9.9.18

האמירה השלושים ושבע



אתם באמת לא מאמינים בנוכחותי, ואתם לעתים קרובות מסתמכים על עצמכם במעשיכם. "אתם לא יכולים לעשות דבר בלעדיי!"
אך דבריי תמיד נכנסים מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה בקרב בני אדם מושחתים כמותכם. החיים כיום הם חיים של מילים. ללא מילים, אין חיים, אין חוויה, וקל וחומר שאין אמונה. האמונה נמצאת במילים. רק דרך ההתמסרות לדברי האל תוכלו לקבל את הכל. אל תפחדו שלא תתבגרו. החיים צומחים, ובני האדם לא מתבגרים דרך הדאגה.
אתם תמיד עלולים ללקות בחרדה, ואתם לא מקשיבים להנחיות שלי. אתם תמיד רוצים להתקדם בקצב מהיר משלי. מדוע? אלה השאיפות הפראיות של בני האדם. עליכם להבחין בבירור בין מה שמגיע מאלוהים ומה שמגיע מכם. התלהבות לעולם לא תזכה בשבחים בפני. אני רוצה שתוכלו להיות חסידים אדוקים שלי מהראשית ועד התכלית, אך אתם מאמינים שהתנהגות כזו היא מסירות לאלוהים. אתם עיוורים! מדוע אתם לא מתייצבים בפני יותר ומחפשים? מדוע אתם עושים שטויות? עליכם להבין! מי שפועל כעת הוא בהחלט לא בן אדם, אלא מושל הכל, האל האחד והיחיד – האל הכל-יכול! אסור לכם להזניח דבר, אלא תמיד להיאחז בכל מה שיש לכם, משום שיומי קרוב. האם לא תתעוררו כשתגיע השעה הזו? האם אתם עדיין לא מבינים? אתם עדיין מתחברים אל העולם ולא יכולים להתנתק ממנו. מדוע? האם אתם אוהבים אותי באמת? האם אתם מסוגלים לחשוף את לבכם בפניי? האם אתם יכולים להקריב לי את כל הווייתכם?
חשבו יותר על דבריי ותמיד תבינו אותם בבירור. אל תהיו נבוכים ומבולבלים או חצויים. העבירו זמן רב יותר בפניי, קבלו יותר את דבריי הטהורים, והבינו נכון את כוונותיי. מה עוד אני יכול לומר לכם? לבם של בני האדם קשה, ומחשבותיהם של בני האדם רציניות מדי. הם תמיד חושבים שמספיק רק לשרוד מיום ליום, והם תמיד הופכים את חייהם לבדיחה. ילדים טיפשים! כבר מאוחר. זה לא הזמן למשחקים בלבד. עליכם לפקוח את עיניכם ולראות מה השעה. השמש עומדת לחצות את האופק ולהאיר את פני האדמה. פקחו את העיניים והביטו בהתמדה. אל תהיו פזיזים.
זו עניין חשוב מאוד, ואתם מתייחסים אליו כלאחר יד ונוהגים בו בהתאם! אני חרד בלבי, אך רק מתי מעט מתחשבים בלבי ומסוגלים לשמוע את דברי התוכחה הטובים שלי ולהקשיב לעצתי! המשימה מפרכת, אך רק מעטים מכם יכולים לשאת חלק מהעומס איתי. הגישה עדיין כזו. על אף שהתקדמתם במידת מה בהשוואה לעבר, אתם לא צריכים להישאר במצב הזה! צעדיי מתקדמים במהירות, אך אתם עדיין זזים בקצב כזה. איך תוכלו לעמוד בקצב של האור של היום, ולעמוד בקצב צעדיי? אל תהססו שוב. הדגשתי בפניכם שוב ושוב – יומי לא יתעכב עוד!
אחרי הכל, האור של היום הוא של היום. אי-אפשר להשוות אותו לאור של אתמול, ואי-אפשר להשוות אותו לאור של מחר. יש גילויים חדשים. האור החדש מתחזק בכל יום ומבהיר בכל יום. הפסיקו להיות קהי חושים, הפסיקו להיות טיפשים, הפסיקו להיות שמרנים, הפסיקו לעכב הזמן שלי, ואל תבזבזו את הזמן שלי לשווא.
הביטו! הביטו! התפללו אליי יותר, העבירו זמן רב יותר בפניי, ולבטח תשיגו הכל! האמינו שכך לבטח תקבלו את הכל!
 האמירה המאה ואחת:מאמרים מומלצים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

האמירה השלושים ושבע



אתם באמת לא מאמינים בנוכחותי, ואתם לעתים קרובות מסתמכים על עצמכם במעשיכם. "אתם לא יכולים לעשות דבר בלעדיי!"
אך דבריי תמיד נכנסים מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה בקרב בני אדם מושחתים כמותכם. החיים כיום הם חיים של מילים. ללא מילים, אין חיים, אין חוויה, וקל וחומר שאין אמונה. האמונה נמצאת במילים. רק דרך ההתמסרות לדברי האל תוכלו לקבל את הכל. אל תפחדו שלא תתבגרו. החיים צומחים, ובני האדם לא מתבגרים דרך הדאגה.
אתם תמיד עלולים ללקות בחרדה, ואתם לא מקשיבים להנחיות שלי. אתם תמיד רוצים להתקדם בקצב מהיר משלי. מדוע? אלה השאיפות הפראיות של בני האדם. עליכם להבחין בבירור בין מה שמגיע מאלוהים ומה שמגיע מכם. התלהבות לעולם לא תזכה בשבחים בפני. אני רוצה שתוכלו להיות חסידים אדוקים שלי מהראשית ועד התכלית, אך אתם מאמינים שהתנהגות כזו היא מסירות לאלוהים. אתם עיוורים! מדוע אתם לא מתייצבים בפני יותר ומחפשים? מדוע אתם עושים שטויות? עליכם להבין! מי שפועל כעת הוא בהחלט לא בן אדם, אלא מושל הכל, האל האחד והיחיד – האל הכל-יכול! אסור לכם להזניח דבר, אלא תמיד להיאחז בכל מה שיש לכם, משום שיומי קרוב. האם לא תתעוררו כשתגיע השעה הזו? האם אתם עדיין לא מבינים? אתם עדיין מתחברים אל העולם ולא יכולים להתנתק ממנו. מדוע? האם אתם אוהבים אותי באמת? האם אתם מסוגלים לחשוף את לבכם בפניי? האם אתם יכולים להקריב לי את כל הווייתכם?
חשבו יותר על דבריי ותמיד תבינו אותם בבירור. אל תהיו נבוכים ומבולבלים או חצויים. העבירו זמן רב יותר בפניי, קבלו יותר את דבריי הטהורים, והבינו נכון את כוונותיי. מה עוד אני יכול לומר לכם? לבם של בני האדם קשה, ומחשבותיהם של בני האדם רציניות מדי. הם תמיד חושבים שמספיק רק לשרוד מיום ליום, והם תמיד הופכים את חייהם לבדיחה. ילדים טיפשים! כבר מאוחר. זה לא הזמן למשחקים בלבד. עליכם לפקוח את עיניכם ולראות מה השעה. השמש עומדת לחצות את האופק ולהאיר את פני האדמה. פקחו את העיניים והביטו בהתמדה. אל תהיו פזיזים.
זו עניין חשוב מאוד, ואתם מתייחסים אליו כלאחר יד ונוהגים בו בהתאם! אני חרד בלבי, אך רק מתי מעט מתחשבים בלבי ומסוגלים לשמוע את דברי התוכחה הטובים שלי ולהקשיב לעצתי! המשימה מפרכת, אך רק מעטים מכם יכולים לשאת חלק מהעומס איתי. הגישה עדיין כזו. על אף שהתקדמתם במידת מה בהשוואה לעבר, אתם לא צריכים להישאר במצב הזה! צעדיי מתקדמים במהירות, אך אתם עדיין זזים בקצב כזה. איך תוכלו לעמוד בקצב של האור של היום, ולעמוד בקצב צעדיי? אל תהססו שוב. הדגשתי בפניכם שוב ושוב – יומי לא יתעכב עוד!
אחרי הכל, האור של היום הוא של היום. אי-אפשר להשוות אותו לאור של אתמול, ואי-אפשר להשוות אותו לאור של מחר. יש גילויים חדשים. האור החדש מתחזק בכל יום ומבהיר בכל יום. הפסיקו להיות קהי חושים, הפסיקו להיות טיפשים, הפסיקו להיות שמרנים, הפסיקו לעכב הזמן שלי, ואל תבזבזו את הזמן שלי לשווא.
הביטו! הביטו! התפללו אליי יותר, העבירו זמן רב יותר בפניי, ולבטח תשיגו הכל! האמינו שכך לבטח תקבלו את הכל!
 האמירה המאה ואחת:מאמרים מומלצים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה