7.12.17

קטעים נבחרים מתוך שלוש האמירות של דבר האל על 'חזון עבודתו של אלוהים'

1. יוחנן החל להפיץ את הבשורה של מלכות השמיים שבע שנים לפני הטבלת ישוע. בעיני בני האדם, נדמה היה שהעבודה שהוא עשה הייתה נעלה מעבודתו של ישוע בהמשך, אך אף על פי כן, יוחנן היה בכל זאת רק נביא. הוא לא דיבר ועבד בבית המקדש, אלא בערים ובכפרים שמחוץ לו. כמובן, הוא עשה זאת בקרב העם היהודי, ובפרט בקרב העניים. נדיר היה שיוחנן בא במגע עם בני אדם מהמעמדות הגבוהים בחברה, והוא הפיץ את הבשורה רק בקרב בני האדם הרגילים ביהודה כדי להכין את האנשים הנכונים לישוע אדוננו ולהכין לו מקומות מתאימים לעבוד בהם. מכיוון שנביא כמו יוחנן סלל לו את הדרך, ישוע אדוננו היה מסוגל לצאת לדרך הצלב מיד עם בואו. כשאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו, לא היה עליו לעשות את העבודה של בחירת בני האדם, והוא לא היה צריך לחפש בעצמו בני אדם או מקום לעבוד בו. הוא לא עשה עבודה כזו כשהוא הגיע – האדם הנכון כבר התכונן לקראתו לפני שהוא בא... יוחנן עבד במשך שבע שנים, כלומר הפיץ את הבשורה במשך שבע שנים. במהלך עבודתו, יוחנן לא עשה נסים רבים, כי עבודתו הייתה סלילת הדרך – זו הייתה עבודת ההכנה. כל יתר העבודה, העבודה שישוע עמד לעשות, לא הייתה קשורה אליו. הוא רק ביקש מהאדם להתוודות על חטאיהם ולהכות על חטא, והטביל אנשים, כדי שהם יוכלו לזכות בישועה. על אף שהוא עשה עבודה חדשה ופתח בפני האדם נתיב שבו האדם מעולם לא הלך בעבר, הוא בכל זאת רק סלל את הדרך לישוע. הוא היה רק נביא שעשה את עבודת ההכנה, והוא לא היה מסוגל לעשות את עבודתו של ישוע. על אף שישוע לא היה הראשון שדיבר על הבשורה של מלכות שמיים, ועל אף שהוא המשיך בדרך שיוחנן התחיל לצעוד בה, לא היה אף אדם אחר שיכול היה לעשות את עבודתו, והיא הייתה נעלה מעבודתו של יוחנן. ישוע לא יכול היה להכין לעצמו את הדרך. עבודתו בוצעה ישירות בשם אלוהים. לפיכך, אין זה משנה כמה שנים יוחנן עבד, הוא בכל זאת היה נביא, והוא בכל זאת זה שסלל את הדרך. שלוש שנות העבודה שישוע עשה עלו על שבע שנות העבודה של יוחנן, משום שמהות עבודתו לא הייתה זהה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

2. באותה עת, חלק מעבודתו של ישוע היה בהתאם לתנ"ך, חוקי משה ודברי יהוה בעידן החוק. ישוע עשה שימוש בכל אלה כדי לעשות חלק מעבודתו. הוא הטיף בפני בני האדם ולימד אותם בבתי הכנסת. הוא השתמש בנבואות של נביאי התנ"ך כדי לנזוף בפרושים, שהיו עוינים כלפיו, והשתמש בדברים מכתבי הקודש כדי לחשוף את מרדנותם ולגנות אותם באמצעות כך. זאת משום שהם בזו למעשיו של ישוע. בפרט, הם שנאו את העובדה שחלק גדול מעבודתו של ישוע לא היה בהתאם לחוקים שבכתבי הקודש, ויתרה מזאת, שהדברים שהוא לימד היו נעלים מדבריהם ואף ממה שניבאו הנביאים בכתבי הקודש. עבודתו של ישוע נועדה רק למען גאולת האדם והצליבה. לפיכך, לא היה צורך שהוא יאמר דברים נוספים כדי לכבוש אדם כלשהו. חלק גדול מהדברים שהוא לימד את האדם נלקח מהדברים שבכתבי הקודש, ואפילו אם עבודתו לא חרגה מכתבי הקודש, הוא בכל זאת הצליח להגשים את עבודת הצליבה. עבודתו לא הייתה עבודת הדבר, ולא נועדה למען כיבוש האנושות, אלא שהיא נועדה לגאול את האנושות. הוא פעל רק כקורבן החטאת למען האנושות, והוא לא פעל כמקור הדבר למען האנושות. הוא לא עשה את עבודת הגויים, שהייתה עבודת הכיבוש, אלא את עבודת הצליבה, עבודה שנעשתה בקרב מי שהאמין שיש אלוהים. אף שעבודתו התבצעה על יסוד כתבי הקודש, ואף שהוא השתמש במה שניבאו הנביאים משכבר הימים כדי לגנות את הפרושים, היה די בכך כדי להשלים את עבודת הצליבה. אילו העבודה של היום הייתה עדיין מתבצעת על יסוד נבואותיהם של הנביאים משכבר הימים שבכתבי הקודש, היה זה בלתי אפשרי לכבוש אתכם, מכיוון שהתנ"ך לא כולל תיעוד של המרדנות והחטאים שלכם, הסינים – הוא לא כולל את תולדות חטאיכם. על כן, אילו העבודה הזו נותרה עדיין במסגרת ספרי הקודש, לעולם לא הייתם נכנעים לה. ספרי הקודש מתעדים רק את תולדותיהם המוגבלות של בני ישראל, שלפיהן לא ניתן לקבוע אם אתם טובים או רעים, ולא ניתן לשפוט אתכם. תארו לעצמכם שהייתי שופט אתכם לפי תולדות בני ישראל – האם עדיין הייתם חסידים שלי כפי שאתם היום? האם ידוע לכם עד כמה אתם קשים? לולא נאמרו דברים במהלך השלב הזה, לא ניתן היה להשלים את עבודת הכיבוש. מכיוון שלא באתי כדי להיצלב, עליי לומר דברים נפרדים מספרי הקודש כדי שתוכלו להיכבש.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

3. כל הדברים שנעשים היום מבוססים על ההווה, אך עדיין נשענים על יסודות עבודתו של יהוה בעידן החוק, ולא חורגים מתחום זה. לדוגמה, לנצור את לשונכם ולא לנאוף – אלה חוקי התנ"ך, הלא כן? מה שנדרש מכם כיום לא מוגבל רק לעשר הדברות – מדובר בדברות וחוקים נעלים מאלה של העבר, אך אין פירוש הדבר שמה שהיה בעבר מבוטל, מכיוון שכל שלב בעבודתו של אלוהים מתבצע על יסוד השלב שקדם לו. ... אילו הייתם נדרשים כיום רק לציית לדברות ולחוקי התנ"ך, בדומה לבני ישראל, ואף אילו הייתם נדרשים לשנן את החוקים שקבע יהוה, לא הייתה כל אפשרות שתשתנו. אילו היה עליכם לציית רק לדברות הספורות והמוגבלות האלה או לשנן אינספור חוקים, אופייכם הישן היה נותר מוטבע בכם עמוקות, ולא הייתה כל דרך לעקור אותו מהשורש. כך, הייתם נעשים מושחתים יותר ויותר, ואף אחד מכם לא היה נעשה צייתן. כלומר, כמה דברות פשוטות או אינספור חוקים לא מסוגלים לעזור לכם להכיר את מעשי יהוה. אתם לא זהים לבני ישראל: על ידי ציות לחוקים ושינון הדברות, הם הצליחו להיות עדים למעשי יהוה ולהקדיש את עצמם ליהוה בלבד, אך אתם לא מסוגלים להשיג זאת. לא זו בלבד שדברות ספורות מעידן התנ"ך לא יכולות לגרום לכם למסור את לבכם או להגן עליכם, אלא שבמקום זאת, הן יהפכו אתכם לנרפים ויורידו אתכם אל השאול. מכיוון שעבודתי היא עבודת הכיבוש, ומכיוון שהיא מכוונת למרדנותכם ואופייכם הישן, דבריהם הנעימים של יהוה וישוע רחוקים מאוד מדברי השיפוט החמורים של היום. ללא הדברים הקשים האלה, לא היה ניתן לכבוש אתכם, "המומחים", שאתם מרדנים מזה אלפי שנים. חוקי התנ"ך כבר מזמן לא חלים עליכם, והשיפוט של היום הרבה יותר מאיים מהחוקים הישנים. הדבר המתאים לכם ביותר הוא שיפוט, ולא הגבלות חסרות ערך של חוקים, משום שאתם לא האנושות של הראשית, אלא אנושות שהיא מושחתת מזה אלפי שנים. מה שעל האדם להשיג כעת הוא בהתאם למצבו הממשי של האדם היום, בהתאם לאיכות ולשיעור הקומה בפועל של האדם בימינו. לא נדרש מכם לציית לדוקטרינה. זאת על מנת שניתן יהיה להשיג שינויים באופי הישן שלכם, וכדי שתוכלו להשליך מעליכם את התפיסות שלכם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

4. עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא. ... ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר, לעשות עבודה רבה יותר, וצריכים להתקיים תהליכים רבים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ואפילו להבין את אמונתכם העיוורת והערצתכם לספרי הקודש. השלב הזה יאפשר לך לתפוס את כל זה. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי להשלים את עבודתו של אלוהים? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם הדברים שהוא אמר נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה הוא אמר ומה הוא לא אמר, מכיוון שכהונתו לא הייתה כהונה של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה הזה נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב של היום. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם בכל זאת מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. בסופו של דבר, השלב הנוכחי יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וכל הסטיות והשגיאות שלו יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשהדבר יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

5. עבודתו של יהוה הייתה בריאת העולם, זו הייתה הראשית. שלב העבודה הנוכחי הוא סופה של העבודה והסיכום. בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הזה הטמא מכל והחשוך מכל ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יהיה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר והדם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה. ... מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה הם נולדו כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תתקדם באופן טוב הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בכל רחבי תבל. אלה החשיבות של הסיבה לכך שברצוני להשתמש בכם כאות ומופת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות – כולן מצויות בבני האדם האלה, והם מייצגים את כל מרדנותה של האנושות. הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כתמצית הכיבוש, ולאחר שהם ייכבשו, הם יהפכו מן הסתם לאות ומופת לאחרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

6. דבר לא היה סמלי יותר מהשלב הראשון שבוצע בישראל: בני ישראל היו הקדושים ביותר והכי פחות מושחתים מכל העמים, ולכן שחר התקופה החדשה בארץ הזו טמן בחובו את החשיבות הרבה ביותר. אפשר לומר שאבות האנושות באו מישראל ושישראל הייתה מקום הולדת עבודתו של אלוהים. בראשית, בני האדם האלה היו הקדושים ביותר, כולם עבדו את יהוה, ועבודתו של אלוהים בהם הצליחה להניב את התוצאות הנפלאות ביותר. ... הם היו הכי פחות מושחתים מכל האנושות, ובראשית, הם שאפו להעריך את אלוהים ולירוא אותו. הם נשמעו לדברי יהוה, תמיד שירתו בבית המקדש ולבשו בגדי כהונה או כתרי כהונה. זה היה העם הקדום ביותר שעבד את אלוהים והמושא הקדום ביותר של עבודתו. בני האדם האלה היו אות ומופת לאנושות כולה. הם היו אות ומופת לקדושה וצדיקות. בני אדם כמו איוב, אברהם, לוט או פטרוס וטימותיאוס – כולם היו בני ישראל והקדושים שבאות והמופת. ישראל הייתה הארץ הקדומה ביותר מקרב האנושות שעבדה את אלוהים, וצדיקים רבים יותר באו ממנה מאשר מכל מקום אחר. אלוהים עבד בקרבם כדי שהוא יוכל להיטיב לנהל את האנושות ברחבי הארץ בעתיד. ההישגים שלהם והצדיקות שבה הם עבדו את יהוה תועדו, כדי שהם יוכלו לשמש אות ומופת לבני האדם מחוץ לישראל במהלך עידן החסד. בנוסף, מעשיהם קיימו מספר אלפים של שנות עבודה, ממש עד היום.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

7. עידן החסד החל עם שמו של ישוע. כשישוע החל לבצע את כהונתו, רוח הקודש החלה להעיד על שמו של ישוע, ושמו של יהוה כבר לא הוזכר. במקום זאת, רוח הקודש לקחה על עצמה את העבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. עדותם של אלה שהאמינו בו נישאה למען ישוע המשיח, והעבודה שהם עשו נועדה גם היא למען ישוע המשיח. סיומו של החוק של תקופת התנ"ך פירושו היה שתמה העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של יהוה. מאותו רגע ואילך, שמו של אלוהים כבר לא היה יהוה, אלא שהוא נקרא במקום זאת ישוע; ומאותו רגע והלאה, רוח הקודש החלה את העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של ישוע.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

8. כשישוע ישוב, הדבר יקרה אחרי שהעידן כבר התחלף, ולכן איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? האם העניין הוא שאלוהים יכול להיקרא רק בשם ישוע? האם הוא לא יכול להיקרא בשם חדש בעידן חדש? האם צלמו של אדם אחד מסוים ושמו של אדם אחד מסוים יכולים לייצג את אלוהים בכללותו? בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ונקרא בשם חדש. איך ייתכן שהוא יעשה את אותה עבודה בעידנים שונים? איך ייתכן שהוא ידבק בישן? אלוהים אימץ את השם ישוע למען עבודת הגאולה, ולכן האם הוא עדיין ייקרא באותו שם כשהוא ישוב באחרית הימים? האם הוא עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך קרויים בשמות שונים בעידנים שונים? האם הסיבה לכך היא שעידני עבודתם שונים? האם ייתכן ששם ייצג את אלוהים בכללותו? מכיוון שכך, אלוהים חייב להיקרא בשם שונה בעידן שונה, ועליו להשתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן ולייצג את העידן. מכיוון שאף שם אחד לא יכול לייצג במלואו את אלוהים עצמו, ומכיוון שכל שם מסוגל רק לייצג את ההיבט הזמני של טבעו של אלוהים בעידן מסוים, כל מה שעליו לעשות הוא לייצג את עבודתו של אלוהים. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם שמתאים לטבעו על מנת לייצג את העידן כולו. בין שמדובר בעידן של יהוה או בעידן של ישוע, כל עידן מיוצג על ידי שם. בסופו של עידן החסד, הגיע העידן האחרון, וישוע כבר הגיע. איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? איך ייתכן שהוא עדיין יתגשם בדמותו של ישוע בקרב בני האדם? האם שכחתם שישוע היה רק צלמו של אדם נצרתי? האם שכחתם שישוע היה רק גואל האנושות? איך ייתכן שהוא ייקח על עצמו את עבודת הכיבוש ואת העבודה של הפיכת האדם למושלם באחרית הימים?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

9. בכל פעם שאלוהים בא אל פני האדמה, הוא משנה את שמו, את מינו, את צלמו ואת עבודתו. הוא לא חוזר על עבודתו. הוא אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. כשהוא בא בעבר, הוא נקרא ישוע. האם ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע כשהוא יבוא שנית? כשהוא בא בעבר, הוא היה זכר, האם ייתכן שהוא יהיה זכר הפעם? עבודתו כשהוא בא במהלך עידן החסד הייתה להיצלב. כשהוא יבוא שוב, האם ייתכן שהוא עדיין יגאל את האנושות מחטא? האם ייתכן שהוא ייצלב שוב? זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? אתם לא יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

10. יש כאלה שאומרים שאלוהים נצחי וללא שינוי. זה נכון, אך הדבר מתייחס לנצחיות של הטבע והמהות של אלוהים. שינויים בשמו ובעבודתו לא מוכיחים שמהותו השתנתה. במילים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, וזה לעולם לא ישתנה. אם אתם אומרים שעבודתו של אלוהים לא משתנה, האם הוא יהיה מסוגל להשלים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים? אתם יודעים רק שאלוהים לעולם לא משתנה, אך האם אתם יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן? אם עבודתו של אלוהים לא משתנה, איך ייתכן שהוא הוביל את האנושות עד היום הזה? אם אלוהים נצחי ולא משתנה, מדוע הוא כבר עשה את העבודה של שני עידנים? עבודתו לעולם לא מפסיקה להתקדם, כלומר טבעו מתגלה לאדם בהדרגה, ומה שמתגלה הוא טבעו הפנימי. בראשית, טבעו של אלוהים היה נסתר מהאדם, הוא אף פעם לא גילה את טבעו לאדם, והאדם פשוט לא הכיר אותו כלל. משום כך, אלוהים השתמש בעבודתו כדי לגלות את טבעו בהדרגה לאדם, אך עבודה כזו אין פירושה שטבעו של אלוהים משתנה בכל עידן. אין זה המצב שטבעו של אלוהים משתנה ללא-הרף משום שרצונו תמיד משתנה. במקום זאת, העניין הוא שמפני שעידני עבודתו שונים, אלוהים לוקח את טבעו הפנימי במלואו ומגלה אותו, שלב אחר שלב, כדי שהאדם יוכל להכיר את אלוהים. אולם איך בכך בשום אופן הוכחה לכך שבמקור, לא היה לאלוהים שום טבע מסוים, או שטבעו השתנה בהדרגה בחלוף העידנים – הבנה כזו תהיה שגויה. אלוהים מגלה לאדם את טבעו הפנימי והמסוים – את מה שהוא – בהתאם להתחלפות העידנים. העבודה של עידן אחד לא יכולה לבטא את כלל טבעו של אלוהים. על כן, המילים "אלוהים תמיד חדש והוא לעולם לא ישן" מתייחסות לעבודתו, והמילים "אלוהים נצחי ולא משתנה" מתייחסות למה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים באופן טבעי. כך או כך, אסור לכם לתלות את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, ואסור לכם לתחום אותה במילים מתות. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים לא סתם כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו לא יכולה להתמהמה באף עידן בודד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יכול להיות שמו של אלוהים, ואלוהים יכול גם לעשות את עבודתו תחת השם ישוע. זה סימן לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת הלאה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

11. אלוהים הוא תמיד אלוהים, והוא לעולם לא יהפוך לשטן. השטן הוא תמיד השטן, והוא לעולם לא יהפוך לאלוהים. חוכמתו של אלוהים, מופלאותו של אלוהים, צדקתו של אלוהים ומלכותיותו של אלוהים לעולם לא ישתנו. מהותו ומה שהוא לעולם לא ישתנו. עם זאת, באשר לעבודתו, היא תמיד מתקדמת הלאה ותמיד מעמיקה, מכיוון שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן. בכל עידן, אלוהים מאמץ שם חדש; בכל עידן, הוא עושה עבודה חדשה; ובכל עידן, הוא מתיר לבריות לראות את רצונו החדש ואת טבעו החדש. אם בני האדם בעידן חדש לא יצליחו לראות את הבעת טבעו החדש של אלוהים, הם יצלבו אותו לעד, הלא כן? ובכך הם יגדירו את אלוהים, הלא כן?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

12. הוא לא חוזר על עבודתו של שום עידן. מאחר שהגיעה אחרית הימים, הוא יעשה את העבודה שהוא עושה באחרית הימים, ויגלה את כלל הטבע שלו באחרית הימים. ההתייחסות לאחרית הימים היא לעידן נפרד, שבו ישוע אמר שיפקוד אתכם אסון, ויפקדו אתכם רעידות אדמה, רעב ומגיפות, מה שיוכיח לכם שזה עידן חדש, ושזה כבר לא עידן החסד הישן. בהנחה שכפי שבני האדם אומרים, אלוהים לעולם לא משתנה, טבעו תמיד רחום ואוהב, הוא אוהב לאדם כמוהו, והוא מציע לכל אדם ישועה ולעולם לא שונא את האדם, האם עבודתו אי-פעם הייתה מסוגלת להסתיים? כשישוע בא ונצלב, ובכך הקריב את עצמו למען כל החוטאים והעלה את עצמו כקורבן על המזבח, הוא כבר השלים את עבודת הגאולה ושם קץ לעידן החסד. אם כן, מה יהיה הטעם בחזרה על העבודה של העידן ההוא באחרית הימים? חזרה על אותה עבודה תהווה התכחשות לעבודתו של ישוע, הלא כן? אילו אלוהים לא עשה את עבודת הצליבה כשהוא בא בשלב הזה, אלא נותר אוהב ורחום, האם הוא היה מסוגל לשים קץ לעידן? האם אל אוהב ורחום היה מסוגל לשים קץ לעידן? בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להפוך למושלם את מי שאוהב אותו בלב מלא כנות. רק טבע כזה יכול לשים קץ לעידן.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

13. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים בבריאה ימוינו לפי סוגם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך אופיים. זה הרגע שבו אלוהים מגלה את סופה של האנושות ואת היעד שלה. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ומשפט, לא תהיה דרך לחשוף את המרדנות והרשע שלהם. רק באמצעות ייסורים ומשפט ניתן לגלות את הסוף של כל הברואים. האדם רק חושף את פרצופו האמיתי כשהוא עובר ייסורים ונשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, וכל בני האדם ימוינו לפי סוגם. באמצעות ייסורים ומשפט, סופם של כל הברואים יתגלה, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יזכו לגמול, וכדי שכל בני האדם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים. יש להגשים את כל העבודה הזו באמצעות ייסורים צודקים ומשפט צודק. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה, ומשום שמרדנותו הפכה לחמורה ביותר, רק טבעו הצודק של אלוהים, אשר מורכב בבסיסו מייסורים ומשפט ומתגלה באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באדם ולהשלים אותו לגמרי. רק הטבע הזה יכול לחשוף את הרוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, טבע כזה ספוג בחשיבות גשמית, וההתגלות והחשיפה של הטבע של אלוהים באות לידי ביטוי למען עבודתו של כל עידן חדש. העניין הוא לא שאלוהים חושף את טבעו באופן שרירותי וללא חשיבות. נניח שאלוהים היה חושף את סופו של האדם באחרית הימים, אך עדיין היה מעניק לאדם חמלה ואהבה עד אין קץ, ממשיך לרחוש לו אהבה, ולא כופה על האדם משפט צודק אלא דווקא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל לאדם בלי קשר לחומרת חטאיו, ללא שמץ של משפט צדק: אם כך היה, מתי היה מסתיים אי-פעם כל ניהולו של אלוהים? מתי היה טבע כזה מסוגל להוביל את בני האדם אל היעד הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה, שופט עם פנים אדיבים ולב עדין. הוא אוהב את בני האדם בלי קשר לפשעים שהם אולי ביצעו, והוא מביע אליהם אהבה ומושל ברגשותיו כלפיהם, יהיו אשר יהיו בני האדם האלה. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין את בני האדם על פי סוגם ולהביא את האדם למישור חדש. כך, העידן כולו מסתיים באמצעות הטבע הצודק של אלוהים שמתאפיין במשפט וייסורים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

14. העבודה של אלוהים לאורך כל הניהול היא ברורה לחלוטין: עידן החסד הוא עידן החסד, ואחרית הימים היא אחרית הימים. יש הבדלים ברורים בין העידנים השונים, מכיוון שבכל עידן, אלוהים עושה עבודה שמייצגת את העידן הזה. כדי שהעבודה של אחרית הימים תיעשה, חייבים להיות שריפה, משפט, ייסורים, חרון אף והשמדה כדי לסיים את העידן. השם 'אחרית הימים' מתייחס לעידן האחרון. במהלך העידן האחרון, האם אלוהים לא יסיים עידן? על מנת לסיים את העידן, אלוהים חייב להביא איתו ייסורים ומשפט. רק כך הוא יכול לסיים את העידן. התכלית של ישוע הייתה שהאדם יוכל להמשיך לשרוד ולהמשיך בחייו, ושהוא יוכל להתקיים טוב יותר. הוא הושיע את האדם מחטא כדי שהאדם יוכל לחדול מירידתו אל השחיתות ולהפסיק לחיות בשאול ובגיהינום, ובכך שהוא הושיע את האדם מהשאול ומהגיהינום, הוא אפשר לו להמשיך לחיות. כעת הגיעה אחרית הימים. אלוהים ישמיד את האדם ויחסל לחלוטין את האנושות, כלומר הוא יחולל שינוי במרד של האנושות. משום כך, אלוהים לא יוכל לסיים את העידן או להגשים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים באמצעות הטבע הרחום והאוהב מהעבר. כל עידן כולל ייצוג מיוחד של טבעו של אלוהים, וכל עידן מכיל עבודה שאלוהים צריך לעשות. על כן, העבודה שאלוהים עושה בכל עידן מכילה את הביטוי של טבעו האמיתי, וגם שמו וגם העבודה שהוא עושה מתחלפים עם העידנים – הם חדשים לגמרי.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

15. במהלך עידן החוק, העבודה של הכוונת האנושות נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון החל על פני האדמה. בשלב הזה, העבודה הייתה בניית בית המקדש והמזבח, והשימוש בחוק כדי לכוון את עם ישראל ולעבוד בקרבו. על ידי הכוונת עם ישראל, יהוה ייסד בסיס לעבודתו על פני האדמה. מהבסיס הזה, הוא הרחיב את העבודה מעבר לישראל, כלומר החל מישראל, הוא הפיץ את עבודתו כלפי חוץ, כך שנודע ליותר ויותר בני אדם בדורות מאוחרים יותר שיהוה הוא אלוהים, שיהוה הוא זה שברא את השמיים והארץ וכל צבאם ושיהוה הוא זה שברא את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו באמצעות עם ישראל כלפי חוץ מעבר אליו. ארץ ישראל הייתה המקום הקדוש הראשון שבו יהוה עבד על פני האדמה, וארץ ישראל הייתה המקום הראשון שבו אלוהים בא לעבוד על פני האדמה. זו הייתה העבודה של עידן החוק. באשר לעבודה של עידן החסד, ישוע היה האל שהושיע את האדם. מה שהוא היה ומה שהיה שייך לו היו חסד, אהבה, חמלה, איפוק, סבלנות, צניעות, אכפתיות וסובלנות, וחלק ניכר מהעבודה שהוא עשה היה גאולת האדם. באשר לטבעו, היה זה טבע של חמלה ואהבה, ומפני שהוא היה רחום ואוהב, היה עליו להיצלב למען האדם, על מנת להוכיח שאלוהים אוהב לאדם כמוהו, עד כדי כך שהוא העלה את עצמו במלואו כקורבן מנחה... במהלך עידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, כלומר אלוהים היה אל שהושיע את האדם, והוא היה אל רחום ואוהב. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, החמלה שלו והישועה שלו ליוו כל אדם ואדם. רק על ידי כך שהאדם קיבל את שמו של ישוע ואת נוכחותו, הוא היה מסוגל לזכות בשלווה ואושר, לקבל את ברכתו, את חסדיו העצומים והרבים ואת הישועה שלו. באמצעות הצליבה של ישוע, כל חסידיו קיבלו ישועה וחטאיהם נמחלו להם. במהלך עידן החסד, ישוע היה שמו של אלוהים. במילים אחרות, העבודה של עידן החסד נעשתה בעיקרה תחת השם ישוע. במהלך עידן החסד, אלוהים נקרא ישוע. הוא ביצע עבודה חדשה מעבר לזו של התנ"ך, ועבודתו הסתיימה בצליבה. זו הייתה כל עבודתו. לפיכך, במהלך עידן החוק, יהוה היה שמו של אלוהים, ובעידן החסד, שמו של ישוע ייצג את אלוהים. במהלך אחרית הימים, שמו של אלוהים הוא האל הכול יכול – האל הכול יכול שמשתמש בעוצמתו כדי לכוון את האדם, לכבוש את האדם, לזכות באדם, ובסופו של דבר, לסיים את העידן. בכל עידן ובכל שלב בעבודתו, ניכר טבעו של אלוהים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

16. אילו עבודתו של אלוהים בכל עידן תמיד הייתה זהה, והוא תמיד היה נקרא באותו שם, כיצד האדם היה מכיר אותו? אלוהים חייב להיקרא יהוה, ומלבד האל שנקרא יהוה, כל מי שנקרא בשם אחר אינו אלוהים. לחלופין, אלוהים יכול להיקרא רק ישוע, ומלבד השם ישוע, הוא לא יכול להיקרא בשום שם אחר. מלבד ישוע, יהוה אינו אלוהים, וגם האל הכול יכול אינו אלוהים. האדם מאמין שנכון שאלוהים הוא כול יכול, אך אלוהים הוא אל שנמצא עם האדם, והוא חייב להיקרא ישוע, מפני שאלוהים נמצא עם האדם. מעשה כזה מהווה היצמדות לדוקטרינה והגבלה של אלוהים להיקף מסוים. על כן, בכל עידן, העבודה שאלוהים עושה, השם שבו הוא נקרא, הצלם שהוא מאמץ – העבודה שהוא עושה בכל שלב עד עצם היום הזה – הדברים האלה לא נצמדים לתקנה אחת, והם לא כפופים לשום מגבלה שהיא. הוא יהוה, אך הוא גם ישוע, וגם המשיח והאל הכול יכול. עבודתו יכולה לעבור שינוי הדרגתי, עם שינויים תואמים בשמו. אף שם אחד לא יכול לייצג אותו במלואו, אך כל השמות שהוא נקרא בהם מסוגלים לייצג אותו, והעבודה שהוא עושה בכל עידן מייצגת את טבעו.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

17. נניח שכשהגיעה אחרית הימים, האל שאתם הייתם רואים היה עדיין ישוע, ושהוא היה גם רכוב על גבי ענן לבן, ועדיין היה נראה כמו ישוע, ושדבריו היו עדיין דבריו של ישוע: "עליכם לאהוב את רעכם כמו את עצמכם, עליכם לצום ולהתפלל, לאהוב את אויבכם כפי שאתם מוקירים את החיים שלכם, להיות מאופקים עם הזולת, ולהיות סבלניים וצנועים. עליכם לעשות את כל הדברים האלה בטרם תוכלו להפוך לתלמידים שלי." ונניח שעל ידי עשיית הדברים האלה, הייתם יכולים להיכנס למלכות שלי. זה היה שייך לעבודה של עידן החסד, הלא כן? מה שהוא אמר היה דרכו של עידן החסד, הלא כן? איך הייתם מרגישים אם הייתם שומעים את הדברים האלה? הייתם מרגישים שזו עדיין עבודתו של ישוע, הלא כן? זה היה רק שכפול שלה, הלא כן? האם האדם היה יכול להפיק מכך הנאה? אתם הייתם מרגישים שעבודתו של אלוהים יכולה רק להישאר כפי שהיא כעת ולא להתקדם מעבר לכך. יש לו עוצמה מוגבלת, אין עוד עבודה חדשה לעשות, והוא הגיע לקצה גבול עוצמתו. אלפיים שנה לפני היום, היה עידן החסד, ואלפיים שנה לאחר מכן, הוא עדיין מטיף את הדרך של עידן החסד ועדיין גורם לבני האדם להכות על חטא. בני האדם היו אומרים, "אלוהים, יש לך עוצמה מוגבלת. אני מאמין שאתה חכם מאוד, אך אתה יודע רק להפגין איפוק ואכפת לך רק מסבלנות. אתה יודע רק כיצד לאהוב את אויבך ותו לא." בדעתו של האדם, אלוהים תמיד יהיה כפי שהוא היה בעידן החסד, והאדם תמיד היה מאמין שאלוהים אהוב ורחום. האם אתם חושבים שעבודתו של אלוהים תמיד תדשדש במקום? על כן, בשלב הזה בעבודתו, הוא לא ייצלב, וכל מה שתראו ותבואו איתו במגע יהיה שונה ממה שאתם מדמיינים או מספרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

18. האם ייתכן שהשם ישוע – ששמו האחר הוא "עמנואל" – יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו? האם הוא יכול לבטא את אלוהים במלואו? אם האדם אומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע ושלא יכול להיות לו שום שם אחר, מפני שאלוהים לא יכול לשנות את טבעו, הדברים האלה הם בהחלט חילול קודש! האם אתם מאמינים שהשם ישוע או עמנואל יכולים לייצג לבדו את אלוהים בכללותו? אלוהים יכול להיקרא בשמות רבים, אך מבין השמות הרבים הללו, אין אף אחד שמסוגל לתמצת את אלוהים כולו, ואין אף אחד שמסוגל לייצג את אלוהים לגמרי. על כן, יש לאלוהים שמות רבים, אך השמות הרבים האלה לא יכולים לבטא לגמרי את טבעו של אלוהים, מכיוון שטבעו של אלוהים כה עשיר עד כדי כך שהוא חורג מיכולתו של האדם להכיר אותו... אף מילה מסוימת ואף שם מסוים לא מסוגלים לייצג את אלוהים במלואו. אם כן, האם אתם חושבים ששמו יכול להיות קבוע? אלוהים כה גדול וכה קדוש, אך אתם לא מתירים לו לשנות את שמו בכל עידן חדש? לפיכך, בכל עידן שבו אלוהים עושה את העבודה שלו באופן אישי, הוא משתמש בשם שמתאים לעידן, כדי לתמצת את העבודה שהוא מתכוון לעשות. הוא משתמש בשם המסוים הזה, בשם שכולל חשיבות בהתאם לזמן, כדי לייצג את טבעו בעידן הזה. כך אלוהים משתמש בשפה האנושית כדי לייצג את טבעו שלו... יום יבוא שבו אלוהים לא ייקרא יהוה, ישוע או המשיח – הוא פשוט יהיה "הבורא". באותה עת, כל השמות שהוא אימץ על פני האדמה יסתיימו, מכיוון שעבודתו על פני האדמה תסתיים, ואחר כך דבריו לא יתקיימו עוד. כשכל הדברים יהיו תחת ריבונותו של הבורא, איזה צורך יהיה לו בשם מתאים במיוחד אך חלקי? האם אתם עדיין מחפשים אחר שמו של אלוהים כעת? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים נקרא רק יהוה? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע? האם אתם מסוגלים לשאת את חטאי חילול הקודש נגד אלוהים? עליכם לדעת שבמקור, לא היה לאלוהים שם. הוא רק אימץ שם אחד, או שניים או שמות רבים מפני שהייתה לו עבודה לעשות והיה עליו לנהל את האנושות. יהיה אשר יהיה השם שהוא נקרא בו, הוא בחר בו בעצמו באופן חופשי, הלא כן? האם הוא יזדקק לכם – לאחד מברואיו – כדי לבחור אותו? השם שבו אלוהים נקרא הוא שם שתואם את מה שהאדם מסוגל לתפוס בשפה האנושית, אך השם הזה אינו דבר שהאדם יכול להכיל. אתם יכולים רק לומר שיש אל בשמיים, שהוא נקרא אלוהים, שהוא אלוהים עצמו, עם עוצמה אדירה, שהוא יותר מדי חכם, יותר מדי מרומם, יותר מדי מופלא, יותר מדי מסתורי ויותר מדי כול יכול, ואז אתם לא יכולים לומר עוד. המעט הזה הוא כל מה שאתם יכולים לדעת. מכיוון שכך, האם שמו של ישוע לבדו יכול לייצג את אלוהים עצמו? כשאחרית הימים באה, אפילו שאלוהים הוא עדיין זה שיעשה את עבודתו, שמו חייב להשתנות, מכיוון שזה עידן שונה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

19. כשישוע בא לעשות את עבודתו, הוא עשה זאת תחת הכוונתה של רוח הקודש. הוא עשה את מה שרוח הקודש רצתה, והוא לא פעל לפי עידן החוק של התנ"ך או לפי עבודתו של יהוה. על אף שהעבודה שישוע בא לעשות לא הייתה לציית לחוקי יהוה או לדברות של יהוה, מקורה היה זהה למקורם. העבודה שישוע עשה ייצגה את שמו של ישוע, והיא ייצגה את עידן החסד. באשר לעבודה שעשה יהוה, היא ייצגה את יהוה, והיא ייצגה את עידן החוק. העבודה שלהם הייתה עבודתה של רוח אחת בשני עידנים שונים. העבודה שישוע עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החסד, והעבודה שיהוה עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יהוה רק כיוון את עם ישראל, ואת העם המצרי, ואת כל האומות מעבר לישראל. עבודתו של ישוע בעידן החסד של הברית החדשה הייתה עבודתו של אלוהים תחת השם ישוע כשהוא כיוון את העידן. אם אתם אומרים שעבודתו של ישוע הייתה מבוססת על זו של יהוה, שהוא לא החל שום עבודה חדשה, ושכל מה שהוא עשה היה בהתאם לדברי יהוה, בהתאם לעבודתו של יהוה ולנבואות של ישעיהו, פירוש הדבר הוא שישוע הוא לא אלוהים בהתגלמותו. אילו הוא ביצע את עבודתו כך, הוא היה שליח או עובד בעידן החוק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

20. אילו הדבר היה כפי שאתם אומרים, ישוע לא יכול היה לפתוח עידן, ולא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת. באותו אופן, רוח הקודש הייתה חייבת לעשות את עבודתה דרך יהוה, הלכה למעשה, ורוח הקודש לא הייתה יכולה לעשות שום עבודה חדשה שלא דרך יהוה. האדם עושה טעות כשהוא מבין כך את עבודתו של ישוע. אם האדם מאמין שהעבודה שעשה ישוע הייתה בהתאם לדברי יהוה ולנבואות של ישעיהו, האם ישוע היה אלוהים בהתגלמותו, או שמא הוא היה רק אחד מהנביאים? לפי ההשקפה הזו, לא היה יכול להיות שום עידן חסד, וישוע לא יכול היה להיות התגלמותו של אלוהים, מכיוון שהעבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה לייצג את עידן החסד והייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, להשיק עידן חדש, לשבור את העבודה שנעשתה בעבר בישראל ולבצע את עבודתו שלא בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא לפי הכללים הישנים של יהוה, ולא בכפוף לשום תקנה, אלא דווקא לעשות את העבודה החדשה שעליו היה לעשות.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

21. אלוהים עצמו בא לפתוח עידן, ואלוהים עצמו בא לסיים עידן. האדם לא מסוגל לעשות את העבודה של פתיחת עידן או סיום העידן. אילו ישוע לא שם קץ לעבודתו של יהוה, זו הייתה יכולה להיות הוכחה לכך שהוא רק אדם ושהוא לא מסוגל לייצג את אלוהים. בדיוק מפני שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך את עבודתו של יהוה על ידי כך שהוא התחיל את עבודתו שלו, עבודה חדשה, זו הוכחה לכך שזה היה עידן חדש, ושישוע היה אלוהים עצמו. הם ביצעו עבודה של שני שלבים שונים בפירוש. שלב אחד בוצע מבית המקדש, והשלב השני בוצע מחוץ לבית המקדש. שלב אחד היה הובלת האדם לפי החוק, והשלב השני היה העלאת קורבן חטאת. שני שלבי העבודה האלה היו שונים באופן מובהק. הדבר מחלק בין העידן החדש והעידן הישן ונכון לגמרי לומר שהם שני עידנים שונים. מיקום עבודתם היה אחר, תוכן עבודתם היה אחר, ומטרת עבודתם הייתה אחרת. משום שכך, אפשר לחלק אותם לשני עידנים: התנ"ך והברית החדשה, כלומר העידן הישן והעידן החדש. כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש, מה שמוכיח שהעידן של יהוה הסתיים... על אף שהם נקראו בשני שמות שונים, אותה רוח ביצעה את שני שלבי העבודה, והעבודה שנעשתה הייתה רציפה. מכיוון שהשם היה שונה ושתוכן העבודה היה שונה, העידן היה שונה. כשיהוה בא, זה היה העידן של יהוה, וכשישוע בא, זה היה העידן של ישוע. על כן, בכל פעם שאלוהים בא, הוא נקרא בשם אחד, הוא מייצג עידן אחד, והוא פותח נתיב חדש. ובכל נתיב חדש, הוא מאמץ שם חדש, מה שמוכיח שאלוהים תמיד חדש ולעולם לא ישן, ושעבודתו לעולם לא מפסיקה לצעוד קדימה. ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך לצעוד קדימה. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה; בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

22. אם ישוע יבוא שוב כפי שהאדם מדמיין, ובאחרית הימים, הוא עדיין ייקרא ישוע, ועדיין יבוא על גבי ענן לבן, וירד אל בני האדם בצלמו של ישוע, זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם רוח הקודש מסוגלת לדבוק בישן? האדם מאמין בתפיסות בלבד, והאדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. הדמיון שלו לא עולה בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש, והוא לא עולה בקנה אחד עם כוונותיו של אלוהים. אלוהים לא יעבוד כך. אלוהים אינו שוטה או טיפש, ועבודתו לא פשוטה כפי שאתם מדמיינים. על סמך כל מה שהאדם עושה וחושב, ישוע יבוא על גבי ענן וירד אל קרבכם. אתם תחזו בו, והוא יאמר לכם שהוא ישוע בעודו רכוב על ענן. אתם תחזו גם בסימני המסמרים על ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם שוב, ויהיה אלוהיכם הגדול. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אחד מכם אבן לבנה, ולאחר מכן, אתם תורשו להיכנס למלכות השמיים ותתקבלו אל תוך גן עדן. אמונות כאלה הן תפיסות של האדם, הלא כן? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסות של האדם, או שמא הוא עובד בניגוד לתפיסות של האדם? כל התפיסות האנושיות נובעות מהשטן, הלא כן? השטן השחית את כל בני האדם, הלא כן? אילו אלוהים היה עובד בהתאם לתפיסות של האדם, הוא היה הופך לשטן, הלא כן? הוא היה שייך לאותו סוג ששייכים אליו ברואיו, הלא כן? מאחר שעד היום, השטן השחית את ברואיו עד כדי כך שהאדם הפך להתגלמות השטן, אילו אלוהים היה עובד בהתאם לדברים של השטן, הוא היה משתף פעולה עם השטן, הלא כן? איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים לעולם לא יעבוד לפי תפיסותיו של האדם, והוא לעולם לא יעבוד כפי שאתם מדמיינים. יש כאלה שאומרים שאלוהים עצמו אמר שהוא יגיע על גבי ענן. נכון שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להסביר את דברי האל? האם אתם בטוחים ללא צל של ספק שרוח הקודש האירה אתכם והפכה אתכם לנאורים? הרי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה לכם את טבע הדברים באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אתכם, או שמא התפיסות שלכם גרמו לכם לחשוב כך? אתם אמרתם, "אלוהים עצמו אמר זאת." אולם אסור לנו להשתמש בתפיסות שלנו ובדעתנו כדי למדוד את דברי האל. באשר לדברים שאמר ישעיהו, האם אתם יכולים להסביר את דבריו בוודאות גמורה? האם אתם מעזים להסביר את דבריו? מאחר שאתם לא מעזים להסביר את דבריו של ישעיהו, מדוע אתם מעזים להסביר את דבריו של ישוע? מי יותר מרומם, ישוע או ישעיהו? מאחר שהתשובה היא ישוע, מדוע אתם מסבירים דברים שישוע אמר? האם אלוהים היה מספר לכם מראש על עבודתו? אף ברוא לא יכול לדעת זאת, ואפילו לא השליחים בשמיים או בר האנוש, אז איך ייתכן שאתם תדעו זאת? האדם לקוי מדי. מה שחיוני עבורכם כעת הוא שתכירו את שלושת שלבי העבודה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

23. מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לעידן הנוכחי, שלושת שלבי העבודה האלה מקיפים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עמל על ניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד את שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליכם להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד היום היא עבודתו של אל אחד – עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות ספק בכך.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

קטעים נבחרים מתוך שלוש האמירות של דבר האל על 'חזון עבודתו של אלוהים'

1. יוחנן החל להפיץ את הבשורה של מלכות השמיים שבע שנים לפני הטבלת ישוע. בעיני בני האדם, נדמה היה שהעבודה שהוא עשה הייתה נעלה מעבודתו של ישוע בהמשך, אך אף על פי כן, יוחנן היה בכל זאת רק נביא. הוא לא דיבר ועבד בבית המקדש, אלא בערים ובכפרים שמחוץ לו. כמובן, הוא עשה זאת בקרב העם היהודי, ובפרט בקרב העניים. נדיר היה שיוחנן בא במגע עם בני אדם מהמעמדות הגבוהים בחברה, והוא הפיץ את הבשורה רק בקרב בני האדם הרגילים ביהודה כדי להכין את האנשים הנכונים לישוע אדוננו ולהכין לו מקומות מתאימים לעבוד בהם. מכיוון שנביא כמו יוחנן סלל לו את הדרך, ישוע אדוננו היה מסוגל לצאת לדרך הצלב מיד עם בואו. כשאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו, לא היה עליו לעשות את העבודה של בחירת בני האדם, והוא לא היה צריך לחפש בעצמו בני אדם או מקום לעבוד בו. הוא לא עשה עבודה כזו כשהוא הגיע – האדם הנכון כבר התכונן לקראתו לפני שהוא בא... יוחנן עבד במשך שבע שנים, כלומר הפיץ את הבשורה במשך שבע שנים. במהלך עבודתו, יוחנן לא עשה נסים רבים, כי עבודתו הייתה סלילת הדרך – זו הייתה עבודת ההכנה. כל יתר העבודה, העבודה שישוע עמד לעשות, לא הייתה קשורה אליו. הוא רק ביקש מהאדם להתוודות על חטאיהם ולהכות על חטא, והטביל אנשים, כדי שהם יוכלו לזכות בישועה. על אף שהוא עשה עבודה חדשה ופתח בפני האדם נתיב שבו האדם מעולם לא הלך בעבר, הוא בכל זאת רק סלל את הדרך לישוע. הוא היה רק נביא שעשה את עבודת ההכנה, והוא לא היה מסוגל לעשות את עבודתו של ישוע. על אף שישוע לא היה הראשון שדיבר על הבשורה של מלכות שמיים, ועל אף שהוא המשיך בדרך שיוחנן התחיל לצעוד בה, לא היה אף אדם אחר שיכול היה לעשות את עבודתו, והיא הייתה נעלה מעבודתו של יוחנן. ישוע לא יכול היה להכין לעצמו את הדרך. עבודתו בוצעה ישירות בשם אלוהים. לפיכך, אין זה משנה כמה שנים יוחנן עבד, הוא בכל זאת היה נביא, והוא בכל זאת זה שסלל את הדרך. שלוש שנות העבודה שישוע עשה עלו על שבע שנות העבודה של יוחנן, משום שמהות עבודתו לא הייתה זהה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

2. באותה עת, חלק מעבודתו של ישוע היה בהתאם לתנ"ך, חוקי משה ודברי יהוה בעידן החוק. ישוע עשה שימוש בכל אלה כדי לעשות חלק מעבודתו. הוא הטיף בפני בני האדם ולימד אותם בבתי הכנסת. הוא השתמש בנבואות של נביאי התנ"ך כדי לנזוף בפרושים, שהיו עוינים כלפיו, והשתמש בדברים מכתבי הקודש כדי לחשוף את מרדנותם ולגנות אותם באמצעות כך. זאת משום שהם בזו למעשיו של ישוע. בפרט, הם שנאו את העובדה שחלק גדול מעבודתו של ישוע לא היה בהתאם לחוקים שבכתבי הקודש, ויתרה מזאת, שהדברים שהוא לימד היו נעלים מדבריהם ואף ממה שניבאו הנביאים בכתבי הקודש. עבודתו של ישוע נועדה רק למען גאולת האדם והצליבה. לפיכך, לא היה צורך שהוא יאמר דברים נוספים כדי לכבוש אדם כלשהו. חלק גדול מהדברים שהוא לימד את האדם נלקח מהדברים שבכתבי הקודש, ואפילו אם עבודתו לא חרגה מכתבי הקודש, הוא בכל זאת הצליח להגשים את עבודת הצליבה. עבודתו לא הייתה עבודת הדבר, ולא נועדה למען כיבוש האנושות, אלא שהיא נועדה לגאול את האנושות. הוא פעל רק כקורבן החטאת למען האנושות, והוא לא פעל כמקור הדבר למען האנושות. הוא לא עשה את עבודת הגויים, שהייתה עבודת הכיבוש, אלא את עבודת הצליבה, עבודה שנעשתה בקרב מי שהאמין שיש אלוהים. אף שעבודתו התבצעה על יסוד כתבי הקודש, ואף שהוא השתמש במה שניבאו הנביאים משכבר הימים כדי לגנות את הפרושים, היה די בכך כדי להשלים את עבודת הצליבה. אילו העבודה של היום הייתה עדיין מתבצעת על יסוד נבואותיהם של הנביאים משכבר הימים שבכתבי הקודש, היה זה בלתי אפשרי לכבוש אתכם, מכיוון שהתנ"ך לא כולל תיעוד של המרדנות והחטאים שלכם, הסינים – הוא לא כולל את תולדות חטאיכם. על כן, אילו העבודה הזו נותרה עדיין במסגרת ספרי הקודש, לעולם לא הייתם נכנעים לה. ספרי הקודש מתעדים רק את תולדותיהם המוגבלות של בני ישראל, שלפיהן לא ניתן לקבוע אם אתם טובים או רעים, ולא ניתן לשפוט אתכם. תארו לעצמכם שהייתי שופט אתכם לפי תולדות בני ישראל – האם עדיין הייתם חסידים שלי כפי שאתם היום? האם ידוע לכם עד כמה אתם קשים? לולא נאמרו דברים במהלך השלב הזה, לא ניתן היה להשלים את עבודת הכיבוש. מכיוון שלא באתי כדי להיצלב, עליי לומר דברים נפרדים מספרי הקודש כדי שתוכלו להיכבש.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

3. כל הדברים שנעשים היום מבוססים על ההווה, אך עדיין נשענים על יסודות עבודתו של יהוה בעידן החוק, ולא חורגים מתחום זה. לדוגמה, לנצור את לשונכם ולא לנאוף – אלה חוקי התנ"ך, הלא כן? מה שנדרש מכם כיום לא מוגבל רק לעשר הדברות – מדובר בדברות וחוקים נעלים מאלה של העבר, אך אין פירוש הדבר שמה שהיה בעבר מבוטל, מכיוון שכל שלב בעבודתו של אלוהים מתבצע על יסוד השלב שקדם לו. ... אילו הייתם נדרשים כיום רק לציית לדברות ולחוקי התנ"ך, בדומה לבני ישראל, ואף אילו הייתם נדרשים לשנן את החוקים שקבע יהוה, לא הייתה כל אפשרות שתשתנו. אילו היה עליכם לציית רק לדברות הספורות והמוגבלות האלה או לשנן אינספור חוקים, אופייכם הישן היה נותר מוטבע בכם עמוקות, ולא הייתה כל דרך לעקור אותו מהשורש. כך, הייתם נעשים מושחתים יותר ויותר, ואף אחד מכם לא היה נעשה צייתן. כלומר, כמה דברות פשוטות או אינספור חוקים לא מסוגלים לעזור לכם להכיר את מעשי יהוה. אתם לא זהים לבני ישראל: על ידי ציות לחוקים ושינון הדברות, הם הצליחו להיות עדים למעשי יהוה ולהקדיש את עצמם ליהוה בלבד, אך אתם לא מסוגלים להשיג זאת. לא זו בלבד שדברות ספורות מעידן התנ"ך לא יכולות לגרום לכם למסור את לבכם או להגן עליכם, אלא שבמקום זאת, הן יהפכו אתכם לנרפים ויורידו אתכם אל השאול. מכיוון שעבודתי היא עבודת הכיבוש, ומכיוון שהיא מכוונת למרדנותכם ואופייכם הישן, דבריהם הנעימים של יהוה וישוע רחוקים מאוד מדברי השיפוט החמורים של היום. ללא הדברים הקשים האלה, לא היה ניתן לכבוש אתכם, "המומחים", שאתם מרדנים מזה אלפי שנים. חוקי התנ"ך כבר מזמן לא חלים עליכם, והשיפוט של היום הרבה יותר מאיים מהחוקים הישנים. הדבר המתאים לכם ביותר הוא שיפוט, ולא הגבלות חסרות ערך של חוקים, משום שאתם לא האנושות של הראשית, אלא אנושות שהיא מושחתת מזה אלפי שנים. מה שעל האדם להשיג כעת הוא בהתאם למצבו הממשי של האדם היום, בהתאם לאיכות ולשיעור הקומה בפועל של האדם בימינו. לא נדרש מכם לציית לדוקטרינה. זאת על מנת שניתן יהיה להשיג שינויים באופי הישן שלכם, וכדי שתוכלו להשליך מעליכם את התפיסות שלכם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

4. עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא. ... ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר, לעשות עבודה רבה יותר, וצריכים להתקיים תהליכים רבים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ואפילו להבין את אמונתכם העיוורת והערצתכם לספרי הקודש. השלב הזה יאפשר לך לתפוס את כל זה. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי להשלים את עבודתו של אלוהים? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם הדברים שהוא אמר נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה הוא אמר ומה הוא לא אמר, מכיוון שכהונתו לא הייתה כהונה של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה הזה נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב של היום. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם בכל זאת מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. בסופו של דבר, השלב הנוכחי יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וכל הסטיות והשגיאות שלו יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשהדבר יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

5. עבודתו של יהוה הייתה בריאת העולם, זו הייתה הראשית. שלב העבודה הנוכחי הוא סופה של העבודה והסיכום. בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הזה הטמא מכל והחשוך מכל ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יהיה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר והדם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה. ... מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה הם נולדו כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תתקדם באופן טוב הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בכל רחבי תבל. אלה החשיבות של הסיבה לכך שברצוני להשתמש בכם כאות ומופת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות – כולן מצויות בבני האדם האלה, והם מייצגים את כל מרדנותה של האנושות. הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כתמצית הכיבוש, ולאחר שהם ייכבשו, הם יהפכו מן הסתם לאות ומופת לאחרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

6. דבר לא היה סמלי יותר מהשלב הראשון שבוצע בישראל: בני ישראל היו הקדושים ביותר והכי פחות מושחתים מכל העמים, ולכן שחר התקופה החדשה בארץ הזו טמן בחובו את החשיבות הרבה ביותר. אפשר לומר שאבות האנושות באו מישראל ושישראל הייתה מקום הולדת עבודתו של אלוהים. בראשית, בני האדם האלה היו הקדושים ביותר, כולם עבדו את יהוה, ועבודתו של אלוהים בהם הצליחה להניב את התוצאות הנפלאות ביותר. ... הם היו הכי פחות מושחתים מכל האנושות, ובראשית, הם שאפו להעריך את אלוהים ולירוא אותו. הם נשמעו לדברי יהוה, תמיד שירתו בבית המקדש ולבשו בגדי כהונה או כתרי כהונה. זה היה העם הקדום ביותר שעבד את אלוהים והמושא הקדום ביותר של עבודתו. בני האדם האלה היו אות ומופת לאנושות כולה. הם היו אות ומופת לקדושה וצדיקות. בני אדם כמו איוב, אברהם, לוט או פטרוס וטימותיאוס – כולם היו בני ישראל והקדושים שבאות והמופת. ישראל הייתה הארץ הקדומה ביותר מקרב האנושות שעבדה את אלוהים, וצדיקים רבים יותר באו ממנה מאשר מכל מקום אחר. אלוהים עבד בקרבם כדי שהוא יוכל להיטיב לנהל את האנושות ברחבי הארץ בעתיד. ההישגים שלהם והצדיקות שבה הם עבדו את יהוה תועדו, כדי שהם יוכלו לשמש אות ומופת לבני האדם מחוץ לישראל במהלך עידן החסד. בנוסף, מעשיהם קיימו מספר אלפים של שנות עבודה, ממש עד היום.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

7. עידן החסד החל עם שמו של ישוע. כשישוע החל לבצע את כהונתו, רוח הקודש החלה להעיד על שמו של ישוע, ושמו של יהוה כבר לא הוזכר. במקום זאת, רוח הקודש לקחה על עצמה את העבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. עדותם של אלה שהאמינו בו נישאה למען ישוע המשיח, והעבודה שהם עשו נועדה גם היא למען ישוע המשיח. סיומו של החוק של תקופת התנ"ך פירושו היה שתמה העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של יהוה. מאותו רגע ואילך, שמו של אלוהים כבר לא היה יהוה, אלא שהוא נקרא במקום זאת ישוע; ומאותו רגע והלאה, רוח הקודש החלה את העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של ישוע.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

8. כשישוע ישוב, הדבר יקרה אחרי שהעידן כבר התחלף, ולכן איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? האם העניין הוא שאלוהים יכול להיקרא רק בשם ישוע? האם הוא לא יכול להיקרא בשם חדש בעידן חדש? האם צלמו של אדם אחד מסוים ושמו של אדם אחד מסוים יכולים לייצג את אלוהים בכללותו? בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ונקרא בשם חדש. איך ייתכן שהוא יעשה את אותה עבודה בעידנים שונים? איך ייתכן שהוא ידבק בישן? אלוהים אימץ את השם ישוע למען עבודת הגאולה, ולכן האם הוא עדיין ייקרא באותו שם כשהוא ישוב באחרית הימים? האם הוא עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך קרויים בשמות שונים בעידנים שונים? האם הסיבה לכך היא שעידני עבודתם שונים? האם ייתכן ששם ייצג את אלוהים בכללותו? מכיוון שכך, אלוהים חייב להיקרא בשם שונה בעידן שונה, ועליו להשתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן ולייצג את העידן. מכיוון שאף שם אחד לא יכול לייצג במלואו את אלוהים עצמו, ומכיוון שכל שם מסוגל רק לייצג את ההיבט הזמני של טבעו של אלוהים בעידן מסוים, כל מה שעליו לעשות הוא לייצג את עבודתו של אלוהים. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם שמתאים לטבעו על מנת לייצג את העידן כולו. בין שמדובר בעידן של יהוה או בעידן של ישוע, כל עידן מיוצג על ידי שם. בסופו של עידן החסד, הגיע העידן האחרון, וישוע כבר הגיע. איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? איך ייתכן שהוא עדיין יתגשם בדמותו של ישוע בקרב בני האדם? האם שכחתם שישוע היה רק צלמו של אדם נצרתי? האם שכחתם שישוע היה רק גואל האנושות? איך ייתכן שהוא ייקח על עצמו את עבודת הכיבוש ואת העבודה של הפיכת האדם למושלם באחרית הימים?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

9. בכל פעם שאלוהים בא אל פני האדמה, הוא משנה את שמו, את מינו, את צלמו ואת עבודתו. הוא לא חוזר על עבודתו. הוא אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. כשהוא בא בעבר, הוא נקרא ישוע. האם ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע כשהוא יבוא שנית? כשהוא בא בעבר, הוא היה זכר, האם ייתכן שהוא יהיה זכר הפעם? עבודתו כשהוא בא במהלך עידן החסד הייתה להיצלב. כשהוא יבוא שוב, האם ייתכן שהוא עדיין יגאל את האנושות מחטא? האם ייתכן שהוא ייצלב שוב? זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? אתם לא יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

10. יש כאלה שאומרים שאלוהים נצחי וללא שינוי. זה נכון, אך הדבר מתייחס לנצחיות של הטבע והמהות של אלוהים. שינויים בשמו ובעבודתו לא מוכיחים שמהותו השתנתה. במילים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, וזה לעולם לא ישתנה. אם אתם אומרים שעבודתו של אלוהים לא משתנה, האם הוא יהיה מסוגל להשלים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים? אתם יודעים רק שאלוהים לעולם לא משתנה, אך האם אתם יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן? אם עבודתו של אלוהים לא משתנה, איך ייתכן שהוא הוביל את האנושות עד היום הזה? אם אלוהים נצחי ולא משתנה, מדוע הוא כבר עשה את העבודה של שני עידנים? עבודתו לעולם לא מפסיקה להתקדם, כלומר טבעו מתגלה לאדם בהדרגה, ומה שמתגלה הוא טבעו הפנימי. בראשית, טבעו של אלוהים היה נסתר מהאדם, הוא אף פעם לא גילה את טבעו לאדם, והאדם פשוט לא הכיר אותו כלל. משום כך, אלוהים השתמש בעבודתו כדי לגלות את טבעו בהדרגה לאדם, אך עבודה כזו אין פירושה שטבעו של אלוהים משתנה בכל עידן. אין זה המצב שטבעו של אלוהים משתנה ללא-הרף משום שרצונו תמיד משתנה. במקום זאת, העניין הוא שמפני שעידני עבודתו שונים, אלוהים לוקח את טבעו הפנימי במלואו ומגלה אותו, שלב אחר שלב, כדי שהאדם יוכל להכיר את אלוהים. אולם איך בכך בשום אופן הוכחה לכך שבמקור, לא היה לאלוהים שום טבע מסוים, או שטבעו השתנה בהדרגה בחלוף העידנים – הבנה כזו תהיה שגויה. אלוהים מגלה לאדם את טבעו הפנימי והמסוים – את מה שהוא – בהתאם להתחלפות העידנים. העבודה של עידן אחד לא יכולה לבטא את כלל טבעו של אלוהים. על כן, המילים "אלוהים תמיד חדש והוא לעולם לא ישן" מתייחסות לעבודתו, והמילים "אלוהים נצחי ולא משתנה" מתייחסות למה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים באופן טבעי. כך או כך, אסור לכם לתלות את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, ואסור לכם לתחום אותה במילים מתות. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים לא סתם כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו לא יכולה להתמהמה באף עידן בודד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יכול להיות שמו של אלוהים, ואלוהים יכול גם לעשות את עבודתו תחת השם ישוע. זה סימן לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת הלאה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

11. אלוהים הוא תמיד אלוהים, והוא לעולם לא יהפוך לשטן. השטן הוא תמיד השטן, והוא לעולם לא יהפוך לאלוהים. חוכמתו של אלוהים, מופלאותו של אלוהים, צדקתו של אלוהים ומלכותיותו של אלוהים לעולם לא ישתנו. מהותו ומה שהוא לעולם לא ישתנו. עם זאת, באשר לעבודתו, היא תמיד מתקדמת הלאה ותמיד מעמיקה, מכיוון שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן. בכל עידן, אלוהים מאמץ שם חדש; בכל עידן, הוא עושה עבודה חדשה; ובכל עידן, הוא מתיר לבריות לראות את רצונו החדש ואת טבעו החדש. אם בני האדם בעידן חדש לא יצליחו לראות את הבעת טבעו החדש של אלוהים, הם יצלבו אותו לעד, הלא כן? ובכך הם יגדירו את אלוהים, הלא כן?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

12. הוא לא חוזר על עבודתו של שום עידן. מאחר שהגיעה אחרית הימים, הוא יעשה את העבודה שהוא עושה באחרית הימים, ויגלה את כלל הטבע שלו באחרית הימים. ההתייחסות לאחרית הימים היא לעידן נפרד, שבו ישוע אמר שיפקוד אתכם אסון, ויפקדו אתכם רעידות אדמה, רעב ומגיפות, מה שיוכיח לכם שזה עידן חדש, ושזה כבר לא עידן החסד הישן. בהנחה שכפי שבני האדם אומרים, אלוהים לעולם לא משתנה, טבעו תמיד רחום ואוהב, הוא אוהב לאדם כמוהו, והוא מציע לכל אדם ישועה ולעולם לא שונא את האדם, האם עבודתו אי-פעם הייתה מסוגלת להסתיים? כשישוע בא ונצלב, ובכך הקריב את עצמו למען כל החוטאים והעלה את עצמו כקורבן על המזבח, הוא כבר השלים את עבודת הגאולה ושם קץ לעידן החסד. אם כן, מה יהיה הטעם בחזרה על העבודה של העידן ההוא באחרית הימים? חזרה על אותה עבודה תהווה התכחשות לעבודתו של ישוע, הלא כן? אילו אלוהים לא עשה את עבודת הצליבה כשהוא בא בשלב הזה, אלא נותר אוהב ורחום, האם הוא היה מסוגל לשים קץ לעידן? האם אל אוהב ורחום היה מסוגל לשים קץ לעידן? בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להפוך למושלם את מי שאוהב אותו בלב מלא כנות. רק טבע כזה יכול לשים קץ לעידן.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

13. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים בבריאה ימוינו לפי סוגם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך אופיים. זה הרגע שבו אלוהים מגלה את סופה של האנושות ואת היעד שלה. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ומשפט, לא תהיה דרך לחשוף את המרדנות והרשע שלהם. רק באמצעות ייסורים ומשפט ניתן לגלות את הסוף של כל הברואים. האדם רק חושף את פרצופו האמיתי כשהוא עובר ייסורים ונשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, וכל בני האדם ימוינו לפי סוגם. באמצעות ייסורים ומשפט, סופם של כל הברואים יתגלה, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יזכו לגמול, וכדי שכל בני האדם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים. יש להגשים את כל העבודה הזו באמצעות ייסורים צודקים ומשפט צודק. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה, ומשום שמרדנותו הפכה לחמורה ביותר, רק טבעו הצודק של אלוהים, אשר מורכב בבסיסו מייסורים ומשפט ומתגלה באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באדם ולהשלים אותו לגמרי. רק הטבע הזה יכול לחשוף את הרוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, טבע כזה ספוג בחשיבות גשמית, וההתגלות והחשיפה של הטבע של אלוהים באות לידי ביטוי למען עבודתו של כל עידן חדש. העניין הוא לא שאלוהים חושף את טבעו באופן שרירותי וללא חשיבות. נניח שאלוהים היה חושף את סופו של האדם באחרית הימים, אך עדיין היה מעניק לאדם חמלה ואהבה עד אין קץ, ממשיך לרחוש לו אהבה, ולא כופה על האדם משפט צודק אלא דווקא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל לאדם בלי קשר לחומרת חטאיו, ללא שמץ של משפט צדק: אם כך היה, מתי היה מסתיים אי-פעם כל ניהולו של אלוהים? מתי היה טבע כזה מסוגל להוביל את בני האדם אל היעד הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה, שופט עם פנים אדיבים ולב עדין. הוא אוהב את בני האדם בלי קשר לפשעים שהם אולי ביצעו, והוא מביע אליהם אהבה ומושל ברגשותיו כלפיהם, יהיו אשר יהיו בני האדם האלה. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין את בני האדם על פי סוגם ולהביא את האדם למישור חדש. כך, העידן כולו מסתיים באמצעות הטבע הצודק של אלוהים שמתאפיין במשפט וייסורים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

14. העבודה של אלוהים לאורך כל הניהול היא ברורה לחלוטין: עידן החסד הוא עידן החסד, ואחרית הימים היא אחרית הימים. יש הבדלים ברורים בין העידנים השונים, מכיוון שבכל עידן, אלוהים עושה עבודה שמייצגת את העידן הזה. כדי שהעבודה של אחרית הימים תיעשה, חייבים להיות שריפה, משפט, ייסורים, חרון אף והשמדה כדי לסיים את העידן. השם 'אחרית הימים' מתייחס לעידן האחרון. במהלך העידן האחרון, האם אלוהים לא יסיים עידן? על מנת לסיים את העידן, אלוהים חייב להביא איתו ייסורים ומשפט. רק כך הוא יכול לסיים את העידן. התכלית של ישוע הייתה שהאדם יוכל להמשיך לשרוד ולהמשיך בחייו, ושהוא יוכל להתקיים טוב יותר. הוא הושיע את האדם מחטא כדי שהאדם יוכל לחדול מירידתו אל השחיתות ולהפסיק לחיות בשאול ובגיהינום, ובכך שהוא הושיע את האדם מהשאול ומהגיהינום, הוא אפשר לו להמשיך לחיות. כעת הגיעה אחרית הימים. אלוהים ישמיד את האדם ויחסל לחלוטין את האנושות, כלומר הוא יחולל שינוי במרד של האנושות. משום כך, אלוהים לא יוכל לסיים את העידן או להגשים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים באמצעות הטבע הרחום והאוהב מהעבר. כל עידן כולל ייצוג מיוחד של טבעו של אלוהים, וכל עידן מכיל עבודה שאלוהים צריך לעשות. על כן, העבודה שאלוהים עושה בכל עידן מכילה את הביטוי של טבעו האמיתי, וגם שמו וגם העבודה שהוא עושה מתחלפים עם העידנים – הם חדשים לגמרי.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

15. במהלך עידן החוק, העבודה של הכוונת האנושות נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון החל על פני האדמה. בשלב הזה, העבודה הייתה בניית בית המקדש והמזבח, והשימוש בחוק כדי לכוון את עם ישראל ולעבוד בקרבו. על ידי הכוונת עם ישראל, יהוה ייסד בסיס לעבודתו על פני האדמה. מהבסיס הזה, הוא הרחיב את העבודה מעבר לישראל, כלומר החל מישראל, הוא הפיץ את עבודתו כלפי חוץ, כך שנודע ליותר ויותר בני אדם בדורות מאוחרים יותר שיהוה הוא אלוהים, שיהוה הוא זה שברא את השמיים והארץ וכל צבאם ושיהוה הוא זה שברא את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו באמצעות עם ישראל כלפי חוץ מעבר אליו. ארץ ישראל הייתה המקום הקדוש הראשון שבו יהוה עבד על פני האדמה, וארץ ישראל הייתה המקום הראשון שבו אלוהים בא לעבוד על פני האדמה. זו הייתה העבודה של עידן החוק. באשר לעבודה של עידן החסד, ישוע היה האל שהושיע את האדם. מה שהוא היה ומה שהיה שייך לו היו חסד, אהבה, חמלה, איפוק, סבלנות, צניעות, אכפתיות וסובלנות, וחלק ניכר מהעבודה שהוא עשה היה גאולת האדם. באשר לטבעו, היה זה טבע של חמלה ואהבה, ומפני שהוא היה רחום ואוהב, היה עליו להיצלב למען האדם, על מנת להוכיח שאלוהים אוהב לאדם כמוהו, עד כדי כך שהוא העלה את עצמו במלואו כקורבן מנחה... במהלך עידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, כלומר אלוהים היה אל שהושיע את האדם, והוא היה אל רחום ואוהב. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, החמלה שלו והישועה שלו ליוו כל אדם ואדם. רק על ידי כך שהאדם קיבל את שמו של ישוע ואת נוכחותו, הוא היה מסוגל לזכות בשלווה ואושר, לקבל את ברכתו, את חסדיו העצומים והרבים ואת הישועה שלו. באמצעות הצליבה של ישוע, כל חסידיו קיבלו ישועה וחטאיהם נמחלו להם. במהלך עידן החסד, ישוע היה שמו של אלוהים. במילים אחרות, העבודה של עידן החסד נעשתה בעיקרה תחת השם ישוע. במהלך עידן החסד, אלוהים נקרא ישוע. הוא ביצע עבודה חדשה מעבר לזו של התנ"ך, ועבודתו הסתיימה בצליבה. זו הייתה כל עבודתו. לפיכך, במהלך עידן החוק, יהוה היה שמו של אלוהים, ובעידן החסד, שמו של ישוע ייצג את אלוהים. במהלך אחרית הימים, שמו של אלוהים הוא האל הכול יכול – האל הכול יכול שמשתמש בעוצמתו כדי לכוון את האדם, לכבוש את האדם, לזכות באדם, ובסופו של דבר, לסיים את העידן. בכל עידן ובכל שלב בעבודתו, ניכר טבעו של אלוהים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

16. אילו עבודתו של אלוהים בכל עידן תמיד הייתה זהה, והוא תמיד היה נקרא באותו שם, כיצד האדם היה מכיר אותו? אלוהים חייב להיקרא יהוה, ומלבד האל שנקרא יהוה, כל מי שנקרא בשם אחר אינו אלוהים. לחלופין, אלוהים יכול להיקרא רק ישוע, ומלבד השם ישוע, הוא לא יכול להיקרא בשום שם אחר. מלבד ישוע, יהוה אינו אלוהים, וגם האל הכול יכול אינו אלוהים. האדם מאמין שנכון שאלוהים הוא כול יכול, אך אלוהים הוא אל שנמצא עם האדם, והוא חייב להיקרא ישוע, מפני שאלוהים נמצא עם האדם. מעשה כזה מהווה היצמדות לדוקטרינה והגבלה של אלוהים להיקף מסוים. על כן, בכל עידן, העבודה שאלוהים עושה, השם שבו הוא נקרא, הצלם שהוא מאמץ – העבודה שהוא עושה בכל שלב עד עצם היום הזה – הדברים האלה לא נצמדים לתקנה אחת, והם לא כפופים לשום מגבלה שהיא. הוא יהוה, אך הוא גם ישוע, וגם המשיח והאל הכול יכול. עבודתו יכולה לעבור שינוי הדרגתי, עם שינויים תואמים בשמו. אף שם אחד לא יכול לייצג אותו במלואו, אך כל השמות שהוא נקרא בהם מסוגלים לייצג אותו, והעבודה שהוא עושה בכל עידן מייצגת את טבעו.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

17. נניח שכשהגיעה אחרית הימים, האל שאתם הייתם רואים היה עדיין ישוע, ושהוא היה גם רכוב על גבי ענן לבן, ועדיין היה נראה כמו ישוע, ושדבריו היו עדיין דבריו של ישוע: "עליכם לאהוב את רעכם כמו את עצמכם, עליכם לצום ולהתפלל, לאהוב את אויבכם כפי שאתם מוקירים את החיים שלכם, להיות מאופקים עם הזולת, ולהיות סבלניים וצנועים. עליכם לעשות את כל הדברים האלה בטרם תוכלו להפוך לתלמידים שלי." ונניח שעל ידי עשיית הדברים האלה, הייתם יכולים להיכנס למלכות שלי. זה היה שייך לעבודה של עידן החסד, הלא כן? מה שהוא אמר היה דרכו של עידן החסד, הלא כן? איך הייתם מרגישים אם הייתם שומעים את הדברים האלה? הייתם מרגישים שזו עדיין עבודתו של ישוע, הלא כן? זה היה רק שכפול שלה, הלא כן? האם האדם היה יכול להפיק מכך הנאה? אתם הייתם מרגישים שעבודתו של אלוהים יכולה רק להישאר כפי שהיא כעת ולא להתקדם מעבר לכך. יש לו עוצמה מוגבלת, אין עוד עבודה חדשה לעשות, והוא הגיע לקצה גבול עוצמתו. אלפיים שנה לפני היום, היה עידן החסד, ואלפיים שנה לאחר מכן, הוא עדיין מטיף את הדרך של עידן החסד ועדיין גורם לבני האדם להכות על חטא. בני האדם היו אומרים, "אלוהים, יש לך עוצמה מוגבלת. אני מאמין שאתה חכם מאוד, אך אתה יודע רק להפגין איפוק ואכפת לך רק מסבלנות. אתה יודע רק כיצד לאהוב את אויבך ותו לא." בדעתו של האדם, אלוהים תמיד יהיה כפי שהוא היה בעידן החסד, והאדם תמיד היה מאמין שאלוהים אהוב ורחום. האם אתם חושבים שעבודתו של אלוהים תמיד תדשדש במקום? על כן, בשלב הזה בעבודתו, הוא לא ייצלב, וכל מה שתראו ותבואו איתו במגע יהיה שונה ממה שאתם מדמיינים או מספרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

18. האם ייתכן שהשם ישוע – ששמו האחר הוא "עמנואל" – יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו? האם הוא יכול לבטא את אלוהים במלואו? אם האדם אומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע ושלא יכול להיות לו שום שם אחר, מפני שאלוהים לא יכול לשנות את טבעו, הדברים האלה הם בהחלט חילול קודש! האם אתם מאמינים שהשם ישוע או עמנואל יכולים לייצג לבדו את אלוהים בכללותו? אלוהים יכול להיקרא בשמות רבים, אך מבין השמות הרבים הללו, אין אף אחד שמסוגל לתמצת את אלוהים כולו, ואין אף אחד שמסוגל לייצג את אלוהים לגמרי. על כן, יש לאלוהים שמות רבים, אך השמות הרבים האלה לא יכולים לבטא לגמרי את טבעו של אלוהים, מכיוון שטבעו של אלוהים כה עשיר עד כדי כך שהוא חורג מיכולתו של האדם להכיר אותו... אף מילה מסוימת ואף שם מסוים לא מסוגלים לייצג את אלוהים במלואו. אם כן, האם אתם חושבים ששמו יכול להיות קבוע? אלוהים כה גדול וכה קדוש, אך אתם לא מתירים לו לשנות את שמו בכל עידן חדש? לפיכך, בכל עידן שבו אלוהים עושה את העבודה שלו באופן אישי, הוא משתמש בשם שמתאים לעידן, כדי לתמצת את העבודה שהוא מתכוון לעשות. הוא משתמש בשם המסוים הזה, בשם שכולל חשיבות בהתאם לזמן, כדי לייצג את טבעו בעידן הזה. כך אלוהים משתמש בשפה האנושית כדי לייצג את טבעו שלו... יום יבוא שבו אלוהים לא ייקרא יהוה, ישוע או המשיח – הוא פשוט יהיה "הבורא". באותה עת, כל השמות שהוא אימץ על פני האדמה יסתיימו, מכיוון שעבודתו על פני האדמה תסתיים, ואחר כך דבריו לא יתקיימו עוד. כשכל הדברים יהיו תחת ריבונותו של הבורא, איזה צורך יהיה לו בשם מתאים במיוחד אך חלקי? האם אתם עדיין מחפשים אחר שמו של אלוהים כעת? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים נקרא רק יהוה? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע? האם אתם מסוגלים לשאת את חטאי חילול הקודש נגד אלוהים? עליכם לדעת שבמקור, לא היה לאלוהים שם. הוא רק אימץ שם אחד, או שניים או שמות רבים מפני שהייתה לו עבודה לעשות והיה עליו לנהל את האנושות. יהיה אשר יהיה השם שהוא נקרא בו, הוא בחר בו בעצמו באופן חופשי, הלא כן? האם הוא יזדקק לכם – לאחד מברואיו – כדי לבחור אותו? השם שבו אלוהים נקרא הוא שם שתואם את מה שהאדם מסוגל לתפוס בשפה האנושית, אך השם הזה אינו דבר שהאדם יכול להכיל. אתם יכולים רק לומר שיש אל בשמיים, שהוא נקרא אלוהים, שהוא אלוהים עצמו, עם עוצמה אדירה, שהוא יותר מדי חכם, יותר מדי מרומם, יותר מדי מופלא, יותר מדי מסתורי ויותר מדי כול יכול, ואז אתם לא יכולים לומר עוד. המעט הזה הוא כל מה שאתם יכולים לדעת. מכיוון שכך, האם שמו של ישוע לבדו יכול לייצג את אלוהים עצמו? כשאחרית הימים באה, אפילו שאלוהים הוא עדיין זה שיעשה את עבודתו, שמו חייב להשתנות, מכיוון שזה עידן שונה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

19. כשישוע בא לעשות את עבודתו, הוא עשה זאת תחת הכוונתה של רוח הקודש. הוא עשה את מה שרוח הקודש רצתה, והוא לא פעל לפי עידן החוק של התנ"ך או לפי עבודתו של יהוה. על אף שהעבודה שישוע בא לעשות לא הייתה לציית לחוקי יהוה או לדברות של יהוה, מקורה היה זהה למקורם. העבודה שישוע עשה ייצגה את שמו של ישוע, והיא ייצגה את עידן החסד. באשר לעבודה שעשה יהוה, היא ייצגה את יהוה, והיא ייצגה את עידן החוק. העבודה שלהם הייתה עבודתה של רוח אחת בשני עידנים שונים. העבודה שישוע עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החסד, והעבודה שיהוה עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יהוה רק כיוון את עם ישראל, ואת העם המצרי, ואת כל האומות מעבר לישראל. עבודתו של ישוע בעידן החסד של הברית החדשה הייתה עבודתו של אלוהים תחת השם ישוע כשהוא כיוון את העידן. אם אתם אומרים שעבודתו של ישוע הייתה מבוססת על זו של יהוה, שהוא לא החל שום עבודה חדשה, ושכל מה שהוא עשה היה בהתאם לדברי יהוה, בהתאם לעבודתו של יהוה ולנבואות של ישעיהו, פירוש הדבר הוא שישוע הוא לא אלוהים בהתגלמותו. אילו הוא ביצע את עבודתו כך, הוא היה שליח או עובד בעידן החוק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

20. אילו הדבר היה כפי שאתם אומרים, ישוע לא יכול היה לפתוח עידן, ולא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת. באותו אופן, רוח הקודש הייתה חייבת לעשות את עבודתה דרך יהוה, הלכה למעשה, ורוח הקודש לא הייתה יכולה לעשות שום עבודה חדשה שלא דרך יהוה. האדם עושה טעות כשהוא מבין כך את עבודתו של ישוע. אם האדם מאמין שהעבודה שעשה ישוע הייתה בהתאם לדברי יהוה ולנבואות של ישעיהו, האם ישוע היה אלוהים בהתגלמותו, או שמא הוא היה רק אחד מהנביאים? לפי ההשקפה הזו, לא היה יכול להיות שום עידן חסד, וישוע לא יכול היה להיות התגלמותו של אלוהים, מכיוון שהעבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה לייצג את עידן החסד והייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, להשיק עידן חדש, לשבור את העבודה שנעשתה בעבר בישראל ולבצע את עבודתו שלא בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא לפי הכללים הישנים של יהוה, ולא בכפוף לשום תקנה, אלא דווקא לעשות את העבודה החדשה שעליו היה לעשות.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

21. אלוהים עצמו בא לפתוח עידן, ואלוהים עצמו בא לסיים עידן. האדם לא מסוגל לעשות את העבודה של פתיחת עידן או סיום העידן. אילו ישוע לא שם קץ לעבודתו של יהוה, זו הייתה יכולה להיות הוכחה לכך שהוא רק אדם ושהוא לא מסוגל לייצג את אלוהים. בדיוק מפני שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך את עבודתו של יהוה על ידי כך שהוא התחיל את עבודתו שלו, עבודה חדשה, זו הוכחה לכך שזה היה עידן חדש, ושישוע היה אלוהים עצמו. הם ביצעו עבודה של שני שלבים שונים בפירוש. שלב אחד בוצע מבית המקדש, והשלב השני בוצע מחוץ לבית המקדש. שלב אחד היה הובלת האדם לפי החוק, והשלב השני היה העלאת קורבן חטאת. שני שלבי העבודה האלה היו שונים באופן מובהק. הדבר מחלק בין העידן החדש והעידן הישן ונכון לגמרי לומר שהם שני עידנים שונים. מיקום עבודתם היה אחר, תוכן עבודתם היה אחר, ומטרת עבודתם הייתה אחרת. משום שכך, אפשר לחלק אותם לשני עידנים: התנ"ך והברית החדשה, כלומר העידן הישן והעידן החדש. כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש, מה שמוכיח שהעידן של יהוה הסתיים... על אף שהם נקראו בשני שמות שונים, אותה רוח ביצעה את שני שלבי העבודה, והעבודה שנעשתה הייתה רציפה. מכיוון שהשם היה שונה ושתוכן העבודה היה שונה, העידן היה שונה. כשיהוה בא, זה היה העידן של יהוה, וכשישוע בא, זה היה העידן של ישוע. על כן, בכל פעם שאלוהים בא, הוא נקרא בשם אחד, הוא מייצג עידן אחד, והוא פותח נתיב חדש. ובכל נתיב חדש, הוא מאמץ שם חדש, מה שמוכיח שאלוהים תמיד חדש ולעולם לא ישן, ושעבודתו לעולם לא מפסיקה לצעוד קדימה. ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך לצעוד קדימה. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה; בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

22. אם ישוע יבוא שוב כפי שהאדם מדמיין, ובאחרית הימים, הוא עדיין ייקרא ישוע, ועדיין יבוא על גבי ענן לבן, וירד אל בני האדם בצלמו של ישוע, זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם רוח הקודש מסוגלת לדבוק בישן? האדם מאמין בתפיסות בלבד, והאדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. הדמיון שלו לא עולה בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש, והוא לא עולה בקנה אחד עם כוונותיו של אלוהים. אלוהים לא יעבוד כך. אלוהים אינו שוטה או טיפש, ועבודתו לא פשוטה כפי שאתם מדמיינים. על סמך כל מה שהאדם עושה וחושב, ישוע יבוא על גבי ענן וירד אל קרבכם. אתם תחזו בו, והוא יאמר לכם שהוא ישוע בעודו רכוב על ענן. אתם תחזו גם בסימני המסמרים על ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם שוב, ויהיה אלוהיכם הגדול. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אחד מכם אבן לבנה, ולאחר מכן, אתם תורשו להיכנס למלכות השמיים ותתקבלו אל תוך גן עדן. אמונות כאלה הן תפיסות של האדם, הלא כן? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסות של האדם, או שמא הוא עובד בניגוד לתפיסות של האדם? כל התפיסות האנושיות נובעות מהשטן, הלא כן? השטן השחית את כל בני האדם, הלא כן? אילו אלוהים היה עובד בהתאם לתפיסות של האדם, הוא היה הופך לשטן, הלא כן? הוא היה שייך לאותו סוג ששייכים אליו ברואיו, הלא כן? מאחר שעד היום, השטן השחית את ברואיו עד כדי כך שהאדם הפך להתגלמות השטן, אילו אלוהים היה עובד בהתאם לדברים של השטן, הוא היה משתף פעולה עם השטן, הלא כן? איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים לעולם לא יעבוד לפי תפיסותיו של האדם, והוא לעולם לא יעבוד כפי שאתם מדמיינים. יש כאלה שאומרים שאלוהים עצמו אמר שהוא יגיע על גבי ענן. נכון שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להסביר את דברי האל? האם אתם בטוחים ללא צל של ספק שרוח הקודש האירה אתכם והפכה אתכם לנאורים? הרי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה לכם את טבע הדברים באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אתכם, או שמא התפיסות שלכם גרמו לכם לחשוב כך? אתם אמרתם, "אלוהים עצמו אמר זאת." אולם אסור לנו להשתמש בתפיסות שלנו ובדעתנו כדי למדוד את דברי האל. באשר לדברים שאמר ישעיהו, האם אתם יכולים להסביר את דבריו בוודאות גמורה? האם אתם מעזים להסביר את דבריו? מאחר שאתם לא מעזים להסביר את דבריו של ישעיהו, מדוע אתם מעזים להסביר את דבריו של ישוע? מי יותר מרומם, ישוע או ישעיהו? מאחר שהתשובה היא ישוע, מדוע אתם מסבירים דברים שישוע אמר? האם אלוהים היה מספר לכם מראש על עבודתו? אף ברוא לא יכול לדעת זאת, ואפילו לא השליחים בשמיים או בר האנוש, אז איך ייתכן שאתם תדעו זאת? האדם לקוי מדי. מה שחיוני עבורכם כעת הוא שתכירו את שלושת שלבי העבודה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

23. מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לעידן הנוכחי, שלושת שלבי העבודה האלה מקיפים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עמל על ניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד את שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליכם להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד היום היא עבודתו של אל אחד – עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות ספק בכך.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה