‏הצגת רשומות עם תוויות סיפור נח והמבול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סיפור נח והמבול. הצג את כל הרשומות

11.4.20

ברכת האל לנח אחרי המבול


ברכת האל לנח אחרי המבול


בראשית ט' 1-6 ויברך אלֹהים, את-נח ואת-בניו; ויאמר להם פרו ורבו, ומלאו את-הארץ. ומוראכם וחתכם, יהיה, על כל-חיַּת הארץ, ועל כל-עוף השמים; בכל אשר תרמֹשׂ האדמה ובכל-דגי הים, בידכם נתנו. כל-רמש אשר הוא-חי, לכם יהיה לאכלה: כירק עשב, נתתי לכם את-כל. אך-בשר, בנפשו דמו לא תאכלו. ואך את-דמכם לנפשתיכם אדרש, מיד כל-חיה אדרשנו; ומיד האדם, מיד איש אחיו – אדרש, את-נפש האדם. שפך דם האדם, באדם דמו ישפך: כי בצלם אלֹהים, עשה את-האדם.

6.4.20

כנסיית האל הכול יכול | אלוהים מתכוון להשמיד את העולם במבול. הוא מורה לנח לבנות תיבה

סיפור נח והמבול, כנסיית האל הכול יכול, ברק ממזרח

כנסיית האל הכול יכול | אלוהים מתכוון להשמיד את העולם במבול. הוא מורה לנח לבנות תיבה


בראשית ו' 9-14 אלה, תולדת נח – נח איש צדיק תמים היה, בדרתיו: את-האלֹהים, התהלך-נח. ויולד נח, שלֹשה בנים – את-שם, את-חם ואת-יפת. ותִּשָּׁחֵת הארץ, לפני האלֹהים; ותמלא הארץ, חמס. וירא אלֹהים את-הארץ, והנה נשחתה: כי-השחית כל-בשר את-דרכו, על-הארץ. ויאמר אלֹהים לנח, קץ כל-בשר בא לפנַי – כי-מלאה הארץ חמס, מפניהם; והנני משחיתם, את-הארץ. עשה לך תבת עצי-גֹפֶר, קִנים תעשה את-התבה; וכפרת אֹתה מבית ומחוץ, בכפר.
‏הצגת רשומות עם תוויות סיפור נח והמבול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סיפור נח והמבול. הצג את כל הרשומות

ברכת האל לנח אחרי המבול


ברכת האל לנח אחרי המבול


בראשית ט' 1-6 ויברך אלֹהים, את-נח ואת-בניו; ויאמר להם פרו ורבו, ומלאו את-הארץ. ומוראכם וחתכם, יהיה, על כל-חיַּת הארץ, ועל כל-עוף השמים; בכל אשר תרמֹשׂ האדמה ובכל-דגי הים, בידכם נתנו. כל-רמש אשר הוא-חי, לכם יהיה לאכלה: כירק עשב, נתתי לכם את-כל. אך-בשר, בנפשו דמו לא תאכלו. ואך את-דמכם לנפשתיכם אדרש, מיד כל-חיה אדרשנו; ומיד האדם, מיד איש אחיו – אדרש, את-נפש האדם. שפך דם האדם, באדם דמו ישפך: כי בצלם אלֹהים, עשה את-האדם.

כנסיית האל הכול יכול | אלוהים מתכוון להשמיד את העולם במבול. הוא מורה לנח לבנות תיבה

סיפור נח והמבול, כנסיית האל הכול יכול, ברק ממזרח

כנסיית האל הכול יכול | אלוהים מתכוון להשמיד את העולם במבול. הוא מורה לנח לבנות תיבה


בראשית ו' 9-14 אלה, תולדת נח – נח איש צדיק תמים היה, בדרתיו: את-האלֹהים, התהלך-נח. ויולד נח, שלֹשה בנים – את-שם, את-חם ואת-יפת. ותִּשָּׁחֵת הארץ, לפני האלֹהים; ותמלא הארץ, חמס. וירא אלֹהים את-הארץ, והנה נשחתה: כי-השחית כל-בשר את-דרכו, על-הארץ. ויאמר אלֹהים לנח, קץ כל-בשר בא לפנַי – כי-מלאה הארץ חמס, מפניהם; והנני משחיתם, את-הארץ. עשה לך תבת עצי-גֹפֶר, קִנים תעשה את-התבה; וכפרת אֹתה מבית ומחוץ, בכפר.