6.5.20

דבר אלוהים היומי | 'עבודת האל ונוהגו של האדם' (מובאה ג')



המשיח בא, ימות המשיח החלו. איזו עבודה הוא יעשה?

דבר אלוהים היומי | 'עבודת האל ונוהגו של האדם' (מובאה ג')



כאשר עבודתו של אלוהים מגיעה לנקודה מסוימת, וניהולו מגיע לנקודה מסוימת, כל מי ששואף להתקרב ללבו של אלוהים מסוגל למלא את דרישותיו. אלוהים בא בדרישות מהאדם על פי אמות המידה שלו ועל פי הדברים שהאדם מסוגל להשיג. כשהוא מדבר על ניהולו, הוא גם מתווה את הדרך עבור האדם, ופותח בפניו נתיב להישרדות. ניהולו של אלוהים ונוהגו של האדם שייכים שניהם לאותו שלב בעבודה והם מתבצעים במקביל. השיח בנושא ניהולו של אלוהים נוגע גם לשינויים בטבעו של האדם, והשיח בנושא הדברים שהאדם אמור לעשות ועל השינויים בטבעו של האדם, נוגע לעבודתו של אלוהים. בשום שלב לא יכולה להתקיים הפרדה בין שני אלו.
נוהגו של האדם משתנה בהדרגה, משום שדרישותיו של אלוהים מהאדם משתנות אף הן, ומשום שעבודתו של אלוהים תמיד משתנה ומתקדמת. אם נוהגו של האדם יישאר לכוד בדוקטרינה, יוכח בכך שהוא נעדר את עבודתו של אלוהים ואת הכוונתו. אם נוהגו של האדם לעולם לא ישתנה או יעמיק, יוכח בכך שנוהגו של האדם מתקיים על פי רצונו של האדם והוא לא נוהג האמת. אם אין לאדם נתיב לצעוד בו, הוא כבר נפל לידי השטן והוא נשלט על ידיו, ופירוש הדבר שהוא נשלט על ידי הרוח הרעה. אם נוהגו של האדם לא יעמיק, עבודתו של אלוהים לא תתפתח, ואם לא יחול שינוי בעבודתו של אלוהים, היווכחות האדם תיעצר – זה בלתי נמנע. לאורך כל עבודתו של אלוהים, אם האדם היה נשמע תמיד לחוקי יהוה, עבודתו של אלוהים לא הייתה יכולה להתקדם, וקל וחומר שלא ניתן היה להביא את כל העידן לסופו. אם האדם היה תמיד נושא את הצלב ונוהג בסבלנות ובצניעות, עבודתו של אלוהים לא הייתה יכולה להתקדם. לא ניתן להשלים בקלות ששת אלפי שנות ניהול בקרב בני אדם שרק מצייתים לחוק, ורק נאחזים בצלב ונוהגים בסבלנות וצניעות. במקום זאת, כל עבודת הניהול של אלוהים באה לקצה בקרב אנשי אחרית הימים המכירים את אלוהים, ואשר חולצו מאחיזת השטן והתנערו כליל מהשפעתו של השטן. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודת האל. מדוע נאמר שנוהלם של אנשי הכנסיות הדתיות מיושן? הסיבה לכן היא שמה שהם מנהיגים מנותק מהעבודה שנעשית כיום. בעידן החסד, מה שהם הנהיגו היה נכון, אך היות שהעידן הזה חלף ועבודתו של אלוהים השתנתה, הנוהג שלהם הלך והתיישן. הוא נותר מאחור והוחלף בעבודה החדשה ובאור החדש. עבודתה של רוח הקודש הלכה והעמיקה על סמך תשתיתה המקורית. אולם בני האדם האלה עדיין תקועים בשלב המקורי של עבודת האל, והם עדיין דבקים בנוהגים הישנים ובאור הישן. עבודתו של אלוהים יכולה להשתנות מן הקצה אל הקצה תוך שלוש או חמש שנים. על כן, האם אין זה ייתכן שתמורות משמעותיות אף יותר יתרחשו במהלך אלפיים שנה? אם לאדם אין נוהג חדש או אור חדש, פירוש הדבר שהוא לא עמד בקצב של עבודתה של רוח הקודש. זהו חסרונו של האדם. לא ניתן להתכחש לקיומה של עבודתו החדשה של אלוהים, משום שכיום, מי שדבק בעבודתה המקורית של רוח הקודש נצמד לנוהגים מיושנים. עבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, וכל מי שמצוי בזרם של רוח הקודש חייב אף הוא ללכת ולהעמיק וללכת ולהשתנות. אסור לו לעצור באף שלב. רק מי שלא מכיר את עבודתה של רוח הקודש יישאר בעבודתה המקורית ולא יקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש. רק המרדנים לא יהיו מסוגלים לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם נוהגו של האדם לא יעמוד בקצב של עבודתה החדשה של רוח הקודש, נוהגו של האדם יהיה לבטח מנותק מהעבודה של היום, ולבטח לא יעלה בקנה אחד עם העבודה של היום. בני אדם מיושנים כאלה פשוט אינם מסוגלים להגשים את רצון האל, וקל וחומר שהם לא יהפכו לבני האדם האחרונים שיישאו עדות על אלוהים. יתרה מזאת, לא ניתן יהיה להשלים את כל עבודת הניהול בקרב קבוצה כזו של בני אדם. זאת משום שמי שציית בעבר לחוקי יהוה, ומי שנשא בעבר את עול הצלב, אך אינו יכול לקבל את שלב העבודה הנוגע לאחרית הימים, עשה הכל לשווא ואין כל תועלת למעשיו. הביטוי המובהק ביותר של עבודתה של רוח הקודש הוא אימוץ הכאן ועכשיו, וההרפיה מהעבר. מי שלא עמד בקצב של העבודה של היום ומי שהתנתק מהנוהג של היום הוא זה שמתנגד לעבודתה של רוח הקודש ואינו מקבל אותה. בני אדם כאלה מתריסים נגד עבודתו הנוכחית של אלוהים. אף שהם נאחזים באור העבר, אין פירוש הדבר שניתן להכחיש שהם אינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. מדוע דובר כה רבות בשינויים בנוהגו של האדם, בהבדלים בנוהג בין העבר וההווה, באופן שבו התקיים הנוהג בעידן הקודם ובאופן שהוא מתקיים כיום? תמיד מדברים על הפערים האלה בנוהגו של האדם משום שעבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, ולכן תמיד נדרש מנוהגו של האדם להשתנות. אם האדם נותר תקוע בשלב אחד, הדבר מוכיח שהוא לא מסוגל לעמוד בקצב של עבודת האל ושל האור החדש. הדבר לא מוכיח שתוכנית הניהול של אלוהים לא השתנה. מי שנמצא שמחוץ לזרם של רוח הקודש תמיד חושב שהוא צודק, אך למעשה, אלוהים חדל מלעבוד בבני האדם האלה זה מכבר והם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש. עבודתו של אלוהים עברה מזמן לקבוצה אחרת של בני אדם, קבוצה שבה אלוהים מתכוון להשלים את עבודתו החדשה. מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם. ניהולו של אלוהים תמיד מתקדם, ונוהגו של האדם תמיד הולך ומתרומם. אלוהים תמיד עובד, והאדם תמיד זקוק לו, כך שכששניהם מגיעים לשיאם, אלוהים והאדם נמצאים באיחוד מלא. בכך מתבטאת הגשמתה של עבודת האל, וזוהי התוצאה הסופית של כל ניהולו של אלוהים.

קטע מתוך "עבודת האל ונוהגו של האדם"

אין תגובות:

פרסום תגובה

דבר אלוהים היומי | 'עבודת האל ונוהגו של האדם' (מובאה ג')



המשיח בא, ימות המשיח החלו. איזו עבודה הוא יעשה?

דבר אלוהים היומי | 'עבודת האל ונוהגו של האדם' (מובאה ג')



כאשר עבודתו של אלוהים מגיעה לנקודה מסוימת, וניהולו מגיע לנקודה מסוימת, כל מי ששואף להתקרב ללבו של אלוהים מסוגל למלא את דרישותיו. אלוהים בא בדרישות מהאדם על פי אמות המידה שלו ועל פי הדברים שהאדם מסוגל להשיג. כשהוא מדבר על ניהולו, הוא גם מתווה את הדרך עבור האדם, ופותח בפניו נתיב להישרדות. ניהולו של אלוהים ונוהגו של האדם שייכים שניהם לאותו שלב בעבודה והם מתבצעים במקביל. השיח בנושא ניהולו של אלוהים נוגע גם לשינויים בטבעו של האדם, והשיח בנושא הדברים שהאדם אמור לעשות ועל השינויים בטבעו של האדם, נוגע לעבודתו של אלוהים. בשום שלב לא יכולה להתקיים הפרדה בין שני אלו.
נוהגו של האדם משתנה בהדרגה, משום שדרישותיו של אלוהים מהאדם משתנות אף הן, ומשום שעבודתו של אלוהים תמיד משתנה ומתקדמת. אם נוהגו של האדם יישאר לכוד בדוקטרינה, יוכח בכך שהוא נעדר את עבודתו של אלוהים ואת הכוונתו. אם נוהגו של האדם לעולם לא ישתנה או יעמיק, יוכח בכך שנוהגו של האדם מתקיים על פי רצונו של האדם והוא לא נוהג האמת. אם אין לאדם נתיב לצעוד בו, הוא כבר נפל לידי השטן והוא נשלט על ידיו, ופירוש הדבר שהוא נשלט על ידי הרוח הרעה. אם נוהגו של האדם לא יעמיק, עבודתו של אלוהים לא תתפתח, ואם לא יחול שינוי בעבודתו של אלוהים, היווכחות האדם תיעצר – זה בלתי נמנע. לאורך כל עבודתו של אלוהים, אם האדם היה נשמע תמיד לחוקי יהוה, עבודתו של אלוהים לא הייתה יכולה להתקדם, וקל וחומר שלא ניתן היה להביא את כל העידן לסופו. אם האדם היה תמיד נושא את הצלב ונוהג בסבלנות ובצניעות, עבודתו של אלוהים לא הייתה יכולה להתקדם. לא ניתן להשלים בקלות ששת אלפי שנות ניהול בקרב בני אדם שרק מצייתים לחוק, ורק נאחזים בצלב ונוהגים בסבלנות וצניעות. במקום זאת, כל עבודת הניהול של אלוהים באה לקצה בקרב אנשי אחרית הימים המכירים את אלוהים, ואשר חולצו מאחיזת השטן והתנערו כליל מהשפעתו של השטן. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודת האל. מדוע נאמר שנוהלם של אנשי הכנסיות הדתיות מיושן? הסיבה לכן היא שמה שהם מנהיגים מנותק מהעבודה שנעשית כיום. בעידן החסד, מה שהם הנהיגו היה נכון, אך היות שהעידן הזה חלף ועבודתו של אלוהים השתנתה, הנוהג שלהם הלך והתיישן. הוא נותר מאחור והוחלף בעבודה החדשה ובאור החדש. עבודתה של רוח הקודש הלכה והעמיקה על סמך תשתיתה המקורית. אולם בני האדם האלה עדיין תקועים בשלב המקורי של עבודת האל, והם עדיין דבקים בנוהגים הישנים ובאור הישן. עבודתו של אלוהים יכולה להשתנות מן הקצה אל הקצה תוך שלוש או חמש שנים. על כן, האם אין זה ייתכן שתמורות משמעותיות אף יותר יתרחשו במהלך אלפיים שנה? אם לאדם אין נוהג חדש או אור חדש, פירוש הדבר שהוא לא עמד בקצב של עבודתה של רוח הקודש. זהו חסרונו של האדם. לא ניתן להתכחש לקיומה של עבודתו החדשה של אלוהים, משום שכיום, מי שדבק בעבודתה המקורית של רוח הקודש נצמד לנוהגים מיושנים. עבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, וכל מי שמצוי בזרם של רוח הקודש חייב אף הוא ללכת ולהעמיק וללכת ולהשתנות. אסור לו לעצור באף שלב. רק מי שלא מכיר את עבודתה של רוח הקודש יישאר בעבודתה המקורית ולא יקבל את העבודה החדשה של רוח הקודש. רק המרדנים לא יהיו מסוגלים לזכות בעבודתה של רוח הקודש. אם נוהגו של האדם לא יעמוד בקצב של עבודתה החדשה של רוח הקודש, נוהגו של האדם יהיה לבטח מנותק מהעבודה של היום, ולבטח לא יעלה בקנה אחד עם העבודה של היום. בני אדם מיושנים כאלה פשוט אינם מסוגלים להגשים את רצון האל, וקל וחומר שהם לא יהפכו לבני האדם האחרונים שיישאו עדות על אלוהים. יתרה מזאת, לא ניתן יהיה להשלים את כל עבודת הניהול בקרב קבוצה כזו של בני אדם. זאת משום שמי שציית בעבר לחוקי יהוה, ומי שנשא בעבר את עול הצלב, אך אינו יכול לקבל את שלב העבודה הנוגע לאחרית הימים, עשה הכל לשווא ואין כל תועלת למעשיו. הביטוי המובהק ביותר של עבודתה של רוח הקודש הוא אימוץ הכאן ועכשיו, וההרפיה מהעבר. מי שלא עמד בקצב של העבודה של היום ומי שהתנתק מהנוהג של היום הוא זה שמתנגד לעבודתה של רוח הקודש ואינו מקבל אותה. בני אדם כאלה מתריסים נגד עבודתו הנוכחית של אלוהים. אף שהם נאחזים באור העבר, אין פירוש הדבר שניתן להכחיש שהם אינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. מדוע דובר כה רבות בשינויים בנוהגו של האדם, בהבדלים בנוהג בין העבר וההווה, באופן שבו התקיים הנוהג בעידן הקודם ובאופן שהוא מתקיים כיום? תמיד מדברים על הפערים האלה בנוהגו של האדם משום שעבודתה של רוח הקודש תמיד מתקדמת, ולכן תמיד נדרש מנוהגו של האדם להשתנות. אם האדם נותר תקוע בשלב אחד, הדבר מוכיח שהוא לא מסוגל לעמוד בקצב של עבודת האל ושל האור החדש. הדבר לא מוכיח שתוכנית הניהול של אלוהים לא השתנה. מי שנמצא שמחוץ לזרם של רוח הקודש תמיד חושב שהוא צודק, אך למעשה, אלוהים חדל מלעבוד בבני האדם האלה זה מכבר והם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש. עבודתו של אלוהים עברה מזמן לקבוצה אחרת של בני אדם, קבוצה שבה אלוהים מתכוון להשלים את עבודתו החדשה. מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם. ניהולו של אלוהים תמיד מתקדם, ונוהגו של האדם תמיד הולך ומתרומם. אלוהים תמיד עובד, והאדם תמיד זקוק לו, כך שכששניהם מגיעים לשיאם, אלוהים והאדם נמצאים באיחוד מלא. בכך מתבטאת הגשמתה של עבודת האל, וזוהי התוצאה הסופית של כל ניהולו של אלוהים.

קטע מתוך "עבודת האל ונוהגו של האדם"

אין תגובות:

פרסום תגובה