ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו וחובת האדם

עליכם להכיר את חזון עבודתו של אלוהים ולתפוס את הכיוון הכללי של עבודתו. זו היווכחות באופן חיובי. מרגע שתתמחו כראוי באמיתותיו של החזון, תובטח היווכחותכם. בלי קשר לאופן שבו משתנה עבודתו של אלוהים, אתם תישארו איתנים בלבכם ותהיו בטוחים בחזון ותהיה מטרה להיווכחותכם ולעיסוקכם. כך, כל הניסיון והידע שלכם יעמיקו ויזדקקו. מרגע שתבינו את התמונה הגדולה בשלמותה, לא תחוו אובדן בחייכם ולא תרגישו אבודים. אם לא תכירו את שלבי העבודה האלה, תחוו אובדן בכל אחד מהם. אתם לא יכולים לשנות את דרככם תוך ימים ספורים בלבד, ואפילו תוך מספר שבועות לא תוכלו לעלות על המסלול הנכון. זה לא מעכב אתכם? ההיווכחות באופן חיובי והנוהגים האלה כוללים הרבה דברים שיש להתמחות בהם, ועליכם להבין גם מספר סוגיות בנוגע לחזון עבודתו של אלוהים, כגון חשיבותה של עבודת הכיבוש של אלוהים, הנתיב שבו תהפכו למושלמים בעתיד, הדברים שיש להשיג במהלך הניסיונות והתלאות שאתם חווים, משמעות השיפוט והייסורים, עקרונות עבודתה של רוח הקודש ועקרונות השלמות והכיבוש. אלה הן כל האמיתות של החזון. השאר הם שלושת שלבי העבודה – עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות – וכן העדות העתידית. גם אלה הן אמיתות הנוגעות לחזון, שהן יסודיות מאוד וכן חיוניות מאוד. כיום יש יותר מדי דברים שעליכם להיווכח בהם ולהנהיג אותם, והם מרובדים ומפורטים יותר כעת. עם אתם לא יודעים את האמיתות האלה, הדבר מעיד על כך שעדיין לא נוכחתם. רוב הזמן, ידיעתו של האדם את האמת היא רדודה מדי. האדם לא מסוגל להנהיג אמיתות יסודיות מסוימות ולא יודע איך להתמודד אפילו עם זוטות. הסיבה לכך שהאדם לא מסוגל להנהיג את האמת היא טבעו המרדני, והעובדה שידיעתו בנוגע לעבודה הנוכחית יותר מדי שטחית וחד-צדדית. לכן, לא קל לאדם להפוך למושלם. מרדנותכם רבה מדי ואתם יותר מדי דבקים במי שהייתם בעבר. אתם לא מסוגלים להתייצב לצדה של האמת, ואתם לא מסוגלים להנהיג אפילו את האמת הניכרת ביותר. בני אדם כאלה לא יכולים להינצל והם אלה שעדיין לא נכבשו. אם אין להיווכחותכם לא פרטים ולא מטרות, ייקח לכם זמן רב לצמוח. אם אין בהיווכחותכם אפילו פיסה קטנה של מציאות, עיסוקכם יהיה לשווא. אם אתם לא מודעים למהותה של האמת לא תוכלו להשתנות. צמיחה בחייו של האדם ושינויים בטבעו מושגים באמצעות היווכחות במציאות, ויתרה מזאת, באמצעות היווכחות בחוויות מפורטות. אם היווכחותכם רצופה מספר רב של חוויות מפורטות, ואם יש לכם ידע והיווכחות רבים ואמיתיים, טבעכם ישתנה במהירות. אפילו אם עד כה טרם זכיתם בהבנה עמוקה בפועל, עליכם להבין הבנה עמוקה לפחות את חזון העבודה. אחרת לא תוכלו להיווכח, ולא תוכלו לעשות זאת אם לא תכירו קודם כל את האמת. רק אם רוח הקודש תעניק לכם הבנה עמוקה בחווייתכם תוכלו להבין יותר לעומק את האמת ולהיווכח יותר לעומק. עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים.

האם אתם מאמינים באלוהים באמת?

אולי המסע של אמונתכם באלוהים נמשך כבר יותר משנה או שנתיים, ואולי במשך השנים האלה עברתם מצוקות רבות בחייכם. או אולי לא הייתם במצוקה כלל, אלא זכיתם לחסד רב. כמו כן ייתכן שלא חוויתם לא מצוקה ולא חסד, אלא פשוט חייתם חיים רגילים מאוד. כך או כך, אתם עדיין חסידי האל. לכן בואו נתקשר בנושא הצעידה בעקבות אלוהים. עם זאת, חשוב לי להזכיר לכל מי שקורא את הדברים האלה שדבר האל מכוון אל כל מי שמכיר באל וצועד בעקבות האל, ולא את כל בני האדם לרבות מי שלא מכיר באלוהים. אם אתם מאמינים שאלוהים מדבר אל ההמון, אל כל בני האדם בעולם, דבר האל לא ישפיע עליכם כלל. לכן עליכם לנצור את כל הדברים קרוב ללבכם, ולא למקם את עצמכם מחוץ לתחומם. בכל מקרה, בואו נדבר על מה שקורה אצלנו בבית.

האמירה השישית

בענייני הרוח, עליכם לנהוג ברגישות עדינה; לדבריי עליכם להיות קשובים היטב. עליכם לשאוף למצב שבו תוכלו לראות את רוחי ואת בשרי ודמי, וכן את דבריי ואת בשרי ודמי כשלמות שלא ניתנת לחלוקה, כדי שהאנושות כולה תוכל לְרַצות אותי בפניי. צעדתי בתבל ברגלי והשקפתי בכל רחביה. התהלכתי בקרב האנושות כולה וטעמתי את הטעמים המתוקים, החמוצים, המרים והחריפים של החוויה האנושית, אך האדם מעולם לא זיהה אותי באמת, והוא גם לא הבחין בי כשהלכתי במרחב. משום שהייתי שקט ולא ביצעתי מעשים על-טבעיים, איש מעולם לא ראה אותי באמת. הדברים היום הם לא כפי שהיו פעם: אני עומד לעשות דברים שהעולם לא ראה מראשית הבריאה. אני עומד לומר דברים שבני האדם לא שמעו לאורך כל העידנים. זאת משום שאני מבקש שהאנושות כולה תכיר אותי כבשר ודם. אלה הם שלבים בניהולי שלאנושות אין שמץ של מושג לגביהם. אפילו כשאני מדבר עליהם בגלוי, האדם כה מבולבל בדעתו עד שלא ניתן לבטא אותם עבורו לכל פרטיהם. בכך נעוצה השפלות המחפירה של האדם, הלא כן? זה בדיוק מה שאני רוצה לתקן בו, הלא כן? במשך כל השנים האלה, לא עבדתי כלל על האדם. במשך כל השנים האלה, אפילו אלה שהיו בקשר ישיר עם התגלמותי כבשר ודם מעולם לא שמעו את הקול הבא ישירות מאלוהיותי. לכן בלתי נמנע שהכרת האל של בני האנוש תלקה בחסר. אולם עניין זה לבדו לא השפיע על אהבת האדם כלפיי במרוצת העידנים. יחד עם זאת, בימים אלה אני משקיע בכם עבודה בהיקף אדיר, מופלאה ובלתי נתפסת, וכן נושא בפניכם דברים רבים. למרות זאת, אפילו תחת תנאים כאלה, בני אדם רבים עדיין מתנגדים לי ישירות. אתן לכם כמה דוגמאות:

כנסיית האל הכול יכול ההבדל המהותי בין האל בהתגלמותו כבשר ודם ובני אדם שהאל משתמש בהם

במשך שנים רבות רוח האל עבדה באופן חקרני עלי אדמות. במרוצת הדורות, אלוהים השתמש בכל כך הרבה בני אדם כדי לעשות את עבודתו. עם זאת, לרוח האל עדיין אין מקום מנוחה מתאים. לכן אלוהים פועל דרך בני אדם שונים העושים את עבודתו ועל פי רוב הוא משתמש בבני אדם כדי לעשות אותה. כלומר בכל השנים האלה, עבודת האל מעולם לא נפסקה. היא ממשיכה דרך בני האדם, ברציפות עד היום. על אף שאלוהים אמר כל כך הרבה ועשה כל כך הרבה, האדם עדיין לא מכיר את אלוהים, משום שאלוהים לא הופיע בפני האדם ומשום שהוא חסר צורה. לכן על אלוהים להשלים את העבודה הזו – להביא לידיעת כל בני האדם את המשמעות המעשית של האל המעשי. לשם כך, על אלוהים להראות לבני האדם את רוחו באופן מוחשי ולעבוד בקרבם. רק כאשר רוח האל לובשת צורה פיזית, עוטה בשר ודם ומהלכת בין בני האדם בגלוי, מלווה אותם בחייהם, לפעמים מתגלה ולפעמים מסתתרת, מסוגלים בני האדם להבין את אלוהים באופן יותר עמוק. אם אלוהים היה נשאר תמיד בשר ודם, הוא לא היה מסוגל להשלים את העבודה שלו. לאחר שעבד בהתגלמותו כבשר ודם לזמן מה, בפעולת כהונתו אשר צריכה להיעשות בהיותו בשר ודם, על אלוהים לעזוב את הבשר והדם ולעבוד בעולם הרוחני בדמות הבשר והדם כפי שעשה ישוע לאחר שעבד זמן מה בקרב האנושות הרגילה והשלים את כל העבודה אשר היה עליו להשלים. אולי אתם זוכרים את החלק הזה מתוך המאמר 'הנתיב... (5)': "אני זוכר את אבי אומר לי, 'על פני האדמה, עליך רק לפעול על פי רצוני ולהשלים את שליחותי. אינך צריך לדאוג לדבר מלבד זאת.'" מה ניתן לראות באמירה זו? כשאלוהים בא אל העולם, הוא עושה רק את העבודה האלוהית. זוהי השליחות שהרוח השמימית מטילה על האל המתגלם כבשר ודם. הוא בא רק כדי ללכת לכל מקום ולדבר, להשמיע את קולו בשיטות שונות ומנקודות מבט שונות. לתפיסתו, הספקת צרכי האדם ולימוד האדם הן מטרותיו ועקרון העבודה שלו. אין לו עניין בדברים כמו יחסים בין-אישיים או פרטי חייהם של בני אדם. משימתו העיקרית היא לדבר בשם רוח הקודש. כאשר רוח האל מופיעה כבשר ודם באופן מוחשי, היא רק דואגת לצרכי חייו של האדם ומשחררת את האמת. אלוהים לא מתערב בעבודת האדם, כלומר הוא לא משתתף בעבודת האנושות. בני אדם לא יכולים לעשות את העבודה האלוהית, ואלוהים לא משתתף בעבודה האנושית. לאורך שנות עבודתו של אלוהים בעולם, הוא תמיד השתמש בבני אדם כדי לבצע את עבודתו. אבל בני אדם אלה אינם יכולים להיחשב כאל בהתגלמותו כבשר ודם; הם יכולים להיחשב רק אנשים שאלוהים השתמש בהם. אבל אלוהים כיום יכול לדבר ישירות מנקודת המבט של האלוהות, לשלוח את קולה של רוח הקודש ולעבוד בשמה. בדומה לכך, כל האנשים שאלוהים השתמש בהם במרוצת הדורות זכו שרוח האל תעבוד באמצעות גופם, אם כך מדוע הם לא אלוהים? אלוהים של היום הוא רוח האל העובדת ישירות כבשר ודם, וישוע היה גם הוא רוח האל העובדת כבשר ודם. שני אלה האחרונים הם אלוהים. אם כך מה ההבדל? לאורך השנים, בני האדם שאלוהים השתמש בהם כולם בעלי חשיבה ודעת רגילים. הם יודעים כולם כיצד להתנהל ולטפל בענייני החיים. יש להם אידיאולוגיות אנושיות רגילות ויש להם כל הדברים שיש לאנשים רגילים. לרובם יש כישרון יוצא דופן ואינטליגנציה מולדת. בעבודה באמצעות האנשים האלה, רוח האל רותמת לטובתה את כישוריהם, שהם מתנות האל. רוח האל היא זו שמביאה את כישוריהם לידי ביטוי, ומשתמשת במעלותיהם כדי לשרת את אלוהים. עם זאת, מהות האל היא נטולת אידיאולוגיה ונטולת מחשבה. היא אינה טומנת בחובה רעיונות אנושיים והיא אפילו חסרה את מה שיש לבני האדם בדרך כלל. כלומר אלוהים אפילו לא מבין את עקרונות ההתנהגות האנושית. זה המצב כשאלוהים של היום יורד ארצה. הוא עובד ומדבר מבלי לשלב רעיונות אנושיים או חשיבה אנושית, אלא מגלה ישירות את הכוונה המקורית של הרוח ועובד באופן ישיר בשם אלוהים. פירוש הדבר הוא שרוח האל ניגשת לעבודה, והיא אינה משלבת מושגים אנושיים כלל. כלומר, האל בהתגלמותו כבשר ודם מגלם את האלוהות באופן ישיר, ללא חשיבה או אידיאולוגיה אנושית, ואין לו שום הבנה של עקרונות ההתנהגות האנושית. אם הייתה עבודה אלוהית בלבד (כלומר אם היה רק אלוהים בכבודו ובעצמו מבצע את העבודה), לא הייתה עבודת האל יכולה להתבצע בעולם. לכן, כאשר אלוהים יורד ארצה, עליו להשתמש במספר בני אדם כדי לעבוד בקרב האנושות במקביל לעבודתו האלוהית. במילים אחרות, הוא משתמש בעבודה אנושית כדי לתמוך בעבודתו האלוהית. אחרת, לא יוכל האדם לבוא במגע ישיר עם העבודה האלוהית ולא יוכל לסייע לה. כך היה עם ישוע ותלמידיו. במהלך חייו ביטל ישוע את המצוות הישנות וייסד דברות חדשות. הוא גם דיבר הרבה. כל זה נעשה מתוך האלוהות. שליחיו, כגון פטרוס, פאולוס ויוחנן הסתמכו כולם על דבריו של ישוע כבסיס לעבודתם. כלומר אלוהים עבד לקראת התחלה חדשה באותו עידן, ופתח את עידן החסד. הוא הביא לתקופה חדשה וביטל את הישנה, והביא להגשמת הדברים: "אלוהים הוא הראשית והתכלית". במילים אחרות, על האדם לעשות את העבודה האנושית על יסוד העבודה האלוהית. לאחר שישוע אמר את כל מה שהיה עליו לומר והשלים עבודתו בעולם, הוא עזב את האדם. ובני אדם אחריו עבדו על פי העקרונות אשר בדבריו ופעלו על פי האמיתות שאמר. אלה היו בני אדם אשר עבדו למען ישוע. אם היה ישוע עובד לבדו, לא משנה כמה היה מדבר, לא היו בני האדם יכולים לבוא במגע עם דבריו, מכיוון שהוא עבד מתוך האלוהות ויכול היה רק לדבר את דבר האלוהות. היה זה בלתי אפשרי עבורו להסביר דברים באופן שבו היו יכולים אנשים רגילים להבין את דבריו. לכן היה צורך בשליחים ובנביאים שבאו אחריו כדי להוסיף על עבודתו. זהו העיקרון שעל פיו עובד האל בהתגלמותו כבשר ודם – שימוש בבשרו ובדמו כדי לדבר ולפעול על מנת להשלים את עבודת האלוהות, ולאחר מכן שימוש במספר כזה או אחר של בני אדם כלבבו של אלוהים כדי להוסיף על עבודתו של אלוהים. כלומר אלוהים משתמש בבני אדם כלבבו כדי להנהיג ולהשקות את האנושות, כך שכל אדם יוכל לקבל את האמת.

עבודת האל ונוהגו של האדם

לא ניתן להפריד בין עבודת האל בקרב בני האדם לבין בני האדם, משום שהם מושא העבודה הזאת, והם ברואי האל היכולים להעיד על אלוהים. לא ניתן להפריד בין חיי האדם וכל פעילויותיו לבין אלוהים, ואלוהים הוא שמושל בהן. ניתן אף לומר שאף בן אדם לא יכול להתקיים באופן שאינו תלוי באלוהים. לא ניתן להכחיש זאת מפני שזו עובדה. כל מעשיו של אלוהים נעשים לטובת האנושות ומכוונים נגד תכסיסי השטן. כל מה שהאדם זקוק לו בא מאלוהים, ואלוהים הוא המקור לחיי האדם. לכן האדם פשוט לא מסוגל להיפרד מאלוהים. יתר על כן, לאלוהים מעולם לא הייתה כל כוונה להיפרד מהאדם. עבודתו של אלוהים היא למען כלל האנושות, ומחשבותיו תמיד אדיבות. לכן, עבור האדם, גם עבודתו של אלוהים וגם מחשבותיו (כלומר רצון האל) הן "חזיונות" שהאדם צריך להכיר. החזיונות האלה הם גם ניהולו של אלוהים וגם עבודה שהאדם לא מסוגל לבצע. בתוך כך, דרישות האל מהאדם בעבודתו קרויות "הנוהג" של האדם. חזיונות הם עבודתו של אלוהים עצמו או שהם רצונו של אלוהים עבור האנושות, או הכוונות והחשיבות של עבודתו. ניתן גם לומר שחזיונות הם חלק מהניהול, משום שהניהול הזה הוא עבודתו של אלוהים והוא מכוון אל האדם. כלומר, זוהי העבודה שאלוהים מבצע בקרב בני האדם. העבודה הזו היא הראיה והנתיב להכרת האדם את אלוהים, וחשיבותה עבור האדם היא עילאית. אם במקום להתמקד בהכרת עבודתו של אלוהים, בני אדם יקדישו את תשומת לבם אך ורק לדוקטרינות האמונה באלוהים, או לפרטים חסרי חשיבות לגמרי, הם פשוט לא יכירו את אלוהים, ויתרה מזאת, הם לא יהיו כלבבו של אלוהים. עבודתו של אלוהים מועילה מאוד להכרת האדם את אלוהים, והיא קרויה חזיונות. חזיונות אלה הם עבודתו של אלוהים, רצונו של אלוהים, והכוונות והחשיבות של עבודתו של אלוהים; הם כולם מועילים לאדם. המונח נוהג מתייחס לאופן שבו האדם צריך להתנהג, לאופן שבו צריכים להתנהג הברואים חסידי האל. זוהי גם חובתו של האדם. הדבר שהאדם אמור לעשות אינו דבר שהאדם הבין מלכתחילה, אלא דרישות שאלוהים מציב לאדם במסגרת עבודתו. הדרישות האלה הופכות בהדרגה לעמוקות יותר ומרוממות עם התקדמות עבודת האל. למשל, במהלך עידן החוק, האדם נדרש לשמור מצוות ולנהוג על פי חוקי האל, ובמהלך עידן החסד, האדם נדרש לשאת את הצלב. עידן המלכות היא שונה: הדרישות מהאדם רמות משהיו בעידן החוק ובעידן החסד. ככל שהחזיונות הופכים למרוממים יותר, כך עולה רמת הדרישות מהאדם, והדרישות נעשות ברורות יותר ואמיתיות יותר. בדומה לכך, גם החזיונות הופכים לאמיתיים יותר ויותר. לא זאת בלבד שהחזיונות האמיתיים הרבים האלה מובילים להישמעות האדם לאלוהים, אלא שהם מובילים גם להכרתו את אלוהים.

המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת

עבודת אחרית הימים היא להפריד את כל הדברים לסוגים ולהשלים תוכנית הניהול של אלוהים, מפני שהזמן קרב ויומו של אלוהים הגיע. אלוהים מביא את כל מי שבא אל מלכותו, כלומר את כל מי שהיה נאמן לו עד הסוף, לעידן של אלוהים עצמו. אולם לפני בוא העידן של אלוהים עצמו, העבודה שאלוהים רוצה לעשות היא לא לצפות במעשי האדם או לחקור את חיי האדם, אלא לשפוט את מרדנותו. זאת משום שאלוהים יטהר את כל מי שבא בפני כס מלכותו. כל מי שצעד בעקבות אלוהים עד היום הזה הוא מי שבא בפני כס מלכותו של אלוהים. לפיכך, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים יטהר. במלים אחרות, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים ישפוט אותו.

האמירה העשרים

השפע בביתי רב מספור ובלתי-נתפס, אך האדם מעולם לא בא אליי כדי ליהנות ממנו. הוא לא מסוגל ליהנות ממנו לבדו וגם לא מסוגל להתגונן בכוחות עצמו. במקום זאת, הוא תמיד שם את מבטחו באחרים. מבין כל בני האדם שאני מתבוננן בהם, איש מעולם לא חיפש אותי במכוון ובאופן ישיר. כל בני האדם מתייצבים בפניי לאחר שאחרים דחקו בהם לעשות זאת – הם נוהים אחר הרוב ולא רוצים לשלם את המחיר או להקדיש את הזמן כדי להעשיר את חייהם. לכן אין אף אדם שאי-פעם חי במציאות, וכל בני האדם חיים חיים ללא משמעות. משום האורחות והמנהגים ארוכי השנים של האדם, גופם של כל בני האדם רווי בריח האדמה הארצית. כתוצאה מכך, האדם הפך לאדיש; הוא שווה נפש לנוכח חורבן העולם, ובמקום זאת, הוא מתעסק בהנאה בעולם הקפוא הזה. חיי האדם חסרים כל חמימות ונעדרים כל טעם אנושי או אור, אך הוא התרגל לכך והוא מעביר חיים שלמים ללא ערך שבהם הוא נחפז אנה ואנה מבלי להשיג דבר. יום המוות הולך וקרב כהרף עין, והאדם ימות מוות מר. בעולם הזה, הוא מעולם לא השיג דבר או זכה בדבר – הוא רק בא בחופזה ועוזב בחופזה. איש מבני האדם שאני משקיף עליהם מעולם לא הביא דבר או לקח דבר, ולכן האדם מרגיש שהעולם לא הוגן. אולם איש לא מוכן להסתלק מהר יותר. בני האדם סתם מחכים ליום שבו ההבטחה שלי מהשמיים תרד פתאום אל בני האדם ותאפשר להם לחזות שוב בדרך לחיי נצח כשהם סוטים מדרך הישר. לכן האדם מפתח קיבעון לכל מעשה ופעולה שלי כדי לראות אם אני באמת מקיים את מה שהבטחתי לו. כשהוא בעיצומם של סבל או מכאוב עצום, או כשהוא עובר ניסיונות ועומד להיכשל, האדם מקלל את יום הולדתו ומייחל להיחלץ מצרותיו ולעבור למקום אידאלי אחר. אולם, עם חלוף הניסיונות, האדם מתמלא שמחה. הם מברך על יום הולדתו על פני האדמה ומבקש שאברך את יום הולדתו. באותו רגע, האדם כבר לא מזכיר את השְבועות של העבר מפחד עז שהמוות יבוא אליו בשנית. כשידיי מרוממות את העולם, בני האדם רוקדים בשמחה ומפסיקים להיות עצובים וכולם נתלים בי. כשאני מכסה את פניי בידיי ומבריח את בני האדם אל מתחת לאדמה, הם מיד חווים קוצר נשימה והם בקושי מסוגלים לשרוד. הם כולם קוראים אליי בפחד עז שאשמיד אותם, משום שהם כולם רוצים לחזות ביום שבו אזכה לכבוד. האדם הופך את יומי ליסוד קיומו, והאנושות שרדה עד היום רק מפני שבני האדם מחכים בשקיקה ליום שבו כבודי יגיע. הברכה שגזרתי היא שמי שנולד באחרית הימים הוא מאלה שהתמזל מזלם לחזות בכל כבודי.

העבודה בעידן החוק

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל היא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

כשתראו את גופו הרוחני של ישוע, אלוהים יברא מחדש את השמיים והארץ

האם אתם רוצים לראות את ישוע? האם אתם רוצים לחיות עם ישוע? האם את רוצים לשמוע את הדברים שישוע אומר? אם כך, כיצד תקדמו בברכה את שובו של ישוע? האם אתם מוכנים לכך? באיזה אופן תקדמו בברכה את שובו של ישוע? אני סבור כי כל אח ואחות מחסידי ישוע רוצה לקבל את פניו בחום. אך האם חשבתם אם באמת תכירו את ישוע בשובו? האם תבינו באמת כל דבר שיאמר? האם באמת תקבלו ללא תנאים את כל העבודה שיעשה? כל מי שקרא את כתבי הקודש מודע לשובו של ישוע, וכל מי שקרא את כתבי הקודש מצפה בשקיקה לבואו. כולכם מתמקדים בבוא הרגע הזה, וכנותכם ראויה לשבח, ואמונתכם באמת ראויה לקנאה, אך האם אתם ערים לכך שעשיתם טעות חמורה? באיזה אופן ישוב ישוע? אתם מאמינים כי ישוע ישוב על גבי ענן לבן, אבל אני שואל אתכם: למה מתייחס הענן הלבן הזה? כשחסידים כה רבים של ישוע ממתינים לשובו, בקרב מי מן האנשים האלה ינחת? אם תהיו בין הראשונים שישוע ינחת בקרבם, האם לא ייראה הדבר בלתי הוגן בעליל בעיני אחרים? אני יודע שניחנתם בכנות רבה ובנאמנות לישוע, אך האם אי פעם פגשתם את ישוע? האם אתם מכירים את טבעו? האם אי פעם חייתם איתו? עד כמה אתם באמת מבינים אותו? יש שיאמרו כי דברים אלה מציבים אותם במצב לא נוח. הם יאמרו, "קראתי את כתבי הקודש במלואם כל כך הרבה פעמים. איך ייתכן שאינני מבין את ישוע? מילא טבעו – אני אפילו יודע באיזה צבע הבגדים שהוא אהב ללבוש. אתה מזלזל בי כשאתה אומר שאני לא מבין אותו, הלא כן?" אני מציע שלא תערערו בנוגע לסוגיות אלה. מוטב להירגע ולהפנות תשומת לב לשאלות הבאות: ראשית, האם אתם יודעים מהי מציאות ומהי תיאוריה? שנית, האם אתם יודעים מהי תפיסה ומהי האמת? שלישית, האם אתם יודעים מהו דמיון ומהי ממשות?

האמירה השש-עשרה

יש דברים רבים כל כך שאני רוצה לומר לאדם, דברים רבים כל כך שעליי לומר לו. אולם יכולות האדם לקבלם דלות מדי: הוא לא מסוגל להבין את דבריי בשלמותם, כפי שאני מביע אותם, והוא מבין רק היבט אחד ונותר בור באשר להיבטים האחרים. אך אינני ממית את בני האדם בשל חוסר האונים שלהם, ואינני מתמלא עצב בשל חולשתם. אני רק עושה את עבודתי ומדבר כפי שעשיתי תמיד, למרות שבני האדם לא מבינים את רצוני. בבוא היום, בני האדם יכירו אותי בעומק לבם ויזכרו אותי במחשבותיהם. כשאעזוב את העולם, יהיה זה גם בדיוק כשאעלה על כס המלוכה בלבם של בני האדם, כלומר זה יהיה הזמן שבו כל בני האדם יכירו אותי. יהיה זה גם הזמן שבו בניי ועמי ימשלו בעולם. בני האדם המכירים אותי יהיו ללא ספק עמודי התווך של מלכותי, והם היחידים שיהיו כשירים למשול ולהיות בעלי כוח במלכותי. כל בני האדם שמכירים אותי ניחנים בהווייתי ומסוגלים להביא אותי לידי ביטוי בקרב כל בני האדם. לא משנה לי באיזו מידה בני האדם מכירים אותי, איש לא יכול להפריע לעבודתי בכל דרך שהיא, ובני האדם לא יכולים להגיש לי סיוע או לעשות עבורי דבר. האדם יכול רק לנהוג לפי הנחייתי ואורי ולחפש את רצוני באור זה. כיום, בני האדם נעשו כשירים, והם מאמינים שהם מסוגלים להלך לפניי בגאוותנות ולצחוק ולהתבדח איתי בלי כל שמץ של מעצורים, והם פונים אליי כאילו אני ברמתם. אולם האדם עדיין לא מכיר אותי, והוא עדיין מאמין שבעיקרו של דבר אנחנו שווים, שגם הוא וגם אני בשר ודם, וגם הוא וגם אני חיים בעולם האנושי. יראתו כלפיי דלה מדי. הוא ירא אותי בנוכחותי, אך אינו מסוגל לשרת אותי בפני רוחי. נדמה שבעיני האדם, רוחי איננה קיימת בכלל. כתוצאה מכך, אף אדם לא הכיר את רוחי אי-פעם, ובני האדם רואים אך ורק גוף של בשר ודם, והם לא תופסים את רוח האל. האם רצוני יכול באמת יכול לבוא לידי ביצוע כך? בני האדם מומחים בהונאתי. נדמה שהשטן אימן אותם במיוחד כדי לשטות בי. אבל השטן לא מדאיג אותי. עדיין אשתמש בחוכמתי לכבוש את האנושות כולה ולהביס את משחית כל בני האדם, כדי שמלכותי תוכל לקום על פני האדמה.

עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם

כל בני האדם צריכים להבין את מטרת עבודתי על פני האדמה, כלומר מהי התכלית הסופית של עבודתי ואיזו רמה עליי להשיג בעבודתי לפני שהיא תושלם. אם בני אדם הצועדים איתי עד היום לא מבינים מה עניין עבודתי, האין הם צועדים איתי לשווא? חסידיי צריכים לדעת את רצוני. אני עובד בעולם מזה אלפי שנים וממשיך בכך גם היום. אף על פי שישנם פריטים רבים במיוחד הכלולים בעבודתי, מטרתה נותרת בלא שינוי. לדוגמה, אף שאני מלא משפט וייסורים כלפי האדם, כל זאת אך ורק כדי להושיע אותו, להפיץ את בשורתי טוב יותר ולהמשיך ולהרחיב את עבודתי בין אומות הגויים מרגע שהאדם הושלם. לכן היום, בתקופה שבה אנשים רבים כבר איבדו כל תקווה, אני ממשיך בעבודתי, ממשיך בעבודה שעליי לעשות כדי לשפוט ולייסר את האדם. חרף העובדה שנמאס לאדם מהדברים שאני אומר, ולמרות העובדה שאין בו כל רצון להתעניין בעבודתי, אני עודני ממשיך בחובתי משום שמטרת עבודתי לא השתנתה ותוכניתי המקורית לא תשתבש. תפקיד השיפוט שלי הוא לגרום לאדם להישמע לי טוב יותר, ותפקיד הייסורים שלי הוא לאפשר לאדם להשתנות טוב יותר. אף שמעשיי נעשים לשם הניהול שלי, מעולם לא עשיתי דבר שלא היה לטובת האדם. הסיבה לכך היא שאני רוצה להפוך את כל האומות מחוץ לישראל לממושמעות בדיוק כמו עם ישראל, ולהפוך את בני האומות האלה לבני אדם אמיתיים, כדי שתהיה לי אחיזה בארצות שמחוץ לישראל. זהו הניהול שלי; זו העבודה שאני משיג בארצות הגויים. אפילו עכשיו, אנשים רבים עדיין לא מבינים את הניהול שלי משום שהם אינם מתעניינים בו, אלא רק חושבים על עתידיהם ויעדיהם. בלי קשר לדבריי, בני האדם שווי נפש לנוכח עבודתי – הם מתמקדים רק ביעדיהם העתידיים שלהם. אם המצב ימשיך כך, כיצד יכולה עבודתי להתרחב? כיצד יכולה בשורתי להתפשט ברחבי התבל? עליכם לדעת שכשעבודתי תתרחב, אפזר אתכם ואכה בכם כפי שיהוה הכה בשבטי ישראל. כל זה ייעשה כדי שהבשורה שלי תגדל על פני כל האדמה, כדי שעבודתי תוכל להתפשט אל ארצות הגויים. כך יתגדל שמי בפי מבוגרים וצעירים כאחד, ושמי הקדוש יהולל בפי אנשים מכל השבטים והאומות. בעידן הסופי הזה, אפעל כדי שיתגדל שמי בקרב אומות הגויים וכדי שהגויים יראו את מעשיי, כדי שהם יקראו לי האל הכול יכול ויגרמו לכך שדבריי יתממשו במהירה. אגרום לכל האנשים לדעת שאינני רק האל של עם ישראל, אלא האל של כל אומות הגויים, אפילו האומות שקיללתי. אאפשר לכל האנשים לראות שאני אלוהי הבריאה כולה. זוהי עבודתי הגדולה ביותר, המטרה של תכנית עבודתי לאחרית הימים, והעבודה היחידה שתושלם באחרית הימים.

האמירה החמש עשרה

האדם הוא יצור חסר הכרה עצמית. אולם על אף שהוא לא מסוגל להכיר את עצמו, הוא מכיר כל דבר אחר כמו את כף ידו, כאילו הוא מעביר את הדברים האחרים בביקורת ומאשר אותם לפני שהוא אומר או עושה משהו, וכאילו הוא בוחן את כל הדברים האחרים לפניי ולפנים, לרבות מצבם הנפשי. הדבר נכון לגבי כל בני האנוש. האדם נכנס כיום לעידן המלכות, אך אופיו נותר כשהיה. בפניי, הוא פועל בהתאם לאופן פעולתי שלי, אך מאחורי גבי, הוא עדיין עוסק ב"ענייניו" הייחודיים. אולם כשהוא מסיים את ענייניו ומתייצב שוב לפניי, נדמה שהוא אדם אחר – הוא רגוע ברוב חוצפתו, פניו שלווים ודופק לבו יציב. זה בדיוק מה שהופך את האדם לנתעב כל כך, הלא כן? כמה בני אדם הם לגמרי דו-פרצופיים, ומציגים לי פרצוף אחד ואת השני חושפים מאחורי גבי? כמה בני אדם הם כמו שה בן יומו בפניי, אך הופכים לנמר רעבתן מאחורי גבי, ואז הופכים לציפור קטנה המתעופפת בעליזות מעל הגבעות? כמה בני אדם מפגינים תכליתיות ונחישות לפניי? כמה בני אדם באים אליי בחיפוש צמא ומשתוקק אחר דבריי, אך מואסים בהם ומתכחשים אליהם מאחורי גבי, כאילו דבריי קשים מנשוא? פעמים כה רבות, ויתרתי על תליית תקווה באנושות משום שראיתי שאויבי השחית אותה; פעמים כה רבות, ראיתי את האדם ניגש אליי בבכי ומתחנן למחילה, אך משום חוסר הכבוד העצמי וחוסר תקנה העיקש שלו, עצמתי את עיניי לנוכח מעשיו בכעס, אפילו כשלבו היה ישר וכוונותיו היו כנות; פעמים כה רבות, אני רואה שהאדם מסוגל להאמין ולשתף איתי פעולה, ורואה שנדמה שהוא חבוק בזרועותיי וטועם מחום החיבוק; פעמים כה רבות, ראיתי את התמימות, החיוניות והחביבות של עמי הנבחר, ואני תמיד מתענג על הדברים האלה בלבי. בני אנוש לא יודעים ליהנות מהברכות שהועדתי להם, משום שהם לא יודעים מה פירושם האמיתי של ברכה וסבל. זו הסיבה לכך שהאנושות אינה כנה בשום אופן בחיפושה אחריי. אילו לא היה יום מחר, מי מבין בני האדם הניצבים בפניי היה צחור כשלג וזך כאבן ירקן טהורה? אהבתכם כלפיי היא לא דבר שניתן לקבל תמורתו סעודה טעימה, חליפה אופנתית, או משרה רמה בשכר נאה, הלא כן? או שמא ניתן לקבל תמורתה אהבה מהזולת? ניסיונות לא גורמים לאדם לנטוש את אהבתו כלפיי, נכון? סבל ותלאות לא יגרמו לו להתלונן על מה שהסדרתי, הלא כן? אף בן אדם מעולם לא העריך באמת את חרב פי – האדם מכיר רק את המשמעות על פני השטח מבלי להבין באמת את המשמעות העמוקה יותר. אילו בני אנוש היו מסוגלים לראות באמת את חדות חרבי, הם היו רצים כעכברושים לחוריהם. משום קהות החושים של בני האנוש, הם לא מבינים את הפירוש האמיתי של דבריי כהוא זה, ולכן אין להם מושג כמה דבריי מבעיתים, או כמה מאופיים נחשף, וכמה משחיתותם נשפטה בדברים האלה. זו הסיבה לכך שעל פי הבנתם הלקויה את דבריי, רוב בני האדם נקטו גישה פושרת ובלתי מחייבת.

האמירה הארבע עשרה

במהלך העידנים, אף בן אנוש לא נכנס למלכות, ולכן איש לא זכה בחסד של עידן המלכות, ואיש לא ראה את מלך המלכות. על אף שתחת הארתה של רוחי, בני אדם רבים התנבאו על יופייה של המלכות, הם מכירים רק את חיצוניותה ולא את חשיבותה הפנימית. כיום, כשהמלכות מתחילה להתקיים באופן רשמי על פני האדמה, מרבית האנושות עדיין לא יודעת מה יש להשלים ולאיזה מישור יובא האדם בסופו של דבר במהלך עידן המלכות. אני חושש שכל בני האדם מבולבלים בנוגע לכך. מפני שיום מימושה המלא של המלכות עדיין לא הגיע לגמרי, כל בני האדם תוהים ובוהים, והם לא מסוגלים לראות אותו בבירור. עבודתי באלוהיות מתחילה באופן רשמי בעידן המלכות. פתיחתו הרשמית של עידן המלכות תהיה הרגע שבו טבעי יתחיל להתגלות בפני האדם בהדרגה. כך, ברגע הזה, קול השופר הקדוש מתחיל רשמית להישמע ולהכריז לכולם. כשאתחיל באופן רשמי את שלטוני ואמשול כמלך המלכות, עם הזמן, אשלים את כל בני עמי. בדיוק ברגע שבו כל אומות העולם ישתבשו, מלכותי תוקם ותתגבש, וכן אשנה צורה ואפנה אל התבל כולה. באותו רגע, כל בני האדם יראו את פניי המכובדים ויראו את ארשת פניי האמיתית. מאז בריאת העולם ועד היום, השטן השחית את האנושות עד למצבה הנוכחי. ככל שהאדם הושחת, כך הסתתרתי יותר מבני האנוש, והפכתי ליותר בלתי-נתפס עבורם. האדם מעולם לא ראה את פניי האמיתיים ומעולם לא באו איתי במגע אותי באופן ישיר. "קיומי" בדמיונו של האדם מבוסס רק על שמועות ומיתוסים. לכן אני משתף פעולה עם הדמיון האנושי – כלומר עם התפיסות האנושיות – כדי להפיל את "קיומי" שבדעתם של בני האדם, עד שאולי אשנה את המצב של "קיומי" כפי שהם טיפחו אותו מזה שנים רבות. זהו עקרון עבודתי. אף אדם לא היה מסוגל להכיר אותו לחלוטין. על אף שבני האדם השתחוו בפניי ובאו לפניי כדי לעבוד אותי, אני לא נהנה ממעשים כאלה של בני האדם, משום שלבם לא מכיל את צלמי אלא צלם שהוא חיצוני לי. לפיכך, טבעי נעדר מדעתם, והם אינם יודעים דבר על פניי האמיתיים. לפיכך, כשהם מאמינים שהם התנגדו אליי או שהם פגעו בצווים המנהליים שלי, אני מעלים עין. ולפיכך, בזיכרונם, אני אל המגלה חסד לבני האדם במקום להטיל עליהם ייסורים, או שאני אלוהים עצמו, שלא מתכוון למה שהוא אומר. כל אלה הם דמיונות הנובעים מהחשיבה האנושית ולא מהעובדות.

רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח

דם, או שאלוהים נמצא בעולם הרוחני. אני לא שולל אף אחד מהדברים האלה, אבל עליי להבהיר את העניין. אין זה לגמרי נכון לומר שאלוהים שוכן בלבו של כל אדם, אך הדבר גם לא לגמרי שגוי. הסיבה לכך היא שבין המאמינים באלוהים, יש כאלה שאמונתם היא אמונת אמת ויש כאלה שאמונתם היא אמונת שקר, יש כאלה שאלוהים מאשר ויש כאלה שהוא לא מאשר, יש כאלה שמוצאים חן בעיניו ויש כאלה שהוא מתעב, יש כאלה שהוא הופך למושלמים ויש כאלה שהוא מסלק. לכן אני אומר שאלוהים חי רק בלבם של מעטים, ואין ספק שבני האדם האלה הם אלה שמאמינים באלוהים באמת, אלה שאלוהים מאשר, אלה שמוצאים חן בעיניו ואלה שהוא הופך למושלמים. הם אלה שאלוהים מוביל. מכיוון שאלוהים מוביל אותם, הם בני האדם שכבר שמעו וראו את דרך חיי הנצח של אלוהים. אלה שאמונתם באלוהים היא אמונת שקר, אלה שאלוהים לא מאשר, אלה שאלוהים מתעב, אלה שאלוהים מסלק – עליהם נגזר שאלוהים ידחה אותם, שלא ימצאו את דרך החיים, ושלא ידעו לעולם היכן אלוהים נמצא. לעומת זאת, מי שאלוהים חי בלבו יודע היכן הוא נמצא. אלה הם בני האדם שאלוהים מעניק להם את דרך חיי הנצח, ואלה בני האדם שהולכים בעקבות אלוהים. האם אתם יודעים כעת היכן נמצא אלוהים? אלוהים נמצא הן בלבו של האדם והן לצדו של האדם. הוא לא נמצא רק בעולם הרוחני ומעל הכל – מעבר לכך, הוא נמצא על פני האדמה, היכן שהאדם קיים. עם כן, ביאת אחרית הימים מקדמת את עבודתו של אלוהים לשטח חדש. לאלוהים יש ריבונות על כל הדברים שבתבל, והוא עמוד התווך של האדם בלבו, ויתרה מכך, הוא קיים בקרב בני האדם. רק כך הוא יכול להביא לאנושות את דרך החיים, ולהביא את האדם לדרך החיים. אלוהים ירד ארצה והוא חי בקרב בני האדם כדי שהאדם יוכל לזכות בדרך החיים וכדי שהאדם יוכל להיות קיים. במקביל לכך, אלוהים גם מושל בכל הדברים בתבל כדי שהם ישתפו פעולה עם ניהולו בקרב בני האדם. לכן אם אתם מכירים רק בדוקטרינה שלפיה אלוהים נמצא בשמיים ובלבו של האדם אך אתם לא מכירים באמת קיומו של אלוהים בקרב בני האדם, לעולם לא תזכו בחיים ולעולם לא תמצאו את דרך האמת.

האמירה השלוש עשרה

בהכרזות קולי נסתרות כמה מכוונותיי, אך האדם לא מכיר או מבין אף אחת מהן. הוא ממשיך לקבל את דבריי מהחוץ ולציית להם מהחוץ, ללא היכולת להבין את לבי או לפענח את רצוני מתוך דבריי. אפילו אם הבהרתי את דבריי היטב, האם מישהו הבין אותם? מציון באתי אל האנושות. מאחר שלבשתי אנושיות של אדם רגיל ועטיתי עור אדם, בני האדם בסך הכל מכירים את המראה החיצוני שלי אך הם לא מכירים את החיים הטמונים בחובי ולא מזהים בי את רוח האל, אלא רק את האדם הבשר ודם. האם ייתכן שאלוהים האמיתי עצמו לא ראוי לכך שתנסו להכיר אותו? האם ייתכן שאלוהים האמיתי עצמו לא ראוי למאמצכם לנסות "לנתח" אותו? אני מתעב את השחיתות של האנושות כולה, אך אני מרחם על חולשתה. אני גם מטפל באופי הישן של האנושות כולה. בהיותכם מבני עמי שבסין, גם אתם חלק מהאנושות, הלא כן? מבין כל בני עמי, ומבין כל בניי – כלומר, מבין אלה שבחרתי בהם מהאנושות כולה – אתם שייכים לקבוצה הנחותה ביותר. זו הסיבה לכך שהשקעתי בכם את המאמץ הגדול ביותר, ועמלתי עליכם הכי הרבה. האם אתם עדיין מוקירים את החיים הברוכים שאתם נהנים מהם כיום? האם אתם עדיין מקשים את לבכם כדי למרוד בי וזוממים את מזימותיכם? אילולא עדיין ריחמתי עליכם ואהבתי אתכם, השטן היה לוכד את האנושות כולה כבר מזמן ו"זולל אותה בתענוג". כיום, מתוך האנושות כולה, אפשר לספור על יד אחת את מי שבאמת מקדיש לי את כל כולו ומי שבאמת אוהב אותי. האם ייתכן שכיום התואר^[א]"בני עמי" כבר הפך לרכושכם הפרטי? האם המצפון שלכם פשוט הפך לקר כקרח? האם אתם באמת ראויים להיות העם שנחוץ לי? היזכרו בעבר, והביטו שוב בהווה – מי מכם ריצה את לבי? מי מכם באמת דאג לכוונותיי? אילולא עוררתי אתכם, לא הייתם מתעוררים עוד, אלא הייתם נותרים קפואים, כאילו אתם בתרדמת חורף.

האמירה העשירית

אחרי הכל, עידן המלכות שונה מתקופות העבר. עניינו אינו מה האדם עושה. במקום זאת, אני מבצע את עבודתי באופן אישי לאחר שאני יורד ארצה – עבודה שבני אנוש לא מסוגלים לתפוס או לעשות. מאז בריאת העולם ועד היום, כל השנים האלה תמיד התמקדו בבניית הכנסייה, אך איש לא מדבר על בניית המלכות. על אף שאני מדבר על כך במו פי, האם מישהו מכיר את מהותה? פעם ירדתי אל עולמם של בני האדם וחוויתי את סבלם והשקפתי עליו, אך מבלי להגשים את התכלית של התגלמותי כבשר ודם. כשבניית המלכות תתחיל, התגלמותי כבשר ודם תפתח רשמית בביצוע הכהונה. כלומר, מלך המלכות יתחיל להחיל באופן רשמי את ריבונותו. ניכר מכך שירידת המלכות אל עולם האנושי היא לא רק עניין של מילים ומראה עין, אלא גם מציאות ממשית. זה היבט אחד של פירוש הביטוי "מציאות הנוהג." האדם מעולם לא ראה אפילו מעשה אחד שלי ומעולם לא שמע אפילו אמירה אחת שלי. גם אם הוא היה רואה את מעשיי, מה הוא היה מגלה? ואם הוא היה שומע אותי מדבר, מה הוא היה מבין? ברחבי העולם, האנושות כולה מצויה בתוך האהבה והחמלה שלי, אך באותה מידה, האנושות כולה מצויה תחת המשפט שלי, וכן תחת הניסיון שלי. הייתי רחום ואוהב כלפי האנושות, אפילו כשכל בני האדם היו מושחתים במידה מסוימת. הטלתי ייסורים על האנושות גם כשכל בני האדם השתחוו בציות בפני כס מלכותי. אולם האם יש בן אנוש כלשהו שלא נמצא בעיצומם של הסבל והזיכוך ששלחתי? כמה בני אדם מגששים באפלה בחיפוש אחר האור, וכמה בני אדם מתקשים במרירות במהלך ניסיונם? איוב האמין, אך הוא בכל זאת חיפש מוצא לעצמו, הלא כן? על אף שבני עמי יכולים לעמוד איתן בניסיון, האם יש מישהו שמאמין בכך בלבו מבלי לומר זאת בקול רם? האם לא עדיף שהוא יביע את אמונתו לצד הספקות שבלבו? אין בני אנוש שעמדו איתן בניסיון ומפגינים ציות אמיתי בניסיון. לולא כיסיתי את פניי כדי לא להביט בעולם הזה, מבטי הבוער היה מפיל ארצה את האנושות, מפני שאני לא דורש דבר מהאנושות.

האמירה השתים עשרה

כשהברק יוצא ממזרח – וזה גם בדיוק הרגע שבו אני מתחיל לדבר – ברגע שהברק יוצא, הרקיע כולו מואר, וכל הכוכבים מתחילים לשנות את צורתם. נדמה שהאנושות כולה עוברת ניקוי ומיון נאותים. תחת הזוהר של קרן האור הזאת ממזרח, כל בני האדם מתגלים בצורתם המקורית ועיניהם מוכות בסנוורים ומפסיקות לפעול מרוב בלבול. על אחת כמה וכמה, הם לא מסוגלים להסתיר את פרצופם המכוער. שוב, הם כמו בעלי חיים הבורחים מאורי בחיפוש אחר מחסה במערות שבהרים. אולם אף אחד מהם לא יכול להימלט מאורי. כל בני האנוש נתקפים אימה וחרדה וממתינים בציפייה. עם הופעת אורי, כולם שמחים על יום הולדתם, ולצד זאת, כולם מקללים את יום הולדתם. אי-אפשר לבטא רגשות מנוגדים. דמעות של ענישה עצמית נקוות לנהרות, נישאות למרחקים בזרם הסוחף ונעלמות כליל בן-רגע. שוב, יומי הולך וקרב על האנושות, ושוב הוא מעורר את האנושות לחיים ומעניק לאנושות נקודת פתיחה חדשה. לבי פועם, ולפי קצב פעימות לבי, המים רוקדים בשמחה והגלים, על פי הקצב, מכים בשוניות הסלעיות. קשה לבטא את מה שבלבי. אני רוצה שכל הדברים הטמאים יישרפו ויהפכו לאפר ברגע שאביט בהם. אני רוצה שכל בני המרי ייעלמו מפניי ויחדלו להתקיים. לא רק שיצרתי נקודת פתיחה חדשה במקום מגוריו של התנין הגדול האדום כאש, אלא שגם התחלתי בעבודה חדשה בתבל. במהרה, ממלכות העולם יהפכו למלכותי. במהרה, ממלכות העולם יפסיקו להתקיים אחת ולתמיד משום מלכותי, משום שכבר ניצחתי, משום שחזרתי כמנצח. התנין הגדול האדום כאש מיצה את כל המשאבים האפשריים כדי לשבש את תוכניתי, בתקווה למחות את עבודתי מעל פני האדמה, אך האם אני יכול לאבד תקווה משום תכסיסיו הערמומיים? האם ייתכן שאיומיו יפחידו אותי כל כך שאאבד את הביטחון העצמי שלי? מעולם לא הייתה אפילו ישות אחת בשמיים או בארץ שלא החזקתי בכף ידי. הדבר נכון במיוחד לגבי התנין הגדול האדום כאש, הגורם הזה המהווה לי ניגוד גמור? גם הוא רק חפץ שאני שולט בו בידיי, הלא כן?

חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן עליי להיות ישיר ולהסביר לכם את מה שבלבי ובדעתי. מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי ומהותי, ולכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושא הזה לא זר לכם מאוד, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בו. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ובאופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את העניין הזה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומושפעת מאוד על-ידי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ואסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים. אולם איש מעולם לא בחן את העניין הזה ביסודיות או ירד לעומקו. ניכר שפסלתם כולכם על הסף את הצווים המנהליים שהוצאתי. אם אתם לא מבינים את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהכעסת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר היא הופכת לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, והבנת טבעו של אלוהים שקולה להבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בהכרתכם את טבעו של אלוהים.

רעש שבעת הרעמים – הנבואה שבשורת המלכות תתפשט בכל קצוות תבל

אני פורס את עבודתי באומות הגויים. כבודי זוהר בכל קצוות תבל; רצוני מצוי בבני אדם ספורים שכולם מונהגים על ידי ועושים את משימות שאני מטיל. מעתה ואילך, אני נכנס לעידן חדש ומביא את כל בני האדם אל עולם אחר. בשובי ל"ארץ מולדתי", אני מתחיל חלק אחר מהעבודה שבתוכניתי המקורית, כדי שהאדם יצליח להכיר אותי יותר לעומק. אני מביט על התבל כולה ורואה שזה^[א] זמן מתאים לעבודתי, ולכן נד אנה ואנה כדי לעשות את עבודתי החדשה באדם. אחרי הכל, זהו עידן חדש, ואני מביא עבודה חדשה, לקחת עוד בני אדם חדשים אל העידן החדש, ולהשליך הצדה עוד אנשים שאותם אסלק. באומת התנין הגדול האדום כאש, אני ביצעתי שלב בעבודה שהאדם לא מסוגל להעלות על דעתו וגורם לו להתנועע ברוח, ולאחר מכן, רבים נסחפים בשקט ברוח הנושבת. זהו ה"גורן" שברצוני לפנות; זאת כמיהתי והיא גם תוכניתי. זאת משום שרשעים רבים התגנבו פנימה במהלך עבודתי, אך אני לא ממהר לגרש אותם. במקום זאת, אפזר אותם בזמן הנכון. רק לאחר מכן אוכל להיות מעיין החיים, כדי שמי שאוהב אותי באמת יקבל ממני את פרי עץ התאנה ואת ניחוח החבצלת. בארץ שבה שוהה השטן, ארץ העפר, לא קיים זהב טהור, אלא רק חול. לנוכח זאת, אני מבצע את השלב הזה בעבודתי. דעו ששכרי הוא זהב טהור מזוקק ולא חול. איך יכולים הרשעים להישאר בביתי? כיצד אני יכול להרשות לשועלים לחיות כטפילים בגן עדן שלי? אני נוקט את כל האמצעים העולים על הדעת כדי לגרש אותם. לפני שרצוני מתגלה, איש לא מודע למה שאני רוצה לעשות. אני מנצל את ההזדמנות ומגרש את הרשעים האלה, והם נאלצים לעזוב אותי. זה מה שאני עושה לרשעים, אך בכל זאת שמור להם יום שבו הם יעשו שירות למעני. כמיהת האדם לברכות היא יותר מדי חזקה, ולכן אני מסובב את גופי ומראה לגויים את ארשת פניי המכובדת, כדי שכל בני האדם יחיו בעולם משל עצמם וישפטו את עצמם, כשאני אומר את הדברים שעליי לומר ומספק לבני האדם את מה שהם צריכים. כשבני האדם יתעשתו, יהיה זה זמן רב לאחר שהפצתי את עבודתי. אז אביע את רצוני בפני בני האדם, ואתחיל את השלב השני של עבודתי על בני האדם, וארשה לכל בני האדם ללכת אחריי קרוב-קרוב כדי שיוכלו לשתף פעולה עם עבודתי, וארשה לבני האדם לעשות ככל יכולתם כדי לעשות יחד אתי את העבודה שעליי לעשות.

האמירה התשיעית

מכיוון שאתם נמנים על בני ביתי ומכיוון שאתם נאמנים במלכותי, כל מעשיכם חייבים לעמוד באמות המידה שאני דורש. אני לא מבקש שתהיו ענן דואה באוויר ותו לא, אלא שתהיו שלג מבהיק, ושתחוננו במהותו, ויתרה מזאת, שתחוננו בערכו. זאת משום שבאתי מארץ הקודש, שלא כמו הלוטוס, שיש לו רק שם, ולא מהות משום שהוא בא מהרפש ולא מארץ הקודש. הזמן שבו שמיים חדשים ירדו ארצה וארץ חדשה תיתלה מעל הרקיע הוא גם בדיוק הזמן שבו אעבוד באופן רשמי בקרב בני האדם. מי מבין בני האדם מכיר אותי? מי חזה ברגע בואי? מי ראה שלא רק שיש לי שם, אלא שמעבר לכך, אני ניחן במהות? אני מוחה את העננים הלבנים בידי ומשקיף מקרוב ברקיע. בחלל, אין דבר שלא סידרתי, ומתחת לחלל, איש לא תורם את מאמצו הזעיר להגשמת היוזמה האדירה שלי. אני לא מציב דרישות קשות לבני האדם על פני האדמה מפני שתמיד הייתי האל המעשי ומפני שאני האל הכול יכול, שברא את האדם ומכיר אותו היטב. האל הכול יכול רואה את כל בני האדם. איך ייתכן שאפילו בני האדם בפינות הנידחות ביותר עלי אדמות נמנעים ממבטה הבוחן של רוחי? על אף שהאדם מכיר את רוחי, הוא גם פוגע ברוחי. דבריי חושפים את פרצופם המכוער של כל בני האדם, חושפים את המחשבות העמוקות ביותר של כל בני האדם, גורמים לאורי להבהיר את יושבי העולם וגורמים להם ליפול תחת מבטי הבוחן. אולם אף על פי שהאדם נופל, לבו לא מעז לסור ממני כמעט בכלל. מבין הברואים, מי לא מתחיל לאהוב אותי בזכות מעשיי? מי לא עורג אליי כתוצאה מדבריי? מי לא מפתח רגשות מסירות בזכות אהבתי? ההשחתה מצד השטן היא הסיבה היחידה שהאדם לא מסוגל להגיע למישור שאני דורש? אפילו אמות המידה הנמוכות ביותר שאני דורש מדאיגות את האדם, וקל וחומר שהוא מודאג מימים אלה, התקופה שבה השטן משתולל ונוהג בעריצות מטורפת, הזמן שבו השטן רומס את האדם כל כך עד שכל גופו של האדם מכוסה בשכבת טינופת. מתי חוסר יכולתו של האדם לדאוג ללבי כתוצאה מקלקלתו לא גרם לי לצער? יכול להיות שאני מרחם על השטן? יכול להיות שאני טועה באהבתי? כשהאדם ממרה את פי, לבי בוכה בסתר; כשהאדם מתנגדים אליי, אני מייסר אותו; כשאני מושיע את האדם ומקים אותו לתחייה, אני מאכיל אותו בדאגה רבה; כשהאדם נשמע לי, לבי קל עליי ואני מיד מרגיש בשינויים עצומים בכל צבאות השמיים והארץ. כשהאדם מהלל אותי, איך אוכל שלא ליהנות מזה? כשהאדם רואה אותי ונופלים בנחלתי, איך אוכל שלא להיות מלא כבוד? האם ייתכן שאני לא מושל בכל מה שהאדם עושה ומקיים את כל מה שהאדם עושה? כשאני לא מכוון את בני האדם, הם בטלים ושלווים, ומאחורי גבי, הם עוסקים בעיסוקים המלוכלכים האלה "הראויים לשבח". האם אתם חושבים שהבשר והדם שאני לובש לא יודעים דבר על מעשיכם, התנהגותכם ודבריכם? שנים רבות סבלתי את הרוח והגשם וכך גם חוויתי את המרירות של העולם האנושי, אך אחרי הרהור קפדני, אף כמות של ייסורים לא יכולה לגרום לאדם הבשר והדם להתייאש ממני, וקל וחומר שאין כל מתיקות שיכולה לגרום לאדם הבשר והדם להפוך לקרים ומדוכדכים או לזלזל בי. האם האופן שבו האדם אוהב אותי באמת מוגבל להיעדר כאב או להיעדר מתיקות?