אחרי שהבנתי את האמת, כיצד להבחין בין המשיח
מאת סיאנגוואנג, מלזיה
יחד עם אמי, אני מאמינה באלוהים מגיל צעיר. אמי היא דיאקון בכנסייה ומורה בבית ספר של יום ראשון. לעתים קרובות השתתפתי במפגשים וקראתי עמה בכתבי הקודש, ועם התבגרותי עברתי מקבוצת הילדים לקבוצת הנוער.
הכומר שנשא דרשות בפני קבוצת הנוער היה ד"ר לתיאולוגיה. הוא נהג לספר לנו שלא קל להיות כומר, ושקשה להתמיד במלאכת הכמורה ללא השראה מרוח הקודש. לכן התייחסנו אליו כאל אליל והאמנו שהוא אדם שמביא אושר לאלוהים, אדם שקיבל השראה מרוח הקודש. כשהוא נשא בפנינו דרשות, הוא היה מצטט לעתים קרובות שני פסוקים מכתבי הקודש: "וְאָז אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ, 'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ, הִנֵּה שָׁם,' אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ; כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, אֶת הַבְּחִירִים" (מרקוס י"ג 21-22). הוא נהג לומר לנו שהרבה משיחי שקר יופיעו באחרית הימים, והוא היה מפציר בנו להיזהר תמיד ולא לנהוג בקלות דעת – לא ללכת ולהקשיב לדרשות אחרות. הוא אמר שבמיוחד אלו מבינינו ללא רקע רב בכתבי הקודש, וששיעור קומתם נמוך, צריכים להימנע מהאזנה, קריאה או חקירה של כל דרשה שנושא אדם מזרם דתי אחר, וזאת כדי להימנע מהטעייה ומהולכת שולל.
