3. מדוע כל שלב חדש בעבודתו של אלוהים נתקל בהתרסה וגינוי פרועים מצד העולם הדתי? מהו השורש לכך?
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"הוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים: 'אִישׁ אֶחָד נָטַע כֶּרֶם. הוּא הֵקִים גָּדֵר סָבִיב, גַּם חָצַב יֶקֶב וּבָנָה מִגְדָּל, וּלְאַחַר שֶׁהֶחְכִּירוֹ לְכוֹרְמִים נָסַע. בְּבוֹא הָעֵת שָׁלַח עֶבֶד אֶל הַכּוֹרְמִים לְקַבֵּל מִידֵיהֶם מִפְּרִי הַכֶּרֶם. תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ רֵיקָם. הוֹסִיף וְשָׁלַח אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר. פָּצְעוּ אוֹתוֹ בְּרֺאשׁוֹ וְהֵתֵלּוּ בּוֹ. שָׁלַח אַחֵר וְהָרְגוּ אוֹתוֹ; וְכֵן גַּם רַבִּים אֲחֵרִים, אֶת אֵלֶּה הִכּוּ וְאֶת אֵלֶּה הָרְגוּ. נוֹתַר לוֹ אֶחָד – בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. לְבַסּוֹף שָׁלַח אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, בְּאָמְרוֹ "אֶת בְּנִי יְכַבְּדוּ", אֶלָּא שֶׁהַכּוֹרְמִים הָהֵם אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה, "הוּא הַיּוֹרֵשׁ; בּוֹאוּ נַהֲרֺג אוֹתוֹ וְתִהְיֶה לָנוּ הַיְרֻשָּׁה." לָקְחוּ אוֹתוֹ וַהֲרָגוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ אֶל מִחוּץ לַכֶּרֶם. מַה יַּעֲשֶׂה בַּעַל הַכֶּרֶם? יָבוֹא וְיַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹרְמִים וְיִתֵּן אֶת הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים'" (מרקוס י"ב 1-9).
"כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: 'מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֺּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ' ...מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֺמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ" (יוחנן י"א 47-53).
האל הכול יכול אומר:
הסיבה לכך שהאדם מתנגד לאלוהים נובעת, מצד אחד, מטבעו המושחת של האדם, ומצד שני, מהבורות שיש לו לגבי אלוהים וחוסר ההבנה שלו את עקרונות עבודתו של אלוהים ואת רצונותיו מהאדם. שני ההיבטים האלה מתמזגים לכדי תולדות התנגדותו של האדם לאלוהים. בני אדם שרק החלו להאמין לאחרונה מתנגדים לאלוהים משום שההתנגדות הזו היא חלק מאופיים, ואילו בני אדם שמאמינים באלוהים מזה שנים רבות מתנגדים לו כתוצאה מחוסר הכרתם את אלוהים, בנוסף לטבעם המושחת.
מתוך 'כל מי שלא מכיר את אלוהים מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם, ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, האמצעים שבהם הוא עובד משתנים בהתמדה, וכתוצאה מכך, משתנים גם חסידי האל. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק, וכך טבעו של האדם משתנה בהתאם ביחד עם עבודתו. אולם מכיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, בני האדם שלא מכירים את עבודתה של רוח הקודש ובני האדם המגוחכים שלא יודעים את האמת הופכים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם לא מתאימה את עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם לא ישנה. הוא לעולם לא חוזר על עבודתו הישנה אלא מתקדם בהתמדה בעבודה שלא נעשתה מעולם בעבר. מכיוון שאלוהים לא חוזר על עבודתו, ומכיוון שהאדם תמיד שופט את עבודתו של אלוהים כיום על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם יותר מדי צרת אופקים! איש לא מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים את העבודה הזו. הרחק מאלוהים, האדם מאבד את החיים, את האמת ואת ברכותיו של אלוהים, אך האדם לא מקבל את החיים או את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם רוצים לזכות באלוהים אך לא מסוגלים לשאת שום שינוי בעבודתו. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים לא משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל מה שנחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לציית לחוקים, וכל עוד הם יכו על חטא ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון לנצח. לדעתם, אלוהים יכול להיות רק אלוהי החוקים והאל שנצלב למען האדם. לדעתם, אלוהים גם לא אמור לחרוג מכתבי הקודש ולא יכול לעשות זאת. הדעות האלה בדיוק הן מה שכבל אותם בחוזקה לחוקים הישנים והותיר אותם מרותקים בשלשלאות לכללים נוקשים. בני אדם רבים עוד יותר מאמינים שתהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, נחוצות נבואות שיאששו אותה, ושבכל שלב של עבודה כזו, כל חסידיו הנאמנים חייבים גם לחזות בגילויים. אחרת, לא ייתכן שזו תהיה עבודתו של אלוהים. גם כך לא קל לאדם להכיר את אלוהים. אם מביאים בחשבון בנוסף לכך את לבו המגוחך של האדם ואת אופיו המרדני והמלא יהירות וחשיבות עצמית, קשה לאדם עוד יותר לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים.
מתוך 'איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את הגילויים של אלוהים?' ב'הדבר מופיע בבשר'
מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של אלוהים, יש עבודה חדשה וגם עבודה ישנה ומיושנת. העבודה הישנה והעבודה החדשה לא סותרות זו את זו, אלא משלימות זו את זו – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לבטל את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שאלוהים טרם חשף את פניו האמיתיות ואת טבעו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מקדם במשך שנים רבות. הוגן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באלוהים, השפעתן של תפיסות שונות הובילה באדם להתגבשות והתפתחות מתמשכות של ידע הכולל כל מיני תפיסות על אלוהים – וכתוצאה מכך, דתיים רבים המשרתים את אלוהים הפכו לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים, וכך הם יותר אויבי אלוהים. עבודתו של אלוהים תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה, והיא לעולם לא מגבשת דוקטרינה, אלא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. העבודה הזו היא הביטוי לטבעו הפנימי של אלוהים עצמו. היא גם העיקרון הפנימי של עבודת אלוהים ואחד האמצעים שאלוהים מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד אלוהים כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את אלוהים, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של אלוהים חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באלוהים שונה למדי. הוא נצמד לדוקטרינות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת וקשה כאבן, לקבל עבודות ודברים חדשים כה רבים ובלתי נתפסים של אלוהים? האדם מתעב את אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את אלוהים העתיק, בעל השיער הלבן, העומד ללא ניע. לפיכך, כיוון שאלוהים והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של אלוהים. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שאלוהים כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה.
מתוך 'רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
בני אדם רבים מתנגדים לאלוהים ומפריעים לעבודתה של רוח הקודש מפני שהם לא מכירים את עבודתו העשירה ומגוונת של אלוהים, ויתרה מכך, הם עושים זאת מפני שיש להם רק קמצוץ של ידע ודוקטרינה המאפשרים להעריך את עבודתה של רוח הקודש. האין זה כך? על אף שחוויותיהם של בני אדם כאלה הן שטחיות, הם יהירים ומפונקים באופיים והם בזים לעבודתה של רוח הקודש, מתעלמים מתפיסותיה של רוח הקודש ויתרה מזאת, הם משתמשים בטיעונים הישנים והשוליים שלהם כדי לאמת את עבודתה של רוח הקודש. הם גם מעמידים פנים ומאמינים לגמרי בהשכלתם ולמדנותם ומאמינים לגמרי שהם מסוגלים לנסוע ברחבי העולם. בני אדם כאלה הם אלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה, הלא כן? הם יסולקו לפני העידן החדש, הלא כן? בני האדם המתייצבים בפני אלוהים ומתנגדים לו בגלוי הם אנשים עלובים וקצרי ראייה שבסך הכל מנסים להוכיח כמה הם נבונים, הלא כן? הם מנסים לכבוש את ה"אקדמיה" העולמית כשבידם רק ידע זעום על ספרי הקודש; הם מנסים להפוך את כיוון עבודתה של רוח הקודש ומשתדלים לגרום לה להתאים את עצמה להלך המחשבה שלהם עצמם כשהם יכולים ללמד בני אדם רק דוקטרינה שטחית; הם כל כך קצרי ראייה שהם מנסים לראות במבט חטוף אחד 6,000 שנים של עבודת האל. בני האדם האלה אינם ניחנים בשום היגיון! למעשה, ככל שבן אדם מכיר את אלוהים יותר טוב, כך הוא פחות ממהר למתוח ביקורת על עבודתו. יתר על כן, בן אדם כזה ממעט לדבר על הכרתו את עבודת האל כיום, אך הוא הביקורת שלו לא נחפזת. ככל שבני אדם מכירים פחות את אלוהים, כך הם יותר יהירים ובעלי ביטחון עצמי מופרז יותר וכך הם מצהירים יותר הצהרות מיותרות על הווייתו של אלוהים. עם זאת, הם מדברים רק על תיאוריה ולא מציעים הוכחות אמיתיות. בני אדם כאלה הם חסרי כל ערך. בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת! בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהאינסטינקט הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן? יתרה מזאת, האין הם יהירים, גאוותנים מטבעם ובלתי ניתנים לשליטה? אפילו אם יום יבוא ובני האדם האלה יקבלו את עבודתה החדשה של רוח הקודש, אלוהים עדיין לא יסבול אותם. לא רק שהם מזלזלים במי שעובד עבור אלוהים, אלא שהם גם מחללים את קדושתו של אלוהים עצמו. בני אדם פזיזים כאלה לא יזכו למחילה, ובין שבעידן הזה ובין שבעידן הבא, הם ירקבו בגיהינום לנצח נצחים! בני אדם גסי רוח ומפונקים כאלה מעמידים פנים שהם מאמינים באלוהים וככל שהם ממשיכים לעשות זאת, כך סביר יותר שהם פוגעים בצווים המנהליים של אלוהים. כל בני האדם היהירים האלה שהם חסרי מעצורים מיסודם ומעולם לא נשמעו לאיש צועדים בנתיב הזה, הלא כן? הם מתנגדים לאלוהים כל יום ביומו, מתנגדים לאלוהים שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן, הלא כן?
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
כל אחד משלושת שלבי העבודה מתבצע על יסוד השלב הקודם – הוא לא מתבצע באופן עצמאי ובנפרד מעבודת הישועה. על אף שיש הבדלים ניכרים בעידנים והסוגים של העבודה המתבצעת, עיקרה הוא עדיין הושעת האנושות, וכל שלב בעבודת הישועה עמוק יותר מקודמו. כל שלב בעבודה ממשיך את היסוד של קודמו, שלא מתבטל. כך, בעבודתו שהיא תמיד חדשה ואף-פעם לא ישנה, אלוהים מבטא ללא-הרף היבט של טבעו שהוא מעולם לא ביטא לאדם קודם לכן, והוא תמיד מגלה לאדם את עבודתו החדשה ואת הווייתו החדשה, ואפילו שהממסד הדתי המסורתי עושה ככל יכולתו להתנגד לכך ומתנגד לכך בגלוי, אלוהים תמיד עושה את העבודה החדשה שהוא מתכוון לעשות. עבודתו תמיד משתנה ומשום כך, היא תמיד נתקלת בהתנגדות מצד האדם. גם טבעו משתנה תמיד, וכך גם משתנים העידנים והנמענים של עבודתו. יתר על כן, הוא תמיד עושה עבודה שלא נעשתה בעבר ואפילו מבצע עבודה שנדמה לאדם שהיא סותרת את העבודה שבוצעה בעבר ומתנגדת לה. האדם מסוגל לקבל רק עבודה מסוג אחד או רק נוהג מסוג אחד. קשה לאדם לקבל עבודה או דרכי נוהג שסותרים את תפיסותיו או נעלים ממנו, אך רוח הקודש תמיד עושה עבודה חדשה ולכן מופיעות קבוצה אחר קבוצה של מומחי דת המתנגדים לעבודה החדשה של אלוהים. בני האדם האלה הפכו למומחים בדיוק משום שהאדם לא יודע כלל שאלוהים תמיד חדש ואף-פעם לא ישן ולא מכיר את עקרונות עבודתו של אלוהים. מעבר לכך, הוא לא מכיר את הדרכים השונות שבהן אלוהים מושיע את האדם. על כן, האדם לגמרי לא מסוגל לדעת אם העבודה מגיעה מרוח הקודש או שמא היא עבודתו של אלוהים עצמו. בני אדם רבים נאחזים בגישה שאם העבודה תואמת את הדברים שנאמרו בעבר, הם מקבלים אותה, ואם היא נבדלת מהעבודה בעבר, הם מתנגדים לה ודוחים אותה. כיום, כולכם מצייתים לעקרונות כאלה, נכון? ...דעו לכם שאתם מתנגדים לעבודתו של אלוהים או משתמשים בתפיסות שלכם עצמכם כדי למדוד את העבודה של ימינו משום שאתם לא מכירים את עקרונות עבודתו של אלוהים ומשום שאתם לא מתייחסים במספיק רצינות לעבודתה של רוח הקודש. התנגדותכם לאלוהים והפרעתכם לעבודתה של רוח הקודש נובעות מתפיסותיכם ומהיהירות הטבעית שלכם. הן לא נגרמות מכך שעבודתו של אלוהים מוטעית אלא משום שאתם יותר מדי מרדנים מטבעכם. לאחר שבני אדם מסוימים מוצאים את אמונתם באלוהים, הם אפילו לא יכולים לומר בוודאות מהיכן הגיע האדם, אך הם מעזים לשאת נאומים בפומבי שבהם הם אומדים את הדברים הטובים והרעים בעבודתה של רוח הקודש. והם אפילו מתחצפים, מעבירים ביקורת ומטיפים לשליחים שמחזיקים בעבודתה החדשה של רוח הקודש. אנושיותם נחותה מדי ואין להם אפילו טיפה אחת של היגיון. יבוא יום שבו עבודתה של רוח הקודש תדחה בני אדם כאלה והם יישרפו באש הגיהינום, הלא כן? הם לא מכירים את עבודת האל, אך במקום זאת הם מבקרים את עבודתו וגם מנסים להורות לאלוהים איך לעבוד. איך ייתכן שבני אדם חסרי היגיון כאלה יכירו את אלוהים? האדם מתחיל להכיר את אלוהים במהלך התהליך שבו הוא מחפש אותו וחווה אותו. הוא לא מתחיל להכיר את אלוהים באמצעות הנאורות של רוח הקודש בכך שהוא מבקר את אלוהים מתוך גחמה. ככל שבני אדם מכירים את אלוהים באופן יותר מדויק, כך הם פחות מתנגדים אליו. בניגוד לכך, ככל שבני אדם פחות מכירים את אלוהים, כך סביר יותר שהם יתנגדו אליו. תפיסותיכם, טבעכם הישן והאנושיות, האופי וההשקפה המוסרית שלכם הם ה"הון" שבאמצעותו אתם מתנגדים לאלוהים, וככל שאתם יותר מושחתים, שפלים ונחותים, כך אתם יותר אויבים של אלוהים. מי שמחזיק בתפיסות מצערות וניחן בטבע יהיר עוין את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אפילו יותר, ובני אדם כאלה הם צוררי המשיח. אם תפיסותיכם לא יתוקנו, הן תמיד יהיו נגד אלוהים, לעולם לא תוכלו להיות תואמים לאלוהים ותמיד תהיו נפרדים ממנו.
מתוך 'הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
האם אתם רוצים לדעת מה היה יסוד התנגדותם של הפרושים לישוע? האם אתם רוצים לדעת מה הייתה מהותם של הפרושים? היו להם דמיונות רבים לגבי המשיח. יתר על כן, הם האמינו רק שהמשיח יבוא, אך לא חיפשו אחר אמת החיים. כך, אפילו כיום, הם עדיין ממתינים למשיח, שכן אין להם כל ידע לגבי דרכי החיים, והם אינם יודעים מהי דרך האמת. כיצד אתם סבורים שיוכלו אנשים כה עקשניים ובורים לזכות בברכת האל? כיצד יוכלו לראות את המשיח? הם התנגדו לישוע משום שהם לא ידעו את מגמת עבודה של רוח הקודש, משום שהם לא ידעו את דרך האמת שהשמיע ישוע ויתר על כן, משום שהם לא הבינו את המשיח. מכיוון שהם מעולם לא ראו את המשיח, ומעולם לא היו בחברתו של המשיח, הם טעו בכך שהיללו את שמו של משיח במחוות ריקות מתוכן ובו בזמן התנגדו למהותו של המשיח בכל יכולתם. הפרושים האלה היו במהותם קשי עורף ויהירים והם לא נשמעו לאמת. עקרון אמונתם באלוהים הוא: לא משנה עד כמה עמוקה ההטפה שלך, לא משנה עד כמה עליונה הסמכות שלך, אינך המשיח אלא אם כן מכנים אותך המשיח. האין ההשקפות האלה נלעגות ומגוחכות?
מתוך 'כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהותו של המשיח היא למעלה מכל אדם, ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הפנימיות וההוויה של אלוהים בכבודו ובעצמו, שקובעות את זהותו. לכן, לא משנה עד כמה רגילה האנושיות שלו, אין ספק שהוא ניחן בזהותו של אלוהים בכבודו ובעצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא נשמע לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא לא אלוהים עצמו. בני אדם טיפשים ובורים רואים באנושיות הרגילה של המשיח פגם. גם כשהוא מבטא ומגלה את ההוויה של האלוהות שלו, האדם לא מסוגל להכיר בכך שהוא המשיח. וככל שהמשיח מפגין צייתנות וענווה, כך בני אדם טיפשים מתייחסים אל המשיח בקלות ראש. ישנם אף כאלה שמאמצים כלפיו יחס של הדרה ובוז, ויחד עם זאת מעלים את אותם "אנשים דגולים" בעלי דמות נעלית לדרגת הערצה. ההתנגדות והמרי של האדם כלפי אלוהים נובעים מהעובדה שמהות האל בהתגלמותו כבשר ודם מתמסרת לרצונו של אלוהים, כמו גם מהאנושיות הרגילה של המשיח. בזאת טמון מקור ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי אלוהים. אילו לא היה המשיח תחת מסווה האנושיות שלו ולא היה שואף לקיים את רצון האל האב מנקודת מבט של נברא, אלא במקום זאת היה בעל אנושיות נעלית, הרי שכנראה לא הייתה מרדנות באדם. הסיבה שבגינה האדם מוכן תמיד להאמין באל בלתי נראה בשמיים היא מכיוון שאלוהים בשמיים אינו בעל אנושיות ואין בו אף לא תכונה אחת של נברא. ולכן האדם תמיד מתייחס אליו בהערכה גדולה ביותר, אך מפגין יחס של בוז כלפי המשיח.
מתוך 'מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים' ב'הדבר מופיע בבשר'
כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם אלוהים הוא רק רוח שהאדם לא יכול לראות, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. האדם יכול לשחרר את דמיונו ויכול לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניו כצלמו של אלוהים כדי להתרצות ולשמוח. כך, האדם יוכל לעשות את מה שהאל שלו הכי אוהב, ואת מה שאותו אל הכי רוצה שהוא יעשה, ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, האדם מאמין שאף אחד לא נאמן ומסור לאלוהים יותר ממנו, ושכל השאר הם כלבים גויים ואינם נאמנים לאלוהים. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באלוהים מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות – הם רוצים את אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. רק הצלמים שעוטה אלוהים בדמיונותיהם שונים, אך המהות למעשה זהה.
אמונתו חסרת-הדאגות של האדם באלוהים לא מפריעה לו, והוא מאמין באלוהים איך שהוא רוצה. זוהי אחת מ"זכויותיו וחירויותיו של האדם," שבהן איש אינו רשאי להתערב. זאת משום שהאדם מאמין באל שלו ולא באל של אף אדם אחר – האל הזה הוא רכושו הפרטי, וכמעט לכל אחד ישנו רכוש פרטי כזה. האדם רואה ברכוש הזה אוצר יקר ערך, אך בעיני אלוהים לא קיים דבר פשוט יותר או יותר חסר ערך, מכיוון שאין ראיה ברורה יותר להתנגדות לאלוהים מאשר הרכוש הפרטי הזה של האדם. רק בזכות עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלוהים הופך לבשר ודם בעל צורה מוחשית שהאדם יכול לראות ולגעת בו. הוא אינו רוח חסרת צורה אלא בשר ודם שהאדם יכול לראות ולבוא איתם במגע. עם זאת, רוב האלים שבני האדם מאמינים בהם הם אלוהויות חסרות צורה שדמותן חופשית ממגבלות. כך, האל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לאויבם של רוב המאמינים באלוהים. בדומה לכך, אלה שלא יכולים לקבל את עובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הפכו למתנגדיו של אלוהים. האדם מחזיק בתפיסות לא בשל הלך מחשבותיו או מרדנותו, אלא בשל הרכוש הפרטי הזה של האדם. הרכוש הזה הוא הסיבה לכך שרוב בני האדם מתים, והאל המעורפל הזה, שלא ניתן לגעת בו, שלא ניתן לראותו ושאינו קיים בעובדות הוא זה שהורס את חיי האדם. האדם מאבד את חייו לא בגלל האל בהתגלמותו כבשר ודם, וקל וחומר שלא בגלל האל שבשמיים, אלא בגלל האל שהאדם הגה בדמיונו.
מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'
כל בני האדם מבקשים לראות את ארשת פניו האמתיים של ישוע וכולם שואפים להיות איתו. אני מאמין שאף אחד מהאחים והאחיות לא היה אומרים שהוא לא מוכן לראות את ישוע או להיות איתו. לפני שתראו את ישוע, כלומר לפני שתראו את אלוהים בהתגלמותו, סביר שיהיו לכם דעות רבות ושונות, למשל באשר למראהו של ישוע, לדיבורו, לאורח חייו וכן הלאה. עם זאת, כשתראו אותו באמת, הדעות שלכם ישתנו במהרה. מדוע? האם ברצונכם לדעת? אומנם נכון שלא ניתן להתעלם מחשיבתו של האדם, אך יהיה הרבה יותר בלתי נסבל לשנות את מהותו של המשיח. אתם מתייחסים אל המשיח כאל בן אלמוות או כאל חכם גדול, אך איש לא מתייחס אליו כאל אדם רגיל בעל מהות אלוהית. לפיכך, רבים מאלו הכמהים יום ולילה לראות את אלוהים הם למעשה אויבים של אלוהים ואינם תואמים לו. האין זו טעות מצדו של האדם? גם עכשיו, אתם עדיין חושבים שדי באמונתכם ובנאמנותכם כדי שתהיו ראויים לחזות בארשת פניו של המשיח, אך אני מפציר בכם להצטייד ביותר דברים מעשיים! זאת מפני שבעבר, בהווה ובעתיד, רבים מאלו הבאים במגע עם המשיח כשלו או ייכשלו – כולם ממלאים את תפקיד הפרושים. מה הסיבה לכישלונכם? הוא נובע בדיוק מכך שבמושגים שלכם ישנו אל נשגב וראוי להערצה. אולם האמת אינה על פי רצונו של האדם. לא רק שהמשיח אינו נשגב, אלא שהוא קטן במיוחד; לא רק שהוא אדם, אלא שהוא אדם רגיל; לא רק שהוא לא יכול לעלות השמיימה, אלא שהוא אפילו לא יכול לנוע בחופשיות על פני האדמה. ומכיוון שכך, בני האדם מתייחסים אליו כאל אדם רגיל. הם מתנהגים באופן לא מכובד בקרבתו ומדברים אליו בהפקרות, ובמקביל לכך, עדיין ממתינים לבואו של "המשיח האמיתי". אתם מתייחסים אל המשיח שכבר בא כאל אדם רגיל ואל דבריו כאל דברי אדם רגיל. לפיכך, לא קיבלתם דבר מהמשיח, ובמקום זאת הוצאתם לאור את כיעורכם שלכם.
מתוך 'מי שלא תואם למשיח בוודאי מתנגד לאלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
המקור להתנגדותו של האדם ולהתמרדותו נגד אלוהים הוא השחתתו על ידי השטן. כיוון שהשטן השחית אותו, מצפונו של האדם נעשה אדיש. מסיבה זו הוא בלתי מוסרי, מחשבותיו מנוונות, ויש לו השקפה מחשבתית נחשלת. לפני שהשטן השחית אותו, האדם הלך באופן טבעי בעקבות אלוהים ושמע לדבריו לאחר ששמע אותם. היו לו היגיון ומצפון יציבים באופן טבעי, והייתה לו אנושיות רגילה. אחרי שהשטן השחית אותו, ההיגיון, המצפון והאנושיות המקוריים שלו הלכו ונעשו קהים והשטן פגם בהם. כך הוא איבד את צייתנותו ואת אהבת אלוהים שלו. ההיגיון של האדם נעשה לקוי, טבעו נעשה זהה לטבע של חיה והתמרדותו באלוהים נעשתה תכופה וחמורה יותר. אולם האדם עדיין לא יודע זאת ולא מכיר בכך, והוא רק מתנגד ומורד בעיוורון. גילוי טבעו של האדם הוא ביטוי ההיגיון, התובנה והמצפון שלו, ומכיוון שההיגיון והתובנה שלו רעועים ומצפונו נעשה קהה ביותר, טבעו מתמרד באלוהים...
המקור לגילוי טבעו המושחת של האדם אינו אלא מצפונו שהוקהה, טבעו הזדוני וההיגיון הרעוע שלו. אם מצפונו של האדם וההיגיון שלו יוכלו לשוב לעצמם, הוא יהיה ראוי לשימושו של אלוהים. בפשטות, מפני שמצפונו של האדם היה תמיד אדיש, ומפני שההיגיון של האדם מעולם לא היה יציב ורק הלך והתקהה, האדם מורד באלוהים יותר ויותר, עד כדי כך שהוא אף צלב את ישוע וסירב להכניס לביתו את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם באחרית הימים. מסיבה זו הוא מגנה את בשרו של אלוהים, ורואה בבשרו של אלוהים דבר שפל ונחות. אילו הייתה באדם ולו מעט אנושיות, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט היגיון, הוא לא היה כה אכזרי כלפי התגלמותו של אלוהים כבשר ודם; אילו היה לו ולו מעט מצפון, הוא לא היה כה "אסיר תודה" להתגלמות אלוהים כבשר ודם, בדרך זו. האדם חי בתקופה שבה אלוהים מתגלם כבשר ודם, אבל הוא לא מסוגל להודות לאלוהים על שנתן לו הזדמנות טובה שכזו, ובמקום זאת הוא מקלל את בואו של אלוהים או מתעלם לגמרי מעובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ונדמה שהוא מתנגד לה ועייף ממנה. בלי קשר לאופן שבו האדם מתייחס לבואו של אלוהים, בקיצור, אלוהים תמיד המשיך בעבודתו למרות הכל – על אף שהאדם לא קיבל אותו בברכה כלל, ועל אף שהאדם בא אליו בדרישות בעיוורון. טבע האדם נעשה אכזרי מאוד, ההיגיון שלו נעשה קהה מאוד, ומצפונו נרמס לגמרי על ידי השטן, והוא חדל מזמן להיות מצפונו המקורי של האדם.
מתוך 'מי שטבעו אינו משתנה צורר את אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה