16.4.20

דבר אלוהים היומי | 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' (מובאה ב')


דבר אלוהים היומי | 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' (מובאה ב')


החיים שחי ישוע על פני האדמה היו חיים רגילים של בשר ודם. הוא חי באנושיות הרגילה של בשרו. סמכותו – לעשות את עבודתו של אלוהים ולומר את דברו של אלוהים, או לרפא חולים ולגרש שדים, לעשות דברים יוצאי דופן שכאלה – לא באה לידי ביטוי, ברובה, עד שהחל את כהונתו. חייו לפני גיל עשרים ותשע, לפני שביצע את כהונתו, היו הוכחה מספקת לכך שהוא בשר ודם רגיל בלבד. בשל כך, ומשום שלא החל עדיין לבצע את כהונתו, בני אדם לא ראו בו שום דבר אלוהי, לא ראו יותר מבן אנוש רגיל, אדם רגיל – כפי שבתחילה, היו שהאמינו כי הוא בנו של יוסף. אנשים חשבו שהוא בנו של אדם רגיל, ולא היתה להם דרך לדעת שהוא התגלמותו של אלוהים בבשר ודם; גם כאשר במהלך ביצוע כהונתו, הוא עשה נסים רבים, רוב האנשים עדיין אמרו שהוא בנו של יוסף, כי הוא היה המשיח עם מעטפת חיצונית של אנושיות רגילה.
אנושיותו הרגילה ועבודתו התקיימו שתיהן כדי להגשים את משמעותה של ההתגלמות הראשונה ולהוכיח שאלוהים התגלם כולו בבשר ודם, נעשה לאדם רגיל לחלוטין. העובדה שהיתה לו אנושיות רגילה בטרם החל בעבודתו, היתה הוכחה לכך שהוא בשר ודם רגיל; והעובדה שעבד לאחר מכן הוכיחה אף היא שהוא בשר ודם רגיל, כי הוא הראה אותות ומופתים, ריפא חולים וגירש שדים כבשר ודם עם אנושיות רגילה. הסיבה לכך שיכול היה לעשות נסים, היתה שבשרו נשא בתוכו את סמכותו של אלוהים והיה הבשר שעטתה רוח אלוהים. היתה לו הסמכות הזו בזכות רוח אלוהים, ומשמעות הדבר לא היתה שהוא אינו בשר ודם. ריפוי חולים וגירוש שדים היו העבודה שהיה עליו לבצע בכהונתו, ביטוי לאלוהותו החבויה בתוך אנושיותו, ואין זה משנה אילו אותות הראה וכיצד הדגים את סמכותו, הוא עדיין חי באנושיות רגילה ועדיין היה בשר ודם רגיל. עד לשלב שבו קם לתחייה לאחר מותו על הצלב, הוא שכן בתוך בשר ודם רגיל. הענקת חסד, ריפוי חולים וגירוש שדים היו כולם חלק מכהונתו, כולם היו עבודה שביצע כבשר ודם רגיל. בטרם הלך אל הצלב, הוא לא יצא מעולם מתוך גופו האנושי הרגיל, ללא קשר למעשיו. הוא היה אלוהים עצמו, שעשה את עבודתו של אלוהים עצמו, אך מכיוון שהיה התגלמותו של אלוהים בבשר ודם, הוא אכל מזון ולבש בגדים, היו לו צרכים אנושיים רגילים, היגיון אנושי רגיל ושכל אנושי רגיל. כל הדברים האלה היו הוכחה לכך שהוא אדם רגיל, וזו היתה הוכחה לכך שהתגלמות אלוהים בבשר ודם היא בשר ודם עם אנושיות רגילה ולא על-טבעית. תפקידו היה להשלים את עבודת התגלמותו הראשונה של אלוהים, להשלים את הכהונה של ההתגלמות הראשונה. חשיבותה של התגלמות בבשר ודם היא בכך שאדם רגיל מבצע את עבודתו של אלוהים עצמו; כלומר, שאלוהים מבצע את עבודתו האלוהית באנושיות ועל ידי כך מביס את השטן. התגלמות בבשר ודם פירושה שרוח אלוהים נעשית לבשר ודם, כלומר, אלוהים נעשה לבשר ודם; העבודה שהוא עושה כבשר ודם היא עבודתה של רוח הקודש, אשר מתממשת בבשר ודם, באה לידי ביטוי בבשר ודם. איש מלבד אלוהים בשר ודם אינו יכול להשלים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו; כלומר, רק התגלמותו של אלוהים בבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואיש מלבדה – יכולה להביא לידי ביטוי את העבודה האלוהית. אילו, במהלך ביאתו הראשונה, לא היתה לאלוהים האנושיות הרגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מייד לאחר שנולד יכול היה לעשות נסים, אילו מייד לאחר שלמד לדבר, יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שבו דרך לראשונה על האדמה, יכול היה לתפוס את כל ענייני העולם, להבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנותו אדם רגיל, ולא ניתן היה לכנות את בשרו, אדם בשר ודם. אם כך היה הדבר במקרה של המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמות אלוהים היו הולכות לאיבוד. העובדה שהייתה לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא היה אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם; העובדה שעבר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא היה בשר ודם רגיל; ויתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא היה דבר אלוהים, רוח אלוהים, בהתגלמותם בבשר ודם. אלוהים מתגלם בבשר ודם בשל צורכי העבודה; במלים אחרות, שלב זה של העבודה עליו לעשות כבשר ודם, באנושיות רגילה. זהו התנאי המוקדם ל"דבר המתגלם בבשר" ל"דבר המופיע בבשר" והסיפור האמיתי מאחורי שתי ההתגלמויות של אלוהים.

קטע מתוך "מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו"

לדעת יותר: אמונה בישוע המשיח, ישוע הדרך האמת והחיים, הוא דיבר וחי בהתאם לאמת; ישוע היה התגלמות האמת.


אמונה בישוע המשיח, כנסיית האל הכול יכול, ברק ממזרח


אין תגובות:

פרסום תגובה

דבר אלוהים היומי | 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' (מובאה ב')


דבר אלוהים היומי | 'מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו' (מובאה ב')


החיים שחי ישוע על פני האדמה היו חיים רגילים של בשר ודם. הוא חי באנושיות הרגילה של בשרו. סמכותו – לעשות את עבודתו של אלוהים ולומר את דברו של אלוהים, או לרפא חולים ולגרש שדים, לעשות דברים יוצאי דופן שכאלה – לא באה לידי ביטוי, ברובה, עד שהחל את כהונתו. חייו לפני גיל עשרים ותשע, לפני שביצע את כהונתו, היו הוכחה מספקת לכך שהוא בשר ודם רגיל בלבד. בשל כך, ומשום שלא החל עדיין לבצע את כהונתו, בני אדם לא ראו בו שום דבר אלוהי, לא ראו יותר מבן אנוש רגיל, אדם רגיל – כפי שבתחילה, היו שהאמינו כי הוא בנו של יוסף. אנשים חשבו שהוא בנו של אדם רגיל, ולא היתה להם דרך לדעת שהוא התגלמותו של אלוהים בבשר ודם; גם כאשר במהלך ביצוע כהונתו, הוא עשה נסים רבים, רוב האנשים עדיין אמרו שהוא בנו של יוסף, כי הוא היה המשיח עם מעטפת חיצונית של אנושיות רגילה.
אנושיותו הרגילה ועבודתו התקיימו שתיהן כדי להגשים את משמעותה של ההתגלמות הראשונה ולהוכיח שאלוהים התגלם כולו בבשר ודם, נעשה לאדם רגיל לחלוטין. העובדה שהיתה לו אנושיות רגילה בטרם החל בעבודתו, היתה הוכחה לכך שהוא בשר ודם רגיל; והעובדה שעבד לאחר מכן הוכיחה אף היא שהוא בשר ודם רגיל, כי הוא הראה אותות ומופתים, ריפא חולים וגירש שדים כבשר ודם עם אנושיות רגילה. הסיבה לכך שיכול היה לעשות נסים, היתה שבשרו נשא בתוכו את סמכותו של אלוהים והיה הבשר שעטתה רוח אלוהים. היתה לו הסמכות הזו בזכות רוח אלוהים, ומשמעות הדבר לא היתה שהוא אינו בשר ודם. ריפוי חולים וגירוש שדים היו העבודה שהיה עליו לבצע בכהונתו, ביטוי לאלוהותו החבויה בתוך אנושיותו, ואין זה משנה אילו אותות הראה וכיצד הדגים את סמכותו, הוא עדיין חי באנושיות רגילה ועדיין היה בשר ודם רגיל. עד לשלב שבו קם לתחייה לאחר מותו על הצלב, הוא שכן בתוך בשר ודם רגיל. הענקת חסד, ריפוי חולים וגירוש שדים היו כולם חלק מכהונתו, כולם היו עבודה שביצע כבשר ודם רגיל. בטרם הלך אל הצלב, הוא לא יצא מעולם מתוך גופו האנושי הרגיל, ללא קשר למעשיו. הוא היה אלוהים עצמו, שעשה את עבודתו של אלוהים עצמו, אך מכיוון שהיה התגלמותו של אלוהים בבשר ודם, הוא אכל מזון ולבש בגדים, היו לו צרכים אנושיים רגילים, היגיון אנושי רגיל ושכל אנושי רגיל. כל הדברים האלה היו הוכחה לכך שהוא אדם רגיל, וזו היתה הוכחה לכך שהתגלמות אלוהים בבשר ודם היא בשר ודם עם אנושיות רגילה ולא על-טבעית. תפקידו היה להשלים את עבודת התגלמותו הראשונה של אלוהים, להשלים את הכהונה של ההתגלמות הראשונה. חשיבותה של התגלמות בבשר ודם היא בכך שאדם רגיל מבצע את עבודתו של אלוהים עצמו; כלומר, שאלוהים מבצע את עבודתו האלוהית באנושיות ועל ידי כך מביס את השטן. התגלמות בבשר ודם פירושה שרוח אלוהים נעשית לבשר ודם, כלומר, אלוהים נעשה לבשר ודם; העבודה שהוא עושה כבשר ודם היא עבודתה של רוח הקודש, אשר מתממשת בבשר ודם, באה לידי ביטוי בבשר ודם. איש מלבד אלוהים בשר ודם אינו יכול להשלים את כהונתו של אלוהים בהתגלמותו; כלומר, רק התגלמותו של אלוהים בבשר ודם, האנושיות הרגילה הזו – ואיש מלבדה – יכולה להביא לידי ביטוי את העבודה האלוהית. אילו, במהלך ביאתו הראשונה, לא היתה לאלוהים האנושיות הרגילה לפני גיל עשרים ותשע – אילו מייד לאחר שנולד יכול היה לעשות נסים, אילו מייד לאחר שלמד לדבר, יכול היה לדבר בשפת השמיים, אילו ברגע שבו דרך לראשונה על האדמה, יכול היה לתפוס את כל ענייני העולם, להבחין במחשבותיו וכוונותיו של כל אדם – לא ניתן היה לכנותו אדם רגיל, ולא ניתן היה לכנות את בשרו, אדם בשר ודם. אם כך היה הדבר במקרה של המשיח, משמעותה ומהותה של התגלמות אלוהים היו הולכות לאיבוד. העובדה שהייתה לו אנושיות רגילה מוכיחה שהוא היה אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם; העובדה שעבר תהליך גדילה אנושי רגיל מוסיפה ומדגימה שהוא היה בשר ודם רגיל; ויתרה מזאת, עבודתו מהווה הוכחה מספקת לכך שהוא היה דבר אלוהים, רוח אלוהים, בהתגלמותם בבשר ודם. אלוהים מתגלם בבשר ודם בשל צורכי העבודה; במלים אחרות, שלב זה של העבודה עליו לעשות כבשר ודם, באנושיות רגילה. זהו התנאי המוקדם ל"דבר המתגלם בבשר" ל"דבר המופיע בבשר" והסיפור האמיתי מאחורי שתי ההתגלמויות של אלוהים.

קטע מתוך "מהות הבשר שאלוהים מתגלם בו"

לדעת יותר: אמונה בישוע המשיח, ישוע הדרך האמת והחיים, הוא דיבר וחי בהתאם לאמת; ישוע היה התגלמות האמת.


אמונה בישוע המשיח, כנסיית האל הכול יכול, ברק ממזרח


אין תגובות:

פרסום תגובה