20.11.20

הערפל מתפוגג ואני מוצא את הדרך למלכות השמיים

הערפל מתפוגג ואני מוצא את הדרך למלכות השמיים

מאת צ'ן איי, סין

אני הולך בדרך הוריי ומאמין באלוהים מאז שהייתי קטן, וכעת הזקנה הולכת וקרבה. למרות שהאמנתי באלוהים כל חיי, לא הצלחתי לפתור את החידה הסתומה כיצד להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים. הדבר גרם לי בלבול רב, והייתי עצוב ואובד עצות. כל כך רציתי להצליח לגלות איך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים, כדי שבבוא היום אוכל לקבל את המוות בידיעה שחייתי חיים מלאים, ולבסוף אוכל לפגוש את אלוהים בלב שקט.

בניסיון לפתור את הבעיה, קראתי באדיקות את כתבי הקודש, החל מהתנ"ך ועד הברית החדשה, ואז חזרה לתנ"ך. קראתי אותם שוב ושוב. אבל בסוף לא מצאתי תשובה נכונה. כשמיציתי את כל האפשרויות, כל שיכולתי לעשות הוא להתאמץ ככל יכולתי להתנהג לפי תורת אדוננו, שכן אדוננו אמר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם פּוֹרֶצֶת וְהַפּוֹרְצִים אוֹחֲזִים בָּה" (מתי י"א 12). אבל גיליתי שבחיים האמיתיים, לא משנה כמה התאמצתי, בכל זאת לא הצלחתי לעמוד בדרישות אדוננו. כפי שאמר אדוננו: "'וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֺדֶךָ.' זֺאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.'" (מתי כ"ב 37-39). אדוננו דורש מאיתנו לאהוב את אלוהים בכל לבבינו ובכל מאודנו, ודורש מאחים ואחיות לאהוב זה את זה. אך לא משנה מה עשיתי, לא הצלחתי להגיע לרמה כזו של אהבה, מכיוון שאהבתי למשפחתי הייתה גדולה יותר מאהבתי לאלוהים, ופשוט לא הייתי מסוגל לאהוב באמת את אחיי ואחיותיי בכנסייה כפי שאהבתי את עצמי. להפך, בכל הנוגע לאינטרסים שלי, הייתי קטנוני והתחשבנתי עם אחרים תכופות, עד כדי כך שהייתה מתעוררת בי טינה כלפיהם. כיצד יוכל אדם כמוני להיוושע אי פעם ולהיכנס למלכות השמיים? ישוע אדוננו אמר דברים רבים על הכניסה למלכות השמיים, למשל: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי י"ח 3). "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי ה' 20). לא הצלחתי להנהיג אף לא אחת מדרישות האל הללו. שיקרתי לעיתים קרובות והאשמתי את אלוהים בכל פעם שנתקלתי במשהו שלא מצא חן בעיניי. חשבתי מחשבות הונאה ומרמה, וכל הזמן חטאתי מתוך חולשה – חטאתי והכיתי על חטא, חטאתי והכיתי על חטא שוב ושוב. אלוהים הוא קדוש, ובכתבי הקודש נאמר: "הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). כיצד יוכל אדם כה מטונף כמוני להיות אי פעם ראוי להיכנס למלכות השמיים? זה היה מתסכל מאוד עבורי. אך בכל פעם שקראתי על הצדקה על ידי אמונה – שמי שמאמין ונטבל לבטח ייוושע; שאם נאמין באלוהים בליבנו ונכיר בו בפינו, נצדק על ידי אמונה וניוושע לנצח; ושכשאדוננו ישוב שנית הוא לבטח ייקח אותנו מעלה אל מלכות השמיים, כפי שתיאר פאולוס באל הרומים, אל הגלטים, ואל האפסים – הוצפתי באושר בלתי נדלה. הרגשתי שאין שום צורך לדאוג בנוגע לכניסה למלכות השמיים. אבל אז הייתי נזכר במה שאמר אדוננו על כך שאנשים יכולים להיכנס למלכות השמיים רק באמצעות מאמציהם האישיים, וחשתי אי נוחות. לקבל הצדקה על ידי אמונה ואז להיכנס למלכות השמיים – הייתכן שזה באמת פשוט כל כך? ראיתי כיצד מאמינים זקנים ואדוקים שמתקרבים לסוף ימיהם נראים מודאגים וחסרי מנוחה, ואף בוכים הרבה, ואף אחד מהם לא נראה שמח ללכת. ואז במיוחד לא יכולתי שלא לתהות: הם אומרים שהם יכולים להיכנס למלכות השמיים דרך הצדקה על ידי אמונה בלבד, אז למה הם נראים מבוהלים כל כך על ערש דווי? נראה שלא היה להם מושג אם הם עומדים להיוושע או לא, וגם לא לאן הם יגיעו אחרי מותם. הרהרתי עוד ועוד בדבריו של ישוע אדוננו, וגם חשבתי על דבריו של פאולוס. גיליתי שיש הבדל גדול בין דבריו של ישוע לדבריו של פאולוס בנוגע לשאלה מי יוכל להיכנס למלכות השמיים. לפי פאולוס, אדם פשוט מוצדק על ידי אמונה באלוהים – אם זה היה המצב, כולם היו נושעים. אז למה אמר ישוע אדוננו: "וְעוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין. כַּאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ" (מתי י"ג 47-48). כשאדוננו ישוב באחרית הימים, למה הוא צריך להפריד את החטים מהעשבים הרעים, את הכבשים מהעיזים ואת העבדים הטובים מהעבדים הרעים? מהדברים האלו שאמר ישוע אדוננו ניתן לראות בבירור שלא כל מי שמאמין בו יוכל להיכנס למלכות השמיים. אם כך, תהיתי: האם נושעתי? והאם אוכל להיכנס למלכות השמיים כשאמות? השאלות הללו הסתובבו לי בראש כמו חידות, והייתי אובד עצות ביחס לתשובות.

כדי לפתור את הבעיה הזו, קראתי את כתביהם של אישים רוחניים ידועים לאורך ההיסטוריה. אבל רוב הדברים שקראתי היו פרשנויות של הצדקה על ידי אמונה כפי שהיא מופיעה באל הרומים, אל הגלטים ואל האפסים, ואף אחד מהספרים האלו לא עזר לי להיות פחות מבולבל. אחר כך ביקרתי את כל המאמינים הבכירים באלוהים והשתתפתי באסיפות של קהילות רבות, אך הסתבר לי שכולם אומרים בערך את אותם דברים, ואף אחד לא יכול היה להסביר לי בבירור את תעלומת הכניסה למלכות השמיים. לאחר מכן מצאתי קהילה זרה בעלת גישה חדשנית, וחשבתי שאולי כנסייה מסוג זה תוכל לשפוך אור חדש על השאלה. על כן, נסעתי בהתרגשות להשתתף באחת האספות שלהם. בתחילת הדרשה חשבתי שהדברים היו מאירי עיניים, אך לקראת הסוף הבנתי שגם הם מטיפים את דרך ההצדקה על ידי אמונה, והתאכזבתי עמוקות. אחרי האספה, חיפשתי את הכומר הראשי ושאלתי אותו, "כומר, אני חושש שלא הבנתי את דבריך, 'נושע פעם אחת, נושע תמיד.' אתה יכול לשתף איתי עוד בעניין הזה?" הכומר אמר, "זה קל מאוד להבנה. באל הרומים נאמר, 'מִי יִטְעַן נֶגֶד בְּחִירֵי אֱלֹהִים? הֲרֵי אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק! מִי הַמַּרְשִׁיעַ?' (רומים ח' 33-34). אדוננו ישוע המשיח כבר מחל על כל חטאינו דרך צליבתו. כלומר, כל חטאינו כבר נמחלו – בין אם אלו חטאים שביצענו בעבר, חטאים שאנו מבצעים היום או חטאים שנבצע בעתיד. האמונה במשיח מצדיקה אותנו לנצח, ואם אדוננו לא מרשיע אותנו בשל חטאינו, מי יוכל להאשים אותנו? על כן, אסור לנו לאבד את האמונה בכניסה למלכות השמיים." תשובתו של הכומר רק בלבלה אותי יותר, אז שאלתי שאלה נוספת, "איך אתה מסביר את מה שנכתב באל העברים, 'הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים' (עברים י' 26)?" פניו של הכומר האדימו והוא שתק, ולא קיבלתי תשובה לשאלתי. לא רק שהאספה הזו לא פתרה את הבלבול שלי, היא הגבירה את תסכולי. חשבתי לעצמי, "אני מאמין באדוננו עשרות שנים, אך אם אני אפילו לא יודע בבירור אם נשמתי תעלה אל אדוננו כשאמות, האם אין משמעות הדבר שכל חיי החזקתי באמונה מבולבלת?" וכך יצאתי למסע במטרה לחפש את התשובה לבעיה שלי בכל מקום אפשרי.

במרץ 2020 נסעתי ללמוד בסמינר שהעבירו מרצים זרים, מתוך ביטחון מלא בכך שהדרשות שהם מטיפים טובות יותר ובטוח יפתרו את הבלבול שלי. אך להפתעתי, אחרי שלמדתי שם במשך חודשיים והייתי מלא אמונה, גיליתי שכל הכמרים הטיפו את אותם דברים מוכרים, ושהם לא שפכו שום אור חדש בדרשות שלהם. בזמן שהותי שם, לא שמעתי אפילו דרשה אחת שהעניקה כוח חיים, ולא קראתי אפילו מאמר רוחני אחד. לא רק שנותרתי מבולבל, התקופה שלי שם גרמה להיות להרגיש עוד יותר נבוך. הרגשתי מבולבל וחשבתי: "אני כאן כבר יותר מחודשיים, אבל מה השגתי? אם איני יכול להשיג כאן אספקה רוחנית, מה הטעם להמשיך בלימודים האלה?"

ערב אחד אחרי ארוחת ערב שאלתי כומר, "כומר, האם זה כל מה שאנחנו לומדים בתור סטודנטים לתיאולוגיה? אי אפשר לדבר על דרך החיים?" הכומר השיב בכובד ראש, "אם לא נדבר על הדברים האלה בלימודי התיאולוגיה שלנו, על מה נדבר? תירגע ותמשיך ללמוד! אנחנו הארגון הדתי הגדול ביותר בעולם ואנו מוכרים בכל העולם. אתה תעבור כאן הכשרה של שלוש שנים ואז תקבל הסמכה בינלאומית ככומר. אתה תוכל לקחת את התעודה הזו לכל מקום בעולם כדי להטיף את הבשורה ולהקים כנסיות." תשובתו של הכומר אכזבה אותי מאוד. לא רציתי להיות כומר, רק רציתי לדעת איך להיכנס למלכות השמיים. לכן שאלתי אותו, "כומר, מאחר שתעודת הסמכה ככומר פותחת דלתות רבות כל כך, האם אוכל להשתמש בה כדי להיכנס למלכות השמיים?" כשהכומר שמע זאת, הוא השתתק. המשכתי. "כומר, שמעתי שאתה מאמין באדוננו מאז שהיית ילד. עשרות רבות של שנים עברו מאז, לכן אני תוהה האם נושעת?" הוא ענה, "כן, נושעתי." שאלתי, "אז האם תוכל להיכנס למלכות השמיים?" הוא ענה בביטחון עצמי, "כמובן שאוכל!" ואז שאלתי, "אז אפשר לשאול אותך על בסיס מה אתה אומר שתוכל להיכנס למלכות השמיים? האם אתה צדיק גדול יותר ממה שהיו הסופרים והפרושים? האם אתה אוהב את רעך כמו שאתה אוהב את עצמך? האם אתה קדוש? תחשוב על זה: אנחנו עדיין לא מצליחים להימנע מלחטוא כל הזמן ולהפר את תורת אדוננו. אנחנו חוטאים כל יום ומתחרטים על חטאינו כל לילה. אלוהים הוא קדוש, אז אתה באמת חושב שנוכל להיכנס למלכות השמיים כשאנו כה מלאים בחטא?" הכומר הובך ופניו אדמו כמו סלק, ובמשך זמן מה הוא לא אמר מילה. התגובה שלו אכזבה אותי מאוד והרגשתי שאם אמשיך ללמוד שם לא אוכל להבין את תעלומת הזכייה בחיים והכניסה למלכות השמיים. לכן, פרשתי מלימודיי בסמינר וחזרתי לעיר הולדתי.

בדרכי חזרה הביתה, הרגשתי שאני בשפל הנמוך ביותר בחיי. הרגשתי שאבדה תקוותי האחרונה. חשבתי לעצמי: "אפילו בסמינר של כמרים זרים החיפוש שלי העלה חרס ולא מצאתי את הדרך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים. איפה עוד אוכל לחפש את הדרך הזו?" הרגשתי שהגעתי לקצה המסלול. בדיוק באותו רגע, ראיתי שוב בעיני רוחי את דמותם של אבי ושל כומר זקן בוכים בעת שהמוות מתקרב אליהם. חשבתי כיצד הם הטיפו את דרך ההצדקה על ידי אמונה כל חייהם, וטענו שאנשים נכנסים למלכות השמיים אחרי מותם, אבל בסופו של דבר הם נפטרו מלאי חרטות. האמנתי באדוננו כל חיי ובכל יום סיפרתי לאנשים שהם ייכנסו למלכות השמיים כשימותו, ולמרות זאת מעולם לא הייתה לי בהירות בנוגע לשאלה כיצד להיכנס למלכות השמיים באופן ממשי – האם אסיים את חיי מלא חרטה בדיוק כמו אבי והכומר? מתוך העצב שמילא אותי, חשבתי לפתע על הדברים הבאים שאמר אדוננו: "בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם. חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם" (מתי ז' 7). "זה נכון", חשבתי, "אלוהים נאמן, וכל עוד אחפש בלב כנה, הוא ידריך אותי לבטח. אסור לי לוותר. כל עוד יש נשמה באפי, אמשיך לחפש את הדרך למלכות השמיים!" אחר כך פניתי אל אלוהים בתפילה: "אלי היקר, חיפשתי את הדרך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים בכל מקום, אך אף אחד לא הצליח לפתור את הבעיה שלי. אלי היקר, מה עליי לעשות? בתור מטיף, אני אומר בכל יום לאחים ולאחיות שעליהם לחפש בחריצות ולשמור על סבלנות עד הסוף, מכיוון שאתה תבוא לקחת אותנו למלכות השמיים אחרי שנמות. אבל בשלב זה באמת שאין לי מושג איך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים. האם איני העיוור שמוביל עיוור, שמוביל את אחיי ואחיותיי אל פי הבור? אלי היקר, לאן עליי ללכת כדי לחפש את הדרך למלכות השמיים? אנא הנחה אותי!"

אחרי שחזרתי לעיר הולדתי, שמעתי שהברק ממזרח גנב כבשים טובות ומנהיגות רבות מהכנסייה שלנו. הרבה אנשים אמרו שהדרך של הברק ממזרח סיפקה הבנה חדשה ושפכה אור חדש, ואפילו כמרים מנוסים שיבחו את הדרשות שלהם. בכל פעם ששמעתי משהו כזה חשבתי: "נראה שהדרשות שנותנים הברק ממזרח אכן מרוממות. חבל שלא פגשתי אף אחד מהברק ממזרח. יהיה נהדר אם אוכל לפגוש אותם יום אחד! אם זה יקרה, בהחלט אקשיב בכנות כדי לגלות למה הדרשות שלהם כל כך טובות ואם הן יכולות להפיג את הבלבול שאני נושא בתוכי כבר שנים."

יום אחד, מנהיגה בכנסייה אמרה לי, "הברק ממזרח גנב כבשים טובות רבות מכנסייה אלמונית. כל הקהילות הדתיות נועלות את הכנסיות שלהן עכשיו, ועלינו להפציר באחים ובאחיות שלנו שלא לקיים שום קשר עם אף אחד מהברק ממזרח, ובפרט לא להקשיב לדרשות שלהם. אם כל המאמינים שלנו יתחילו להאמין בברק ממזרח, לא יהיה לנו למי להטיף." דבריה של המנהיגה הגעילו אותי, וחשבתי: "הכנסייה שלנו פתוחה לכל אחד, אז למה אנו צריכים לנעול אותה? למה לא לקבל בברכה אדם זר שהגיע מרחוק? בכתבי הקודש נאמר: 'הַכְנָסַת אוֹרְחִים אַל תִּשְׁכְּחוּ, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיסוּ אֶל בֵּיתָם מַלְאָכִים מִבְּלִי לָדַעַת זֺאת' (עברים י"ג 2). אברהם הכניס זרים לביתו וקיבל ברכה מאלוהים, להביא ילד בגיל מאה; לוט הכניס לביתו שני מלאכים ועל כן ניצל מהשמדת סדום; רחב הזונה קיבלה מרגלים מישראל וכל משפחתה ניצלה; והאלמנה הענייה הכניסה לביתה את אליהו הנביא והצליחה שלא לגווע ברעב במשך שלוש וחצי שנים. מתוך כל האנשים האלו, אף לא אחד נפגע מכך שהכניס לביתו זרים שהגיעו מרחוק. להפך, כולם בורכו על ידי אלוהים. על כן זה ברור שהכנסת אורחים זרים עולה בקנה אחד עם רצון האל. אז למה לנו לנעול את הכנסייה באופן שרירותי ולמנוע מזרים להיכנס, בניגוד לרצון האל?" נענעתי בראשי בזמן שחשבתי זאת, ואמרתי לה, "המעשה הזה מנוגד לרצון האל. הכנסייה שלנו שייכת לאלוהים והיא פתוחה לכול. כל עוד אדם רוצה לשתף על אמונה באלוהים, עלינו לקבל אותו, לא משנה מי הוא. עלינו לשמור על ראש פתוח בחיפושינו ולחקור יחד רעיונות. רק כך נוכל לפעול לפי תורת אדוננו."

יום אחד ביולי 2000, פגשתי בביתו של האח ואנג שתי אחיות שהטיפו עבור הברק ממזרח. אחרי שבירכנו זה את זו לשלום, שאלתי אותן, "תמיד התלבטתי בשאלה אם אוכל להיוושע ולהיכנס למלכות השמיים. כל העולם הדתי היום דבק בדבריו של פאולוס על כך שאנו נושעים דרך האמונה והטבילה בלבד, ושהאמונה באלוהים בליבנו וההכרה בו בפינו נותנים לנו הצדקה על ידי אמונה, כך שניוושע לנצח ונילקח לבטח למלכות השמיים עם שובו של אדוננו. אבל באופן אישי, נראה לי שלא ייתכן שהכניסה למלכות השמיים תהיה פשוטה כל כך. כפי שנאמר בכתבי הקודש: "הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). גם אני וגם אחיי ואחיותיי מסביבי חוטאים כל יום כל היום. אני לא חושב שאנשים כמונו שחיים כל יום בחטא יכולים להיכנס למלכות השמיים. אני רק רוצה לדעת איך בדיוק להיכנס למלכות השמיים. תוכלו לשתף איתי בעניין הזה?"

האחות זהו חייכה ואמרה, "אח, שאלת שאלה קריטית. השאלה כיצד להיכנס למלכות השמיים היא חשש מרכזי של כל מאמין. כדי להשיג בהירות בנושא הזה יש קודם לדעת שכל מי שמאמין באדוננו תמיד צריך להתנהג לפי דברי ישוע אדוננו, ולא לפי דבריהם של בני אדם. ישוע אדוננו אמר לנו בבירור: 'לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי "אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי" יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם' (מתי ז' 21). אדוננו מעולם לא אמר שנוכל להיכנס למלכות השמיים רק דרך הסתמכות על חסד הישועה, או דרך הצדקה על ידי אמונה. להיות מוצדקים על ידי אמונה, להיוושע לנצח בגלל האמונה ואז להילקח למלכות השמיים – אלו היו דבריו של פאולוס. פאולוס היה רק שליח, בן לאנושות המושחתת, וגם הוא היה זקוק לישועת ישוע אדוננו. כיצד הוא יכול היה לקבוע אם אנשים אחרים יכולים להיכנס למלכות השמיים? רק ישוע אדוננו הוא אדון מלכות השמיים, מלך מלכות השמיים. רק דברי אדוננו הם האמת ורק הם בעלי סמכות. על כן, בכל הנוגע לשאלה כיצד ניתן להיכנס למלכות השמיים, עלינו להקשיב אך ורק לדברי אדוננו – בכך אין ספק!

"ואז עולות השאלות 'במה עוסקות הצדקה על ידי אמונה וישועה על ידי אמונה?' וגם 'האם ניתן להיכנס למלכות השמיים לאחר שנושעת?' דברי האל הכול יכול מסבירים את השאלות הללו בבירור, אז בואו נקרא עכשיו כמה פסקאות מדברי האל. האל הכול יכול אומר: 'אתם רק יודעים שישוע ירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא ירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – בחלומות הלילה! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיו כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בכם באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלתם, לא תהיו מסוגלים להשיג קדושה. כך, לא תהיו זכאים לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצתם שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. לכן, בהיותכם חוטאים שזה עתה נגאלו, אתם לא מסוגלים לרשת ישירות את הירושה של אלוהים' ("בנוגע לתארים וזהות" ב'הדבר מופיע בבשר'). 'אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים' (הקדמה ל'הדבר מופיע בבשר').

האחות ואנג המשיכה בשיתוף ואמרה, "בעידן החסד, ישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה של האנושות בכך שהפך לקורבן חטאת עבור האנושות באמצעות הצליבה, וגאל אותנו מלפיתת השטן. כל עוד שאנו מקבלים את ישועת אדוננו, מתוודים על חטאינו ומתחרטים עליהם בפניו, חטאינו יימחלו ונהיה ראויים ליהנות מחסדיו וברכותיו. במילים 'חטאינו יימחלו', אני מתכוונת שאנו כבר לא מורשעים ולא מוטל עלינו דין מוות לפי החוק או בשל הפרת החוק. זו המשמעות האמיתית של הצדקה על ידי אמונה או ישועה בגלל אמונה. אך אין פירוש הדבר שאנו נקיים מחטא או זוהמה, ואין פירוש הדבר שנוכל להיכנס למלכות השמיים. זאת מכיוון שלמרות שחטאינו נמחלו, אופיינו החוטא עדיין מושרש בנו עמוקות. כשאנו מתמודדים עם בעיות אנו עדיין משקרים תכופות ומשטים באחרים כדי לשמור על מעמדנו ועל האינטרסים שלנו. כשאנו נהנים מחסד האל, אנו מודים לו ומשבחים אותו, ומשקיעים במרץ למענו. אבל ברגע שמתרחש אסון או שקורה משהו רע למשפחתנו, אנו מפרשים את אלוהים באופן שגוי ומאשימים אותו, עד כדי כך שאנו אף עשויים להתכחש לו ולבגוד בו. אם כן, איך ייתכן שאנשים כמונו שנגאלו אך עדיין חוטאים תכופות ומתנגדים לאלוהים, יהיו אי פעם ראויים להיכנס למלכות השמיים? אלוהים צודק וקדוש, והוא לעולם לא ירשה לאנשים מזוהמים ומושחתים להיכנס למלכותו. כדי להושיע אותנו אחת ולתמיד מהשפעת השטן, אלוהים עובד לפי תוכנית הניהול שלו ולפי הצרכים שלנו בתור בני אדם מושחתים, ומבצע את עבודת המשפט והטיהור של האדם באחרית הימים. האל בהתגלמותו כבשר ודם הביע מיליוני מילים כדי לשפוט את השחיתות, הזוהמה, אי הצדק וההתנגדות שלנו, וכדי להראות לנו את הדרך להסיר מעלינו את טבענו המושחת. דרך התנסות במשפט ובייסורים של דברי האל, אנו מסירים את טבענו השטני המושחת, יכולים להנהיג את דברי האל והופכים לאנשים שבאמת נשמעים לאל ועובדים אותו. רק אז נהיה ראויים להיכנס למלכות האל. למעשה, ישוע אדוננו ניבא לפני שנים רבות שהוא ישוב באחרית הימים כדי לבצע את עבודת המשפט. כדבריו: 'אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן' (יוחנן י"ב 47-48). 'כַּאֲשֶׁר יָבוֹא יוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל חֵטְא וְעַל צֶדֶק וְעַל מִשְׁפָּט' (יוחנן ט"ז 8). על כן ברור שנוכל להיכנס למלכות השמיים רק באמצעות קבלת עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים, הסרת טבענו המושחת מעלינו והשגת טיהור.

אחרי שהקשבתי לשיתופי האחיות, חשתי שבהירות ואור ממלאים את ליבי. "אה, אז זו הדרך להיכנס למלכות השמיים!", חשבתי. "רק עכשיו אני סוף כל סוף מבין שישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה של האנושות, לא את עבודת ההיפטרות מן החטא. אדוננו אכן מחל לנו על חטאינו, אך אופיינו החוטא עדיין מושרש עמוק בתוכנו, ואנו עדיין חוטאים הרבה ומתנגדים לאלוהים בלי משים. אין פלא שמעולם לא הצלחתי להשתחרר מכבלי החטא – מסתבר שזה משום שלא קיבלתי את עבודת המשפט של האל הכול יכול באחרית הימים!" אז אמרתי לשתי האחיות, "תודה לאל! מתוך ההקשבה לדברי האל הכול יכול ולשיתופים שלכן, אני סוף סוף יודע שהאמונה שבה החזקנו – שכל מי שמאמין באלוהים בליבו ומכיר בו בפיו יכול להילקח למלכות השמיים – היא רק התפיסה והדמיון שלנו! כעת אני מבין שהעבודה שישוע אדוננו ביצע הייתה עבודת הגאולה, ושכשאדוננו יחזור הוא יבצע את עבודת המשפט. כלומר, הוא יטהר אותנו ביסודיות וישנה את טבענו המושחת, ורק אז נוכל להיכנס למלכות השמיים. אין פלא שכל הספרים הרוחניים שקראתי לא הכילו את הפתרון לבעיית החטא של האדם! אחיות, אם כך, כיצד מבצע אלוהים את עבודת המשפט והייסורים באחרית הימים? תוכלו לשתף איתי עוד?"

האחות ואנג אמרה, "התשובה לשאלה הזו נאמרת בבירור בדברי האל, אז בואו נקרא פסקה מתוכם. האל הכול יכול אומר: 'באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את השיטות האלה של ההתגלות, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים' ("המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר').

"דברי האל אומרים לנו בבירור שבאחרית הימים אלוהים מביע את כל האמיתות שאנו צריכים כדי להשיג ישועה שלמה, והוא שופט וחושף את מהותנו המושחתת ואת אופיינו השטני שמתנגד לאלוהים. כל הדברים האלה הם האמת. הם ניחנים בסמכותו ובעוצמתו של אלוהים עצמו, והם מגלים לנו את מה שאלוהים הינו ואת מה ששייך לו, וכן את טבעו הצודק שאינו סובל פגיעה. באמצעות המשפט והייסורים של דברי האל והתגלות העובדות, אנו מקבלים הבנה מסוימת של אופיינו השטני ושל האמת על האופן שבו השטן השחית אותנו; אנו רואים שהשטן השחית אותנו באופן כה עמוק, עד שנעשינו יהירים, מתנשאים, נכלוליים, רמאים, אנוכיים, אגואיסטיים, חמדנים, רשעים ומוכנים להתעלות מעל אחרים, ושאנו מלאים טבע שטני עד העצם. מאחר שטבענו המושחת שולט בנו, אנו מתנגדים לאלוהים ומורדים בו בהתמדה אפילו שאיננו רוצים בכך. למשל, כשאנו עובדים ומשמיעים דרשות בכנסיות שלנו, אנחנו מדברים הרבה מילים גבוהות, מתפארים בעצמנו ומרוממים את עצמנו כדי שאחרים יעריכו אותנו ויתייחסו אלינו בכבוד. אנחנו משקרים תכופות ומשטים באחרים כדי להגן על האינטרסים שלנו, ואפילו נוקטים בתחבולות ומתחרים זה בזה. כשאנו נתקלים באנשים, מצבים או דברים שלא עולים בקנה אחד עם התפיסות שלנו, אנחנו תמיד מציבים לאלוהים דרישות בלתי הגיוניות או שיש לנו תאוות מופרזות, ואנו לא מסוגלים להישמע לתזמורי האל והסדריו. דרך ההתנסות במשפט והייסורים של דברי האל, אנו מבינים בהדרגה אמיתות מסוימות, זוכים בהבנה אמיתית של אופיינו השטני וחשים שנאה ממשית כלפיו, ואנו גם מפתחים הבנה אמיתית של טבעו הצודק של אלוהים. אנו מבינים איזה סוג אנשים אלוהים אוהב ואיזה סוג הוא שונא, וגם איזה סוג של עיסוק תואם את רצונו. אנו לומדים להבחין בין דברים חיוביים לדברים שליליים. לאחר שאנו מבינים את הדברים האלו, אנו מוכנים לזנוח את הבשר שלנו באמת ובתמים ולנהוג בהתאם לדברי האל. לאט לאט, עם הזמן, מתעורר בנו הרצון לירוא את אלוהים ולאהוב אותו, אנו משתחררים במידה מסוימת מכבלי טבענו השטני המושחת, ומציבים פחות דרישות בלתי סבירות לאלוהים. אנו מפתחים יכולת לתפוס את מקומנו כברואים ולבצע את חובתנו, נשמעים לתזמורי האל והסדריו ומתחילים להביא לידי ביטוי בחיינו מראית עין של בן אנוש אמיתי. ככל שאנו חווים את עבודת האל, אנו מפתחים הערכה עמוקה לעובדה שהדרך היחידה שבה נוכל להיכנס למלכות השמיים היא לקבל את עבודת המשפט והייסורים של האל הכול יכול באחרית הימים, לעסוק בחיפוש האמת, להכיר את אלוהים ולהכיר את עצמנו, ולשנות את טבענו המושחת."

כששמעתי את הדברים הללו של האל הכול יכול ואת שיתופי האחיות, קיבלתי בהירות רבה יותר. האמיתות שהביע האל הכול יכול מעשיות מאוד, והן אכן הדבר הדרוש לנו כבני אדם מושחתים. רק אם נקבל ונחווה את עבודת המשפט והייסורים של האל הכול יכול באחרית הימים, נוכל להסיר מעלינו את כבלי טבענו המושחת אחת לתמיד! לא יכולתי שלא לפלוט אנחה, ואמרתי, "האמנתי באדוננו במשך כל כך הרבה שנים, ואני עדיין חוטא בכל יום ומתוודה על חטאי בכל לילה, וחי חיים של חולשה וחטאים. אם אלוהים לא היה מביע את כל האמיתות כדי לטהר את האנושות, אם הוא לא היה מראה לנו את הדרך להיפטר מטבענו המושחת, אין ספק שהחטא היה אוחז בי בכוח ולעולם לא הייתי מוצא את הדרך לחופשי. אין פלא שאדוננו אמר, 'עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם' (יוחנן ט"ז 12-13). ישוע אדוננו אמר לנו לפני זמן רב שיש לו עוד דברים להביע באחרית הימים ושהוא יוביל אותנו להיווכח בכל האמיתות. דברי האל הכול יכול בעלי סמכות ועוצמה. הם חשפו את כל האמיתות והתעלומות שרציתי להבין ומעולם לא הצלחתי, והם שכנעו אותי לחלוטין. מצאתי סוף סוף את הדרך להיכנס למלכות השמיים!" שתי האחיות הנהנו בשמחה.

ואז אמרתי בהתרגשות, "זה קולו של אדוננו. האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר! הדבר שלו קיוויתי במשך זמן רב כל כך קרה סוף סוף, ואני כה בר מזל, כה מבורך! כשישוע אדוננו רק נולד, שמעון חש אושר נפלא כשראה את ישוע התינוק בגיל שמונה ימים בלבד. נפלה בחלקי הזכות לקבל בברכה את חזרתו של אדוננו ולשמוע את אמירותיו של אלוהים עצמו בימי חיי. אני אף יותר בר מזל משהיה שמעון, ואני אסיר תודה לאלוהים!" בזמן שדיברתי, בכיתי מרוב התרגשות. כרעתי על ברכיי על הרצפה כדי להתפלל לאלוהים אך לא יכולתי לדבר מרוב בכי. גם האחיות הזילו דמעות.

התסכול שפשה בי במשך כל כך הרבה שנים נפתר סוף סוף באמצעות דברי האל הכול כול. חשבתי כיצד חיפשתי תשובה בכל מקום ומעולם לא מצאתי את דרך הטיהור שתוביל אותי למלכות השמיים, אבל עכשיו מצאתי אותה. אני יודע שאלו חסדו של אלוהים וישועתו עבורי! אחר כך, דרך ההשתתפות בפגישות ושיתוף עם אחים אחיות בנוגע לדברי האל הכול יכול, הבנתי יותר ויותר אמיתות וזכיתי בהבנה מסוימת של רצון האל להושיע אותנו. כעת אני רוצה לקבל עוד מדברי המשפט והייסורים של האל, לחוות את עבודתו, להיפטר בהדרגה מטבעי המושחת ולהיטהר. תודה לאל!

אין תגובות:

פרסום תגובה

הערפל מתפוגג ואני מוצא את הדרך למלכות השמיים

הערפל מתפוגג ואני מוצא את הדרך למלכות השמיים

מאת צ'ן איי, סין

אני הולך בדרך הוריי ומאמין באלוהים מאז שהייתי קטן, וכעת הזקנה הולכת וקרבה. למרות שהאמנתי באלוהים כל חיי, לא הצלחתי לפתור את החידה הסתומה כיצד להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים. הדבר גרם לי בלבול רב, והייתי עצוב ואובד עצות. כל כך רציתי להצליח לגלות איך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים, כדי שבבוא היום אוכל לקבל את המוות בידיעה שחייתי חיים מלאים, ולבסוף אוכל לפגוש את אלוהים בלב שקט.

בניסיון לפתור את הבעיה, קראתי באדיקות את כתבי הקודש, החל מהתנ"ך ועד הברית החדשה, ואז חזרה לתנ"ך. קראתי אותם שוב ושוב. אבל בסוף לא מצאתי תשובה נכונה. כשמיציתי את כל האפשרויות, כל שיכולתי לעשות הוא להתאמץ ככל יכולתי להתנהג לפי תורת אדוננו, שכן אדוננו אמר: "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם פּוֹרֶצֶת וְהַפּוֹרְצִים אוֹחֲזִים בָּה" (מתי י"א 12). אבל גיליתי שבחיים האמיתיים, לא משנה כמה התאמצתי, בכל זאת לא הצלחתי לעמוד בדרישות אדוננו. כפי שאמר אדוננו: "'וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֺדֶךָ.' זֺאת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁנִיָּה דּוֹמָה לָהּ: 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.'" (מתי כ"ב 37-39). אדוננו דורש מאיתנו לאהוב את אלוהים בכל לבבינו ובכל מאודנו, ודורש מאחים ואחיות לאהוב זה את זה. אך לא משנה מה עשיתי, לא הצלחתי להגיע לרמה כזו של אהבה, מכיוון שאהבתי למשפחתי הייתה גדולה יותר מאהבתי לאלוהים, ופשוט לא הייתי מסוגל לאהוב באמת את אחיי ואחיותיי בכנסייה כפי שאהבתי את עצמי. להפך, בכל הנוגע לאינטרסים שלי, הייתי קטנוני והתחשבנתי עם אחרים תכופות, עד כדי כך שהייתה מתעוררת בי טינה כלפיהם. כיצד יוכל אדם כמוני להיוושע אי פעם ולהיכנס למלכות השמיים? ישוע אדוננו אמר דברים רבים על הכניסה למלכות השמיים, למשל: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי י"ח 3). "אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תִּהְיֶה צִדְקַתְכֶם מְרֻבָּה מִצִּדְקַת הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם" (מתי ה' 20). לא הצלחתי להנהיג אף לא אחת מדרישות האל הללו. שיקרתי לעיתים קרובות והאשמתי את אלוהים בכל פעם שנתקלתי במשהו שלא מצא חן בעיניי. חשבתי מחשבות הונאה ומרמה, וכל הזמן חטאתי מתוך חולשה – חטאתי והכיתי על חטא, חטאתי והכיתי על חטא שוב ושוב. אלוהים הוא קדוש, ובכתבי הקודש נאמר: "הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). כיצד יוכל אדם כה מטונף כמוני להיות אי פעם ראוי להיכנס למלכות השמיים? זה היה מתסכל מאוד עבורי. אך בכל פעם שקראתי על הצדקה על ידי אמונה – שמי שמאמין ונטבל לבטח ייוושע; שאם נאמין באלוהים בליבנו ונכיר בו בפינו, נצדק על ידי אמונה וניוושע לנצח; ושכשאדוננו ישוב שנית הוא לבטח ייקח אותנו מעלה אל מלכות השמיים, כפי שתיאר פאולוס באל הרומים, אל הגלטים, ואל האפסים – הוצפתי באושר בלתי נדלה. הרגשתי שאין שום צורך לדאוג בנוגע לכניסה למלכות השמיים. אבל אז הייתי נזכר במה שאמר אדוננו על כך שאנשים יכולים להיכנס למלכות השמיים רק באמצעות מאמציהם האישיים, וחשתי אי נוחות. לקבל הצדקה על ידי אמונה ואז להיכנס למלכות השמיים – הייתכן שזה באמת פשוט כל כך? ראיתי כיצד מאמינים זקנים ואדוקים שמתקרבים לסוף ימיהם נראים מודאגים וחסרי מנוחה, ואף בוכים הרבה, ואף אחד מהם לא נראה שמח ללכת. ואז במיוחד לא יכולתי שלא לתהות: הם אומרים שהם יכולים להיכנס למלכות השמיים דרך הצדקה על ידי אמונה בלבד, אז למה הם נראים מבוהלים כל כך על ערש דווי? נראה שלא היה להם מושג אם הם עומדים להיוושע או לא, וגם לא לאן הם יגיעו אחרי מותם. הרהרתי עוד ועוד בדבריו של ישוע אדוננו, וגם חשבתי על דבריו של פאולוס. גיליתי שיש הבדל גדול בין דבריו של ישוע לדבריו של פאולוס בנוגע לשאלה מי יוכל להיכנס למלכות השמיים. לפי פאולוס, אדם פשוט מוצדק על ידי אמונה באלוהים – אם זה היה המצב, כולם היו נושעים. אז למה אמר ישוע אדוננו: "וְעוֹד דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְרֶשֶׁת שֶׁהֻשְׁלְכָה לַיָּם וְאָסְפָה מִכָּל מִין. כַּאֲשֶׁר נִתְמַלְּאָה הֶעֱלוּ אוֹתָהּ לַחוֹף וְיָשְׁבוּ וְלִקְּטוּ אֶת הַטּוֹבִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים וְאֶת הָרָעִים הִשְׁלִיכוּ" (מתי י"ג 47-48). כשאדוננו ישוב באחרית הימים, למה הוא צריך להפריד את החטים מהעשבים הרעים, את הכבשים מהעיזים ואת העבדים הטובים מהעבדים הרעים? מהדברים האלו שאמר ישוע אדוננו ניתן לראות בבירור שלא כל מי שמאמין בו יוכל להיכנס למלכות השמיים. אם כך, תהיתי: האם נושעתי? והאם אוכל להיכנס למלכות השמיים כשאמות? השאלות הללו הסתובבו לי בראש כמו חידות, והייתי אובד עצות ביחס לתשובות.

כדי לפתור את הבעיה הזו, קראתי את כתביהם של אישים רוחניים ידועים לאורך ההיסטוריה. אבל רוב הדברים שקראתי היו פרשנויות של הצדקה על ידי אמונה כפי שהיא מופיעה באל הרומים, אל הגלטים ואל האפסים, ואף אחד מהספרים האלו לא עזר לי להיות פחות מבולבל. אחר כך ביקרתי את כל המאמינים הבכירים באלוהים והשתתפתי באסיפות של קהילות רבות, אך הסתבר לי שכולם אומרים בערך את אותם דברים, ואף אחד לא יכול היה להסביר לי בבירור את תעלומת הכניסה למלכות השמיים. לאחר מכן מצאתי קהילה זרה בעלת גישה חדשנית, וחשבתי שאולי כנסייה מסוג זה תוכל לשפוך אור חדש על השאלה. על כן, נסעתי בהתרגשות להשתתף באחת האספות שלהם. בתחילת הדרשה חשבתי שהדברים היו מאירי עיניים, אך לקראת הסוף הבנתי שגם הם מטיפים את דרך ההצדקה על ידי אמונה, והתאכזבתי עמוקות. אחרי האספה, חיפשתי את הכומר הראשי ושאלתי אותו, "כומר, אני חושש שלא הבנתי את דבריך, 'נושע פעם אחת, נושע תמיד.' אתה יכול לשתף איתי עוד בעניין הזה?" הכומר אמר, "זה קל מאוד להבנה. באל הרומים נאמר, 'מִי יִטְעַן נֶגֶד בְּחִירֵי אֱלֹהִים? הֲרֵי אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק! מִי הַמַּרְשִׁיעַ?' (רומים ח' 33-34). אדוננו ישוע המשיח כבר מחל על כל חטאינו דרך צליבתו. כלומר, כל חטאינו כבר נמחלו – בין אם אלו חטאים שביצענו בעבר, חטאים שאנו מבצעים היום או חטאים שנבצע בעתיד. האמונה במשיח מצדיקה אותנו לנצח, ואם אדוננו לא מרשיע אותנו בשל חטאינו, מי יוכל להאשים אותנו? על כן, אסור לנו לאבד את האמונה בכניסה למלכות השמיים." תשובתו של הכומר רק בלבלה אותי יותר, אז שאלתי שאלה נוספת, "איך אתה מסביר את מה שנכתב באל העברים, 'הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים' (עברים י' 26)?" פניו של הכומר האדימו והוא שתק, ולא קיבלתי תשובה לשאלתי. לא רק שהאספה הזו לא פתרה את הבלבול שלי, היא הגבירה את תסכולי. חשבתי לעצמי, "אני מאמין באדוננו עשרות שנים, אך אם אני אפילו לא יודע בבירור אם נשמתי תעלה אל אדוננו כשאמות, האם אין משמעות הדבר שכל חיי החזקתי באמונה מבולבלת?" וכך יצאתי למסע במטרה לחפש את התשובה לבעיה שלי בכל מקום אפשרי.

במרץ 2020 נסעתי ללמוד בסמינר שהעבירו מרצים זרים, מתוך ביטחון מלא בכך שהדרשות שהם מטיפים טובות יותר ובטוח יפתרו את הבלבול שלי. אך להפתעתי, אחרי שלמדתי שם במשך חודשיים והייתי מלא אמונה, גיליתי שכל הכמרים הטיפו את אותם דברים מוכרים, ושהם לא שפכו שום אור חדש בדרשות שלהם. בזמן שהותי שם, לא שמעתי אפילו דרשה אחת שהעניקה כוח חיים, ולא קראתי אפילו מאמר רוחני אחד. לא רק שנותרתי מבולבל, התקופה שלי שם גרמה להיות להרגיש עוד יותר נבוך. הרגשתי מבולבל וחשבתי: "אני כאן כבר יותר מחודשיים, אבל מה השגתי? אם איני יכול להשיג כאן אספקה רוחנית, מה הטעם להמשיך בלימודים האלה?"

ערב אחד אחרי ארוחת ערב שאלתי כומר, "כומר, האם זה כל מה שאנחנו לומדים בתור סטודנטים לתיאולוגיה? אי אפשר לדבר על דרך החיים?" הכומר השיב בכובד ראש, "אם לא נדבר על הדברים האלה בלימודי התיאולוגיה שלנו, על מה נדבר? תירגע ותמשיך ללמוד! אנחנו הארגון הדתי הגדול ביותר בעולם ואנו מוכרים בכל העולם. אתה תעבור כאן הכשרה של שלוש שנים ואז תקבל הסמכה בינלאומית ככומר. אתה תוכל לקחת את התעודה הזו לכל מקום בעולם כדי להטיף את הבשורה ולהקים כנסיות." תשובתו של הכומר אכזבה אותי מאוד. לא רציתי להיות כומר, רק רציתי לדעת איך להיכנס למלכות השמיים. לכן שאלתי אותו, "כומר, מאחר שתעודת הסמכה ככומר פותחת דלתות רבות כל כך, האם אוכל להשתמש בה כדי להיכנס למלכות השמיים?" כשהכומר שמע זאת, הוא השתתק. המשכתי. "כומר, שמעתי שאתה מאמין באדוננו מאז שהיית ילד. עשרות רבות של שנים עברו מאז, לכן אני תוהה האם נושעת?" הוא ענה, "כן, נושעתי." שאלתי, "אז האם תוכל להיכנס למלכות השמיים?" הוא ענה בביטחון עצמי, "כמובן שאוכל!" ואז שאלתי, "אז אפשר לשאול אותך על בסיס מה אתה אומר שתוכל להיכנס למלכות השמיים? האם אתה צדיק גדול יותר ממה שהיו הסופרים והפרושים? האם אתה אוהב את רעך כמו שאתה אוהב את עצמך? האם אתה קדוש? תחשוב על זה: אנחנו עדיין לא מצליחים להימנע מלחטוא כל הזמן ולהפר את תורת אדוננו. אנחנו חוטאים כל יום ומתחרטים על חטאינו כל לילה. אלוהים הוא קדוש, אז אתה באמת חושב שנוכל להיכנס למלכות השמיים כשאנו כה מלאים בחטא?" הכומר הובך ופניו אדמו כמו סלק, ובמשך זמן מה הוא לא אמר מילה. התגובה שלו אכזבה אותי מאוד והרגשתי שאם אמשיך ללמוד שם לא אוכל להבין את תעלומת הזכייה בחיים והכניסה למלכות השמיים. לכן, פרשתי מלימודיי בסמינר וחזרתי לעיר הולדתי.

בדרכי חזרה הביתה, הרגשתי שאני בשפל הנמוך ביותר בחיי. הרגשתי שאבדה תקוותי האחרונה. חשבתי לעצמי: "אפילו בסמינר של כמרים זרים החיפוש שלי העלה חרס ולא מצאתי את הדרך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים. איפה עוד אוכל לחפש את הדרך הזו?" הרגשתי שהגעתי לקצה המסלול. בדיוק באותו רגע, ראיתי שוב בעיני רוחי את דמותם של אבי ושל כומר זקן בוכים בעת שהמוות מתקרב אליהם. חשבתי כיצד הם הטיפו את דרך ההצדקה על ידי אמונה כל חייהם, וטענו שאנשים נכנסים למלכות השמיים אחרי מותם, אבל בסופו של דבר הם נפטרו מלאי חרטות. האמנתי באדוננו כל חיי ובכל יום סיפרתי לאנשים שהם ייכנסו למלכות השמיים כשימותו, ולמרות זאת מעולם לא הייתה לי בהירות בנוגע לשאלה כיצד להיכנס למלכות השמיים באופן ממשי – האם אסיים את חיי מלא חרטה בדיוק כמו אבי והכומר? מתוך העצב שמילא אותי, חשבתי לפתע על הדברים הבאים שאמר אדוננו: "בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם. חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם" (מתי ז' 7). "זה נכון", חשבתי, "אלוהים נאמן, וכל עוד אחפש בלב כנה, הוא ידריך אותי לבטח. אסור לי לוותר. כל עוד יש נשמה באפי, אמשיך לחפש את הדרך למלכות השמיים!" אחר כך פניתי אל אלוהים בתפילה: "אלי היקר, חיפשתי את הדרך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים בכל מקום, אך אף אחד לא הצליח לפתור את הבעיה שלי. אלי היקר, מה עליי לעשות? בתור מטיף, אני אומר בכל יום לאחים ולאחיות שעליהם לחפש בחריצות ולשמור על סבלנות עד הסוף, מכיוון שאתה תבוא לקחת אותנו למלכות השמיים אחרי שנמות. אבל בשלב זה באמת שאין לי מושג איך להיפטר מהחטא ולהיכנס למלכות השמיים. האם איני העיוור שמוביל עיוור, שמוביל את אחיי ואחיותיי אל פי הבור? אלי היקר, לאן עליי ללכת כדי לחפש את הדרך למלכות השמיים? אנא הנחה אותי!"

אחרי שחזרתי לעיר הולדתי, שמעתי שהברק ממזרח גנב כבשים טובות ומנהיגות רבות מהכנסייה שלנו. הרבה אנשים אמרו שהדרך של הברק ממזרח סיפקה הבנה חדשה ושפכה אור חדש, ואפילו כמרים מנוסים שיבחו את הדרשות שלהם. בכל פעם ששמעתי משהו כזה חשבתי: "נראה שהדרשות שנותנים הברק ממזרח אכן מרוממות. חבל שלא פגשתי אף אחד מהברק ממזרח. יהיה נהדר אם אוכל לפגוש אותם יום אחד! אם זה יקרה, בהחלט אקשיב בכנות כדי לגלות למה הדרשות שלהם כל כך טובות ואם הן יכולות להפיג את הבלבול שאני נושא בתוכי כבר שנים."

יום אחד, מנהיגה בכנסייה אמרה לי, "הברק ממזרח גנב כבשים טובות רבות מכנסייה אלמונית. כל הקהילות הדתיות נועלות את הכנסיות שלהן עכשיו, ועלינו להפציר באחים ובאחיות שלנו שלא לקיים שום קשר עם אף אחד מהברק ממזרח, ובפרט לא להקשיב לדרשות שלהם. אם כל המאמינים שלנו יתחילו להאמין בברק ממזרח, לא יהיה לנו למי להטיף." דבריה של המנהיגה הגעילו אותי, וחשבתי: "הכנסייה שלנו פתוחה לכל אחד, אז למה אנו צריכים לנעול אותה? למה לא לקבל בברכה אדם זר שהגיע מרחוק? בכתבי הקודש נאמר: 'הַכְנָסַת אוֹרְחִים אַל תִּשְׁכְּחוּ, כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר הִכְנִיסוּ אֶל בֵּיתָם מַלְאָכִים מִבְּלִי לָדַעַת זֺאת' (עברים י"ג 2). אברהם הכניס זרים לביתו וקיבל ברכה מאלוהים, להביא ילד בגיל מאה; לוט הכניס לביתו שני מלאכים ועל כן ניצל מהשמדת סדום; רחב הזונה קיבלה מרגלים מישראל וכל משפחתה ניצלה; והאלמנה הענייה הכניסה לביתה את אליהו הנביא והצליחה שלא לגווע ברעב במשך שלוש וחצי שנים. מתוך כל האנשים האלו, אף לא אחד נפגע מכך שהכניס לביתו זרים שהגיעו מרחוק. להפך, כולם בורכו על ידי אלוהים. על כן זה ברור שהכנסת אורחים זרים עולה בקנה אחד עם רצון האל. אז למה לנו לנעול את הכנסייה באופן שרירותי ולמנוע מזרים להיכנס, בניגוד לרצון האל?" נענעתי בראשי בזמן שחשבתי זאת, ואמרתי לה, "המעשה הזה מנוגד לרצון האל. הכנסייה שלנו שייכת לאלוהים והיא פתוחה לכול. כל עוד אדם רוצה לשתף על אמונה באלוהים, עלינו לקבל אותו, לא משנה מי הוא. עלינו לשמור על ראש פתוח בחיפושינו ולחקור יחד רעיונות. רק כך נוכל לפעול לפי תורת אדוננו."

יום אחד ביולי 2000, פגשתי בביתו של האח ואנג שתי אחיות שהטיפו עבור הברק ממזרח. אחרי שבירכנו זה את זו לשלום, שאלתי אותן, "תמיד התלבטתי בשאלה אם אוכל להיוושע ולהיכנס למלכות השמיים. כל העולם הדתי היום דבק בדבריו של פאולוס על כך שאנו נושעים דרך האמונה והטבילה בלבד, ושהאמונה באלוהים בליבנו וההכרה בו בפינו נותנים לנו הצדקה על ידי אמונה, כך שניוושע לנצח ונילקח לבטח למלכות השמיים עם שובו של אדוננו. אבל באופן אישי, נראה לי שלא ייתכן שהכניסה למלכות השמיים תהיה פשוטה כל כך. כפי שנאמר בכתבי הקודש: "הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן" (עברים י"ב 14). גם אני וגם אחיי ואחיותיי מסביבי חוטאים כל יום כל היום. אני לא חושב שאנשים כמונו שחיים כל יום בחטא יכולים להיכנס למלכות השמיים. אני רק רוצה לדעת איך בדיוק להיכנס למלכות השמיים. תוכלו לשתף איתי בעניין הזה?"

האחות זהו חייכה ואמרה, "אח, שאלת שאלה קריטית. השאלה כיצד להיכנס למלכות השמיים היא חשש מרכזי של כל מאמין. כדי להשיג בהירות בנושא הזה יש קודם לדעת שכל מי שמאמין באדוננו תמיד צריך להתנהג לפי דברי ישוע אדוננו, ולא לפי דבריהם של בני אדם. ישוע אדוננו אמר לנו בבירור: 'לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי "אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי" יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם' (מתי ז' 21). אדוננו מעולם לא אמר שנוכל להיכנס למלכות השמיים רק דרך הסתמכות על חסד הישועה, או דרך הצדקה על ידי אמונה. להיות מוצדקים על ידי אמונה, להיוושע לנצח בגלל האמונה ואז להילקח למלכות השמיים – אלו היו דבריו של פאולוס. פאולוס היה רק שליח, בן לאנושות המושחתת, וגם הוא היה זקוק לישועת ישוע אדוננו. כיצד הוא יכול היה לקבוע אם אנשים אחרים יכולים להיכנס למלכות השמיים? רק ישוע אדוננו הוא אדון מלכות השמיים, מלך מלכות השמיים. רק דברי אדוננו הם האמת ורק הם בעלי סמכות. על כן, בכל הנוגע לשאלה כיצד ניתן להיכנס למלכות השמיים, עלינו להקשיב אך ורק לדברי אדוננו – בכך אין ספק!

"ואז עולות השאלות 'במה עוסקות הצדקה על ידי אמונה וישועה על ידי אמונה?' וגם 'האם ניתן להיכנס למלכות השמיים לאחר שנושעת?' דברי האל הכול יכול מסבירים את השאלות הללו בבירור, אז בואו נקרא עכשיו כמה פסקאות מדברי האל. האל הכול יכול אומר: 'אתם רק יודעים שישוע ירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא ירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכל להיות כלבבו של אלוהים? אתם, שעדיין יש לכם הזהות הישנה שלכם – נכון שישוע הושיע אתכם, ושאתם לא נחשבים לחוטאים בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בכם חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אך אתם מבקשים בכל זאת לרדת יחד עם ישוע – בחלומות הלילה! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיו כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בכם באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלתם, לא תהיו מסוגלים להשיג קדושה. כך, לא תהיו זכאים לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצתם שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. לכן, בהיותכם חוטאים שזה עתה נגאלו, אתם לא מסוגלים לרשת ישירות את הירושה של אלוהים' ("בנוגע לתארים וזהות" ב'הדבר מופיע בבשר'). 'אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים' (הקדמה ל'הדבר מופיע בבשר').

האחות ואנג המשיכה בשיתוף ואמרה, "בעידן החסד, ישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה של האנושות בכך שהפך לקורבן חטאת עבור האנושות באמצעות הצליבה, וגאל אותנו מלפיתת השטן. כל עוד שאנו מקבלים את ישועת אדוננו, מתוודים על חטאינו ומתחרטים עליהם בפניו, חטאינו יימחלו ונהיה ראויים ליהנות מחסדיו וברכותיו. במילים 'חטאינו יימחלו', אני מתכוונת שאנו כבר לא מורשעים ולא מוטל עלינו דין מוות לפי החוק או בשל הפרת החוק. זו המשמעות האמיתית של הצדקה על ידי אמונה או ישועה בגלל אמונה. אך אין פירוש הדבר שאנו נקיים מחטא או זוהמה, ואין פירוש הדבר שנוכל להיכנס למלכות השמיים. זאת מכיוון שלמרות שחטאינו נמחלו, אופיינו החוטא עדיין מושרש בנו עמוקות. כשאנו מתמודדים עם בעיות אנו עדיין משקרים תכופות ומשטים באחרים כדי לשמור על מעמדנו ועל האינטרסים שלנו. כשאנו נהנים מחסד האל, אנו מודים לו ומשבחים אותו, ומשקיעים במרץ למענו. אבל ברגע שמתרחש אסון או שקורה משהו רע למשפחתנו, אנו מפרשים את אלוהים באופן שגוי ומאשימים אותו, עד כדי כך שאנו אף עשויים להתכחש לו ולבגוד בו. אם כן, איך ייתכן שאנשים כמונו שנגאלו אך עדיין חוטאים תכופות ומתנגדים לאלוהים, יהיו אי פעם ראויים להיכנס למלכות השמיים? אלוהים צודק וקדוש, והוא לעולם לא ירשה לאנשים מזוהמים ומושחתים להיכנס למלכותו. כדי להושיע אותנו אחת ולתמיד מהשפעת השטן, אלוהים עובד לפי תוכנית הניהול שלו ולפי הצרכים שלנו בתור בני אדם מושחתים, ומבצע את עבודת המשפט והטיהור של האדם באחרית הימים. האל בהתגלמותו כבשר ודם הביע מיליוני מילים כדי לשפוט את השחיתות, הזוהמה, אי הצדק וההתנגדות שלנו, וכדי להראות לנו את הדרך להסיר מעלינו את טבענו המושחת. דרך התנסות במשפט ובייסורים של דברי האל, אנו מסירים את טבענו השטני המושחת, יכולים להנהיג את דברי האל והופכים לאנשים שבאמת נשמעים לאל ועובדים אותו. רק אז נהיה ראויים להיכנס למלכות האל. למעשה, ישוע אדוננו ניבא לפני שנים רבות שהוא ישוב באחרית הימים כדי לבצע את עבודת המשפט. כדבריו: 'אִישׁ הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם, אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ; כִּי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֺּט אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת הָעוֹלָם. מִי שֶׁדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, יֵשׁ הַשּׁוֹפֵט אוֹתוֹ. הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי הוּא יִשְׁפֺּט אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן' (יוחנן י"ב 47-48). 'כַּאֲשֶׁר יָבוֹא יוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל חֵטְא וְעַל צֶדֶק וְעַל מִשְׁפָּט' (יוחנן ט"ז 8). על כן ברור שנוכל להיכנס למלכות השמיים רק באמצעות קבלת עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים, הסרת טבענו המושחת מעלינו והשגת טיהור.

אחרי שהקשבתי לשיתופי האחיות, חשתי שבהירות ואור ממלאים את ליבי. "אה, אז זו הדרך להיכנס למלכות השמיים!", חשבתי. "רק עכשיו אני סוף כל סוף מבין שישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה של האנושות, לא את עבודת ההיפטרות מן החטא. אדוננו אכן מחל לנו על חטאינו, אך אופיינו החוטא עדיין מושרש עמוק בתוכנו, ואנו עדיין חוטאים הרבה ומתנגדים לאלוהים בלי משים. אין פלא שמעולם לא הצלחתי להשתחרר מכבלי החטא – מסתבר שזה משום שלא קיבלתי את עבודת המשפט של האל הכול יכול באחרית הימים!" אז אמרתי לשתי האחיות, "תודה לאל! מתוך ההקשבה לדברי האל הכול יכול ולשיתופים שלכן, אני סוף סוף יודע שהאמונה שבה החזקנו – שכל מי שמאמין באלוהים בליבו ומכיר בו בפיו יכול להילקח למלכות השמיים – היא רק התפיסה והדמיון שלנו! כעת אני מבין שהעבודה שישוע אדוננו ביצע הייתה עבודת הגאולה, ושכשאדוננו יחזור הוא יבצע את עבודת המשפט. כלומר, הוא יטהר אותנו ביסודיות וישנה את טבענו המושחת, ורק אז נוכל להיכנס למלכות השמיים. אין פלא שכל הספרים הרוחניים שקראתי לא הכילו את הפתרון לבעיית החטא של האדם! אחיות, אם כך, כיצד מבצע אלוהים את עבודת המשפט והייסורים באחרית הימים? תוכלו לשתף איתי עוד?"

האחות ואנג אמרה, "התשובה לשאלה הזו נאמרת בבירור בדברי האל, אז בואו נקרא פסקה מתוכם. האל הכול יכול אומר: 'באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את השיטות האלה של ההתגלות, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים' ("המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת" ב'הדבר מופיע בבשר').

"דברי האל אומרים לנו בבירור שבאחרית הימים אלוהים מביע את כל האמיתות שאנו צריכים כדי להשיג ישועה שלמה, והוא שופט וחושף את מהותנו המושחתת ואת אופיינו השטני שמתנגד לאלוהים. כל הדברים האלה הם האמת. הם ניחנים בסמכותו ובעוצמתו של אלוהים עצמו, והם מגלים לנו את מה שאלוהים הינו ואת מה ששייך לו, וכן את טבעו הצודק שאינו סובל פגיעה. באמצעות המשפט והייסורים של דברי האל והתגלות העובדות, אנו מקבלים הבנה מסוימת של אופיינו השטני ושל האמת על האופן שבו השטן השחית אותנו; אנו רואים שהשטן השחית אותנו באופן כה עמוק, עד שנעשינו יהירים, מתנשאים, נכלוליים, רמאים, אנוכיים, אגואיסטיים, חמדנים, רשעים ומוכנים להתעלות מעל אחרים, ושאנו מלאים טבע שטני עד העצם. מאחר שטבענו המושחת שולט בנו, אנו מתנגדים לאלוהים ומורדים בו בהתמדה אפילו שאיננו רוצים בכך. למשל, כשאנו עובדים ומשמיעים דרשות בכנסיות שלנו, אנחנו מדברים הרבה מילים גבוהות, מתפארים בעצמנו ומרוממים את עצמנו כדי שאחרים יעריכו אותנו ויתייחסו אלינו בכבוד. אנחנו משקרים תכופות ומשטים באחרים כדי להגן על האינטרסים שלנו, ואפילו נוקטים בתחבולות ומתחרים זה בזה. כשאנו נתקלים באנשים, מצבים או דברים שלא עולים בקנה אחד עם התפיסות שלנו, אנחנו תמיד מציבים לאלוהים דרישות בלתי הגיוניות או שיש לנו תאוות מופרזות, ואנו לא מסוגלים להישמע לתזמורי האל והסדריו. דרך ההתנסות במשפט והייסורים של דברי האל, אנו מבינים בהדרגה אמיתות מסוימות, זוכים בהבנה אמיתית של אופיינו השטני וחשים שנאה ממשית כלפיו, ואנו גם מפתחים הבנה אמיתית של טבעו הצודק של אלוהים. אנו מבינים איזה סוג אנשים אלוהים אוהב ואיזה סוג הוא שונא, וגם איזה סוג של עיסוק תואם את רצונו. אנו לומדים להבחין בין דברים חיוביים לדברים שליליים. לאחר שאנו מבינים את הדברים האלו, אנו מוכנים לזנוח את הבשר שלנו באמת ובתמים ולנהוג בהתאם לדברי האל. לאט לאט, עם הזמן, מתעורר בנו הרצון לירוא את אלוהים ולאהוב אותו, אנו משתחררים במידה מסוימת מכבלי טבענו השטני המושחת, ומציבים פחות דרישות בלתי סבירות לאלוהים. אנו מפתחים יכולת לתפוס את מקומנו כברואים ולבצע את חובתנו, נשמעים לתזמורי האל והסדריו ומתחילים להביא לידי ביטוי בחיינו מראית עין של בן אנוש אמיתי. ככל שאנו חווים את עבודת האל, אנו מפתחים הערכה עמוקה לעובדה שהדרך היחידה שבה נוכל להיכנס למלכות השמיים היא לקבל את עבודת המשפט והייסורים של האל הכול יכול באחרית הימים, לעסוק בחיפוש האמת, להכיר את אלוהים ולהכיר את עצמנו, ולשנות את טבענו המושחת."

כששמעתי את הדברים הללו של האל הכול יכול ואת שיתופי האחיות, קיבלתי בהירות רבה יותר. האמיתות שהביע האל הכול יכול מעשיות מאוד, והן אכן הדבר הדרוש לנו כבני אדם מושחתים. רק אם נקבל ונחווה את עבודת המשפט והייסורים של האל הכול יכול באחרית הימים, נוכל להסיר מעלינו את כבלי טבענו המושחת אחת לתמיד! לא יכולתי שלא לפלוט אנחה, ואמרתי, "האמנתי באדוננו במשך כל כך הרבה שנים, ואני עדיין חוטא בכל יום ומתוודה על חטאי בכל לילה, וחי חיים של חולשה וחטאים. אם אלוהים לא היה מביע את כל האמיתות כדי לטהר את האנושות, אם הוא לא היה מראה לנו את הדרך להיפטר מטבענו המושחת, אין ספק שהחטא היה אוחז בי בכוח ולעולם לא הייתי מוצא את הדרך לחופשי. אין פלא שאדוננו אמר, 'עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם' (יוחנן ט"ז 12-13). ישוע אדוננו אמר לנו לפני זמן רב שיש לו עוד דברים להביע באחרית הימים ושהוא יוביל אותנו להיווכח בכל האמיתות. דברי האל הכול יכול בעלי סמכות ועוצמה. הם חשפו את כל האמיתות והתעלומות שרציתי להבין ומעולם לא הצלחתי, והם שכנעו אותי לחלוטין. מצאתי סוף סוף את הדרך להיכנס למלכות השמיים!" שתי האחיות הנהנו בשמחה.

ואז אמרתי בהתרגשות, "זה קולו של אדוננו. האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר! הדבר שלו קיוויתי במשך זמן רב כל כך קרה סוף סוף, ואני כה בר מזל, כה מבורך! כשישוע אדוננו רק נולד, שמעון חש אושר נפלא כשראה את ישוע התינוק בגיל שמונה ימים בלבד. נפלה בחלקי הזכות לקבל בברכה את חזרתו של אדוננו ולשמוע את אמירותיו של אלוהים עצמו בימי חיי. אני אף יותר בר מזל משהיה שמעון, ואני אסיר תודה לאלוהים!" בזמן שדיברתי, בכיתי מרוב התרגשות. כרעתי על ברכיי על הרצפה כדי להתפלל לאלוהים אך לא יכולתי לדבר מרוב בכי. גם האחיות הזילו דמעות.

התסכול שפשה בי במשך כל כך הרבה שנים נפתר סוף סוף באמצעות דברי האל הכול כול. חשבתי כיצד חיפשתי תשובה בכל מקום ומעולם לא מצאתי את דרך הטיהור שתוביל אותי למלכות השמיים, אבל עכשיו מצאתי אותה. אני יודע שאלו חסדו של אלוהים וישועתו עבורי! אחר כך, דרך ההשתתפות בפגישות ושיתוף עם אחים אחיות בנוגע לדברי האל הכול יכול, הבנתי יותר ויותר אמיתות וזכיתי בהבנה מסוימת של רצון האל להושיע אותנו. כעת אני רוצה לקבל עוד מדברי המשפט והייסורים של האל, לחוות את עבודתו, להיפטר בהדרגה מטבעי המושחת ולהיטהר. תודה לאל!

אין תגובות:

פרסום תגובה