסו את השטן. העם הנבחר בסין סבל מהרדיפות האכזריות וחסרות האנושיות ומהתכסיסים של התנין הגדול האדום כאש, וכתוצאה מכך, נפשם של בני העם הייתה הרוסה והם איבדו כל אומץ לחיות. לפיכך, התעוררות רוחותיהם חייבת להתחיל ממהותם: על רוחם להתעורר בתוך מהותם, לאט-לאט. כשיבוא יום שבו הם יתעוררו לחיים, לא יהיו עוד משוכות, והכל יתקדם על מי מנוחות. כרגע לא ניתן להשיג זאת. רוב האנשים מביאים לידי ביטוי בעיקר אווירה של מוות. הם אפופים בהילה של מוות ויותר מדי דברים חסרים להם. דבריהם של חלק מבני האדם נושאים מוות, מעשיהם נושאים מוות, וכמעט כל מה שהם מביאים לידי ביטוי הוא מוות. אם בני האדם יישאו עדות על אלוהים כיום בפומבי, העבודה הזו לא תצליח, משום שהם עדיין לא התעוררו לגמרי לחיים, ומשום שיותר מדי מכם מתים. כיום, יש כאלה ששואלים מדוע אלוהים לא עושה אותות ומופתים כדי להפיץ במהרה את עבודתו בקרב אומות הגויים. בני אדם מתים לא יכולים לשאת עדות על אלוהים. בני אדם חיים יכולים לעשות זאת, אך רוב בני האדם כיום מתים. יותר מדי בני אדם חיים בכלוב של מוות. הם נתונים להשפעתו של השטן ולא מסוגלים לנצח – על כן, איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? איך הם יוכלו להפיץ את עבודת הבשורה?

הפסיקו את השירות הדתי

אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה

בראשית אלוהים נח. לא היו בני אדם או כול דבר אחר על פני האדמה באותה עת ואלוהים לא עשה כול עבודה. אלוהים החל בעבודת הניהול שלו רק לאחר שהאנושות החלה להתקיים ולאחר שהושחתה. משלב זה והלאה, אלוהים לא נח עוד אלא החל להעסיק את עצמו בקרב האנושות. מנוחתו של אלוהים הופסקה בגלל השחתתה של האנושות וכן בגלל המרד של הארכי-מלאך. אם אלוהים לא יביס את השטן ויושיע את האנושות שהושחתה, הוא לעולם לא יוכל עוד להיווכח במנוחה. כשאין לאדם מנוחה, כך אין גם לאלוהים. כשאלוהים ייווכח במנוחה פעם נוספת, ייווכח גם האדם במנוחה. חיי המנוחה הם חיים ללא מלחמה, ללא זוהמה, ללא רשעות בלתי פוסקת. כלומר אין בהם הטרדות מצד השטן (המילה "שטן" מתייחסת כאן לכוחות עוינים), השחתה על ידי השטן וכן פלישה של כול כוח שהוא המתנגד לאלוהים. כול דבר נוהג לפי מינו וסוגד לאדון הבריאה. השמיים והארץ שלווים לחלוטין. אלה הם חיי המנוחה של האנושות. כשאלוהים ייווכח במנוחה, לא תיוותר עוד רשעות על פני האדמה ולא תהיה עוד פלישה של כוחות עוינים כלשהם. גם האנושות תיווכח בעולם חדש. היא לא תהיה עוד אנושות שהושחתה על ידי השטן, אלא אנושות שנושעה לאחר שהושחתה על ידי השטן. יום המנוחה של האנושות הוא גם יום המנוחה של אלוהים. אלוהים איבד את מנוחתו בגלל אי-יכולתה של האנושות להיווכח במנוחה ולא משום שלא יכול היה לנוח במקור. היווכחות במנוחה אין פירושה שכול הדברים יחדלו מלנוע או מלהתפתח, ואין פירושה שאלוהים יחדל מלעבוד או שהאדם יחדל מלחיות. הסימן להיווכחות במנוחה הוא כזה: השטן הושמד, אותם רשעים שהצטרפו לשטן במעשיו הרעים נענשו וחוסלו. כול הכוחות העוינים לאלוהים חדלים מלהתקיים. היווכחותו של אלוהים במנוחה פירושה שהוא לא יבצע עוד את עבודתו, ישועת האנושות. היווכחותה של האנושות במנוחה פירושה שכול האנושות תחיה באורו של אלוהים ובין ברכותיו. לא תהיה כול השחתה מצד השטן ולא יתרחשו דברי רשע כלשהם. האנושות תחיה באופן רגיל על פני האדמה, ואלוהים ידאג לה. כשאלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה, משמעות הדבר תהיה שהאנושות נושעה ושהשטן הושמד, שעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הסתיימה לגמרי. אלוהים לא ימשיך עוד לעבוד בקרב בני האדם והאדם לא יחיה עוד בתחומו של השטן. לפיכך אלוהים לא יהיה עוד עסוק והאדם לא יתרוצץ עוד במרחב. אלוהים והאדם ייווכחו במנוחה בעת ובעונה אחת. אלוהים ישוב לעמדתו המקורית וכול אדם ישוב למקומו המתאים. אלה הם היעדים שאלוהים והאדם ישכנו בהם בהתאמה, לאחר סיום כול ניהולו של אלוהים. לאלוהים יש היעד שלו ולאדם יש היעד שלו. בעת מנוחה, אלוהים יוסיף להנחות את האנושות כולה בחייה על פני האדמה. כשהוא באורו של אלוהים, האדם יעבוד את האל האמיתי האחד שבשמיים. אלוהים לא יחיה עוד בקרב האנושות וגם האדם לא יוכל לחיות עם אלוהים ביעד של אלוהים. אלוהים והאדם אינם יכולים לחיות באותו עולם, אלא לכול אחד מהם אורח חיים המתאים לו. אלוהים הוא שמנחה את האנושות כולה, ואילו האנושות כולה היא תמצית עבודת הניהול של אלוהים. האנושות היא שמובלת. במהותה, האנושות אינה דומה לאלוהים. לנוח פירושו לשוב למקומך המקורי. לפיכך כשאלוהים נוכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שאלוהים שב למקומו המקורי. אלוהים לא יחיה עוד על פני האדמה ולא יהיה שותף לשמחה ולסבל של האנושות כשהוא בקרב האנושות. כשהאנושות תיווכח במנוחה, פירוש הדבר הוא שהאדם ייעשה לבריאה אמיתית. האנושות תסגוד לאלוהים מעל פני האדמה ותחיה חיים אנושיים רגילים. בני אדם לא ימרדו עוד באלוהים ולא יתנגדו לו. הם ישובו לחיים המקוריים של אדם וחווה. אלה הם החיים והיעדים של אלוהים והאנושות בהתאמה, לאחר שייווכחו במנוחה. תבוסתו של השטן היא מגמה בלתי נמנעת במלחמה בין אלוהים לשטן. בדרך זו, היווכחותו של אלוהים במנוחה לאחר השלמת עבודת הניהול שלו וישועתו המוחלטת של האדם והיווכחותו במנוחה, נעשות אף הן למגמות בלתי נמנעות. מקום מנוחתו של האדם הוא על פני האדמה ומקום מנוחתו של אלוהים הוא בשמיים. כשהאדם ינוח, הוא יעבוד את אלוהים וגם יחיה על פני האדמה, וכשאלוהים ינוח, הוא ינחה את החלק הנותר של האנושות. הוא ינחה אותו מן השמיים ולא מן הארץ. אלוהים יהיה עדיין הרוח, ואילו האדם יהיה עדיין בשר ודם. לאלוהים ולאדם יש דרכים שונות לנוח. כשאלוהים ינוח, הוא יבוא ויופיע בקרב בני האדם. כשהאדם ינוח, הוא יונחה על ידי אלוהים לבקר בשמיים ואף ליהנות מן החיים בשמיים. לאחר שאלוהים והאדם ייווכחו במנוחה, השטן לא יתקיים עוד, וכמו השטן, אותם רשעים גם הם לא יתקיימו עוד. בטרם ייווכחו אלוהים והאדם במנוחה, אותם רשעים שרדפו בעבר את אלוהים על פני האדמה והאויבים שמרדו בו על פני האדמה, כבר יושמדו. הם יושמדו על ידי האסונות הגדולים באחרית הימים. לאחר שאותם רשעים יושמדו לחלוטין, הארץ לא תדע עוד הטרדות מצד השטן. האנושות תזכה בישועה מלאה ורק אז עבודתו של אלוהים תסתיים לחלוטין. אלה הן הדרישות המוקדמות להיווכחותם של אלוהים והאדם במנוחה.

מזמורי דברי האלוהים | האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

מזמור דברי האלוהים
האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

להסיר את הכישוף | ’כשאלוהים ישוב, כיצד הוא יופיע בפני האנושות?‘

אחרית הימים כבר החלה, ומאמינים רבים מייחלים שאלוהים ישוב וייקח אותם אל ממלכת השמיים. אבל אתם יודעים כיצד אלוהים יופיע בפנינו כשהוא יחזור? האם זה יהיה באמת כפי שאנחנו מדמיינים, שהוא יופיע בפומבי וירד באופן ישיר על ענן? האל הכול יכול אומר, "האם אתם רוצים לראות את ישוע? האם אתם רוצים לחיות עם ישוע? האם את רוצים לשמוע את הדברים שישוע אומר? ...באיזה אופן ישוב ישוע? אתם מאמינים כי ישוע ישוב על גבי ענן לבן, אבל אני שואל אתכם: למה מתייחס הענן הלבן הזה? כשחסידים כה רבים של ישוע ממתינים לשובו, בקרב מי מן האנשים האלה ינחת?" "שכשתראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זו תהיה ההופעה הפומבית של שמש הצדק. ...זו תהיה הכרזה על סוף תוכנית הניהול של אלוהים, וזה יהיה היום שבו אלוהים יגמול לצדיקים ויעניש את החוטאים. זאת משום ששיפוטו של אלוהים יסתיים עוד בטרם בני האדם יראו את האותות לכך, כאשר יהיה רק הביטוי של האמת" (הדבר מופיע בבשר).

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הודעה מיוחדת: הפקת סרט זו הופקה שלא למטרת רווח על ידי כנסיית האל הכול יכול. השחקנים המופיעים בהפקה זו מופיעים שלא למטרת רווח ולא קיבלו כל תשלום שהוא. אין להפיץ סרט זה למטרת רווח לשום צד שלישי, ואנו מקווים שכולם ישתפו אותו ויפיצו אותו בגלוי. בהפיצכם סרט זה, אנא ציינו את מקורו. ללא הסכמתה של כנסיית האל הכול יכול, אסור בהחלט לשום ארגון, קבוצה חברתית או אדם לערוך שינויים בתוכנו של סרט זה או להציג אותו באופן מסולף.

כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים

לתפוס את התכלית של עבודת האל, את ההשפעה הרצויה על האדם, ואת רצונו של אלוהים מהאדם – זה מה שכל חסיד של אלוהים צריך לעשות. מה שחסר לכל בני האדם הוא הכרה של עבודתו של אלוהים. האדם לא תופס ולא מבין מהם בדיוק מעשיו של אלוהים באדם, מהי כל עבודתו של אלוהים, ומה רצון האל מאז בריאת העולם. הליקוי הזה לא מאפיין רק את כל העולם הדתי, אלא גם את כל בני האדם שמאמינים באלוהים. בבוא היום, כשתצליחו באמת לחזות באלוהים ולהבין את חוכמתו של אלוהים; כשתחזו בכל מעשיו של אלוהים ותכירו במה ששייך לאלוהים ובמה שאלוהים הנו; כשתחזו בשפע, בחוכמה, בפלא שלו ובכל עבודתו באדם – זו תהיה העת שבה תזכו באמונה מוצלחת באלוהים. כשנאמר שאלוהים הוא מקיף ושופע עד מאוד, מה הכוונה במילה מקיף? ומה הכוונה במילה שופע? אם אתם לא מבינים זאת, אתם לא יכולים להיחשב בני אדם שמאמינים באלוהים. מדוע אני אומר שבני אדם בעולם הדתי לא מאמינים באלוהים ושהם רשעים ששייכים לאותו סוג של השטן? אני אומר שהם רשעים מפני שהם לא מבינים את רצונו של אלוהים ולא רואים את חוכמתו. אלוהים לא חושף בפניהם את עבודתו בשום זמן. הם עיוורים שלא רואים את מעשיו של אלוהים. הם בני האדם שאלוהים נטש ושאלוהים לא מטפל בהם או מגן עליהם. יתרה מזאת, הם בני האדם שלא ניחנים בעבודתה של רוח הקודש. מי שאלוהים לא עושה בו את עבודתו הוא רשע שמתנגד לאלוהים. בני האדם שאני אומר שהם מתנגדים לאלוהים הם אלה שלא מכירים את אלוהים, שמכירים באלוהים במילים ריקות מתוכן אך לא מכירים אותו, שהם חסידים של אלוהים אך לא נשמעים לו, ושמתענגים על חסדו של אלוהים אך לא מסוגלים לשאת עליו עדות. אדם שלא מבין את התכלית של עבודתו של אלוהים ושל עבודתו של אלוהים באדם, לא יכול לתאום את לבו של אלוהים, ולא יכול לשאת עדות על לאלוהים. הסיבה לכך שהאדם מתנגד לאלוהים נובעת, מצד אחד, מטבעו המושחת של האדם, ומצד שני, מהבורות שיש לו לגבי אלוהים וחוסר ההבנה שלו את עקרונות עבודתו של אלוהים ואת רצונותיו מהאדם. שני ההיבטים האלה מתמזגים לכדי תולדות התנגדותו של האדם לאלוהים. בני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה מתנגדים לאלוהים משום שההתנגדות הזו היא חלק מאופיים, ואילו בני אדם שמאמינים באלוהים מזה שנים רבות מתנגדים לו כתוצאה מחוסר הכרתם את אלוהים, בנוסף לטבעם המושחת. לפני שאלוהים התגלם כבשר ודם, ניתן היה לומר שהאדם מתנגד לאלוהים אם הוא ציית לצווים שקבע אלוהים בשמיים. לדוגמה, בעידן החוק, כל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב למי שמתנגד לאלוהים. כל מי שגנב את הזבחים ליהוה, וכל מי שהתנגד לבני האדם שיהוה אהב נחשב כמי שמתנגד לאלוהים ושסופו להיסקל למוות. כל מי שלא כיבד את אביו ואת אמו, וכל מי שהכה או קילל את הזולת נחשב כמי שלא שומר את המצוות. וכל מי שלא שמר את מצוות יהוה נחשב כמי שהתנגד לו. זה כבר לא היה המצב בעידן החסד. בתקופה הזו, כל מי שהתנגד לישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים, וכל מי שלא נשמע לדברים שאמר ישוע נחשב כמי שמתנגד לאלוהים. בעידן הזה, הקביעה של "התנגדות לאלוהים" הפכה למובהקת יותר ולממשית יותר. בזמן שבו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, הרף לשאלה אם בן אדם מתנגד לאלוהים היה אם הוא עבד והעריץ את אלוהים הנסתר שבשמיים. הגדרתה של "התנגדות לאלוהים" באותה עת לא הייתה כל כך ממשית, מכיוון שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים, להכיר את צלם האל או לדעת כיצד הוא עובד ומדבר. לאדם לא היו תפיסות לגבי אלוהים והוא האמין באלוהים באופן מעורפל, משום שאלוהים לא התגלה לאדם. לפיכך, ללא קשר לאופן שבו האדם האמין באלוהים בדמיונו, אלוהים לא גינה את האדם או ביקש הרבה מן האדם, משום שהאדם לא יכול היה לראות את אלוהים כלל. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם ובא לעבוד בקרב בני האדם, כולם רואים את אלוהים ושומעים את דבריו, וכולם רואים את מעשיו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. בעת הזו, כל התפיסות האנושיות מתמוססות והופכות לקצף בלבד. באשר לבני האדם שרואים את אלוהים שהתגלם כבשר ודם, כל מי שממושמע בלבו לא יגונה, ואילו מי שמתנגד לאלוהים בכוונה תחילה ייחשב למתנגד של אלוהים. בני אדם כאלה הם צוררי משיח והם אויבים המתנגדים לאלוהים ברצון. בני האדם שיש להם תפיסות לגבי אלוהים אך נשמעים לו בשמחה לא יגונו. אלוהים מגנה את האדם על סמך כוונותיו ומעשיו, ולעולם לא על סמך מחשבותיו ודעותיו. אילו היה האדם מקבל גינוי על סמך זאת, איש לא היה יכול להימלט מידיו הזועמות של אלוהים. בני האדם שמתנגדים במכוון לאלוהים בהתגלמותו ייענשו על מרדנותם. התנגדותם המכוונת לאלוהים נובעת מתפיסותיו לגביו, שהן תוצר של האופן שבו הם מפריעים לעבודתו של אלוהים. בני אדם כאלה מתנגדים ביודעין והורסים ביודעין את עבודתו של אלוהים. לא רק שיש להם תפיסות לגבי אלוהים, אלא שהם עושים דברים שמפריעים לעבודתו. זו הסיבה שבני אדם כאלה יגונו. בני האדם שלא מפריעים במכוון לעבודה לא יגונו כחוטאים, משום שהם מסוגלים להישמע לאלוהים בכוונה ולא לגרום להפרעה או לשיבוש. בני אדם כאלה לא יגונו. עם זאת, לאחר שבני אדם חווים שנים רבות של עבודתו של אלוהים, אם הם עדיין מחזיקים באותן תפיסות לגבי אלוהים וממשיכים לא להצליח להכיר את עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, ולמרות שנות הניסיון הרבות שלהם, הם ממשיכים להחזיק בתפיסות רבות לגבי אלוהים ועדיין לא מסוגלים להכיר את אלוהים, הרי שאפילו אם הם לא גורמים לנזק עם התפיסות הרבות שלהם לגבי אלוהים, ואפילו אם התפיסות לא יוצאות החוצה, בני האדם האלה לא יכולים לשרת את עבודתו של אלוהים. הם לא מסוגלים להטיף את הבשורה או לשאת עדות על אלוהים. בני אדם כאלה הם לא-יוצלחים ואווילים. משום שהם לא מכירים את אלוהים ומשום שהם לא מסוגלים להשליך את תפיסותיהם לגבי אלוהים, אלוהים מגנה אותם. אפשר לנסח זאת כך: שכיח מאוד שבני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה יחזיקו בתפיסות לגבי אלוהים, או לא יכירו אותו כלל, אך חריג שבני האדם שמאמינים מזה שנים רבות וחוו הרבה מעבודתו של אלוהים מחזיקים בתפיסות כאלה, וחריג על אחת כמה וכמה שבני אדם כאלה לא מכירים את אלוהים. אלוהים מגנה בני אדם כאלה כתוצאה ממצב חריג כזה. בני אדם חריגים כאלה הם לא-יוצלחים. אלה בני האדם שמתנגדים לאלוהים יותר מכל, ואשר נהנו לשווא מחסדו של אלוהים. בני האדם האלה יסולקו בסופו של דבר!

אנחתו של האל הכול יכול

אנחתו של האל הכול יכול

קריעת כבלי התפיסות הדתיות | להסיר את הכישוף

קריעת כבלי התפיסות הדתיות | להסיר את הכישוף

פו ג'ינואה הייתה אחת מבכירי כנסייה ביתית בסין. כמו נוצרים רבים אחרים, היא הקדישה עצמה לאלוהים בהתלהבות ועמלה קשה בעבודתה עבורו. היא הייתה בטוחה בעצמה מאוד, וחשבה את עצמה למישהי שאוהבת את אלוהים באמת ובתמים. לאחר שהייתה חסידתו של אלוהים במשך שנים רבות, היא האמינה בכל לבה שכתבי הקודש נכתבו בהשראתו של אלוהים ושכל המילים בכתבי הקודש הן דברי האל. לכן, במוחה, היא תפשה את האמונה באלוהים כשווה לאמונה בכתבי הקודש. היא חשבה שאלה החורגים מכתבי הקודש אינם יכולים להיקרא חסידי אלוהים. היא גם האמינה שכל שעליה לעשות כדי לעלות לממלכת השמיים כשאלוהים יֵרד אל הארץ עם העננים, הוא לדבוק בכתבי הקודש. לכן, כאשר קבוצת אנשים החלה להעיד על עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, פו ג'ינואה האמינה בתפיסתם המוטעית של כמרים ובכירים מעולם הדת, ומעולם לא ביקשה לחקור הלאה. יום אחד פו ג'ינואה ביקרה את האחות הֵא, חברה אחרת בכנסייה. האחות הא דיברה על הבלבול שבו היא עצמה הייתה שרויה. "הנבואות על שובו של אלוהים ביסודו של דבר התגשמו כולן, ואלוהים כבר היה אמור לחזור. אז מדוע עדיין לא ראינו את אלוהים יורד עם העננים?" עמיתה פאנג ג'יאנג'י אף ציין שארבעת ירחי הדם כבר הופיעו, מה שאומר שאסונות גדולים ייפלו עלינו בקרוב. על פי הנבואות שבספרי הנביאים ובחזון יוחנן, כנסיית פילדלפיה תועלה השמיימה לפני האסונות הגדולים, ואלוהים יזין את משרתיו ושפחותיו ברוחו כדי להשלים קבוצה של מתגברים בטרם בוא האסונות. אם לא נועלה השמיימה לפני האסונות, קרוב לוודאי שניספה באסונות הכבירים הללו. אולם כעת, "הברק ממזרח" העיד שאדוננו ישוע כבר שב, הביע את האמת, והשלים קבוצה של מתגברים. האם בזאת הוגשמו הנבואות מכתבי הקודש? האם הברק ממזרח הוא התגלמות של אלוהים ועבודתו? לאחר שהקשיבה לעמיתיה, פו ג'ינואה שקעה בהרהור עמוק והחלה לשקול את העניינים הללו מחדש.

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הודעה מיוחדת: הפקת סרט זו הופקה שלא למטרת רווח על ידי כנסיית האל הכול יכול. השחקנים המופיעים בהפקה זו מופיעים שלא למטרת רווח ולא קיבלו כל תשלום שהוא. אין להפיץ סרט זה למטרת רווח לשום צד שלישי, ואנו מקווים שכולם ישתפו אותו ויפיצו אותו בגלוי. בהפיצכם סרט זה, אנא ציינו את מקורו. ללא הסכמתה של כנסיית האל הכול יכול, אסור בהחלט לשום ארגון, קבוצה חברתית או אדם לערוך שינויים בתוכנו של סרט זה או להציג אותו באופן מסולף.

מזמור דברי אלוהים | שימו לב לגורל האנושות

מזמור דברי אלוהים
שימו לב לגורל האנושות

האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים

כמה מנהגים דתיים אתם מקיימים? כמה פעמים התמרדתם בדבר האל ופניתם לדרך משלכם? כמה פעמים הנהגתם את דבר האל מתוך התחשבות של ממש במשא המוטל עליו ושאפתם למלא את רצונו? הבינו את דבר האל והוציאו אותו לפועל. היו עקרוניים בפעולות ובמעשים שלכם. אין פירוש הדבר לציית לחוקים או לעשות זאת באי-רצון ורק כדי לצאת ידי חובה. פירוש הדבר הוא להנהיג את האמת ולחיות על פי דבר האל. רק נוהג כזה מְרַצה את אלוהים. כל מנהג שמְרַצה את אלוהים אינו חוק אלא הנהגה של האמת.

האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

דיברות העידן החדש

דיברות העידן החדש
נאמר לכם להצטייד בדברי האל, שללא קשר למה שמתוכנן עבורכם, הכל מתוזמר בידי של אלוהים עצמו, ושאין צורך בתפילתכם או תחינתכם הכנות – הן חסרות טעם. אולם בכל הנוגע למצב הנוכחי, אתם לא מסוגלים להעלות על הדעת את הבעיות המעשיות שניצבות בפניכם. אם פשוט תחכו להסדרים של אלוהים, התקדמותכם תהיה איטית מדי, ולבני האדם שלא יודעים איך לחוות דברים צפויה פסיביות רבה. לפיכך, אם אתם לא מסוגלים לראות את הדברים האלה באופן מלא, אתם מבולבלים ומטופשים בחווייתכם. אם אין לכם מציאות אלא מילים בלבד, האין זה סימן לכך שדרככם מוטעית? ניכרת טעייה רבה בקבוצה שאתם שייכים לה. כיום, אתם לא יכולים להשיג ניסיונות כאלה כ"עושי שירות", או שאתם לא מסוגלים להצליח להשיג זיכוך נוסף שקשור לדברי האל ולא מסוגלים אפילו לדמיין זיכוך כזה. עליכם לדבוק בדברים רבים שדורשים את הנוהג שלכם. כלומר על בני האדם לדבוק בחובות הרבות שהם צריכים לבצע. זה מה שצריך לדבוק בו, וזה מה שיש לבצע. תנו לרוח הקודש לעשות את מה שרוח הקודש חייבת לעשות. האדם לא יכול להשתתף בכך. על האדם לדבוק במה שעל האדם לעשות, ואין לכך כל קשר לרוח הקודש. אלה הם רק הדברים שעל האדם לעשות, והדברים שעליו לדבוק בהם כדיברות, בדיוק כמו הדבקות לחוקי התנ"ך. על אף שהעידן הזה אינו עידן החוק, עדיין יש מילים שתואמות את עידן החוק שצריך לדבוק בהן. הן לא יוצאות לפועל מתוך הסתמכות על המגע של רוח הקודש – על האדם לדבוק בהן. למשל: לא תמתחו ביקורת על עבודתו של האל המעשי. לא תתנגדו לאדם שאלוהים העיד עליו. בפני אלוהים, תישארו במקומכם ולא תהיו מופקרים. עליכם לדבר במתינות, ודבריכם ומעשיכם חייבים לתאום את הסדריו של האדם שאלוהים העיד עליו. עליכם לירוא את עדותו של אלוהים. לא תתעלמו מעבודתו של אלוהים וממוצא פיו. לא תחקו את הנימה ואת המטרות של אמירותיו של אלוהים. כלפי חוץ, לא תעשו דבר שמהווה התנגדות מובהקת לאדם שאלוהים העיד עליו. בכך ובדברים נוספים, על כל אדם לדבוק. בכל עידן, אלוהים מציין כללים רבים הדומים לחוקים, ועל האדם לדבוק בהם. כך אלוהים מרסן את טבעו של האדם ומזהה את כנותו. קחו למשל את המילים "כבד את אביך ואת אמך" מעידן התנ"ך. המילים האלה לא תקפות כיום. באותה עת, הן פשוט ריסנו חלק מטבעו החיצוני של האדם. הן שימשו כדי להוכיח את האמונה הכנה של האדם באלוהים, והיו סימן לבני האדם שמאמינים באלוהים. על אף שאנחנו נמצאים כעת בעידן המלכות, עדיין יש כללים רבים שהאדם חייב לדבוק בהם. כללי העבר לא חלים. כיום, יש נוהגים רבים ומתאימים יותר שעל בני האדם לבצע, ושיש בהם צורך. לא מעורבת בהם עבודתה של רוח הקודש – על בני האדם לעשות אותם.

אלוהים הוא אדון הבריאה כולה

אלוהים הוא אדון הבריאה כולה

לגבי כתבי הקודש (1)

כיצד יש לגשת אל כתבי הקודש בנוגע לאמונה באלוהים? זוהי שאלה עקרונית. מדוע אנחנו דנים בשאלה הזאת? משום שבעתיד, אתם תפיצו את הבשורה ותרחיבו את העבודה של עידן המלכות, ולא מספיק שתהיו מסוגלים לדבר על עבודתו של אלוהים כיום. כדי להרחיב את עבודתו, חשוב יותר שתוכלו ליישב את התפיסות הדתיות ישנות ואת דרך האמונה הישנה של בני האדם ולשכנע אותם לחלוטין. רכישת יכולת כזו נוגעת לכתבי הקודש. במשך שנים רבות, דרך האמונה המסורתית של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) הייתה לקרוא בכתבי הקודש. עזיבת כתבי הקודש אינה אמונה באלוהים. עזיבת כתבי הקודש היא פולחן רע וכפירה, ואפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש.

המושיע כבר חזר על "ענן לבן"

במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם שהוא נפרד מהם למשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שהוא עשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם. המושיע הזה מוחל לכל חטאי האדם ונושא אותם על גבו, ואפילו מת שוב על הצלב למען האדם. מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח במהלך אחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם. מובן שזוהי גם משאלתם הקולקטיבית של כל בני האדם שמקבלים את שמו של ישוע המושיע כיום. ברחבי תבל, כל בני האדם שיודעים על הישועה של ישוע המושיע נכספו נואשות להופעתו הפתאומית של ישוע המשיח, כדי שהוא יגשים את הדברים שאמר ישוע כשהוא היה על פני האדמה: "בוא אבוא באותו אופן שבו עזבתי." האדם מאמין שלאחר הצליבה והתחייה, ישוע חזר לשמיים על ענן לבן, ותפס את מקומו לימינו של אל עליון. בדומה לכך, האדם סבור שישוע ישוב וירד על ענן לבן (הענן הזה מתייחס לענן שישוע רכב עליו כשהוא חזר לשמיים), אל קרבם של בני האדם שנכספו אליו נואשות במשך אלפי שנים, ושדמותו ולבושו יהיו כמו אלה של היהודים. אחרי שהוא יופיע בפני האדם, הוא יעניק לו מזון ויגרום למים חיים לפרוץ ממנו, הוא יחיה בקרב בני האדם, ויהיה מלא חסד ואהבה, חי וקיים וכיוצא באלה. אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שהאדם תפס. הוא לא בא אל בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם לא מכיר אותו, והוא לא מודע לבואו. האדם רק ממתין לו ללא מטרה, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על ענן לבן (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים. האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף? האדם יודע רק שישוע המושיע מלא באהבה וחמלה, ושהוא קורבן החטאת המלא בגאולה. אולם אין לאדם מושג שהוא גם אלוהים עצמו, השופע צדק, מלכותיות, חרון אף ומשפט, ושיש לו סמכות ושהוא מלא כבוד. על כן, על אף שהאדם נכסף ומשתוקק בכיליון עיניים לשובו של הגואל, ואפילו אם תפילות האדם מרגשות את השמיים, ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.

בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח

מהותה של האמונה באלוהים בקרב רוב בני האדם היא הכרה דתית: רוב בני האדם לא מסוגלים לאהוב את אלוהים ויכולים רק ללכת בעקבותיו כמו רובוטים, ללא יכולת לכמוה לאלוהים באמת או להעריץ אותו באמת. הם בסך הכל הולכים בעקבותיו בדממה. בני אדם רבים מאמינים באלוהים, אך רק מעטים מאוד אוהבים את אלוהים. בני האדם יראים את אלוהים מפני שהם פוחדים מאסון, או שהם מעריצים את אלוהים משום שהוא רם ונישא – אך ביראתם ובהערצתם אין אהבה אמיתית או כמיהה אמיתית. בחוויותיהם הם מחפשים את פרטי הפרטים של האמת או תעלומות חסרות חשיבות. רוב בני האדם רק הולכים בעקבות אלוהים, הם דגים במים עכורים רק כדי לקבל ברכות. הם לא מחפשים את האמת ולא נשמעים לאלוהים באמת כדי לקבל את ברכותיו. חיי האמונה באלוהים של כל בני האדם הם חסרי משמעות – אין להם ערך והם כוללים את שיקוליהם ועיסוקיהם האישיים. הם לא מאמינים באלוהים כדי לאהוב את אלוהים, אלא כדי לקבל את ברכתו. בני אדם רבים פועלים כאוות נפשם, עושים ככל העולה על רוחם ולעולם לא מביאים בחשבון את ענייניו של אלוהים או שואלים את עצמם אם מעשיהם הם על פי רצון אלוהים. בני אדם כאלה אפילו לא יכולים להגיע לאמונה אמיתית, וקל וחומר שהם לא יכולים להגיע לאהבת אלוהים. האדם לא רק צריך להאמין במהותו של אלוהים – עליו לאהוב אותה. אולם רבים מאלה שמאמינים באלוהים לא מסוגלים לגלות את "הסוד." בני האדם לא מעזים לאהוב את אלוהים, וגם לא מנסים לאהוב אותו. הם מעולם לא גילו שיש כל כך הרבה לאהוב באלוהים – הם מעולם לא גילו שאלוהים הוא האל שאוהב את האדם ושהוא האל שהאדם נועד לאהוב. חביבותו של אלוהים מתבטאת בעבודתו: רק כשבני האדם חווים את עבודתו של אלוהים הם מגלים את חביבותו; רק בחוויותיהם בפועל יכולים בני האדם להעריך את חביבותו של אלוהים, ומבלי לראות זאת בחיים האמיתיים, איש לא יכול לגלות את חביבותו של אלוהים. יש כל כך הרבה לאהוב באלוהים, אך ללא מגע עם אלוהים, בני האדם לא מסוגלים לגלות זאת. כלומר, אילו אלוהים לא התגלם כבשר ודם, בני האדם לא היו מסוגלים לבוא איתו במגע באמת, ואם הם לא היו יכולים לבוא איתו במגע בפועל, הם לא היו יכולים גם לחוות את עבודתו, וכך אהבת האל שלהם הייתה מוכתמת בכזבים ובדמיונות. אהבת אלוהים שבשמיים היא לא מוחשית כמו אהבת אלוהים שבארץ, משום שמה שבני האדם יודעים על אלוהים שבשמיים מבוסס על דמיונותיהם יותר מאשר על מה שראו במו עיניהם ומה שחוו באופן אישי. כשאלוהים יורד ארצה, אנשים יכולים לחזות במעשיו בפועל ובחביבותו, והם יכולים לראות את כל טבעו המעשי והרגיל, וכל הדברים האלה אמיתיים פי כמה וכמה מהכרת האל שבשמיים. בלי קשר למספר בני האדם האוהבים את אלוהים שבשמיים, אין שום דבר אמיתי באהבה הזו, והיא מלאה רעיונות אנושיים. גם אם אהבתם לאלוהים שבארץ מעטה מאוד, זוהי אהבה אמיתית. אפילו אם היא מעטה מאוד, היא אמיתית. אלוהים גורם לבני אדם להכיר אותו באמצעות עבודה אמיתית, ובאמצעות ההכרה הזו הוא זוכה לאהבתם. הדבר דומה למקרה של פטרוס: אלמלא חי לצד ישוע, היה זה בלתי-אפשרי עבורו להעריץ את ישוע. כך, גם נאמנותו לישוע התבססה על המגע שלו עם ישוע. כדי שהאדם יאהב את אלוהים, אלוהים ירד אל האדם וחי בקרב בני האדם, וכל מה שהוא גורם לאדם לראות ולחוות הוא המציאות של אלוהים.

הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם

העידן הישן חלף ועידן חדש הגיע. שנה אחרי שנה ויום אחר יום, אלוהים עושה עבודה רבה. הוא בא לעולם ואז עזב. מחזור זה חזר על עצמו במשך דורות רבים. כיום, אלוהים ממשיך לעשות את העבודה שהוא חייב לעשות כבעבר, את העבודה שטרם נשלמה, היות שהוא לא חדל עד היום. מאז ימי הבריאה ועד היום, אלוהים עשה עבודה רבה, אבל הידעתם שהעבודה שאלוהים עושה כיום רבה יותר מעבודתו בעבר ושהיקפה רחב בהרבה מאשר בעבר? זו הסיבה שאני אומר שאלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם. כל עבודתו של אלוהים היא עבודה חשובה מאוד הן לאדם והן לאלוהים, מפני שכל פרט בעבודתו קשור לאדם.

רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

כיום, כשאתם רוצים לאהוב את אלוהים ולהכיר אותו, מצד אחד, עליכם לעבור מצוקה וזיכוך, ומצד שני, עליכם לשלם מחיר. אף לקח לא מעמיק כמו הלקח של אהבת האל, ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את אלוהים. כלומר, אם אתם מאמינים באלוהים, עליכם לאהוב את אלוהים. אם אתם רק מאמינים באלוהים אך אתם לא אוהבים אותו, ולא הכרתם את אלוהים, ומעולם לא אהבתם את אלוהים אהבת אמת בכל לבכם, הרי שאמונתכם באלוהים חסרת כל תועלת. אם באמונתכם באלוהים, אתם לא אוהבים את אלוהים, הרי שחייכם הם לשווא וכל חייכם הם החיים העלובים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייכם מעולם לא אהבתם את אלוהים או ריציתם אותו, מה הטעם שאתם חיים? ומה הטעם שאתם מאמינים באלוהים? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באלוהים ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל לא מסוגלים להנהיג את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את אלוהים? אהבת האל דורשת חיפוש של רצון האל בכל. היא דורשת מכם לגשש בעומק לבכם כשמשהו קורה לכם, בניסיון לתפוס את רצון האל, ולהבין מהו רצון האל בנוגע לעניין הזה, מה הוא רוצה שתשיגו וכיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אתכם לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליכם להבין את רצון האל ולהבין כיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. אסור לכם לְרַצות את עצמכם. קודם כל, שימו את עצמכם בצד. אין דבר נתעב יותר מהבשר והדם. עליכם לשאוף לְרַצות את אלוהים ועליכם למלא את חובתכם. עם מחשבות כאלה בראשכם, אלוהים יעניק לכם נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבכם ימצא מנוח. כשקורה לכם משהו, בין שהוא גדול או קטן, עליכם לשים את עצמכם בצד ולהתייחס לרצונות הבשר והדם כאלוהים העלובים ביותר. ככל שתְּרַצו יותר את הבשר והדם, כך הם ירשו לעצמם יותר – אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד, וככל שהמצב הזה יימשך, כך תאהבו יותר את הבשר והדם. לבשר והדם יש תמיד רצונות ראוותניים, הם תמיד דורשים שתְּרַצו אותם ותשביעו את רצונם בלבכם, בין שבמזון שאתם אוכלים, בבגדים שאתם לובשים, בזעם מתפרץ, בכניעה לחולשותיכם ולעצלותכם... ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך יגדלו רצונותיהם וכך הם יתהוללו יותר, עד למצב שבו הבשר והדם האנושיים מפתחים תפיסות עמוקות עוד יותר וממרים את פיו של אלוהים, מרוממים את עצמם ומטילים ספק בעבודתו של אלוהים. ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך גדלות חולשות הבשר והדם – תמיד תרגישו שאיש לא מזדהה עם חולשותיכם, תמיד תאמינו שאלוהים הרחיק לכת, ותאמרו: "איך יכול אלוהים להיות נוקשה כל כך? למה שלא יקל קצת על בני האדם?" כאשר בני אדם מספקים את בשרם ודמם ומוקירים אותם יותר מדי, הם מוותרים על עצמם. אם אתם אוהבים את אלוהים באמת, ולא מְרַצים את הבשר והדם, אתם תבינו שכל מה שאלוהים עושה הוא נכון כל כך וטוב כל כך, ושהאופן שבו הוא מקלל את מרדנותכם ושופט את היותכם חוטאים הוא מוצדק. יהיו זמנים שבהם אלוהים ייסר אתכם ויטיל עליכם משמעת, ויקים סביבה שתמתן אתכם ותאלץ אתכם לבוא בפניו – ותמיד תרגישו שמעשיו של אלוהים הם נפלאים. לכן תרגישו כאילו אין כאב רב ושאלוהים נהדר כל כך. אם תיכנעו לחולשות הבשר והדם ותאמרו שאלוהים מגזים, תמיד תרגישו כאב ותמיד תהיו מדוכאים. אתם לא תבינו את עבודתו של אלוהים, ויהיה לכם נדמה שאלוהים כלל לא מבין את חולשתו של האדם ולא מודע למצוקת האדם. על כן תרגישו אומללים ובודדים, כאילו נעשתה לכם עוולה גדולה, ובשלב הזה תתחילו להתלונן. ככל שתיכנעו כך לחולשות הבשר והדם, כך תחשבו יותר שאלוהים מגזים, עד שתיקלעו למצב כל כך קשה שתתכחשו לעבודתו של אלוהים ותתחילו להתנגד לאלוהים ולהתמלא במרדנות. לכן עליכם להתמרד בבשר, ולא להיכנע לו: בעלכם, רעייתכם, ילדיכם, עתידכם, נישואיכם, משפחתכם – אף אחד מהם לא חשובים! עליכם לגמור בדעתכם כך: "רק אלוהים נמצא בלבי ועליי לעשות הכל לְרַצות את אלוהים ולא לְרַצות את הבשר והדם". אם תמיד תחזיקו במחשבה הזו בדעתכם, כשתנהיגו את האמת ותשימו את עצמכם בצד, תוכלו לעשות זאת ואף בקלות. מסופר על חקלאי שראה פעם נחש על הדרך שהיה נוקשה מרוב קור. החקלאי הרים אותו והצמיד אותו לחזהו, וכשהנחש חזר לעצמו, הוא הכיש והרג את החקלאי. הבשר והדם האנושיים הוא כמו הנחש: מהות הבשר והדם היא לפגוע בחיי האדם, וכשהבשר והדם משליטים את רצונם, אתם מוותרים על חייכם. הבשר והדם שייכים לשטן. יש בהם רצונות ראוותניים, הם חושבים רק על עצמם, הם רוצים רק ליהנות מנוחות ולהתענג במנוחה – הם מתבוססים בעצלות ובבטלה ואם תְּרַצו אותם מעבר לגבול מסוים, הם ישתלטט עליכם. כלומר, אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד. תמיד יש להם רצונות ראוותניים ודרישות חדשות, והם מנצלים את כניעתכם לבשרכם ודמכם כדי לגרום לכם להוקיר אותם אף יותר וליהנות ממה שיש להם להציע – ואם לא תתגברו עליהם, בסופו של דבר תוותרו על עצמכם. השאלות אם תוכלו לזכות בחיים בפני אלוהים ומה תהיה אחריתכם תלויות במרד שלכם בבשר. אלוהים הושיע אתכם ובחר בכם והועיד אתכם, אך אם אתם לא מוכנים לְרַצות אותו כיום, לא מוכנים להנהיג את האמת; לא מוכנים למרוד בבשר בלב האוהב את אלוהים באמת, הרי שבסופו של דבר תהרסו את עצמכם ותסבלו כאב עז. אם תמיד תיכנעו לבשר והדם, עם הזמן השטן יכרסם אתכם מבפנים ויותיר אתכם ללא חיים וללא מגע עם רוח האל, עד שיבוא יום שבו תהיו מלאים בחושך. כשתחיו בחושך, כבר תהיו שבויים בידי השטן, אלוהים כבר לא יהיה בידיכם, ובשלב הזה תתכחשו לקיומו של אלוהים ותנטשו אותו. על כן, אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, עליכם לשלם את המחיר בכאב ולסבול מצוקה. אין צורך בלהט ומצוקה חיצוניים, בקריאה נוספת ובהתרוצצות נוספת. במקום זאת, עליכם לשים בצד את הדברים שבתוככם: את המחשבות הראוותניות והאינטרסים האישיים ואת שיקוליכם, תפיסותיכם ומניעיכם. זה רצון האל.

סרטון "מיהו האדון" – מהו הקשר בין אלוהים לכתבי הקודש?

במשך אלפיים שנה האמנו באלוהים על פי כתבי הקודש, ורבים מאתנו מאמינים כי "כתבי הקודש מייצגים את אלוהים, האמונה באלוהים היא אמונה בכתבי הקודש והאמונה בכתבי הקודש היא אמונה באלוהים". האם רעיונות אלו הם האמת? מהי משמעותה האמיתית של האמונה באלוהים? מהי משמעותה של האמונה בכתבי הקודש? מהו הקשר בין כתבי הקודש לאלוהים? האם אמונה עיוורת והערצה לכתבי הקודש משמעם כי אנו מאמינים באלוהים ועובדים אותו? סרטון זה יגלה לך את התשובות!

אלוהים הוא כל יכול ומעשי במהותו

אלוהים הוא כל יכול ומעשי במהותו

I
כשאלוהים עובד באופן מעשי,
מבטא הוא את טבעו וכל מה שהינו.
הוא יכול לעשות מה שאדם לא יכול.
ובזה היא כל יכולתו.
הוא פועל בעצמו. כך מתבטאת מעשיותו.
זכרו זאת היטב:
במהותו הוא כל יכול ומעשי. מחזקים אחד את השני.
כל מעשיו מבטאים את טבעו ואת כל מה שהוא.
הווייתו מכילה את כל יכולתו, את צדקתו ואת מלכותו