דברי אלוהים רלוונטיים:
עבודת הכיבוש של היום נועדה להחזיר את כל העדות והכבוד ולגרום לכל בני האדם לעבוד את אלוהים, כך שתהיה עדות בקרב הברואים. זה מה שצריך לעשות בשלב העבודה הזה.
כיצד בדיוק האנושות תיכבש? הדבר ייעשה על ידי שימוש בעבודת המילים הזו כדי לשכנע את האדם לחלוטין; על ידי שימוש בגילוי, משפט, ייסורים וקללה ללא רחמים כדי להכניע אותו עד היסוד; ועל ידי גילוי מרדנותו של האדם ושיפוט התנגדותו, כדי שהוא יוכל להכיר את הרשע והזוהמה של האנושות, שישמשו כדי להדגיש את טבעו הצודק של אלוהים. השימוש במילים האלה יהיה הדבר העיקרי שיכבוש את האדם וישכנע אותו לחלוטין. מילים הן האמצעי לכיבושה הסופי של האנושות, וכל מי שמקבל כיבוש צריך לקבל את ההכאה והשיפוט של המילים. תהליך הדיבור הנוכחי הוא תהליך הכיבוש. כיצד בני האדם צריכים לשתף פעולה בדיוק? על ידי אכילה ושתייה יעילה של המילים האלה ועל ידי הבנתן. בני אדם לא יכולים להיכבש בעצמם. מתוך האכילה והשתייה של המילים האלה, עליהם להכיר את השחיתות והזוהמה שלהם ואת מרדנותם ורשעותם, ועליהם ליפול בפני אלוהים. אם תוכלו להבין את רצונו של אלוהים ואז להנהיג אותו, ויתרה מכך, אם יהיה לכם חזון, ואם תוכלו להישמע לחלוטין למילים האלה ולא לבחור שום דבר באופן עצמאי, הרי שכבר נכבשתם. והמילים האלה הן אלה שכבשו אתכם. מדוע האנושות איבדה את העדות? מפני שאף אחד לא מאמין באלוהים ושלאף אחד אין מקום לאלוהים בלבו. כיבוש האנושות פירושו לגרום לבני האדם לשקם את האמונה הזו. בני אדם נוטים תמיד לנהות אחר העולם, יש בלבם תקוות רבות מדי, הם רוצים דברים רבים מדי לעתידם, ויש להם יותר מדי דרישות מוגזמות. הם חושבים תמיד על בשרם ודמם ועורכים תוכניות למענו, והם לעולם לא מעוניינים לחפש את דרך האמונה באלוהים. השטן לכד את לבם, הם איבדו את יראתם לאלוהים, והם מקדישים את לבם לשטן. אולם אלוהים הוא זה שברא את האדם. כך האדם איבד את העדות, כלומר איבד את כבודו של אלוהים. המטרה של כיבוש האנושות היא לתפוס מחדש את הכבוד הטמון ביראתו של האדם לאלוהים.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מטרת עבודת הכיבוש שלי אינה רק לשם הכיבוש, אלא לכבוש על מנת לגלות צדק ואי-צדק, לרכוש הוכחה לעונשו של האדם, לגנות את הרשעים, ויתר על כן, לכבוש על מנת להפוך למושלמים את אלה שמוכנים להישמע לי.
מתוך 'מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודת הכיבוש הנוכחית היא עבודה שנועדה להבהיר מה יהיה סופו של האדם. מדוע אני אומר שהייסורים והמשפט של היום הם המשפט בפני כס המלכות הלבן הגדול של אחרית הימים? האם אתם לא מבינים זאת? מדוע עבודת הכיבוש היא השלב האחרון? הדבר נועד בדיוק לבטא את סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם, הלא כן? הדבר נועד לאפשר לכל אדם להראות את אופיו האמיתי ואז לעבור מיון לפי סוגו במהלך עבודת הכיבוש של הייסורים והמשפט, הלא כן? במקום לומר שזה כיבוש האנושות, אולי מוטב לומר שהדבר מראה מה יהיה סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם. כלומר זה שיפוט של חטאיהם שאחריו ניתן לראות את סוגי בני האדם השונים, וכך להחליט אם הם רשעים או צדיקים. לאחר עבודת הכיבוש, באה העבודה של פיצוי הטוב וענישת הרע: בני אדם שנשמעים לאלוהים לחלוטין, כלומר אלה שנכבשו עד היסוד, יועברו לשלב הבא של הפצת העבודה לתבל כולה. אלה שלא נכבשו יועברו לחשכה ויפקוד אותם אסון. כך בני האדם ימוינו על פי סוגם – הרשעים יקובצו עם הרוע ולעולם לא יראו עוד את אור היום, והצדיקים יקובצו עם הטוב על מנת לקבל אור ולחיות לנצח באור הסוף קרב לכל הדברים, סופו של האדם הוצג בבירור לנגד עיניו, וכל הדברים ימוינו על פי סוגם. אם כן, כיצד בני האדם יכולים להימלט מהסבל של המיון הזה? סופם של כל הסוגים השונים של בני האדם נחשף כשקרב הסוף של כל הדברים, במהלך העבודה של כיבוש התבל כולה (כולל כל עבודת הכיבוש החל מהעבודה הנוכחית). החשיפה הזו של סוף האנושות כולה נעשית בפני כס המשפט, במהלך הייסורים ובמהלך עבודת הכיבוש של אחרית הימים. ...השלב האחרון של הכיבוש נועד להושיע את בני האדם וכן לגלות את סופם של בני האדם. הוא נועד לחשוף את הניוון של בני האדם באמצעות משפט, וכך לגרום להם להכות על חטא, לקום על רגליהם ולעסוק בחיפוש החיים והנתיב הנכון לחיי אדם. השלב הזה נועד לעורר את לבם של קהי החושים והאטומים, ולהראות את מרדנותם הפנימית באמצעות משפט. אולם אם בני האדם בכל זאת לא יהיו מסוגלים להכות על חטא, בכל זאת לא יהיו מסוגלים לעסוק בחיפוש אחר הנתיב הנכון לחיי אדם ולא יהיו מסוגלים להשליך מעליהם את השחיתויות האלה, הם יהפכו לבני אדם שלא ניתן להציל שהשטן יבלע אותם. זו החשיבות של הכיבוש – להושיע בני אדם וכן להראות את סופם. סוף טוב, סוף רע – כולם מתגלים באמצעות עבודת הכיבוש. התשובה לשאלה אם בני האדם יזכו בישועה או יקוללו מתגלה כולה במהלך עבודת הכיבוש.
אחרית הימים היא הזמן שבו כל הדברים ימוינו על פי סוגם באמצעות כיבוש. כיבוש הוא העבודה של אחרית הימים. במילים אחרות, שיפוטו של כל אדם על חטאיו הוא עבודת אחרית הימים. אחרת, איך ניתן למיין את בני האדם? עבודת המיון שנעשית בקרבכם היא תחילתה של העבודה הזו בתבל כולה. לאחר מכן, בני אדם מכל הלאומים בכל מקום יהיו גם הם כפופים לעבודת הכיבוש. פירוש הדבר הוא שכל אדם בבריאה ימוין על פי סוגו ויתייצב להישפט בפני כס המשפט. אין אדם או דבר שיכול לחמוק מהסבל של הייסורים והמשפט האלה, ואין אדם או דבר שיכול לעקוף את המיון הזה על פי סוג – כולם ימוינו לסוגים. הסיבה לכך היא שסופם של כל הדברים קרוב, ושכל השמיים והארץ באים לקצם. איך ייתכן שהאדם יחמוק מסוף קיומו?
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'
אילו עבודתו של אלוהים הייתה מראש מספקת לאדם מטרה ויעד סופי ונפלא, ואילו אלוהים היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו להיות חסיד שלו – אם אלוהים היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא הכנת חיי האדם. אילו אלוהים היה משתמש במטרה כדי לשלוט באדם ולזכות בלבו, הרי שאלוהים לא היה הופך את האדם למושלם, ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא שהוא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר יעדו הסופי והשאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם שאליו ישאף לפני עבודת הכיבוש, לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משנה את השפעת עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על טבעו המרדני והמטת ייסורים על האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת חירותו וסילוק סיכוייו העתידיים. זוהי מהותה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה, ועבודת הייסור והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, הברואים לא היו נשמעים לבורא ללא תנאים ולא היו עובדים אותו ללא תנאים. במצב כזה, היה מתקיים רק ציות עיוור, מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאלוהים דרישות מתוך עיוורון, ולכן לא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, אין בכוחה של עבודת כיבוש כזו להביא לכך שאלוהים יזכה באדם ולכך שהאדם יעיד על אלוהים. ברואים כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק ינסו להתמקח עם אלוהים – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכה. הבעיה הגדולה ביותר עם האדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד אליהם כאלילים. האדם עוסק בחיפוש אחר אלוהים לשם גורלו וסיכוייו העתידיים – הוא לא עובד את אלוהים משום אהבתו כלפי אלוהים. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לסלק את אנוכיותו של האדם, את חמדנותו ואת המחסומים הגדולים ביותר הניצבים בפני עבודתו את אלוהים. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות הרצויות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בכיבוש המוקדם ביותר של האדם, יש לטהרו תחילה משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו החמורות ביותר, ובכך לחשוף את אהבתו של האדם לאלוהים ולשנות את הכרתו את החיים האנושיים, את השקפתו על אלוהים ואת משמעות קיומו. כך מטוהרת אהבתו של האדם כלפי אלוהים ולבו נכבש. אולם בגישתו של אלוהים כלפי כל ברואיו, הוא לא כובש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, אלוהים כובש כדי לזכות באדם למען כבודו של אלוהים, וכדי להשיב את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית של האדם. אילו אלוהים היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם אלוהים היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שהוא כבש אותו, ונעשה אדיש לחייו ולמותו, זה לא היה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו, ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שמקומן בלבם של כל הברואים הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה ויבוא אל המנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות...
...כשאלוהים מבצע את עבודת הכיבוש, הוא לא שולט בכם באמצעות הסיכויים העתידיים שלכם, גורלכם או יעדכם. למעשה, אין צורך לעבוד באופן כזה. מטרתה של עבודת הכיבוש היא לגרום לאדם למלא את חובתו של ברוא, כלומר לגרום לו לעבוד את הבורא. רק לאחר מכן, הוא יכול לבוא אל היעד הנפלא.
מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'
התוצאה שיש להשיג בעבודת הכיבוש היא בעיקר שבשרו של האדם יחדל להתמרד, כלומר שדעתו של האדם תבין את אלוהים באופן חדש, שלבו יישמע לאלוהים עד תום, ושהוא יהיה נחוש להתקיים למען אלוהים. השינויים שחלים במזגו או בבשרו ודמו של אדם לא קובעים אם הוא נכבש. במקום זאת, כשהחשיבה, התודעה וההיגיון שלכם משתנים – כלומר כשכל הגישה המנטלית שלכם משתנה – זה מוכיח שאלוהים כבש אתכם. לאחר שגמרתם בדעתכם להישמע לאלוהים ואימצת מנטליות חדשה, כשאתם כבר לא מחדירים תפיסות או כוונות משלכם בדבריו ובעבודתו של אלוהים, וכשהמוח שלכם יכול לחשוב כרגיל, כלומר כשאתם יכולים להשקיע מאמצים למען אלוהים בכל לבכם, פירוש הדבר שנכבשתם לגמרי. בעולם הדתי, רבים סובלים באופן משמעותי לאורך כל חייהם, מכניעים את גופם או נושאים את הצלב שלהם, ואף סובלים ושורדים עד לנשמתם האחרונה! יש כאלה שעדיין צמים בבוקר יום מותם. כל חייהם הם מתנזרים ממזון טוב ובגדים יפים ומדגישים רק את הסבל. הם מסוגלים להכניע את גופם ולזנוח את בשרם. יכולתם להתמודד עם הסבל ראויה לשבח. אולם חשיבתם, תפיסותיהם, גישתם המנטלית, ועצם אופיים הישן – אף אחד מאלה לא זכה לשום טיפול. הם לא מבינים את עצמם באמת. הדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים הוא הדימוי המסורתי של אל מופשט ומעורפל. נחישותם לסבול למען אלוהים נובעת מקנאותם ומאופיים החיובי. על אף שהם מאמינים באלוהים, הם לא מבינים את אלוהים ואת רצונו. הם רק עובדים למען אלוהים וסובלים למענו בעיוורון. הם לא מייחסים כל ערך להבחנה, והם לא טורחים כלל לוודא ששירותם באמת ישביע את רצונו של אלוהים. מעבר לכך, הם כלל לא יודעים איך להצליח להבין את אלוהים. האל שהם משרתים הוא לא אלוהים בצלמו המקורי, אלא אל שהם עצמם המציאו, אל שהם שמעו עליו או אל אגדי שנכתב עליו בעבר. לאחר מכן, הם נעזרים בדמיונם הפורה ובלבם ירא האל כדי לסבול למען אלוהים ולקחת על עצמם את העבודה שאלוהים רוצה לעשות. שירותם יותר מדי לא מדויק, כך שלמעשה אין איש שמשרת את אלוהים באמת באופן שמשביע את רצונו. בלי קשר לשאלה כמה הם מוכנים לסבול, לא חל כל שינוי בנקודת מבטם המקורית על שירות ובדימוי המחשבתי שיש להם על אלוהים, מפני שהם לא עברו את המשפט והייסורים של אלוהים ואת הזיכוך והטיהור שלו, ומפני שאף אחד לא הנחה אותם באמצעות האמת. אפילו אם הם מאמינים בישוע המושיע, אף אחד מהם לא ראה את המושיע מעולם. הם רק יודעים עליו מאגדות ושמועות. לפיכך, השירות שלהם מסתכם בלא יותר משירות אקראי בעיניים עצומות, כמו עיוור שמשרת את אביו. מה ניתן להשיג בסופו של דבר באמצעות שירות כזה? ומי יראה אותו בעין יפה? מההתחלה ועד הסוף, השירות שלהם כלל לא משתנה לעולם. הם מקבלים רק שיעורים מעשה-ידי-אדם ומבססים את השירות שלהם רק על הטבעיות שלהם ועל הדברים שמוצאים חן בעיניהם. איזה גמול יכול להיות לכך? ...הם נשמעים לאלוהים עד הסוף, ובכל זאת, הם לא נכבשים ולא יכולים לשאת עדות על כך שהם נכבשו. הם סבלו לא מעט, אך בתוך תוכם, הם לא מכירים כלל את אלוהים. שום דבר מחשיבתם הישנה לא טופל, וכך גם תפיסותיהם הישנות, הנהגים הדתיים שלהם, הבנותיהם האנושיות ורעיונותיהם האנושיים. אין בהם הבנה חדשה כלל. הבנתם על אלוהים לא אמיתית ולא מדויקת ולו במעט. הם לא הבינו כהלכה את רצונו של אלוהים. האם ייתכן שהדבר נועד לשרת את אלוהים? יהיה אשר יהיה האופן שבו הבנתם את אלוהים בעבר, נניח שתשמרו עליו היום ותמשיכו לבסס את הבנתכם את אלוהים על התפיסות והרעיונות שלכם, בלי קשר למה אלוהים יעשה. כלומר נניח שאין לכם שום הבנה חדשה ואמיתית על אלוהים ושאתם לא מצליחים להכיר את צלמו