קטעים נבחרים מתוך ארבע האמירות של דבר האל על 'תעלומת ההתגלמות'

1. בעידן החסד, יוחנן סלל את הדרך לישוע. הוא לא יכול היה לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו ורק מילא את חובתו של אדם. על אף שיוחנן היה מבשרו של האדון, הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. הוא היה רק אדם שרוח הקודש השתמשה בו. לאחר הטבלת ישוע, "ירדה עליו רוח קודש ותבוא אליו כיונה". לאחר מכן הוא החל בעבודתו, כלומר לבצע את כהונת המשיח. זו הסיבה לכך שהוא אימץ את זהותו של אלוהים, מכיוון שהוא נבע מאלוהים. אין זה משנה מה הייתה צורת אמונתו קודם לכן – אולי היא הייתה חלשה לעתים או חזקה לעתים – אלה היו כל חייו האנושיים הרגילים לפני שהוא ביצע את כהונתו. לאחר שהוא הוטבל (נמשח), מיד היו עמו עוצמתו וכבודו של אלוהים, ולכן הוא החל לבצע את כהונתו. הוא יכול היה לבצע אותות ומופתים ולעשות נסים, היו לו עוצמה וסמכות, מכיוון שהוא עבד ישירות מטעם אלוהים עצמו. הוא עשה את עבודתה של רוח הקודש במקומה וביטא את קולה של רוח הקודש. לפיכך, הוא היה אלוהים עצמו. אין על כך עוררין. רוח הקודש השתמשה ביוחנן. הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים והוא לא היה מסוגל לייצג את אלוהים. אילו הוא היה רוצה לעשות זאת, רוח הקודש לא הייתה מתירה זאת, מכיוון שהוא לא יכול היה לעשות את העבודה שאלוהים עצמו התכוון לבצע. אולי היה בו הרבה מרצון האדם או שהיה דבר מה סוטה בו. הוא לא יכול היה לייצג ישירות את אלוהים בשום אופן. שגיאותיו וטעותו ייצגו רק אותו עצמו, אך עבודתו ייצגה את רוח הקודש. עם זאת, אי אפשר לומר שכל כולו ייצג את אלוהים. האם הסטייה והטעות שלו היו יכולות גם הן לייצג את אלוהים? טעות בייצוג האדם היא דבר רגיל, אך אילו הוא סטה בייצוג האל, הייתה זו המטת חרפה על אלוהים, הלא כן? היה זה חילול קודש נגד רוח הקודש, הלא כן? רוח הקודש לא מאפשרת לאדם לעמוד במקום אלוהים על פי רצונו, גם אם אחרים מרוממים אותו. אם הוא לא אלוהים, הוא לא יוכל להישאר לעמוד בסוף. רוח הקודש לא מאפשרת לאדם לייצג את אלוהים כאוות נפשו! לדוגמה, רוח הקודש נשאה עדות על יוחנן ואף חשפה שהוא האיש שיסלול את הדרך לישוע, אך העבודה שרוח הקודש עשתה בו הייתה מדודה היטב. כל מה שיוחנן התבקש לעשות הוא להיות סולל הדרך לישוע – להכין לו את הדרך. במילים אחרות, רוח הקודש תמכה בעבודתו רק בסלילת הדרך ואפשרה לו לעשות את העבודה הזו בלבד, ולא אחרת. יוחנן ייצג את אליהו, הנביא שסלל את הדרך. רוח הקודש תמכה בכך. כל עוד העבודה הייתה סלילת הדרך, רוח הקודש תמכה בה. אולם אילו הוא טען שהוא אלוהים עצמו שבא לסיים את עבודת הגאולה, היה על רוח הקודש להטיל עליו משמעת. תהיה עבודתו של יוחנן חשובה ככל שתהיה, וגם אם רוח הקודש תמכה בה, עבודתו נותרה בגבולות מסוימים. נכון שרוח הקודש תמכה בעבודתו, אך העוצמה שניתנה לו באותה עת הייתה מוגבלת לסלילת הדרך. הוא לא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת כלל, משום שהוא היה רק יוחנן שסלל את הדרך, ולא ישוע. לפיכך, לעדותה של רוח הקודש יש חשיבות מרכזית, אך לעבודה שרוח הקודש מתירה לאדם לעשות יש חשיבות מכרעת עוד יותר.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

2. יש בני אדם שרוחות רעות משתלטות עליהם ואשר קוראים בעקשנות, "אני אלוהים!" אולם בסופו של דבר, הם לא יכולים להישאר על עומדם, מכיוון שהם פועלים מטעם הישות הלא נכונה. הם מייצגים את השטן, ורוח הקודש לא שמה לב אליהם. בלי קשר לשאלות כמה תרוממו את עצמכם וכמה חזק תקראו, אתם בכל זאת יצירים נבראים וישויות ששייכות לשטן. אני לא קורא לעולם, "אני אלוהים, אני בנו האהוב של אלוהים!" אולם העבודה שאני עושה היא עבודתו של אלוהים. האם עליי לצעוק? אין צורך ברוממות. אלוהים עושה את עבודתו בעצמו ואין לו צורך בכך שהאדם יעניק לו מעמד או תואר כבוד. מעבר לכך, די בעבודתו כדי לייצג את זהותו ומעמדו. לפני הטבלתו, ישוע היה אלוהים עצמו, הלא כן? הוא היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, הלא כן? הרי לא ניתן לומר שהוא הפך לבנו היחיד של אלוהים רק לאחר שנישאה עליו עדות? האם לא היה אדם בשם ישוע זמן רב לפני שהוא החל את עבודתו? אתם לא יכולים לברוא נתיבים חדשים או לייצג את רוח האל. אתם לא יכולים לבטא את עבודתה של רוח האל או את הדברים שהיא אומרת. אתם לא יכולים לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו או את עבודתה של רוח האל. אתם לא יכולים להביע את החוכמה והפלא של אלוהים ואת היותו בלתי נתפס, ולא טבע כלשהו שבאמצעותו אלוהים ממיט על האדם ייסורים. אם כך, אין חשיבות לטענותיכם החוזרות ונשנות על כך שאתם אלוהים. יש לכם רק השם ואין לכם דבר מהמהות. אלוהים עצמו הגיע, אך איש לא מזהה אותו. אך על פי כן, הוא ממשיך בעבודתו ועושה זאת כשהוא מייצג את רוח האל. בין אם תקראו לו אדם או אלוהים, האדון או המשיח, ובין אם תקרא לה אחות, הכל נכון. אולם העבודה שהוא עושה היא עבודתה של רוח האל והיא מייצגת את עבודתו של אלוהים עצמו. לא אכפת לו באיזה שם האדם מכנה אותו. האם השם הזה יכול לקבוע את עבודתו? יהיה אשר יהיה השם שבו תכנו אותו, מנקודת מבטו של אלוהים, הוא התגלמותה של רוח האל כבשר ודם. הוא מייצג את רוח האל והיא מאשרת אותו. אתם לא יכולים לפנות את הדרך לעידן חדש, אתם לא יכולים לשים קץ לישן, ואתם לא יכולים לפתוח עידן חדש או לעשות עבודה חדשה. לפיכך, אתם לא יכולים להיקרא בשם אלוהים!

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

3. אפילו אדם שרוח הקודש משתמשת בו לא יכול לייצג את אלוהים עצמו. בנוסף, לא זו בלבד שהאדם הזה לא יכול לייצג את אלוהים עצמו, אלא שעבודתו לא יכולה לייצג את אלוהים באופן ישיר. כלומר לא ניתן להכניס ישירות את ניסיונו של האדם תחת ניהולו של אלוהים, והניסיון הזה לא יכול לייצג את ניהולו של אלוהים. כל העבודה שאלוהים עצמו עושה היא העבודה שבכוונתו לעשות בתוכנית הניהול שלו עצמו ואשר קשורה לניהול הגדול. העבודה שהאדם עושה (האדם המשמש את רוח הקודש) מספקת את ניסיונו האישי. הוא מוצא נתיב התנסות חדש ושונה מזה שבו הלכו קודמיו ומוביל את אחיו ואחיותיו בהנחיית רוח הקודש. בני האדם האלה מספקים את ניסיונם האישי או את כתביהם הרוחניים של אנשי רוח. על אף שהם משמשים את רוח הקודש, עבודתם של בני אדם כאלה לא קשורה לעבודת הניהול הגדולה בתוכנית בת ששת אלפי השנים. רוח הקודש רק מרוממת אותם בתקופות שונות כדי שהם יובילו בני אדם בתוך הזרם של רוח הקודש עד שהם יגשימו את תפקידם או שחייהם יגיעו לקצם. מטרת העבודה שהם עושים היא רק להכין דרך מתאימה לאלוהים עצמו או להמשיך פריט אחד בניהולו של אלוהים עצמו על פני האדמה. בני אדם כאלה לא מסוגלים לעשות את העבודה הגדולה יותר תחת ניהולו, והם לא יכולים לפלס דרכי מוצא חדשות, ולא כל שכן להשלים את כל עבודתו של אלוהים מהעידן הקודם. לפיכך העבודה שהם עושים מייצגת רק יציר נברא שממלא את תפקידו ולא יכול לייצג את אלוהים עצמו שמבצע את כהונתו. הסיבה לכך היא שהעבודה שהם עושים לא דומה לזו שעושה אלוהים עצמו. האדם לא יכול לעשות את העבודה שפותחת עידן חדש במקום אלוהים. אף אחד מלבד אלוהים עצמו לא יכול לעשות אותה. כל העבודה שהאדם עושה היא מילוי חובתו כנברא והיא נעשית כשרוח הקודש מעוררת בו השראה או הופכת אותו לנאור. ההנחיה שבני אדם כאלה מספקים נוגעת לשאלות כיצד לנהוג בחיי היום-יום של האדם וכיצד על האדם לפעול בהרמוניה עם רצון האל. עבודתו של אדם לא כרוכה בניהולו של אלוהים ולא מייצגת את עבודתה של רוח הקודש. ... לפיכך, מכיוון שעבודתם של בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם לא דומה לעבודה שעושה אלוהים עצמו, יש שוני גם בזהותם ובשאלה מטעם מי הם פועלים. הסיבה לכך היא שהעבודה שבכוונתה של רוח הקודש לעשות היא שונה, ולכן היא מעניקה זהויות ומעמדות שונים לכל העובדים. בני האדם שמשמשים את רוח הקודש יכולים גם לעשות עבודה חדשה מסוימת ויכולים לבטל עבודה שנעשתה בעידן הקודם, אך עבודתם לא יכולה לבטא את טבעו ורצונו של אלוהים בעידן החדש. הם עובדים רק במטרה לבטל את עבודת העידן הקודם ולא כדי לעשות את העבודה החדשה ולייצג ישירות את טבעו של אלוהים עצמו. לפיכך, בלי קשר לשאלה כמה נהגים מיושנים הם מבטלים או כמה נהגים חדשים הם מנהיגים, הם עדיין מייצגים את האדם ואת היצירים הנבראים. אולם כשאלוהים עצמו מבצע עבודה, הוא לא מכריז בגלוי על ביטול נהגים מהעידן הישן או על התחלת עידן חדש. הוא ישיר ובלתי אמצעי בעבודתו. הוא גלוי בביצוע העבודה שהוא מתכוון לבצע. כלומר הוא מבטא ישירות את העבודה שהוא חולל, עושה באופן ישיר את עבודה שלו כפי שהוא התכוון לעשות במקור ומבטא את הווייתו וטבעו. בעיני האדם, טבעו וכן עבודתו של אלוהים לא דומים לאלה של עידני העבר. אולם מנקודת המבט של אלוהים עצמו, זה רק המשך ופיתוח נוסף של עבודתו. כשאלוהים עצמו עובד, הוא מבטא את דברו ומביא ישירות את העבודה החדשה. לעומת זאת כשהאדם עובד, הוא עושה זאת באמצעות דיון ומחקר או באמצעות פיתוח ידע ושיטתיות של נוהג שנבנה על יסוד עבודתם של אחרים. כלומר מהות העבודה שהאדם עושה היא לשמור על המוסכמות ו"ללכת בנתיבים ישנים בנעליים חדשות". פירוש הדבר הוא שאפילו הנתיב שבו הולכים בני האדם ששמשים את רוח הקודש מושתת על הנתיב שפילס אלוהים עצמו. לכן, אחרי הכל, האדם הוא אדם, ואלוהים הוא אלוהים.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

4. יוחנן נולד בעקבות הבטחה, והמלאך מסר את שמו. באותה עת, היו כאלה שביקשו לקרוא לו על שם אביו זכריה, אך אמו פצתה פה ואמרה, "אסור שהילד הזה ייקרא בשם הזה. יש לקרוא לו יוחנן". רוח הקודש כיוונה את כל זה. אם כן, מדוע יוחנן לא נקרא אלוהים? גם השם ישוע ניתן בהכוונתה של רוח הקודש, וישוע היה תולדה של רוח הקודש ונולד בעקבות הבטחתה של רוח הקודש. ישוע היה אלוהים, המשיח ובר האנוש. עבודתו של יוחנן הייתה אדירה גם היא, אך מדוע הוא לא נקרא אלוהים? מהו בדיוק ההבדל בין העבודה שישוע עשה לעבודה שיוחנן עשה? האם הסיבה היחידה לכך הייתה שיוחנן היה זה שסלל את הדרך לישוע? לחלופין, האם הסיבה לכך הייתה שאלוהים קבע זאת מראש? על אף שיוחנן גם אמר, "הכו על חטא, כי מלכות השמיים קָרבה," והטיף גם הוא את הבשורה של מלכות השמיים, עבודתו לא הייתה מעמיקה, והיא היוותה התחלה בלבד. לעומת זאת, ישוע בישר על עידן חדש והביא את העידן ישן לקצו, אך הוא גם הגשים את חוק התנ"ך. העבודה שהוא עשה הייתה אדירה מזו של יוחנן והוא בא כדי לגאול את כל האנושות – הוא עשה את שלב העבודה הזה. יוחנן רק הכין את הדרך. על אף שעבודתו הייתה אדירה, דבריו היו רבים ומספר התלמידים שהיו חסידיו היה רב, עבודתו רק הביאה לאדם התחלה חדשה. האדם מעולם לא קיבל ממנו חיים, את הדרך או אמיתות עמוקות יותר, והאדם אף לא קיבל ממנו הבנה על רצונו של אלוהים. יוחנן היה נביא דגול (אליהו) שהיווה חלוץ בשטח חדש למען עבודתו של ישוע והכין את הנבחרים. הוא היה המבשר של עידן החסד. לא ניתן להבחין בעניינים כאלה רק על ידי צפייה במראה האנושי הרגיל שלהם. בפרט, יוחנן עשה גם עבודה רבה למדי. יתרה מזאת, הוא נולד בעקבות הבטחתה של רוח הקודש ורוח הקודש תמכה בעבודתו. מכיוון שכך, ההבחנה בין זהויותיהם כשלעצמה יכולה להיעשות רק באמצעות עבודתם, משום שהמראה החיצוני של האדם לא חושף את מהותו, ומשום שהאדם לא מסוגל לזהות את עדותה האמיתית של רוח הקודש. העבודה שיוחנן עשה והעבודה שישוע עשה לא היו דומות והיו בעלות אופי שונה. זה מה שצריך לקבוע אם הוא אלוהים או לא. עבודתו של ישוע הייתה התחלה, המשך, סיום והגשמה. ישוע ביצע כל אחד מהשלבים האלה, ואילו עבודתו של יוחנן הייתה עבודת התחלה בלבד. בראשית, ישוע הפיץ את הבשורה והטיף לדרך ההכאה על חטא, ואחר כך הוא עבר להטבלת האדם, ריפוי מחלות וגירוש שדים. לבסוף, הוא גאל את האנושות מחטא והשלים את עבודתו לעידן כולו. הוא הטיף לאדם והפיץ בכל מקום את הבשורה של מלכות השמיים. כך היה גם עם יוחנן, כאשר ההבדל הוא שישוע בישר על עידן חדש והביא לאדם את עידן החסד. מפיו יצא הדבר על האופן שבו על האדם לנהוג והדרך שבה על האדם ללכת בעידן החסד, ולבסוף הוא סיים את עבודת הגאולה. יוחנן לעולם לא יכול היה לבצע עבודה כזו. לכן, ישוע הוא זה שעשה את עבודתו של אלוהים עצמו, הוא אלוהים עצמו, והוא מייצג ישירות את אלוהים.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

5. אם אתם לא מכירים בכך ששלב העבודה היום שייך לאלוהים עצמו, הסיבה לכך היא שחסר לכם חזון. בכל זאת, אתם לא יכולים להתכחש אל שלב העבודה הזה. אי-יכולתכם להכיר בו לא מוכיחה שרוח הקודש לא עובדת או שעבודתה מוטעית. יש כאלה שאף משווים את עבודת ההווה לעבודתו של ישוע בכתבי הקודש, ואם הם מוצאים אי-התאמות, הם משתמשים בהן כדי להתכחש אל שלב העבודה הזה. האין זו פעולה של אדם שהתעוור? כל מה שמתועד בכתבי הקודש מוגבל ולא יכול לייצג את כל עבודתו של אלוהים. בכל ארבע הבשורות יחד יש פחות ממאה פרקים, שבהם כתוב מספר מוגבל של התרחשויות, כגון קללת ישוע לעץ התאנה, שלוש ההתכחשויות של פטרוס לאדון, הופעתו של ישוע בפני התלמידים לאחר צליבתו וקימתו לתחייה, לימוד על צום, לימוד על תפילה, לימוד על גירושין, לידתו של ישוע ושושלת היוחסין שלו, מינוי התלמידים על ידי ישוע וכן הלאה. אלה הם רק כמה כתבים, אך האדם מוקיר אותם כאוצרות יקרים ואף מאמת את העבודה של היום על פיהם. בני האדם אף מאמינים שישוע עשה רק את הדברים האלה בתקופה שלאחר לידתו, כאילו הם מאמינים שאלוהים יכול לעשות רק זאת, ושלא תיתכן עבודה נוספת. האין זה מגוחך?

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

6. בני האדם מאמינים שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בהחלט לא חי כפי שהאדם חי. הם מאמינים שהוא נקי מבלי שיהיה עליו לצחצח שיניים או לשטוף פנים, משום שהוא איש קדוש. האין אלה תפיסותיו של האדם ותו לא? בכתבי הקודש לא מתועדים חייו של ישוע כאדם, אלא רק עבודתו מתועדת, אך הדבר לא מוכיח שלא הייתה לו אנושיות רגילה או שהוא לא חי חיים אנושיים רגילים לפני גיל שלושים. הוא החל את עבודתו באופן רשמי בגיל 29, אך אי-אפשר להתכחש לכל חייו כאדם לפני הגיל הזה. השלב הזה פשוט לא מופיע בכתבי הקודש. מכיוון שהיו אלה חייו כאדם רגיל ולא שלב בעבודתו האלוהית, לא היה צורך להעלות אותם על הכתב. זאת משום שלפני הטבלתו של ישוע, רוח הקודש לא עשתה את עבודתה מיד, אלא רק קיימה את חייו כאדם רגיל עד היום שבו נועד שישוע יממש את כהונתו. על אף שהוא היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, הוא עבר את תהליך ההתבגרות בדומה לאדם רגיל. התהליך הזה הושמט מכתבי הקודש. מכיוון שהוא לא יכול היה לסייע מאוד לצמיחתו של האדם בחייו, הוא הושמט. לפני הטבלתו, היה שלב שבו הוא הוא טרם התגלה ואף לא עשה אותות ומופתים. רק לאחר הטבלתו של ישוע, הוא החל את כל עבודת הגאולה של האנושות – עבודה שופעת חסד, אמת, אהבה ורחמים. תחילתה של העבודה הזו הייתה גם ראשיתו של עידן החסד. מהסיבה הזו, היא נכתבה והועברה מדור לדור עד ימינו. ... לפני שישוע ביצע את כהונתו, או כנאמר בכתבי הקודש, לפני שרוח הקודש ירדה עליו, הוא לא היה רק אדם רגיל שלא היה בו שום דבר על-טבעי. עם ירידתה של רוח הקודש, כלומר כאשר הוא החל לבצע את כהונתו, הוא נעשה חדור בכוחות על-טבעיים. מכיוון שכך, האדם מאמין שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא לא אדם רגיל, והוא סבור באופן מוטעה שלאלוהים בהתגלמותו אין אנושיות. עבודתו של אלוהים וכל מה שהאדם רואה על פני האדמה אשר נובע מאלוהים הם בהחלט על-טבעיים. הדברים שאתם רואים בעיניכם ושומעים באוזניכם הם כולם על-טבעיים, משום שעבודתו ודבריו של אלוהים בלתי נתפסים עבור האדם ונמצאים מחוץ להישג ידו של האדם. אם דבר מה מהשמיים ירד אל הארץ, איך ייתכן שהוא לא יהיה על-טבעי? מסתרי מלכות השמיים הובאו אל הארץ, מסתורין שהאדם לא מסוגל לתפוס או להעלות על דעתו, ויותר מדי נפלאים ומלאי חוכמה – האין כל אלה דברים על-טבעיים? אולם עליכם לדעת שיהיו על-טבעיים ככל שיהיו, הם בוצעו באנושיותו הרגילה של אלוהים. לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יש אנושיות. אחרת, הוא לא היה אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

7. גם לעבודתה של רוח האל כבשר ודם יש עקרונות משלה. ההתגלמות הייתה יכולה לקחת על עצמה את העבודה ואת המינוי של האב רק על סמך העובדה שהייתה לה אנושיות רגילה. רק אז היא הייתה יכולה להתחיל בעבודתה. בילדותו, ישוע לא הצליח כלל להבין חלק גדול מהדברים שהתרחשו בימי קדם, ורק לאחר שהוא שאל רבנים, הוא החל להבין. אילו הוא החל בעבודתו כשהוא רק למד לדבר, איך ייתכן שהוא לא היה טועה כלל? איך ייתכן שאלוהים יעשה שגיאות? לפיכך, הוא החל בעבודתו רק לאחר שהוא היה מסוגל לכך. הוא לא ביצע אף עבודה עד שהוא היה מסוגל לקחת אותה על עצמו באופן מלא. בגיל 29, היה ישוע כבר בוגר למדי ודי היה באנושיותו כדי שהוא ייקח על עצמו את העבודה שהיה עליו לעשות. רק אז החלה רוח הקודש לחשוף את עצמה, אחרי שהיא הסתתרה במשך שלושים שנה, ורק אז רוח האל החלה לעבוד בו באופן רשמי. באותה עת, יוחנן כבר הקדיש שבע שנים לפלס לו את הדרך, וכשיוחנן סיים את עבודתו, הוא הושלך לכלא. בשלב הזה, הוטל העול כולו על כתפיו של ישוע. אילו הוא לקח על עצמו את העבודה הזו בגיל 21 או 22, כשהייתה חסרה לו אנושיות רבה והוא רק הבשיל לעלם, כשעדיין הייתה חסרה לו הבנה על דברים רבים, הוא לא היה מסוגל להשתלט על כך. באותה עת, יוחנן כבר ביצע את עבודתו במשך זמן מה לפני שישוע החל את עבודתו כשהוא היה בגיל העמידה. בגיל הזה, די היה באנושיותו הרגילה כדי שהוא ייקח על עצמו את העבודה שהיה עליו לעשות.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

8. לעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יש עקרונות רבים. יש דברים רבים שהאדם פשוט לא מבין, אך האדם משתמש ללא-הרף בתפיסותיו שלו כדי למדוד את עבודתו של אלוהים או לתבוע ממנו דרישות מופרזות. אפילו היום, יש רבים שלא מודעים כלל לכך שהידע שלהם מקיף רק את תפיסותיהם שלהם. יהיו אשר יהיו העידן והמקום שבהם אלוהים מתגלם כבשר ודם, עקרונות עבודתו כבשר ודם נותרים בעינם. הוא לא יכול להתגלם כבשר ודם אך להתעלות על הבשר והדם כדי לעבוד. יתרה מכך, הוא לא יכול להתגלם כבשר ודם אך לא לעבוד באנושיות הרגילה של הבשר והדם. אחרת, משמעות התגלמותו של אלוהים תתפוגג ותהיה ללא כלום והמילים "הדבר היה לבשר" יהיו חסרות משמעות לחלוטין. יתרה מזאת, רק האב שבשמיים (רוח האל) יודע על התגלמותו של אלוהים, ואף אחד מלבדו לא יודע על כך, גם לא הבשר והדם עצמם ולא שליחי השמיים. לפיכך עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילה עוד יותר ומסוגלת להדגים טוב יותר שאכן, הדבר היה לבשר. "הבשר" פירושו אדם רגיל ושגרתי.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

9. יש כאלה שעשויים לתהות מדוע אלוהים עצמו מוכרח לפתוח את העידן החדש? האם ברוא לא יכול לעבוד במקומו? כולכם מודעים לכך שאלוהים מתגלם כבשר ודם בפירוש למטרת פתיחתו של עידן חדש, ולכך שכאשר הוא פותח עידן חדש, הוא מסיים את העידן הקודם בעת ובעונה אחת. אלוהים הוא ההתחלה והסוף, הוא עצמו מניע את עבודתו. לכן, הוא עצמו מוכרח גם לסיים את העידן הקודם. זו ההוכחה לכך שהוא מביס את השטן וכובש את העולם. כל פעם שהוא עצמו עובד בקרב בני האדם היא תחילתו של קרב חדש. ללא תחילת העבודה החדשה, לא היה כמובן סיכום של העבודה הישנה. ואם אין סיכום של העבודה הישנה, זו הוכחה לכך שהקרב עם השטן טרם הגיע לסיומו. רק אם אלוהים עצמו בא ומבצע עבודה חדשה בקרב בני האדם, האדם יכול להשתחרר מתחומו של השטן ולזכות בחיים חדשים והתחלה חדשה. אחרת, האדם יחיה לנצח בעידן הישן ותחת השפעתו של השטן. בכל עידן שאלוהים מנחה, משוחרר חלק מהאדם, וכך האדם מתקדם יחד עם עבודתו של אלוהים לעבר עידן חדש. ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכל חסידיו. אילו האנושות הברואה הייתה אחראית לסיכום העידן, הייתה זו רק פעולה של מרד או בגידה באלוהים ולא פעולה של ציות לאלוהים, הן מנקודת מבטו של האדם והן מזו של השטן. עבודתו של האדם הייתה מעניקה כך יתרון לשטן. רק אם האדם יישמע לאלוהים וילך בעקבותיו בעידן שאלוהים עצמו פתח, השטן ישתכנע באופן מלא, מפני שזו חובתו של ברוא. לכן אני אומר שעליכם רק להיות חסידי אל ולהישמע לו, ולא מתבקש מכם שום דבר נוסף. זו הכוונה בכך שכל אדם ימלא את חובתו ויבצע את תפקידו. אלוהים עושה את עבודתו שלו ואין לו צורך באדם שיעשה את העבודה במקומו. הוא אף לא מתערב בעבודתם של הברואים. האדם ממלא את תפקידו ולא מתערב בעבודתו של אלוהים, וזה ציות אמיתי והוכחה לכך שהשטן הובס. לאחר שאלוהים עצמו פותח את העידן החדש, הוא לא עובד עוד בעצמו בקרב בני האדם. רק אז האדם נכנס באופן רשמי לעידן החדש כדי למלא את חובתו ולבצע את משימתו כברוא. אלה הם עקרונות העבודה שאיש לא יכול להפר. רק עבודה כזו היא עבודה הגיונית וסבירה. אלוהים עצמו עושה את עבודתו של אלוהים. הוא זה שמניע את עבודתו קדימה והוא גם זה שמסיים אותה. הוא זה שמתכנן את העבודה והוא גם זה שמנהל אותה, ויתרה מזאת, הוא זה שגורם לעבודה לשאת פרי. כפי שנאמר בכתבי הקודש, "אני ההתחלה והסוף, אני הזורע והקוצר". אלוהים עצמו עושה את כל מה שקשור לעבודת הניהול שלו. הוא השליט של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. איש לא יכול לעשות את עבודתו במקומו או לחתום את עבודתו, מפני שהוא השולט בכל. מכיוון שהוא ברא את העולם, הוא יוביל את העולם כולו לחיות לאורו, והוא יסיים את העידן כולו כדי לגרום לכל תוכניתו לשאת פרי!

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

10. בתקופה שבה ישוע עבד ביהודה, הוא עשה זאת בגלוי, אך כעת אני עובד ומדבר בקרבכם בחשאי. חסרי האמונה לא מודעים לכך כלל. עבודתי בקרבכם מבודדת מאחרים. הדברים האלה, הייסורים והשיפוטים האלה, ידועים רק לכולכם ולא לאף אדם אחר. כל העבודה הזו מתבצעת בקרבכם ופתוחה רק לכם. איש מחסרי האמונה ההם לא יודע זאת, מפני שהעת טרם הגיעה. בני האדם האלה קרובים להשלמתם לאחר שהם עברו ייסורים, אך מי שבחוץ לא יודע על כך דבר. העבודה הזו נסתרת מכדי שהוא ידע! התגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא סוד השמור מפני בני האדם ההם, אך אלה שמשתייכים לזרם הזה יכולים לראותה כדבר גלוי. על אף שהכל גלוי באלוהים, ושהכל חשוף והכל משוחרר בו, הדבר נכון רק לגבי אלה שמאמינים בו. שום מידע לא נמסר לאותם חסרי אמונה. העבודה שמתבצעת כאן עתה מבודדת בקפידה כדי למנוע מהם את הידיעה. אם הם ידעו, כל מה שצפוי הוא גינוי ורדיפה. הם לא יאמינו. העבודה באומה של התנין הגדול האדום כאש, המקום הנחשל מכולם, היא לא משימה קלה. אילו העבודה הזו הייתה מתפרסמת, לא ניתן היה להמשיך בה. שלב העבודה הזה פשוט לא יכול להתקדם במקום הזה. כיצד ייתכן שבני האדם האלה היו סובלים זאת אילו עבודה כזו הייתה מתבצעת בגלוי? הדבר היה יוצר סיכון גדול עוד יותר, הלא כן? אילו העבודה הזו לא הייתה נסתרת, אלא נמשכה כמו בתקופתו של ישוע, כאשר הוא ריפא חולים וגירש שדים באופן מדהים, האם השטנים לא היו "תופסים" אותה לפני זמן רב? האם הם היו יכולים לסבול את קיומו של אלוהים? אילו הייתי נכנס כעת להיכלים כדי להטיף ולהרצות לבני האדם, היו קורעים אותי לגזרים לפני זמן רב, הלא כן? ואם כך, כיצד יכולה הייתה העבודה שלי להמשיך להתבצע? העובדה שאותות ומופתים לא מתבטאים בגלוי נועדה למען ההסתרה. לכן, אסור שחסרי האמונה יראו את עבודתי, ידעו עליה או יגלו אותה. אילו שלב העבודה הזה היה נעשה באופן דומה לשלב של ישוע בעידן החסד, הוא לא יכול היה להיות כה יציב. על כן, הסתרת העבודה באופן הזה מועילה לכם ולעבודה כולה. כשעבודתו של אלוהים על פני האדמה תגיע לקצה, כלומר כשהעבודה החשאית תסתיים, שלב העבודה הזה ייפתח לרווחה. כולם ידעו שיש בסין קבוצה של מתגברים; כולם יידעו שאלוהים התגלם כבשר ודם בסין ושעבודתו הגיעה לסופה. רק אז יתברר לאדם: מדוע טרם נראתה בסין הידרדרות או התמוטטות? מתברר שאלוהים מבצע את עבודתו בסין באופן אישי ושהוא הביא קבוצה של בני אדם לידי שלמות והפך אותה לקבוצה של מתגברים.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

11. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מציג את עצמו רק בפני כמה חסידים כשהוא מבצע את עבודתו באופן אישי, ולא בפני כל הברואים. הוא התגלם כבשר ודם רק כדי להשלים שלב עבודה, ולא כדי להראות את צלמו לאדם. אולם עליו לבצע את עבודתו בעצמו, ולפיכך עליו לעשות אותה כבשר ודם. כשהעבודה הזו תסתיים, הוא יעזוב את פני האדמה. הוא לא יכול להישאר בקרב האנושות לאורך זמן מפחד שהוא יעמוד בדרכה של העבודה שעתידה לבוא. הדבר שהוא מציג בפני ההמון הוא רק טבעו הצודק וכל מעשיו, ולא צלם גופו כאשר הוא התגלם פעמיים כבשר ודם, משום שאלוהים יכול להראות את צלמו רק דרך טבעו ולא להחליף אותה בצלם התגלמותו כבשר ודם. צלם הבשר והדם שלו מוצג רק למספר מוגבל של בני אדם, רק לחסידיו כשהוא עובד כבשר ודם. זו הסיבה לכך שהעבודה המתבצעת כעת נעשית בחשאי. הדבר דומה לכך שישוע הראה עצמו רק ליהודים כשהוא עשה את עבודתו, ומעולם לא נראה לאומות אחרות. לפיכך כשהוא השלים את עבודתו, הוא עזב את האדם במהירות ולא התעכב. בתקופה שלאחר מכן, הוא לא הציג את צלמו לאדם, אלא שרוח הקודש ביצעה את העבודה ישירות. לאחר שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מסתיימת לגמרי, הוא עוזב את עולמם של בני התמותה ולעולם לא עושה עבודה דומה לזו שהוא עשה בתקופה שבה הוא היה בשר ודם. רוח הקודש עושה ישירות את כל העבודה שבאה לאחר מכן. במהלך התקופה הזו, האדם לא יוכל לראות את צלמו של אלוהים כבשר ודם. הוא לא מראה את עצמו לאדם כלל, והוא נותר נסתר תמיד. זמנה של עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם מוגבל ויש לבצע אותה בעידן, תקופה ואומה מסוימים, ובקרב בני אדם מסוימים. עבודה כזו מייצגת רק את העבודה במהלך התקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם, והיא מיוחדת לעידן הזה ומייצגת את עבודתה של רוח האל בעידן מסוים אחד, ולא את כלל עבודתה. לפיכך, צלמו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם לא יראה לעיני כל העמים. הדבר המוצג בפני ההמון הוא צדקתו של אלוהים וכל טבעו, ולא צלמו כפי שהוא התגלם פעמיים כבשר ודם. לא צלם אחד נראה לעיני האדם ולא שני הצלמים במשולב. לפיכך, חיוני שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יעזוב את פני האדמה עם השלמת העבודה שעליו לעשות, מפני שהוא בא רק כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות ולא להראות את צלמו לבני האדם. על אף שאלוהים, שהתגלם פעמיים כבשר ודם, כבר הגשים את חשיבותה של ההתגלמות, הוא בכל זאת לא יגלה עצמו לעם כלשהו שלא ראה אותו מעולם בעבר.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

12. עליכם לדעת שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נועדה לפתוח עידן. העבודה הזו מוגבלת לכמה שנים והוא לא יכול להשלים את כל עבודתה של רוח האל. הדבר זהה לאופן שבו צלמו של ישוע כאדם יהודי יכול לייצג רק את צלם האל כאשר הוא עבד ביהודה, ושהוא יכול לעשות את עבודת הצליבה בלבד. בתקופה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, הוא לא יכול היה לעשות את העבודה של סיום העידן או של השמדת האנושות. לפיכך, לאחר שהוא נצלב והשלים את עבודתו, הוא עלה למרומים והסתתר לנצח מפני האדם. מאז ואילך, המאמינים הנאמנים באומות הגויים יכולים היו לראות רק את תמונתו, שאותה הם תלו על הקירות, ולא את ביטויו של האדון ישוע. התמונה הזו היא רק תמונה שהאדם צייר, ולא הצלם שאלוהים עצמו הראה לאדם. אלוהים לא יראה את עצמו בגלוי לעיני ההמון בצלם מהזמן שבו הוא התגלם פעמיים כבשר ודם. העבודה שהוא עושה בקרב האנושות נועדה לאפשר לבני האדם להבין את טבעו. כל זה מושג על ידי כך שהוא מראה לאדם עבודת העידנים השונים, וכן את הטבע שהוא גילה ברבים והעבודה שהוא עשה, ולא דרך ביטויו של ישוע. כלומר האדם לא מתוודע אל צלמו של אלוהים דרך הצלם הבשר והדם, אלא דרך העבודה שעושה אלוהים בהתגלמותו, בעל הצלם וצורה. ובאמצעות עבודתו (עבודתה), דמותו נראית וטבעו נודע. זו משמעות העבודה שברצונו לעשות כבשר ודם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

13. לאחר שהעבודה מהזמן שבו אלוהים התגלם פעמיים כבשר ודם תגיע לסופה, הוא יתחיל להראות את טבעו הצודק בכל רחבי אומות הגויים ולאפשר להמון לראות את צלמו. הוא רוצה לבטא את טבעו ולהבהיר בכך את סופם של הסוגים השונים של בני האדם. כך הוא רוצה להביא את העידן הישן לקצו באופן מלא. עבודתו כבשר ודם לא נרחבת מאוד (כפי שישוע עבד רק ביהודה, והיום אני עובד רק בקרבכם), מפני שלעבודתו כבשר ודם יש גבולות וסייגים. הוא רק מבצע פרק זמן קצר של עבודה בצלם של בשר ודם רגילים, במקום לעשות את עבודת הנצח או את עבודת ההופעה בפני כל עמי הגויים באמצעות התגלמותו כבשר ודם. העבודה הזו כבשר ודם מוכרחה להיות מוגבלת בהיקפה (כגון עבודה ביהודה בלבד או בקרבכם בלבד), ואחר כך להתרחב באמצעות העבודה המתבצעת בגבולות אלה. כמובן, רוח האל מבצעת את עבודת ההרחבה הזו ישירות, וזו לא עבודתה של התגלמותו כבשר ודם. זאת מכיוון שיש גבולות לעבודה כבשר ודם והיא לא מתרחבת לכל קצווי תבל. היא לא יכולה להשיג זאת. באמצעות העבודה כבשר ודם, רוח האל מבצעת את העבודה הבאה. על כן, העבודה שנעשית כבשר ודם היא עבודת התחלה שמתבצעת בתוך גבולות מסוימים. לאחר מכן, רוח האל ממשיכה בעבודה הזו ומרחיבה אותה.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

14. אלוהים יורד אל פני האדמה רק כדי לעשות את העבודה של הנחיית העידן, לפתוח עידן חדש ולהביא את העידן הישן לקצו. הוא לא בא כדי להביא לידי ביטוי חיים של אדם על פני האדמה, לחוות בעצמו את השמחה והעצב של חיים כאדם, להפוך אדם מסוים למושלם במו ידיו או להשגיח על צמיחה של מישהו באופן אישי. זו לא עבודתו. עבודתו היא רק לפתוח את העידן החדש ולהביא את העידן הישן לקצו. כלומר הוא יפתח עידן, יביא את העידן האחר לקצו ויביס את השטן על ידי ביצוע העבודה באופן אישי. בכל פעם שהוא מבצע עבודה באופן אישי, הוא כאילו מציב את כף רגלו בשדה הקרב. כבשר ודם, תחילה הוא מביס את העולם וגובר על השטן. הוא זוכה בכל הכבוד ומסיר את הלוט מעל העבודה של כל אלפיים השנים. לצד זאת, הוא מעניק לאדם על פני האדמה את הנציב הנכון לצעוד בו, וחיים של שמחה ושלווה. אולם אלוהים לא יכול לחיות עם האדם על פני האדמה במשך זמן רב, מפני שאלוהים הוא אלוהים, ואחרי הכל, הוא שונה מהאדם. הוא לא יכול לחיות חיים שלמים של אדם רגיל, כלומר הוא לא יכול לשכון על פני האדמה כאדם שאין בו שום דבר יוצא מגדר הרגיל, מכיוון שיש לו חלק מזערי בלבד מהאנושיות הרגילה של בני האדם הרגילים על מנת לקיים את חייו כאדם. במילים אחרות, איך ייתכן שאלוהים יקים משפחה ויגדל ילדים על פני האדמה? האם זו לא תהיה חרפה? יש לו אנושיות רגילה רק למטרה של ביצוע עבודה באופן רגיל, ולא כדי לאפשר לו להקים משפחה בדומה לאדם רגיל. די בהיגיון הרגיל והמחשבה הרגילה שלו, ובמזון והלבוש הרגילים של בשרו ודמו כדי להוכיח שיש לו אנושיות רגילה. אין הכרח שיקים משפחה כדי להוכיח שהוא מצויד באנושיות רגילה. אין בכך כל צורך! אלוהים יורד אל פני האדמה, כלומר הדבר נהיה לבשר. הוא פשוט מאפשר לאדם להבין את דברו ולראות את דברו, כלומר מאפשר לו לראות את העבודה שמבצעים הבשר ודם. כוונתו היא לא שבני אדם יתייחסו להתגלמותו כבשר ודם בדרך מסוימת, אלא רק שהאדם יהיה צייתן עד הסוף, כלומר יישמע לכל הדברים שיוצאים מפיו ולכל העבודה שהוא עושה. הוא רק עובד כבשר ודם ולא מבקש מהאדם בכוונה תחילה להלל את גדולתה וקדושתה של התגלמותו כבשר ודם. הוא רק מראה לאדם את חוכמת עבודתו ואת כל הסמכות שבידיו. לפיכך, על אף שיש לו אנושיות יוצאת דופן, הוא לא מכריז הכרזות, אלא מתמקד רק בעבודה שעליו לעשות. עליכם לדעת מדוע אלוהים התגלם כבשר ודם אך לא מתרברב באנושיותו הרגילה ולא מעיד עליה, אלא רק מבצע את העבודה שהוא רוצה לעשות. זו הסיבה לכך שאתם רואים רק את ההוויה האלוהית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם – פשוט מפני שהוא לעולם לא מכריז על הווייתו האנושית כדי שהאדם יחקה אותה. רק כשהאדם מנחה את האדם הוא מדבר על הווייתו האנושית, כדי שהוא יוכל להשיג מנהיגות על אחרים על ידי יצירת רושם ועל ידי שכנועם. לעומת זאת, אלוהים כובש את האדם דרך עבודתו בלבד (כלומר עבודה שהאדם לא מסוגל להשיג). הוא לא מרשים את האדם ולא גורם לכל האנושות להעריץ אותו, אלא רק מחדיר באדם הרגשת יראה כלפיו או גורם לאדם להיות מודע לכך שלא ניתן להבין אותו. אין לאלוהים צורך להרשים את האדם. כל מה שהוא זקוק לו הוא שתיראו אותו לאחר שהייתם עדים לטבעו.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

15. עבודתו של אלוהים בהתגלמותו לא דומה לעבודתם של בני אדם שרוח הקודש משתמשת בהם. כשאלוהים עושה את עבודתו על פני האדמה, הוא עוסק רק במימוש כהונתו. באשר לכל יתר העניינים שלא קשורים לכהונתו, הוא לא לוקח בהם חלק מעשי, אף עד כדי כך שהוא מעלים מהם עין. הוא רק מבצע את העבודה שעליו לעשות, ופחות מכל מטרידה אותו העבודה שעל האדם לעשות. העבודה שהוא עושה היא רק העבודה שקשורה לעידן שבו הוא נמצא ולכהונה שעליו לממש, כאילו כל יתר העניינים לא באחריותו. הוא לא מצטייד בידע בסיסי נוסף על החיים כאדם ולא לומד כישורים חברתיים נוספים או כל דבר אחר שהאדם מבין. הוא לא מפגין שום עניין בכל הדברים שעל האדם להיות מצויד בהם, והוא רק עושה את העבודה שהיא חובתו. על כן, בעיני האדם, אלוהים בהתגלמותו פגום בדברים רבים מדי, אפילו עד כדי כך שהוא מעלים עין מדברים רבים שצריכים להיות לאדם, ושאין לו הבנה בעניינים כאלה. נדמה שאין חשיבות בעיניו לעניינים כגון ידע כללי על החיים, וכן עקרונות התנהגות וקשר עם אחרים. בכל זאת, לא ניתן לחוש מצד אלוהים בהתגלמותו אפילו בשמץ של התנהגות חריגה. כלומר אנושיותו רק מקיימת את חייו כאדם רגיל עם חשיבה רגילה במוחו, ומעניקה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע. אולם הוא לא מצויד בכל דבר אחר, מכל הדברים שנועדו לאדם (לברואים) בלבד. אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כדי להגשים את כהונתו. עבודתו מכוונת לעידן שלם ולא לאדם או למקום ספציפי. עבודתו מכוונת לתבל כולה. זה כיוון עבודתו וזה העיקרון שעל פיו הוא עובד. איש לא יכול לשנות זאת, והאדם לא יכול לקחת כל חלק בכך.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

16. אלוהים יורד אל פני האדמה רק כדי להשלים את עבודתו, ולכן עבודתו על פני האדמה היא קצרת מועד. הוא יורד אל פני האדמה לא מתוך כוונה שרוח האל תטפח את התגלמותו כבשר ודם לכדי מנהיג יוצא מגדר הרגיל של הכנסייה. כשאלוהים יורד אל פני האדמה, זהו הדבר שהופך לבשר. אולם האדם לא יודע על עבודתו וכופה עליו כוונה כזו. אך על כולכם להבין שאלוהים הוא הדבר שנהיה בשר, ולא בשר ודם שרוח האל מטפחת כדי שימלא את מקומו של אלוהים באופן זמני. אלוהים עצמו לא מטופח, אלא שהוא הדבר שנהיה בשר, והיום הוא מבצע את עבודתו באופן רשמי בקרב כולכם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

17. אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כדי להנחות את העידן ולהתחיל עבודה חדשה. עליכם להבין זאת. הדבר שונה מאוד מתפקודו של האדם, ואסור להזכיר את השניים בנשימה אחת. האדם זקוק לתקופה ארוכה של טיפוח והבאה לידי שלמות לפני שהוא יכול לשמש לביצוע עבודה, ויש צורך באנושיות גדולה במיוחד. לא זו בלבד שעל האדם להיות מסוגל לקיים את ההיגיון האנושי הרגיל שלו, אלא עליו גם להבין עוד רבים מהעקרונות וכללי ההתנהגות כלפי אחרים, ויתרה מכך, עליו ללמוד עוד על החוכמה והמוסר של האדם. זה מה שהאדם צריך להצטייד בו. אולם לא כך הדבר במקרה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, מכיוון שעבודתו לא מייצגת את האדם והיא לא עבודתו של האדם, אלא שהיא ביטוי ישיר של הווייתו ויישום ישיר של העבודה שעליו לעשות. (כמובן, עבודתו מתבצעת כאשר עליה להיעשות ולא באופן אקראי כשמתחשק לו. עבודתו מתחילה כשמגיעה העת לממש את כהונתו.) הוא לא לוקח חלק בחיי האדם או בעבודתו, כלומר אנושיותו לא מצוידת באף אחד מאלה (אך הדבר לא משפיע על עבודתו). הוא מממש את כהונתו רק כשמגיעה העת לעשות זאת. בלי קשר למעמדו, הוא פשוט ממשיך הלאה בעבודה שעליו לעשות. עבודתו לא מושפעת ממה שהאדם יודע עליו ומהדעות של האדם לגביו. הדבר דומה לאופן שבו ישוע ביצע את עבודתו. איש לא ידע מיהו, אך הוא פשוט המשיך הלאה בעבודתו. שום דבר מזה לא השפיע עליו בביצוע העבודה שהיה עליו לעשות. לכן הוא לא התוודה בתחילה על זהותו ולא הכריז עליה, אלא רק גרם לבני אדם להפוך לחסידיו. זו לא הייתה כמובן רק אנושיותו של אלוהים. הייתה זו הדרך שבה אלוהים עבד כבשר ודם. הוא יכול היה לעבוד רק כך, מפני שהאדם לא יכול היה לזהותו בעין בלתי מזויינת. וגם אילו האדם זיהה אותו, האדם לא יכול היה לעזור לו בעבודתו. זאת ועוד, אלוהים לא התגלם כבשר ודם כדי שהאדם יתוודע אל התגלמותו כבשר ודם, אלא כדי לבצע עבודה ולממש את כהונתו. מהסיבה הזו, הוא לא ייחס חשיבות לכך שזהותו תהיה ידועה. כאשר הוא השלים את כל העבודה שהיה עליו לעשות, האדם הבין באופן טבעי את כל זהותו ומעמדו. אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם פשוט שומר על שתיקה ולעולם לא מכריז הכרזות. הוא לא שם לב לאדם ולהתקדמותו של האדם בהפיכתו לחסיד אל – הוא רק ממשיך הלאה במימוש כהונתו ובביצוע העבודה שעליו לעשות. אף אחד לא יכול לעמוד בדרכה של עבודתו. כשמגיעה העת לסיום עבודתו, חיוני שהיא תסתיים ותיחתם. איש לא יכול להכתיב אחרת. רק לאחר שהוא יעזוב את האדם עם השלמת עבודתו, האדם יבין את העבודה שהוא עושה, אף שעדיין לא בבהירות מוחלטת. ויידרש לאדם זמן רב כדי להבין באופן מלא את כוונתו כשביצע את עבודתו לראשונה. במילים אחרות, העבודה בעידן שבו אלוהים מתגלם כבשר ודם נחלקת לשני חלקים. החלק האחד הוא העבודה והדברים של אלוהים עצמו בהתגלמותו. לאחר שכהונתו כבשר ודם תתממש במלואה, בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם יבצעו את החלק האחר של העבודה. אז יגיע זמנו של האדם למלא את תפקידו, משום שאלוהים כבר פילס את הדרך, וכעת על האדם ללכת בה בעצמו. כלומר אלוהים מתגלם כבשר ודם כדי לבצע חלק אחד בעבודתו, והיא נמשכת ברצף על ידי רוח הקודש וכן בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם. לכן, על האדם להכיר את העבודה הראשונית שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יבצע בשלב העבודה הזה. על האדם להבין בדיוק את משמעותה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם ואת העבודה שעליו לעשות, ולא לבקש מאלוהים את מה שמתבקש מהאדם. זו טעותו של האדם וכן תפיסתו, ויתרה מכך, זו מרדנותו.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

18. אלוהים מתגלם כבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם להכיר את בשרו ודמו או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של אלוהים בהתגלמותו לבין גופו של האדם. אלוהים לא מתגלם כבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, ולא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יעבוד את בשרו ודמו של אלוהים בהתגלמותו, דבר שממנו אלוהים יזכה לכבוד רב. אף אחד מאלה הוא לא רצונו המקורי של אלוהים כשהוא מתגלם כבשר ודם. ואלוהים לא מתגלם כבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה הוא לא רצונו המקורי של אלוהים. בכל פעם שאלוהים מתגלם כבשר ודם, זו עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הרחבה יותר וניהולו הרחב יותר ולא מהסיבות שהאדם מעלה בדעתו. אלוהים יורד אל פני האדמה רק בהתאם למה שעבודתו דורשת ותמיד בהתאם לצורך. הוא לא יורד אל פני האדמה מתוך כוונה לנדוד, אלא כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לו לקחת על עצמו עול כבד שכזה וליטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את העבודה הזו? אלוהים מתגלם כבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט באלוהים ולפקוח את עיניו, אין צל של ספק שהוא לעולם לא היה בא אל קרב בני האדם באופן כה קל דעת. הוא יורד אל פני האדמה למען ניהולו ועבודתו הרחבה יותר וכדי לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא בא להביס את השטן כבשר ודם. יתרה מזאת, הוא בא כדי להוביל את האנושות כולה בחייה. כל הדברים האלה נוגעים לניהולו ומהווים עבודה שנוגעת לתבל כולה. אילו אלוהים היה מתגלם כבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שהוא לא ייסע לכל האומות? האין זה עניין קל שבקלים? אולם הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל בו את העבודה שעליו לעשות. רק לגוף הבשר והדם הזה לבדו יש חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא גם מביא את העידן הקודם לקצו וגם פותח את העידן החדש. כל זה הוא העניין החשוב שנוגע לניהולו של אלוהים וחשיבותו של שלב עבודה שמבצע אלוהים שירד אל פני האדמה.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

19. אלוהים עצמו מתחיל את העבודה של כל עידן, אך עליכם לדעת שתהיה עבודתו של אלוהים אשר תהיה, הוא לא בא כדי להקים תנועה, לקיים ועידות מיוחדות או לייסד עבורכם ארגון מסוג כלשהו. הוא בא רק כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. שום אדם לא מגביל את עבודתו. הוא עושה את העבודה שלו כאוות נפשו. בלי קשר למה שהאדם חושב או יודע, אלוהים מתמקד רק בביצוע עבודתו. מאז בריאת העולם, היו כבר שלושה שלבי עבודה. מיהוה ועד ישוע, ומעידן החוק עד לעידן החסד, אלוהים מעולם לא כינס לאדם ועידה מיוחדת ומעולם לא אסף את כל האנושות יחד כדי לכנס ועידת עבודה עולמית מיוחדת במטרה להרחיב את עבודתו. הוא רק מבצע את העבודה ההתחלתית של עידן שלם כשהזמן והמקום נכונים, וכך הוא פותח את העידן כדי להנחות את האנושות בחייה. ועידות מיוחדות הן אספות של האדם. כינוס של בני אדם יחד כדי לחגוג את החגים הוא עבודתו של האדם. אלוהים לא חוגג את החגים, ויתרה מכך, הוא מתעב אותם. הוא לא מכנס ועידות מיוחדות, ויתרה מכך, הוא מתעב אותן. כעת, עליכם להבין בדיוק מהי עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם!

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

20. כל טבעו של אלוהים התגלה דרך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. הטבע הזה לא מתגלה רק בעידן החסד, רק בעידן החוק, ואף פחות מכך, בתקופה הזו של אחרית הימים. העבודה שנעשית באחרית הימים מייצגת שיפוט, חרון אף וייסורים. העבודה שנעשית באחרית הימים לא יכולה להחליף את העבודה של עידן החוק או של עידן החסד. יחד עם זאת, שלושת השלבים מתחברים יחד לישות אחת, והם מהווים את כל העבודה שעושה אלוהים אחד. כמובן, ביצוע העבודה הזו נחלק לעידנים שונים. העבודה שנעשית באחרית הימים שמה קץ לכל, העבודה שנעשתה בעידן החוק היא עבודת התחלה, והעבודה שנעשתה בעידן החסד היא עבודת גאולה. באשר לחזונות של העבודה בכל תוכנית הניהול הזו בת ששת אלפי השנים, איש לא יכול לזכות בתובנה או בהבנה לגביהם. החזונות האלה תמיד נותרו בגדר תעלומות. באחרית הימים, נעשית רק העבודה של דבר האל כדי לפתוח את עידן המלכות, אך היא לא מייצגת את כל העידנים. אחרית הימים אינה אלא אחרית הימים ואינה אלא עידן המלכות, שלא מייצגים את עידן החסד או את עידן החוק. אחרית הימים היא רק הזמן שבו כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחשפת בפניכם. זו חשיפת התעלומה. אף אדם לא יכול לחשוף תעלומה כזו. גם אם האדם מבין היטב את ספרי הקודש, הם נותרים מילים בלבד, משום שהאדם לא מבין את מהותם של ספרי הקודש. כשהאדם קורא בספרי הקודש, הוא אולי זוכה באמיתות מסוימות, מסביר מילים מסוימות או מנתח פסוקים וציטוטים מפורסמים. אולם הוא לעולם לא יוכל לחלץ את המשמעות שהמילים האלה מכילות, משום שהאדם רואה רק מילים מתות ולא את התרחשות עבודתם של יהוה וישוע – האדם לא מסוגל לפתור את התעלומה של העבודה הזו. לפיכך, התעלומה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים היא התעלומה הגדולה ביותר, הנסתרת ביותר, והאדם כלל לא מסוגל להעלות אותה על דעתו. איש לא יכול להבין ישירות את רצונו של אלוהים, אלא אם הוא עצמו מסביר ונפתח בפני האדם. אחרת, אלה יישארו תמיד חידות עבור האדם ותעלומות חתומות לעולמים. אל תשימו לב לאנשי העולם הדתי. לולא נאמר לכם היום, גם אתם לא הייתם מסוגלים להבין.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

21. העבודה של אחרית הימים היא השלב האחרון מבין השלושה. זו העבודה של עידן חדש נוסף, והיא לא מייצגת את עבודת הניהול כולה. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחלקת לשלושה שלבים של עבודה. אף אחד מהשלבים לבדו לא יכול לייצג את העבודה של שלושת העידנים, אלא רק חלק אחד מהשלם. השם יהוה לא יכול לייצג את כל טבעו של אלוהים. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק לא מוכיחה שאלוהים יכול להיות אלוהים רק במסגרת החוק. יהוה קבע חוקים לאדם, מסר לו דברות וביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ומזבחות. העבודה שהוא עשה מייצגת רק את עידן החוק. העבודה שהוא עשה לא מוכיחה שאלוהים הוא האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, האל שבבית המקדש או האל שנמצא בפני המזבח. לא ניתן לומר זאת. העבודה במסגרת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד. לפיכך, אילו אלוהים עשה רק את עבודת עידן החוק, האדם היה מגדיר את אלוהים ואומר, "אלוהים הוא האל שבבית המקדש. כדי לשרת את אלוהים, עלינו ללבוש בגדי כוהנים ולהיכנס לבית המקדש." אילו העבודה בעידן החסד לא הייתה מתבצעת מעולם, ועידן החוק היה נמשך עד עצם היום הזה, האדם לא היה יודע שאלוהים הוא גם רחום ואוהב. אילו העבודה בעידן החוק לא הייתה נעשית, ורק העבודה בעידן החסד הייתה נעשית, האדם היה יודע רק שאלוהים יכול לגאול את האדם ולמחול לו על חטאיו. הוא היה יודע רק שהוא קדוש ותמים, שהוא יכול להקריב את עצמו ולהיצלב למען האדם. האדם היה יודע רק זאת ולא הייתה לו הבנה על כל היתר. אם כן, כל עידן מייצג חלק אחד מטבעו של אלוהים. עידן החוק מייצג היבטים מסוימים, עידן החסד מייצג היבטים מסוימים, והעידן הזה מייצג היבטים מסוימים. טבעו של אלוהים יכול להתגלות במלואו רק דרך השילוב של כל שלושת השלבים. רק כשהאדם יכיר את כל שלושת השלבים, הוא יוכל לקבל אותה באופן מלא. לא ניתן להשמיט אף אחד משלושת השלבים. אתם תראו את טבעו של אלוהים בשלמותו רק לאחר שתכירו את שלושת שלבי העבודה האלה. העובדה שאלוהים השלים את עבודתו בעידן החוק לא מוכיחה שהוא האל שבמסגרת החוק, והעובדה שהוא השלים את עבודת הגאולה שלו לא מראה שאלוהים יגאל את האנושות לעד. כל אלה הן מסקנות שהאדם מסיק. עידן החסד הסתיים, אך לא ניתן לומר שאלוהים שייך רק לצלב ושהצלב מייצג את הישועה של אלוהים. אם אתם אומרים זאת, אתם מגדירים את אלוהים. בשלב הזה, אלוהים עושה בעיקר את העבודה של דבר האל, אך לא ניתן לומר שאלוהים מעולם לא היה רחום כלפי האדם ושהוא הביא לו רק ייסור ושיפוט. העבודה באחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע ואת כל התעלומות שהאדם לא מבין. הדבר נעשה כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות וכדי לסיים את כל עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב העבודה הזה באחרית הימים חותם את הכל. יש לחשוף את כל התעלומות שהאדם לא מבין כדי לאפשר לאדם לרכוש תובנות על כך ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי סוגם. רק לאחר שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תושלם, האדם יבין את כלל טבעו של אלוהים, מפני שאז תוכנית הניהול שלו תגיע אל סופה.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

22. כל העבודה שנעשתה לכל אורך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים באה על סופה רק כעת. רק לאחר שכל העבודה הזו תיחשף לעיני האדם ותתבצע בקרב בני האדם, הם יכירו את כל טבעו של אלוהים, את הדברים ששייכים לו ואת הווייתו. כשהעבודה של השלב הזה תושלם במלואה, כל התעלומות שהאדם לא מבין ייחשפו, כל האמיתות שלא היו מובנות קודם לכן יתבררו, ויסופר לאנושות על דרכה ויעדיה בעתיד. זו כל העבודה שצריכה להיעשות בשלב הזה.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

23. מה שנדרש מהאדם כיום לא דומה למה שנדרש בעבר ודומה עוד פחות מכך למה שנדרש ממנו בעידן החוק. ומה נדרש מהאדם במסגרת החוק, כשהעבודה נעשתה בישראל? בני האדם נדרשו רק לשמור את השבת ואת החוקים של יהוה. לאיש אסור היה לעבוד בשבת או להפר את החוקים של יהוה. אך אין זה כך כעת. בשבת בני האדם עובדים, נאספים ומתפללים כרגיל, ולא מוטלת שום הגבלה. על בני האדם בעידן החסד היה להיטבל. זאת ועוד, הם נדרשו לצום, לבצוע לחם, לשתות יין, לכסות את ראשיהם ולרחוץ את רגליהם. כעת הכללים האלו מבוטלים ונדרשות מהאדם דרישות רבות יותר, מפני שעבודתו של אלוהים מעמיקה בהתמדה והיווכחותו של האדם מגיעה לגבהים חדשים. בעבר, ישוע הניח את ידיו על האדם והתפלל, אך כעת, לאחר שהכל נאמר, מה התועלת בהנחת ידיים? מילים לבדן יכולות להשיג תוצאות. כשישוע הניח את ידיו על האדם בעבר, הוא עשה זאת כדי לברך את האדם ולרפא אותו. כך רוח הקודש עבדה באותה עת, אך לא כך הדבר כעת. כעת רוח הקודש משתמשת במילים בעבודתה כדי להשיג תוצאות. אלוהים הבהיר לכם את דבריו, ועליכם רק להנהיג אותם. דבריו הם רצונו והם מראים את העבודה שהוא יעשה. באמצעות דבריו, אתם יכולים להבין את רצונו ואת מה שהוא מבקש מכם להשיג. אתם רק מנהיגים את דבריו ישירות ללא צורך בהנחת ידיים. יש כאלה שיאמרו, "הנח עליי את ידיך! הנח עליי את ידיך כדי שאוכל לקבל את ברכתך ולקחת בך חלק." כל אלה הם נהגים מיושנים מהעבר שאסורים כעת משום שהעידן התחלף. רוח הקודש עובדת בהתאם לעידן ולא רק כאוות נפשה או לפי כללים קבועים. העידן התחלף, ועידן חדש מוכרח להביא עמו עבודה חדשה. כך הדבר בכל שלב עבודה, ולכן עבודתו של אלוהים מעולם לא חזרה על עצמה. בעידן החסד, ישוע עשה חלק גדול מהעבודה הזו, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו והענקת ברכות לאדם. אולם עשיית הדברים האלה בימינו לא תשרת כל מטרה. רוח הקודש עבדה כך באותה עת, מפני שהיה זה עידן החסד והאדם קיבל מידה מספקת של חסד להנאתו. לא היה על האדם לשלם מחיר כלשהו, והוא יכול היה לזכות בחסד כל עוד הייתה לו אמונה. כולם זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. באמצעות הייסורים והשיפוט שלו, יסולקו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוך האדם. מכיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על אלוהים לעשות עבודה כזו ולהעניק לאדם חסד במידה מספקת להנאתו, כדי שהאדם יוכל להיגאל מחטא, וכדי שיימחלו חטאיו בזכות החסד. השלב הזה נעשה כדי לחשוף את אי-השוויון בין בני האדם באמצעות ייסורים, שיפוט, הכאה במילים וכן הטלת משמעת וגילוי באמצעות מילים, כדי שניתן יהיה להושיע אותם לאחר מכן. זו עבודה מעמיקה יותר מגאולה. בעידן החסד, האדם נהנה ממידה מספקת של חסד וכבר חווה את החסד הזה, ולכן האדם לא ייהנה ממנו עוד. העבודה הזו התיישנה כעת והיא לא תיעשה עוד. כעת האדם זוכה בישועה באמצעות השיפוט של דבר האל. לאחר שהאדם נשפט, מיוסר ומזוכך, טבעו משתנה כתוצאה מכך. האין זה בזכות הדברים שאמרתי? כל שלב בעבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכל עבודה יש חשיבות משלה. היא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד, וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

24. העבודה באחרית הימים היא אמירת דברים. ניתן להשיג שינויים גדולים באדם בעזרת המילים הללו. השינויים שנגרמו כעת בבני האדם האלו עם קבלת הדברים הללו גדולים הרבה יותר מהשינויים שחלו בבני האדם בעידן החסד עם קבלת האותות והמופתים ההם. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים הסתלקו מהאדם עם הנחת הידיים והתפילה, אך הטבע המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך העבודה המדויקת של הרחקת הטבע השטני המושחת מתוך האדם, האדם זכה בישועה ונמחל לו על חטאיו רק בזכות אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נלקח ממנו ועדיין נותר בו. חטאי האדם זכו למחילה באמצעות אלוהים בהתגלמותו, אך אין פירוש הדבר שהאדם נקי מחטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לסלק לחלוטין את אופיו החוטא ולשנות אותו מהיסוד. חטאי האדם זכו למחילה בזכות עבודת הצליבה של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הישן והמושחת. מכיוון שכך, יש להושיע את האדם לחלוטין מהטבע השטני המושחת, כדי שאופיו החוטא של האדם יסולק לגמרי ולא יתפתח שוב לעולם, מה שיאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר דורש מהאדם להבין את נתיב הצמיחה בחיים, את דרך החיים ואת הדרך לשינוי טבעו. כמו כן, הדבר מצריך מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הזה. זאת כדי שטבעו יוכל להשתנות בהדרגה, כדי שהוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, וכדי שהוא יוכל לעשות את כל הדברים בהתאם לרצונו של אלוהים, להשליך מעליו את הטבע השטני המושחת ולהשתחרר מהשפעת החושך של השטן, וכך להיחלץ לחלוטין מהחטא. רק אז האדם יזכה לישועה מלאה. כשישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם לגביו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כנביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו כאלה שנרפאו על סמך אמונה כשהם רק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות, ואפילו המתים היו יכולים לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו והוא לא ידע איך לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר של הבשר והדם, ברכה לכל המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לשמיים לאחר מותם, ופירוש הדבר היא שהם זכו בישועה. אולם במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא שום נתיב לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר שהשלב הזה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסורים. השלב הזה מטהר את האדם באמצעות דבר האל כדי להעניק לו נתיב לצעוד בו. השלב הזה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו המשיך בגירוש שדים, מפני שאופיו החוטא של האדם לא היה מסולק, והאדם היה מסתפק במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, משום שעבודת הצליבה כבר באה לקצה ואלוהים גבר על השטן. אולם טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו, והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן, בשלב העבודה הזה, אלוהים משתמש בדברו כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מהאדם לנהוג בהתאם לנתיב הנכון. השלב הזה משמעותי יותר מן השלב הקודם, והוא אף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת דבר האל הוא זה שמקיים את חיי האדם ישירות ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זה שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך, ההתגלמות באחרית הימים השלימה את חשיבות התגלמותו של אלוהים כבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

25. ישועת האדם על ידי אלוהים לא נעשית ישירות באמצעות רוח האל או כרוח האל, מכיוון שהאדם לא יכול לראות את רוח האל, לגעת בה או להתקרב אליה. אילו אלוהים ניסה להושיע את האדם ישירות בצורת הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את הישועה שלו. מעבר לכך, לולא אלוהים לבש צורה חיצונית של אדם נברא, בני האדם לא היו מסוגלים לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שהאדם לא יכול להתקרב לאלוהים בשום אופן, כשם שאף אחד לא יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות באדם נברא, כלומר הפיכת דברו לבשר ודם שבו הוא מתגלם, אלוהים יכול להחדיר בכל חסידיו את דברו באופן אישי. רק אז האדם יוכל לשמוע את דברו, לראות את דברו ולקבל את דברו בעצמו, ובאמצעות כך לזכות בישועה מלאה. לולא אלוהים התגלם כבשר ודם, שום אדם בשר ודם לא היה זוכה לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה זוכה בישועה. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האדם היה מוכה או נסחף לגמרי בשבי השטן, מפני שהאדם לא מסוגל להתרועע עם אלוהים.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

26. ההתגלמות הראשונה נועדה לגאול את האדם מחטא באמצעות גופו של ישוע, כלומר ההתגלמות הושיעה את האדם מהצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע לחלוטין את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר לגמרי ולהשיג שינוי בטבעו, וכך להשתחרר מהשפעת החושך של השטן ולשוב לעמוד בפני כס המלכות של אלוהים. רק כך האדם יכול להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בעידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו. רק באחרית הימים, לאחר שאלוהים יטהר את האנושות לגמרי על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסורים של האדם על מרדנותו, אלוהים יסיים את עבודת הישועה שלו ויזכה במנוחה. לפיכך, בשלושת שלבי העבודה, אלוהים התגלם כבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק כשאלוהים יתגלם כבשר ודם הוא יכול לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כגוף בשר ודם רגיל. רק כך הוא יכול לספק לאדם שנברא על ידו את הדבר המעשי שהוא זקוק לו. האדם זוכה מאלוהים לישועה מלאה בזכות התגלמותו של אלוהים, ולא ישירות כתוצאה מתפילותיו לשמיים. זאת מכיוון שהאדם הוא בשר ודם. האדם לא מסוגל לראות את רוח האל, כל שכן להתקרב אליה. האדם יכול להתרועע רק עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. רק דרכו האדם יכול להבין את כל המילים והאמיתות ולזכות בישועה מלאה. די בהתגלמות השנייה כדי להיפטר מחטאי האדם ולטהר את האדם לחלוטין. לפיכך, ההתגלמות השנייה תביא לקצה את עבודתו של אלוהים כבשר ודם ותשלים את חשיבות התגלמותו של אלוהים. לאחר מכן, עבודתו של אלוהים כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם עוד כבשר ודם למען עבודתו. זאת משום שכל ניהולו יסתיים. באחרית הימים, התגלמותו תזכה באופן מלא בעמו הנבחר, וכל בני האדם יחולקו באחרית הימים על פי סוגם. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב להיות בשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

27. בעבודה של אחרית הימים, דבר האל נושא עוצמה רבה יותר מהופעתם של אותות ומופתים, וסמכותו של דבר האל עולה על זו של האותות והמופתים. דבר האל חושף את כל הטבע המושחת שבלב האדם. אתם לא מסוגלים לזהות אותו בכוחות עצמכם. כשהוא ייחשף בפניכם באמצעות דבר האל, תבינו זאת באופן טבעי. לא תוכלו להתכחש אליו, ואתם תשתכנעו לגמרי. האין זו סמכותו של הדבר? זו התוצאה שמשיגה עבודתו הנוכחית של דבר האל. לפיכך, לא ניתן להושיע את האדם לגמרי מחטאיו על ידי ריפוי חולים וגירוש שדים, ולא ניתן להשלים אותו באופן מלא על ידי עשיית אותות ומופתים. הסמכות לרפא חולי ולגרש שדים רק מעניקה לאדם חסד, אך בשרו של האדם עדיין שייך לשטן, והטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. במילים אחרות, מה שלא טוהר שייך עדיין לחטא ולזוהמה. רק לאחר שהאדם יטוהר באמצעות מילים, הוא יוכל ליפול בנחלתו של אלוהים ולהתקדש. אם לא ייעשה דבר מלבד גירוש שדים בתוך האדם וגאולה של האדם, הוא רק ייחטף מידי השטן ויושב לאלוהים. עם זאת, אלוהים לא טיהר אותו ולא שינה אותו, והוא נותר מושחת. בתוך האדם קיימות עדיין זוהמה, התנגדות ומרדנות. האדם רק שב לאלוהים באמצעות גאולה, אך אין לו ידע לגביו והוא עדיין מתנגד לאלוהים ובוגד בו. לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן. לאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש כבר בתוך האדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, זו רק גאולה, שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא חוסל. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי כדי להיות ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו, ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהתנקות. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית היום נועדה כדי שהאדם יוכל להתנקות ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להחשיב את השלב הזה של עבודה לשלב של ישועה, יהיה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, השלב הזה הוא שלב של כיבוש וכן השלב השני של הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים בזכות המשפט והייסורים של דבר האל. באמצעות השימוש בדבר האל כדי לזכך, לשפוט ולגלות דברים, כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נחשפים לחלוטין. על אף שהאדם נגאל ועל אף שנמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים לא זוכר את העבירות שהאדם ביצע ולא מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם אם האדם חי כבשר ודם ואם הוא לא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף עד אין קץ את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי – מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום ואז מתוודים בערב. משום שכך, גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, מכיוון שעדיין יש לאדם טבע מושחת. ... הוא עמוק יותר מחטא, מכיוון שהשטן שתל אותו, ומפני שהוא מושרש עמוק בתוך האדם. לא קל לאדם לפתח מודעות לחטאיו. האדם לא מסוגל לזהות את האופי שמושרש בו עמוקות. רק באמצעות השיפוט של דבר האל, ניתן להשיג תוצאות כאלה. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה מהשלב הזה ואילך.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

28. כל מה שהאדם השיג כעת – שיעור קומתו של האדם כיום, הידע שלו, אהבתו, נאמנותו, צייתנותו וכן ראייתו – הם תוצאות שהושגו באמצעות המשפט של דבר האל. העובדה שאתם מסוגלים להיות נאמנים ולעמוד על מקומכם עד היום, הושגה באמצעות דבר האל. כעת, האדם מבין שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו היא אכן יוצאת מגדר הרגיל. יש דברים רבים שהאדם לא יכול להשיג. אלה הם תעלומות ונפלאות. לפיכך, רבים נשמעים לאלוהים. יש כאלה שמעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי האל היום, הם נשמעים לו באופן מלא מבלי לשים לב שהם עושים זאת, והם לא מעזים להיות ביקורתיים או לומר דבר אחר כלשהו. האדם נכנע בפני דבר האל ומשפט של דבר האל. אילו רוח האל דיברה ישירות אל אדם, כל בני האדם היו נשמעים לקולה ונופלים ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרך לדמשק. אילו אלוהים המשיך לעבוד כך, האדם לעולם לא יכול היה להכיר את שחיתותו שלו באמצעות המשפט של דבר האל ולהשיג ישועה. רק על ידי התגלמות כבשר ודם, אלוהים יכול למסור את דבריו באופן אישי לאוזני כולם, כדי שכל מי שיש לו אוזניים יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות דברו. זו התוצאה שרק דברו משיג, ולא הופעת רוח האל שגורמת לאדם להישמע לאלוהים מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת דופן כזו, טבעו הישן של האדם, שהיה חבוי עמוק בתוכו במשך שנים רבות, יכול להתגלות במלואו, כדי שהאדם יוכל לזהות ולשנות אותו. זו עבודתו המעשית של אלוהים בהתגלמותו – הוא מדבר ושופט באופן מעשי כדי להשיג את התוצאות של שיפוט האדם באמצעות דבר האל. זו סמכותו של אלוהים בהתגלמותו וזו חשיבות התגלמותו של אלוהים. הדבר נעשה כדי להודיע ברבים על הסמכות של אלוהים בהתגלמותו, על התוצאות שמשיגה העבודה של דבר האל, ועל העובדה שרוח האל התגלמה כבשר ודם. אלוהים מפגין את סמכותו על ידי שיפוט האדם באמצעות דבר האל. על אף שבשרו של אלוהים בהתגלמותו הוא בעל צורה חיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הן אלה שמראות לאדם שהוא מלא סמכות, שהוא אלוהים עצמו ושדבריו הם ביטוי של אלוהים עצמו. כך הוא מראה לכל בני האדם שהוא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו שהתגלם כבשר ודם, ושאיש לא יכול לפגוע בו. איש לא יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות דבר האל, ואין כוח של חושך שיכול לגבור על סמכותו.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

29. אלוהים התגלם כבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, והוא מסוגל לבצע עבודה בקרב בני האדם באופן מעשי, גלוי ומוחשי לאדם. עבודה כזו היא מציאותית הרבה יותר מכל עבודה שעושה ישירות רוח האל שכל הסמכות ברשותה, וגם תוצאותיה ניכרות. הסיבה לכך היא שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה באופן מעשי. הצורה החיצונית של בשר האל לא מחזיקה בשום סמכות, והאדם יכול לבוא איתה במגע. מהותו של אלוהים נושאת את הסמכות, אך סמכותו לא נראית לעינו של אף אחד. כשאלוהים מדבר ועובד, האדם לא מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מועיל עוד יותר לעבודתו של אלוהים בפועל. וכל העבודה הזו יכולה להשיג תוצאות. אומנם אף אדם לא מבין שאלוהים בהתגלמותו מחזיק בסמכות, לא מבין שלא ניתן לפגוע בו ולא רואה את חרון אפו, באמצעות סמכותו וחרון אפו המוסווים של אלוהים בהתגלמותו ודיבורו הפומבי, הוא משיג את התוצאות שלהן הוא מתכוון בדבריו. במילים אחרות, באמצעות נימת קולו, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו של אלוהים בהתגלמותו, האדם משתכנע לחלוטין. כך האדם נשמע לדבר האל בהתגלמותו שלכאורה אין לו סמכות, וכך מושגת מטרתו להושיע את האדם. זו משמעות נוספת של התגלמותו: לדבר באופן מציאותי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שהוא יהיה עד לעוצמתו של דבר האל. על כן, אילו העבודה הזו לא הייתה נעשית באמצעות התגלמות, היא לא הייתה משיגה שום תוצאות ולא הייתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. אם אלוהים לא מתגלם כבשר ודם, הוא נותר רוח האל שלא נראית לעין ולא מוחשית לאדם. האדם הוא ברוא בשר ודם, והאדם ואלוהים שייכים לשני עולמות שונים והם שונים באופיים. רוח האל לא תואמת אדם בשר ודם, ולא ניתן לייסד ביניהם יחסים כלשהם. יתרה מזאת, האדם לא יכול להפוך לרוח. לפיכך, על רוח האל להתגלם כברוא ולעשות את עבודתה המקורית. אלוהים יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להשפיל את עצמו ולהפוך לאדם נברא, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם. לעומת זאת, האדם לא יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהפוך לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך, על אלוהים להתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. בדומה להתגלמות הראשונה, רק אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יכול לגאול את האדם באמצעות צליבתו, ואילו רוח האל לא הייתה להיצלב כקורבן חטאת למען האדם. אלוהים יכול להתגלם ישירות כבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם לא יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שאלוהים הכין עבורו. מכיוון שכך, על אלוהים לעבור הלוך ושוב בין השמיים והארץ, ולא לאפשר לאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את הישועה הזו. זאת מכיוון שהאדם נפל ומפני שהוא לא יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך, היה צורך שישוע יבוא אל קרב בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם פשוט לא יכול היה לבצע. בכל פעם שאלוהים התגלם כבשר ודם, היה הכרח מוחלט לעשות זאת. אילו רוח האל הייתה יכלה לבצע את אחד מהשלבים ישירות, אלוהים לא היה סובל את ההשפלות שטמונות בהתגלמות.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

30. בשלב העבודה האחרון, התוצאות מושגות באמצעות דבר האל. באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות רבות ואת עבודתו של אלוהים לאורך הדורות הקודמים. באמצעות דבר האל, רוח הקודש הופכת את האדם לנאור. באמצעות דבר האל, האדם מבין תעלומות שמעולם לא נחשפו בעבר לדורות הקודמים, וכן את עבודתם של נביאים ושליחים מימים עברו ואת העקרונות שהם עבדו על פיהם. באמצעות דבר האל, האדם מכיר גם את טבעו של אלוהים עצמו וכן את מרדנותו והתנגדותו של האדם, והוא מכיר את מהותו שלו עצמו. באמצעות שלבי העבודה האלה וכל הדברים שנאמרים, האדם מכיר את עבודתה של רוח האל, את עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, ויתרה מכך, את כל טבעו. גם הידע שלכם על עבודת הניהול של אלוהים במהלך ששת אלפים שנים נרכש באמצעות דבר האל. הידע שלכם על תפיסותיכם הקודמות והצלחתכם לוותר עליהן הושגו גם הם באמצעות דבר האל, הלא כן? בשלב הקודם, ישוע עשה אותות ומופתים, אך לא כך הוא הדבר בשלב הזה. הבנתכם בנוגע לסיבה לכך שאלוהים לא עושה זאת כיום הושגה אף היא בזכות דבר האל, הלא כן? לפיכך, הדברים שנאמרים בשלב הזה עולים על העבודה שעשו השליחים והנביאים מהדורות הקודמים. אפילו נבואותיהם של הנביאים לא היו יכולות להשיג תוצאות כאלה. הנביאים דיברו על נבואות בלבד, על מה שיקרה בעתיד, אך לא על העבודה שאלוהים עתיד היה לעשות באותה עת. הם לא דיברו כדי להנחות את האדם בחייו, להעניק לו אמיתות או לחשוף בפניו תעלומות, לא כל שכן כדי להעניק חיים. יש נבואה ואמת בדברים שנאמרים בשלב הזה, אך הם משמשים בעיקר כדי להעניק לאדם חיים. דברי ההווה לא דומים לנבואות הנביאים. זה שלב של עבודה שלא נועד לנבואות אלא לחיי האדם, לשינוי טבע חייו של האדם. השלב הראשון היה עבודתו של יהוה לסלילת דרך שבה האדם יוכל אדם לעבוד את אלוהים על פני האדמה. הייתה זו עבודת ההתחלה שנועדה למצוא את מקור העבודה על פני האדמה. באותה עת, יהוה לימד את בני ישראל לשמור את השבת, לכבד את הוריהם ולחיות בשלום איש עם רעהו. מכיוון שבני האדם באותה תקופה לא הבינו מה מהווה אדם, ומכיוון שהם לא ידעו איך לחיות על פני האדמה, אלוהים היה צריך להנחות את בני האדם בחייהם בשלב העבודה הראשון. הדברים שיהוה אמר להם לא היו ידועים לאנושות קודם לכן ולא היו ברשותה. באותה עת, קמו נביאים רבים כדי לדבר על נבואות, והכל נעשה בהנהגתו של יהוה. זה היה רק חלק מהעבודה. בשלב הראשון, אלוהים לא התגלם כבשר ודם, ולכן הוא דיבר אל כל השבטים והאומות דרך הנביאים. כשישוע עשה את עבודתו בזמנו, הוא לא דיבר הרבה כמו היום. העבודה הזו של דבר האל באחרית הימים לא נעשתה מעולם בעידנים ובדורות הקודמים. על אף שישעיהו, דניאל ויוחנן ניבאו נבואות רבות, הנבואות האלה היו שונות לחלוטין מהדברים שנאמרים כעת. הם דיברו על נבואות בלבד, אך הדברים שנאמרים כעת הם לא נבואות בלבד. אילו הפכתי לנבואות את כל הדברים שאני מדבר עליהם כעת, האם הייתם מצליחים להבין? אילו דיברתי על ענייני העתיד, על דברים שיתקיימו לאחר לכתי, כיצד הייתם יכולים להבין? עבודתו של דבר האל מעולם לא נעשתה בתקופתו של ישוע או בעידן החוק. אולי יהיו כאלה שיאמרו, "גם יהוה אמר דברים בתקופת עבודתו, הלא כן? בנוסף לריפוי מחלות, גירוש שדים ועשיית אותות ומופתים, גם ישוע אמר דברים בזמנו, הלא כן?" יש הבדל באופן שבו הדברים נאמרים. מה הייתה מהות הדברים שיהוה אמר? הוא רק הנחה את האדם בחייו על פני האדמה, מה שלא היה כרוך בעניינים רוחניים בחיים. מדוע נאמר שדברי יהוה הוכרזו בכל מקום? המלה "הוכרזו" מתייחסת למתן הסברים ברורים והוראות ישירות. הוא לא העניק לאדם חיים, אלא רק ליווה אותו ולימד אותו לירוא אותו. לא היו מְשָׁלִים. עבודתו של יהוה בישראל לא נועדה כדי לטפל באדם, להטיל עליו משמעת או לשפוט אותו ולהמיט עליו ייסורים, אלא כדי להנחות אותו. יהוה ביקש ממשה לומר לעמו לאסוף מן במדבר. מדי בוקר לפני הזריחה, היה עליהם לאסוף מן בכמות מספקת רק למאכל באותו יום. לא ניתן היה לשמור את המן ליום המחרת, מכיוון שאז הוא היה מתעפש. הוא לא לימד את האדם ולא חשף את אופיו, והוא לא חשף את הדעות והמחשבות של האדם. הוא לא שינה את האדם, אלא הנחה אותו בחייו. באותה עת, האדם דמה לילד. האדם לא הבין דבר, והוא יכול היה רק לבצע תנועות מכניות בסיסיות. לפיכך, יהוה רק חוקק חוקים כדי להנחות את בני האדם. אם אתם רוצים להפיץ את הבשורה כדי שכל מי שמחפש בלב נאמן יוכל לרכוש ידע על העבודה שנעשית כיום ולהשתכנע לגמרי, עליכם להבין את סוד העניין, את מהותה וחשיבותה של העבודה שנעשית בכל שלב. כשבני האדם האלה ישמעו את השיתוף שלכם, הם יוכלו להבין את עבודתו של יהוה ואת עבודתו של ישוע, ויתרה מכך, את כל העבודה שנעשית היום, ואת הקשר וההבדלים בין שלושת שלבי העבודה. זאת על מנת שלאחר שהם יאזינו, הם יבינו שאף אחד משלושת השלבים לא מפריע לאחרים. אדרבא, אותה רוח אל עשתה את כולם. על אף שהיא ביצעה עבודה שונה בעידנים השונים ואמרה דברים שלא היו דומים אלה לאלה, העקרונות שעל פיהם היא עבדה היו זהים. אלה הם החזונות הגדולים ביותר שעל כל בני האדם להבין.

מתוך 'תעלומת ההתגלמות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.