2. מה ההשלכות של כך שאדם מאמין באלוהים על סמך ידע תיאולוגי מספרי הקודש?

2. מה ההשלכות של כך שאדם מאמין באלוהים על סמך ידע תיאולוגי מספרי הקודש?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"באומרו, 'נגש העם הזה בפיו ובשפתיו, כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמדה" (מתי ט"ו 9-8).

"כי האות תמית, והרוח יחיה" (אל הקוריניתיים ג 6).

האל הכול יכול אומר:

ככל שבני האדם אומרים מילים ודוקטרינות, כך הם סורחים יותר מאלוהים, כך הם יותר לא מסוגלים להכיר את מהותו של האדם, כך הם יותר ממרים את פיו של אלוהים, וכך הם מתרחקים מדרישותיו של אלוהים.

מתוך 'פירושים לאמירה השש עשרה' ב'הדבר מופיע בבשר'

מדוע רוב בני האדם מקדישים יותר מדי מאמצים לקריאת דברי האל, אך יש לכם רק ידע והם לא מסוגלים לומר שום דבר בנוגע לנתיב האמיתי קדימה? האם אתם חושבים שידע שווה ערך לידיעת האמת? האין זו השקפה מבולבלת? אתם מסוגלים לבטא ידע כחול אשר על שפת הים, אך דבר מכך לא מכיל שום נתיב אמיתי. בכך אתם מוליכים בני אדם שולל, הלא כן? אתם אומרים דברים אך לא עושים מעשים, הלא כן? התנהגות כזו פוגעת בבני האדם! ככל שהתיאוריה יותר מרוממת, כך היא יותר בלתי מציאותית, וכך היא פחות מסוגלת לגרום לבני האדם לראות את המציאות; ככל שהתיאוריה יותר מרוממת, כך היא יותר גורמת לכם להתריס נגד אלוהים ולהתנגד אליו. אל תתייחסו אל התיאוריות הנשגבות ביותר כאל אוצרות יקרי ערך – הן קטלניות וחסרות תועלת! אולי רוב בני האדם מסוגלים לדבר על רוב התיאוריות הנשגבות ביותר, אך התיאוריות האלה לא מכילות דבר מהמציאות, מכיוון שבני האדם האלה לא חוו אותן באופן אישי, ולכן אין בהן שום נתיב של נוהג. בני אדם כאלה לא מסוגלים להעלות את האדם על דרך המלך, והם רק יורידו את בני האדם מדרך הישר. זה פוגע בבני האדם, הלא כן? לכל הפחות, עליכם להיות מסוגלים לפתור את הבעיות הנוכחיות ולאפשר לבני האדם להשיג היווכחות. רק זה נחשב כמסירות, ורק כך תהיו כשירים לעבוד למען אלוהים. אל תאמרו תמיד מילים יומרניות וגחמניות, ואל תכפו דברים על בני האדם ותגרמו להם להישמע לכם ולנהגים הרבים הלא ראויים שלכם. לא תהיה לכך כל השפעה, וזה יוכל רק להגביר את הבלבול של בני האדם. הובלת בני האדם כך תיצור הסדרה רבה, מה שיגרום לבני האדם לתעב אתכם. זה החיסרון של האדם, והוא באמת בלתי נסבל.

מתוך 'התמקדו יותר במציאות' ב'הדבר מופיע בבשר'

בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מקרב בני האדם כדי לקבל רשות כניסה לגן העדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולתלות את המשיח, השב כבשר ודם, על הצלב כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. ...האדם מחפש להיות נאמן למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא ומופיע בפניי כדי לחפש אחר האמת ולנהוג לפיה. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים, ומתייחס בצורה יוצאת דופן לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני החי בקרב בני האדם הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים להיות נאמנים למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם מראה עלוב בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל הנותן עצמו לחסדיו של האדם ושאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מדי למילים. אלו המתנגדים לי, התובעים ממני דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי – כיצד הם יוכלו לתאום לי?

מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'

אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש ואשר אדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי – הם המתנגדים לי, וזאת מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות במילים, מילים שהורגות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?

מתוך 'עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח' ב'הדבר מופיע בבשר'

דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, התיעוד ההיסטורי לא יכול לזכות לתואר של אמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל. אם אתם מחילים את תיעודי דברי אלוהים במהלך עידני העבר על ימינו אנו, אתם ארכיאולוגים, והדרך הטובה ביותר לתאר אתכם היא כמומחים למורשת היסטורית. זאת מפני שאתם מאמינים תמיד בשרידי העבודה שאלוהים עשה בזמנים עברו, מאמינים רק בצל שהותיר אלוהים מהעידן שבו הוא עבד בקרב בני האדם בעבר ומאמינים רק בדרך שאלוהים הראה למאמיניו בימים עברו. אתם לא מאמינים בכיוון שאליו מתקדמת עבודתו של אלוהים היום, ואתם לא מאמינים בהופעתו המכובדת של אלוהים כיום, ואתם לא מאמינים בדרך האמת שאלוהים מבטא כיום. על כן אתם ללא ספק חולמים בהקיץ המנותקים לגמרי מהמציאות. אם כעת אתם עדיין דבקים במילים שלא מסוגלות להעניק חיים לאדם, אתם ענף יבש חסר תקנה[ג], מפני שאתם שמרנים מדי, עקשנים מדי, ואטומים מדי להיגיון!

...

...בני אדם שנהלים ומכתבים מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שעמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואתם לא מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים רועשים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? וכיצד הם יכולים להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם המכתבים שיכולים לספק רק נחמה זמנית, ולא את האמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – הם לא דברי חוכמה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה שהם לא הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה?

מתוך 'רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

ג. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."