האמיתי ואת טבעו האמיתי של אלוהים. נניח שהבנתכם על אלוהים עדיין מונחית על ידי חשיבה פאודלית חדורת אמונות טפלות, ושהיא עדיין תולדה של דמיונות ותפיסות אנושיות. אם כך הדבר, הרי שלא נכבשתם. כשאני אומר לכם את כל הדברים האלה כעת, מטרתי היא לאפשר לכם להבין ולנצל את הידע הזה כדי להוביל אתכם להבנה מדויקת וחדשה. הכוונה בהם היא גם להיפטר מהתפיסות הישנות והידע הישן האלה שאתם נושאים בתוככם, כדי שתוכל להיות לכם הבנה חדשה. אם באמת תאכלו ותשתו את דבריי, הבנתכם תשתנה במידה ניכרת. כל עוד אתם שומרים על לב ממושמע כשאתם אוכלים ושותים את דברי האל, נקודת המבט שלהם תשתנה. כל עוד תהיו מסוגלים לקבל את הייסורים החוזרים והנשנים, המנטליות הישנה שלכם תשתנה בהדרגה. כל עוד המנטליות הישנה שלכם תתחלף מהיסוד בחדשה, גם הנוהג שלכם ישתנה בהתאם. כך, השירות שלכם יהפוך יותר ויותר מוכוון מטרה, והוא יותר ויותר יהיה מסוגל להשביע את רצונו של אלוהים. אם תוכלו לשנות את חייכם, את הבנתכם על החיים ואת תפיסותיכם הרבות על אלוהים, הטבעיות שלכם תצטמצם בהדרגה. זו התוצאה לאחר שאלוהים כובש את האדם, לא פחות מכך. זה השינוי שייראה באדם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
העבודה הכובשת שנעשית בכם היא בעלת החשיבות העמוקה ביותר. מצד אחד, מטרתה של העבודה הזו היא להביא לידי שלמות קבוצה של בני אדם, כלומר להפוך אותם למושלמים ולקבוצה של מתגברים, בתור קבוצת בני האדם הראשונה שהושלמה, כלומר הביכורים. מצד שני, המטרה היא לאפשר לברואים ליהנות מאהבתו של אלוהים, לקבל את הישועה הגדולה ביותר מאלוהים, ולקבל מאלוהים ישועה מלאה, לאפשר לאדם ליהנות לא רק מחסד ומרחמים, אלא חשוב יותר, מייסורים וממשפט. מבריאת העולם ועד עתה, כל מה שאלוהים עשה בעבודתו הוא אהבה, ללא כל שנאה לאדם. גם הייסורים והמשפט שראיתם הם אהבה, אהבה אמיתית וממשית יותר, אהבה שמובילה את האדם דרך הישר של החיים אנושיים. מצד שלישי, המטרה היא לשאת עדות בפני השטן. מצד רביעי, המטרה היא להניח יסודות להפצה של עבודת הבשורה העתידית. כל העבודה שאלוהים עשה נועדה למען הובלתם של בני האדם אל דרך הישר של החיים האנושיים, כדי שיוכלו להיות להם חיים אנושיים רגילים, מפני שהאדם לא יודע איך לחיות את חייו. ללא הנחייה כזו, תוכלו לחיות רק חיים ריקים מתוכן, חיים חסרי ערך וחסרי משמעות, ולא תדעו כלל כיצד להיות בני אדם רגילים. זו החשיבות העמוקה ביותר של כיבוש האדם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
להיעשות מושלמים הוא דבר-מה שעל כול הברואים לקבלו. אם העבודה בשלב זה כרוכה רק בהבאתם של בני אדם לידי שלמות, ניתן לעשותה באנגליה, באמריקה או בישראל. ניתן לעשותה על בני כול עם שהוא. אך עבודת הכיבוש היא בררנית. השלב הראשון בעבודת הכיבוש הוא קצר מועד. יתרה מזאת, הוא ישמש כדי להשפיל את השטן ולכבוש את התבל כולה. זוהי עבודת הכיבוש ההתחלתית. ניתן לומר שאפשר להביא לידי שלמות כול ברוא המאמין באלוהים, מפני שהבאה לידי שלמות היא דבר-מה שניתן להשיג רק לאחר שינוי ארוך טווח. אך הכיבוש הוא שונה. על הנכבש להיות זה המשתרך רחוק יותר מכול מאחור, החי בחושך העמוק ביותר, ואף השפל ביותר, המוכן פחות מכול לקבל את אלוהים והמורד באלוהים יותר מכול. זהו האדם מן הסוג שיכול להעיד על כך שנכבש. מטרתה העיקרית של עבודת הכיבוש היא להביס את השטן. מטרתה העיקרית של הבאת בני אדם לידי שלמות, לעומת זאת, היא לזכות בבני אדם. המטרה היא לאפשר לבני אדם, לאחר שנכבשו, לשאת עדות לכך שעבודת הכיבוש הזו מוקמה כאן, על בני אדם כמוכם. המטרה היא שבני אדם יישאו עדות לאחר שנכבשו. בבני אדם אלה שנכבשו ייעשה שימוש כדי להשיג את מטרת השפלתו של השטן.
מתוך 'רק מי שהובא לידי שלמות יכול לחיות חיים בעלי משמעות' ב'הדבר מופיע בבשר'
בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הזה הטמא מכל והחשוך מכל ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יהיה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר והדם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה. אין פירוש הדבר שלמדינות אחרות אין בעיות כלל. התפיסות של האדם כולן זהות, ועל אף שייתכן שיש לבני האדם במדינות האלה איכות טובה, אם הם לא מכירים את אלוהים, פירוש הדבר הוא שהם מתנגדים אליו. ...העניין הוא רק שהסינים משמשים כדוגמה, וכשהם ייכבשו, הם יהפכו לאות ולמופת וישרתו כנקודה להתייחסות לאחרים. מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה הם נולדו כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תתקדם באופן טוב הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בכל רחבי תבל. אלה החשיבות של הסיבה לכך שאני משתמש בכם כאות ומופת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות – כולן מצויות בבני האדם האלה, והם מייצגים את כל מרדנותה של האנושות. הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כתמצית הכיבוש, ולאחר שהם ייכבשו, הם יהפכו מן הסתם לאות ומופת לאחרים.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
השלב של אחרית הימים, שבו האדם ייכבש, הוא השלב האחרון של הקרב בשטן וגם השלב האחרון בעבודת הישועה המלאה של האדם מתחומו של השטן. המשמעות הפנימית של כיבוש האדם היא להשיב לבורא לאחר כיבושו את התגלמות השטן, הלא היא האדם שהשטן השחית. כך הוא ייטוש את השטן ויחזור לאלוהים באופן מלא. כך, האדם יזכה בישועה מלאה. על כן, עבודת הישועה היא העבודה האחרונה בקרב בשטן, והשלב האחרון בניהולו של אלוהים לשם הבסת השטן. ללא העבודה הזו, בסופו של דבר, לא ניתן היה להושיע את האדם באופן מלא, לא ניתן היה גם להביס את השטן לחלוטין, והאנושות לעולם לא הייתה מסוגלת לבוא אל היעד הנפלא או להשתחרר מהשפעתו של השטן. כתוצאה מכך, לא ניתן להשלים את עבודת הישועה של האדם לפני שיושלם הקרב בשטן, מכיוון שלב לבה של עבודת הניהול של אלוהים הוא לשם ישועת האנושות. האנושות המוקדמת ביותר הייתה בידיו של אלוהים, אך משום הפיתוי וההשחתה של השטן, השטן כבל את האדם והאדם נפל לו לנחלה. לפיכך, השטן הפך לזה שיש להביסו בעבודת הניהול של אלוהים. משום שהשטן השתלט על האדם, ומשום שהאדם הוא המושא של כל ניהולו של אלוהים, כדי להושיע את האדם, אלוהים צריך לחטוף אותו בחזרה מידי השטן. פירוש הדבר הוא שאלוהים חייב להשיב את האדם לאחר שהוא הוחזק בשבי השטן. השטן מובס באמצעות שינויים בטבעו הישן של האדם אשר משיבים לו את הגיונו המקורי, וכך ניתן לחטוף את האדם, שנלקח בשבי, בחזרה מהשטן. אם האדם ישוחרר מהשפעותיו ומכבליו של השטן, השטן יבויש, האדם יילקח בסופו של דבר בחזרה, והשטן יובס. ומשום שהאדם שוחרר מההשפעה החשוכה של השטן, האדם יהפוך לשלל הקרב הגדול הזה, והשטן יהפוך למושא הענישה, לאחר שהקרב יסתיים. לאחר מכן, עבודת הישועה של האנושות תושלם במלואה.
מתוך 'שיקום חייו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא' ב'הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה