מכיוון שאתם נקראים אנשיי, הדברים הם לא כמו שהם היו בעבר. עליכם להאזין לי ולהישמע לאמירות רוחי ולציית בהקפדה לעבודתי, ואסור לכם להפריד בין רוחי ובשרי, משום שאנחנו אחד מטבענו, ואיננו נפרדים.
כל מי שיפריד בין הרוח והגוף, ויוקיר רק את הגוף או רק את הרוח, ינחל אובדן ולא יהיה מסוגל לשתות מכוס המרה שלו – וזה כל מה שיש לומר. רק בני האדם שמסוגלים לראות ברוח ובגוף שלמות בלתי נפרדת יכירו אותי באופן יסודי, ורק אז יוכלו להתבצע שינויים הדרגתיים בחיים שנמצאים בהם. כדי שהשלב הבא של עבודתי יוכל להתקדם באופן חלק וללא מכשולים, אני משתמש בזיכוך הדברים כדי לבחון את כל מי שנמצא בביתי באמצעות השיטה של עבודה על מבחנים לחסידיי. בנסיבות האלה, אפשר לומר שהם איבדו כל תקווה. כבני אדם, אין ביניהם אף אחד שמצבו לא שלילי ופסיבי, כאילו כל סביבתו השתנתה. יש כאלה שמתמרמרים על השמיים והארץ. יש כאלה שבייאושם, עדיין מתמודדים עם המצב בגבורה ומקבלים את מבחן דבריי. יש כאלה שמבינים ברקיע ונאנחים עמוקות, כשדמעות ממלאות את עיניהם, כאילו לבם נשבר על מותו המצער של תינוק בן יומו. יש כאלה שאפילו מרגישים שחיים כאלה הם דבר מבייש, ומתפללים שאלוהים ייקח אותם בקרוב. יש כאלה שמעבירים כל יום בערפל, כאילו הם היו זה עתה חולים מאוד ועדיין לא התעשתו. יש כאלה שאחרי שהם מתלוננים, הם עוזבים בשקט. ויש כאלה שעדיין מהללים אותי ממקומם שלהם, אך הם עדיין מעט שליליים. כיום, לאחר שהכל התגלה, אני לא צריך לדבר עוד על העבר. חשוב עוד יותר שתהיו מסוגלים לנאמנות עילאית מהמקום שאני נותן לכם היום, כדי שכל מה שתעשי יקבל את אישורי, כדי שכל מה שתאמרו יהיה תוצר של ההארה והנאורות שאני מרעיף, וכדי שבסופו של דבר, מה שתביאו לידי ביטוי בחייהם יהיה צלמי, להגשמה מושלמת שלי.
דבריי משתחררים ומבוטאים בכל זמן ובכל מקום, ובהתאם לכך, עליכם להכיר את עצמכם בפניי בכל עת. זאת משום שאחרי הכל, היום הזה שונה מכל מה שהיה לפניו, ואתם כבר לא יכולים להגשים את כל מה שאתם רוצים. במקום זאת, תחת הכוונת דבריי, עליכם להיות מסוגלים להכניע את גופכם ולהשתמש בדבריי כתורן חייהם, ואסור לכם להתנהג בחוסר אחריות. אפשר למצוא בדבריי את כל הנתיבים לנוהג אמיתי למען הכנסייה. בני האדם שלא פועלים בהתאם לדבריי פוגעים ברוחי ישירות, ואני אשמיד אותם. מכיוון שהדברים הגיעו למצבם הנוכחי, אתם לא צריכים להרגיש יותר מדי צער וחרטה לגבי מעשיכם ופעולותיכם בעבר. רוחב לבי אינסופי כמו השמיים והמים – האם ייתכן שאני לא מכיר את המידה שבה האדם פועל ומכיר אותי כמו את כף ידי? מי מבין בני האדם לא נתון בידיי? האם אתם חושבים שאני לא יודע כלל מהו שיעור קומתכם? האם אתם חושבים שאני עד כדי כך נבער? זה בלתי אפשרי! לפיכך, כשכל בני האדם מיואשים לגמרי, כשהם לא יכולים לחכות עוד ורוצים להתחיל מחדש, כשהם רוצים לשאול אותי מה מתרחש, כשחלקם מתענגים בהוללות ואחרים רוצים להתמרד, וכשחלקם עדיין עושים את שירותם בנאמנות, אני מתחיל את החלק השני של תקופת המשפט: טיהור ושיפוט אנשיי. כלומר אני מתחיל באופן רשמי להכשיר את אנשיי כדי לאפשר לכם לא רק לשאת עליי עדות שופעת, אלא יתרה מזאת, לנחול ניצחון יפהפה בקרב למעני ממושב אנשיי.
בכל עת, אנשיי חייבים לעמוד על המשמר נגד המזימות הערמומיות של השטן, להגן על שער ביתי למעני, להיות מסוגלים לתמוך זה בזה, ולקיים זה את זה, וזה ימנע מכם ליפול בפח השטן, משום שאז כבר יהיה מאוחר מדי לחרטות. מדוע אני מכשיר אתכם בבהילות כזו? מדוע אני אומר לכם את עובדות עולם הרוח? מדוע אני מזכיר לכם ומפציר בכם פעם אחר פעם? האם אי-פעם הקדשתם לכך מחשבה? האם אי-פעם הבנתם זאת? לפיכך, לא רק שאתם צריכים להיות מסוגלים להפוך למיומנים על סמך יסוד העבר, אלא שמעבר לכך, עליכם לסלק את הדופי שבכם בהכוונת המילים של היום, מה שיאפשר לכל אחד מדבריי להכות שורש וללבלב ברוחכם, ובאופן חשוב יותר, לשאת יותר פרי. זאת משום שמה שאני דורש הוא לא פרחים בהירים ועשירים אלא פרי שופע – ויתרה מזאת, פרי שלא מרקיב. האם אתם מבינים את פירושם האמיתי של דבריי? על אף שהפרחים בחממה רבים כמו כוכבי השמיים, ועל אף שהם מושכים את כל התיירים, ברגע שהם קמלים, הם הופכים למרוטים כמו המזימות הערמומיות של השטן, ואיש לא מתייחס אליהם יותר. אך עבור בני האדם שהועפו ברוח ונחרכו בשמש, אני נושא עדות על עצמי: על אף שהפרחים האלה לא יפים, ברגע שהם קמלים, באים הפירות, משום שזו דרישתי. כשאני אומר את הדברים האלה, כמה אתם מבינים? ברגע שהפרחים קמלים ונושאים פרי, וברגע שניתן יהיה לספק את כל הפירות האלה להנאתי, אחתום את כל עבודתי על פני האדמה, ואתחיל ליהנות ממימוש חוכמתי!
22 בפברואר, 1992
מאמריםמומלצים：האמירה השלישית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה