מזמור כנסייה | 'הו אלוהים, באמת אינני ראויה לאהבתך'(Solo Hymn)
עשיתי דברים רבים שאיני רוצה לזכור.
בזבזתי כל כך הרבה זמן.
לבי מלא כל כך הרבה חרטה ורגשי מחויבות.
תמיד דרשתי תמורה כשסבלתי, השקעתי מעצמי בפני אלוהים.
כאשר בקשתי לקבל ברכה לא נענתה, חשבתי לעזוב את אלוהים.
אך אהבתו המשיכה לבעור בי ולא יכולתי לשכוח אותה.
דברי האל הלמו בליבי,
ומנעו ממני, צעד אחר צעד, למעוד ולאמץ גישה שלילית
כשצרות איימו לפקוד אותי, פחדתי, חששתי ונבהלתי.
הייתי חלשה ושלילית, ושוב חשבתי לעזוב את אלוהים.
דבריו ניקרו את ליבי כחרב פיפיות,
בעבר, רדפתי אחר תהילה, עושר ומעמד, בלי יכולת להתנגד לפיתויי השטן.
לא אחת חששתי, היססתי ואיבדתי כיוון בחיי.
נאבקתי בחטא תוך כאב, בלי לדעת איך אשוב.
הו, אלי! זו אני! זו אני!
כה מושחתת, איני ראויה לישועתך.
הו, אלי! דבריך תמיד מנחים ומדריכים אותי.
אחרת, הייתי מתפתה ונאבקת על כל צעד ושעל.
הו, אלי! לעולם לא אהיה שלילית עוד ולא איכשל שוב.
אל נא תזנח אותי, איני יכולה לחיות בלעדיך.
הו, אלי, אני מתפללת לייסורים, למשפט ולזיכוך שתעניק לי,
כדי לטהר את שחיתותי וכדי שאוכל לחיות כיצור אנוש.
הו, אלי! לעולם לא אהיה שלילית עוד ולא איכשל שוב.
אל נא תזנח אותי, איני יכולה לחיות בלעדיך.
הו, אלי, אני מתפללת לייסורים, למשפט ולזיכוך שתעניק לי,
כדי לטהר את שחיתותי וכדי שאוכל לחיות כיצור אנוש.
הו, אלי! לעולם לא אהיה שלילית עוד ולא איכשל שוב.
אל נא תזנח אותי, איני יכולה לחיות בלעדיך.
הו, אלי, אני מתפללת לייסורים, למשפט ולזיכוך שתעניק לי,
כדי לטהר את שחיתותי וכדי שאוכל לחיות כיצור אנוש.
כדי לטהר את שחיתותי וכדי שאוכל לחיות כיצור אנוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה